לימוד התיקון נגד סדרי הישיבה

[אור יעקב]

אז למה הגבת ?

לא הגבתי "על הטענה שלך"
כי אני יודע שזה לא הסיבה האמיתית שמסתובבים בין הבחורים ומונעים בכח לקרוא את התיקון.
הגבתי מה הטענה האמיתית "שמונעים בכח" את הקריאה של התיקון.

ולעצם הענין, אותיות ב-ג לא קשורות לנושא, ואם הם קשורות בגלל הסוף "כי איך אפשר לערער על "ההנהגה" של עולם הישיבות?"
אתה בהחלט רשאי לא לשלוח את הבן... או לפתוח לבד.

שוב, אתה ועוד מתחמקים מתשובות אמיתיות. במקום לענות על טענות (שבכלל אין לי בן שמתקרב לגיל של עולם הישיבות וזה לא קשור) מסיימים ב"אתה רשאי לא לשלוח את הבן"...
- זה כמו שאני יטען על הלכה מסויימת שפסק מרן הגרע"י זצוק"ל. וכי בגלל שאני הולך כמו מרן זצוק"ל ברוב ככל ההלכות יהיה אסור לי לטעון טענה כנגד!?
וכ"ש טענה על "מנהג" של עולם הישיבות שאין לו מקור.

ולענין שהוא כן קשור אות א, תראה איך שדבריך סותרים את דברי חביריך, אין לי כח לעשות הצלבות תעשה את זה לבד.
אין סנכרון בין הטענות, והמכנה המשותף הוא אחד, להתלונן על ראשי הישיבות השנואים כל כך.

לא יודע למה התכוונת...
בכל מקרה כתבתי הודעה מעצמי ובלי קשר "לסנכרן" להודעות של אחרים.

זה לגיטימי במדינה דמוקרטית, רק חבל שאת הילדים שלכם אתם מפקידים בידיים של אנשים רעים וחטאים לה' מאד, שעוברים על כל התורה בשאט נפש, מתוך זלזול ושנאה ליראי ה' האמיתיים. עדיף שישבו בבית וילמדו אצליכם כמו בדור העבר, או תביאו אותם אתכם לכולל.

וחבל שאתה מגדיר כאילו אנחנו חושבים ככה על ראשי הישיבה...
זה בדיוק מה שכתבתי לעיל, שמעירים על כמה הנהגות בעולם הישיבות (אפי' גדולי ישראל) אנשים נפגעים מזה כאילו זה "הלכה למשה מסיני"...
- וגם פה מקצינים כאילו אנחנו חושבים שראשי הישיבות הם... ה' ישמור.

 

[אור יעקב]

מחילה, כשיש סטטוס קיים בישיבות הספרדיות, אז ברור שכל מי שמקים ישיבה בסגנון, רוצה ללכת באותו קו.
יכול להיות שיש ראש ישיבה צעיר וחדש שפועל בחוסר מקצועיות ובחוסר הבנה, אבל הוא בעצם מוּנַע מרבו שמעליו שמדריך אותו,
ובודאי שהוא רוצה שתהיה משמעת בקרב התלמידים, אחרת למה הם באו?
אז מה מפריע לך, למה הוא הולך כמו קאפו, או למה הוא לא מרשה להפר את המשמעת ולקרא תיקון ?
קיצער: אם אתה לא אכול שנאה, אז אתה כן מסוגל להבין למה הסטטוס הוא כזה (אולי לא תסכים אבל בהחלט תבין),
אז מה אתה רוצה, שהם ישנו את הסטטוס ? מזה תשכח כרגע, אתה רשאי לפתוח חדש.

הבעיה שה"קו" הזה מנוגד הן לגדולי ישראל שלא מצינו אף אחד מהם שהורה שבישיבות יש רק ללמוד תורה, וצריך לסגור לכולם את המחזורים... והן לדורות שעברו שאפי' שלמדו תורה לא התנהגו באופן הנ"ל.

 

[כהנא דמסייע]

החלק העיקרי של התיקון, דהיינו התנ"ך וקצת מדרש וזוהר, וכמ"ש החיד"א

איה''נ. זה הכי ממולץ. ואח''כ יעשה כמו שכתב הגרצ''פ. והוא מעלה בעצם מצות ת''ת. כמבואר בש''ס גמרא אין לך מידה טובה הימנה.

 

[תמים תהיה]

אני רק לא הבנתי דבר אחד,

למדתי בישיבה ליטאית חשובה,

בשנותיי הצעירות למדתי גמרא כמו כולם,

כשהגעתי לקיבוץ, נחה עלי הרוח והחילותי לומר את התיקון,

ובאמת פתאום שמתי לב שרבים מחבריי הספרדים בישיבה קוראים את התיקון.

ואני תמה,

האם רק בישיבות הספרדיות עושים מזה 'עסק'?!

בישיבה בה למדתי, אף אחד לא העיר\האיר\שם לב בכלל למה אני עושה,

אבל לפי איך שזה נראה, דווקא בצד שלנו זה נושא, אם לומר את התיקון או ללמוד גמרא,

ושהישיבה קובעת ש'סדרי הישיבה' הם ללמוד כך או אחרת.

ואני תוהה,

למה לא לתת לבחור לעשות כפי ראות עיניו?!

וכי לא יותר נכון לומר לבחור: תלמד מה שאיתו אתה בטוח תנצל את הזמן,

גמרא או תיקון, משנה ברורה או קבלה,

העיקר ללמוד בלי הפסק,

האם לדעתכם זה לא יותר ראוי?!

דברים כדורבנות הלואי וכך היו מתנהגים והיו מרבים כבוד שמים

 

[כהנא דמסייע]

שם דייק מלשון הזוה"ק פר' אמור "למלעי באורייתא ולאתחברא בה"

תָּא חֲזֵי, כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָּא, אִינוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדָכְיוּתָא דָּא, לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא, וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא, וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ, כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא, לְבָעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וּלְאִתְחַבְּרָא בַּהּ וּלְנַטְרָא דָּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵיהּ בְּהַהוּא לֵילָא וְאִתְדַּכֵּי:
וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרַיְתָא דְּבָעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּהַאי לֵילְיָא, אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּגִין דְּיִתְדַּבַּק כַּחֲדָא מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא עֲמִיקָא, לְבָתַר בְּהַהוּא יוֹמָא, לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא, כְּדֵין מַכְרִיזִי עֲלֵיהּ וְאָמְרִי 'וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַֹמְתִּי בְּפִיךָ' וְגוֹ' (ישעיה נט, כא):
וְעַל דָּא, חֲסִידֵי קַדְמָאָה לָא הֲווֹ נָיְמִי בְּהַאי לֵילָא, וַהֲווֹ לְעָאן בְּאוֹרַיְתָא, וְאָמְרִי נֵיתֵי לְאַחְסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לָן וְלִבְנָן, בִּתְרֵין עָלְמִין, וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל אִתְעַטְּרָא עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדַּוְּגָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְּרִי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִינוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי:

 

[בני ברקי]

דברים כדורבנות הלואי וכך היו מתנהגים והיו מרבים כבוד שמים

תמים תהיה אצליך זה כפשוטו
אתה לא מבין שאצל הליטאים גם אם לא יעשו מזה עסק לא יקרה מצב שחצי ישיבה עושה דבר אחד וחצי דבר אחר משא"כ בישי' שלנו

 

[כהנא דמסייע]

באריז''ל כותב:
שער הכוונות - דרושי חג השבועות דרוש א
וזהו הסדר של המקרא שתעסוק בו בלילה הזה כדי להמשיך הכתר הנז' תתחיל מפר' בראשית ותקרא פ' בראשית עד אלה תולדות השמים והארץ בהבראם כו' ואח"כ תדלג ותקרא ג' פסוקים האחרונים של בראשית ומשם ואילך תקרא ג' פסוקים הראשונים וג' האחרונים מכל פרשה ופרש' משאר הפרשיות ואם נזדמנה פרשה קטנה של ד' או של ה' פסוקים הן בהתחלת איזה פרשה הן בסופה תקראנה כולה וכשתגיע לפ' יתרו אז תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן בחדש השלישי לצאת בני ישראל עד סוף פרשת יתרו. וכשתגיע לפ' משפטים תקרא שלשה פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן ואל משה אמר עלה אל ה' כו' עד תשלום הפרשה. וכשתגיע לפ' ואתחנן תקרא שלש' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא עשרת הדברות השניות שהם מן ויקרא משה אל כל ישראל עד סיום פרשת שמע ישראל שהוא עד ובשעריך ומשם תדלג ותקרא שלשה פסוקים האחרונים וכשתגיע לפרשת ראה תקרא ג' פסוקים הראשונים ותדלג ותקרא מן שבעה שבועות תספר לך עד סוף הפ'. וכשתסיים לקרוא כל הפרשיות על הסדר תקרא כל נביא ונביא וכל כתוב וכתוב מן הכתובים ע"ד הנז' ג' פסוקים ראשונים וג' אחרונים שבכל א' וא' מהם עד שתסיים כל הכ"ד ספרים. והפסוקים של מגילת איכה תקראם בלחש מפני שהוא י"ט ומגלת רות תקראנה כולה. ובהגיעך אל יחזקאל תקרא הפטרת יום א' של שבועות כולה שהיא מן ויהי בשלשים שנה כו' עד תשלומה ותדלג אל פ' ותשאני רוח כו' ומשם תדלג אל שלשה פסוקים האחרונים שבו ובהגיעך אל חבקוק תקרא שלשה פסוקים הראשונים שבו ותדלג אל פ' וה' בהיכל קדשו כו' תפלה לחבקוק כו' עד סוף חבקוק כי זאת היא הפטרת יום ב' דשבועות וזהו הסדר המוכרח בענין המקרא. ואח"כ שאר הלילה בסודות התורה ובס' הזוהר כפי השגת שכלך:

 

[כהנא דמסייע]

תָּא חֲזֵי, כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָּא, אִינוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדָכְיוּתָא דָּא, לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא, וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלָקָא בְּאוֹרַיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא, וְחֻשְׁבָּנָא לָא אִתְאֲבִיד מִנֵּיהּ, כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא, לְבָעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְתָא, וּלְאִתְחַבְּרָא בַּהּ וּלְנַטְרָא דָּכְיוּ עִלָּאָה דְּמָטֵי עֲלֵיהּ בְּהַהוּא לֵילָא וְאִתְדַּכֵּי:
וְאוֹלִיפְנָא דְּאוֹרַיְתָא דְּבָעֵי לֵיהּ לְמִלְעֵי בְּהַאי לֵילְיָא, אוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה, בְּגִין דְּיִתְדַּבַּק כַּחֲדָא מִמַּבּוּעָא דְּנַחֲלָא עֲמִיקָא, לְבָתַר בְּהַהוּא יוֹמָא, לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ, וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא, כְּדֵין מַכְרִיזִי עֲלֵיהּ וְאָמְרִי 'וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַֹמְתִּי בְּפִיךָ' וְגוֹ' (ישעיה נט, כא):
וְעַל דָּא, חֲסִידֵי קַדְמָאָה לָא הֲווֹ נָיְמִי בְּהַאי לֵילָא, וַהֲווֹ לְעָאן בְּאוֹרַיְתָא, וְאָמְרִי נֵיתֵי לְאַחְסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לָן וְלִבְנָן, בִּתְרֵין עָלְמִין, וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְֹרָאֵל אִתְעַטְּרָא עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדַּוְּגָא בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְּרִי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִינוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי:

תרגום:
בוא וראה — כל אדם שלא סופר את החשבון הזה, של שבע שבתות תמימות (ספירת העומר) כדי לזכות בזיכוך הזה, אינו נקרא טהור ואינו בכלל הטהורים, ואינו ראוי שיהיה לו חלק בתורה.
ומי שמגיע טהור ליום הזה (חג השבועות), ולא איבד את החשבון של הספירה, כשמגיע הלילה הזה - עליו לעסוק בתורה, ולהתחבר אליה, ולשמור על הזיכוך העליון שיורד עליו באותו לילה ונטהר.

ולמדנו, התורה שצריך לעסוק בה בלילה הזה - היא תורה שבעל פה, כדי להתחבר יחד עם מעיין הנחל העמוק. לאחר, באותו יום (שבועות), תבוא התורה שבכתב ותתחבר אליו, ושניהם יהיו יחד בזיווג אחד עליון.
ואז מכריזים עליו ואומרים: "ואני זאת בריתי אותם אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך..." (ישעיהו נט, כא).

ועל כן, החסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזה, אלא היו עוסקים בתורה ואומרים:
"נבוא לרשת ירושה קדושה לנו ולבנינו — בשני עולמות."
ובלילה הזה — כנסת ישראל מתעטרת עליהם, ובאה להינשא למלך, ושניהם מתעטרים על ראשיהם של אלו שזכו לכך.

 

[עת שערי רצון]

על מה כל הבלגאן ??
הרי לקרוא 'תיקון', (רק מה שצריך באמת לפי האר''י שזה בעיקר פסוקי התנ''ך) , זה לוקח לכל היותר שעה !
לכן פשוט שאין לעשות מזה עסק, ובתוך לילה של 5-5.30 שעות של לימוד, אפשר לקרוא את התנ''ך בכשעה, וללמוד עוד 4-5 שעות, סתם חבל לעבוד על אנשים.
אין שום ענין שבחורים בישיבה יגרסו את כל האידרא במשך שעתיים וחצי ... עיקר התיקון לפי האר''י הם פסוקי התנ''ך, שזה בערך 60-70 עמודים במחזור ותו לא.
כשהייתי בישיבה, הייתי מספיק לגמור את כל פסוקי התנ''ך עוד לפני (או תוך כדי) הסעודה, והייתי לומד גמרא כל הלילה, ובד בבד גם יוצא ידי חובה לפי האר''י

 

[בני ברקי]

על מה כל הבלגאן ??
הרי לקרוא 'תיקון', (רק מה שצריך באמת לפי האר''י שזה בעיקר פסוקי התנ''ך) , זה לוקח לכל היותר שעה !
לכן פשוט שאין לעשות מזה עסק, ובתוך לילה של 5-5.30 שעות של לימוד, אפשר לקרוא את התנ''ך בכשעה, וללמוד עוד 4-5 שעות, סתם חבל לעבוד על אנשים.
אין שום ענין שבחורים בישיבה יגרסו את כל האידרא במשך שעתיים וחצי ... עיקר התיקון לפי האר''י הם פסוקי התנ''ך, שזה בערך 60-70 עמודים במחזור ותו לא.
כשהייתי בישיבה, הייתי מספיק לגמור את כל פסוקי התנ''ך עוד לפני (או תוך כדי) הסעודה, והייתי לומד גמרא כל הלילה, ובד בבד גם יוצא ידי חובה לפי האר''י

הבלאגן הוא לא על זה אלא הוא איך להסתכל על מי שמחנך אותך אם זה חינוך שנספג בעצמותיך או המלצה שאתה חולק עליה בגלל כל מה שאתה חושב אחרת ועל זה דנים על זה כל הבאלגן!

 

[אור יעקב]

איה''נ. זה הכי ממולץ. ואח''כ יעשה כמו שכתב הגרצ''פ. והוא מעלה בעצם מצות ת''ת. כמבואר בש''ס גמרא אין לך מידה טובה הימנה.

וודאי שזה הכי מומלץ.
וכן בילקו"י כתב שיש עניין לפי הזוהר ללמוד בתורה שבע"פ בלילה זה, ולכן הכי טוב גם לקרוא את עיקר התיקון וגם ללמוד תורה שבע"פ.

 

[משיב כהלכה]

ברור שכל מי שמקים ישיבה בסגנון, רוצה ללכת באותו קו.

קו, סטטוס, נראות, מילים נרדפות לגאווה. שחלילה הישיבה לא תיראה כמו האנשים הפשוטים שיושבים וקוראים תיקון נעבאך במקום לעשות שטייגען.

 

[משיב כהלכה]

אין סנכרון בין הטענות, והמכנה המשותף הוא אחד, להתלונן על ראשי הישיבות השנואים כל כך.
זה לגיטימי במדינה דמוקרטית, רק חבל שאת הילדים שלכם אתם מפקידים בידיים של אנשים רעים וחטאים לה' מאד, שעוברים על כל התורה בשאט נפש, מתוך זלזול ושנאה ליראי ה' האמיתיים

לא זכיתי להבין את ההקצנה המגוחכת הזו. לא כל ביקורת היא שנאה, ולא כל מבוקר הוא איש רע וחוטא.

 

[אור יעקב]

וכן בילקו"י כתב שיש עניין לפי הזוהר ללמוד בתורה שבע"פ בלילה זה, ולכן הכי טוב גם לקרוא את עיקר התיקון וגם ללמוד תורה שבע"פ.

 

[עת שערי רצון]

הצג קובץ מצורף 5562

לא הבנתי למה לוקח 3.30 שעות ללמוד את התיקון בלי האידרא, שזה רק תנ''ך ותרי''ג מצוות ...
לענ''ד עדיף הפוך, ללמוד מיד אחר הסעודה התנ''ך, ומ11.00-11.30 עד הבוקר ללמוד גמרא

 

[אור יעקב]

לענ''ד עדיף הפוך, ללמוד מיד אחר הסעודה התנ''ך, ומ11.00-11.30 עד הבוקר ללמוד גמרא

כל אחד ודרכו... יש כאלה שמעדיפים בתחילת הלילה שהראש צלול, ואז בסוף אתה רוצה משהו "יותר קליל".

לא הבנתי למה לוקח 3.30 שעות ללמוד את התיקון בלי האידרא, שזה רק תנ''ך ותרי''ג מצוות ...

לוקח באיזור שעתיים (לי לפחות) שאתה קורא עם טעמים בנחת.
ועם האידרא שמחלקים זה לוקח כמה שעות...
(ובכל מקרה גם בישיבה שם קוראים את התיקון ומי שמסיים "חוזר לתלמודו"...

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

יישר כח גדול!
נ.ב. נ''ל שבהערה מספר 6 מהגאון ר' יוסף כהן אביו של הגר''ד כהן יש הרחבה בענין דעת הזוהר. הוא תמיד מרחיב דעת חמיו. זה בעמוד אחרי זה. יש''כ גדול.

יש שם טעות דפוס, בהערות למטה הוכפל מספר 5, והשני צ"ל 6

 

[אלישמע]

כעת כשנרגעו הרוחות אנסה שנית, בל"נ פעם אחרונה.

לא הגבתי "על הטענה שלך"
כי אני יודע שזה לא הסיבה האמיתית שמסתובבים בין הבחורים ומונעים בכח לקרוא את התיקון.
הגבתי מה הטענה האמיתית "שמונעים בכח" את הקריאה של התיקון.

שוב, אתה ועוד מתחמקים מתשובות אמיתיות. במקום לענות על טענות (שבכלל אין לי בן שמתקרב לגיל של עולם הישיבות וזה לא קשור) מסיימים ב"אתה רשאי לא לשלוח את הבן"...
- זה כמו שאני יטען על הלכה מסויימת שפסק מרן הגרע"י זצוק"ל. וכי בגלל שאני הולך כמו מרן זצוק"ל ברוב ככל ההלכות יהיה אסור לי לטעון טענה כנגד!?
וכ"ש טענה על "מנהג" של עולם הישיבות שאין לו מקור.

וחבל שאתה מגדיר כאילו אנחנו חושבים ככה על ראשי הישיבה...
זה בדיוק מה שכתבתי לעיל, שמעירים על כמה הנהגות בעולם הישיבות (אפי' גדולי ישראל) אנשים נפגעים מזה כאילו זה "הלכה למשה מסיני"...
- וגם פה מקצינים כאילו אנחנו חושבים שראשי הישיבות הם... ה' ישמור.

שים לב שכל טענותיך נובעות ממקור אחד,
והיא, שהסיבה שראשי הישיבות לא מרשים לקרא תיקון כי - יש להם בעייה עם ספרדים וספרדיוּת.
ואני לעומת זאת חולק עליך, ומנסה כל הזמן להסביר לך ולחבריך, שהסיבה היא ההשלכות.
ככל ותהיה סבור שהסיבה היא הראשונה, אתה תמשיך לטעון שהם לא בסדר, ולאידך אני אטען ההיפך.
כך שאין ענין לנהל את הוויכוח. אתה יודע כך, ואני יודע אחרת.
אבל מה שכן, ככל שאתה תדבק בעמדתך, אתה תתלה בזה גם את הסיבה למה הם לא מרשים לפסוק כמו הרב עובדיה, ולמה לא מרשים ללכת ללויין, ולמה לא מרשים להסתופף בהוד קדומים של שירת הבקשות, ולמה לא מסכימים לנגן בתפילה כמנהג הספרדים ועוד אלף טענות נוספות, וגם למה לא מרשים לקרא את התיקון.
ובקיצור אתה טוען שראשי הישיבות שלך לא בסדר.
אבל מאחר שכל הנז' אינם הלכות ודינים, כי מותר להתפלל בניגון אשכנזי/ישיבתי או איך שתקרא לזה, ומותר לא ללכת לבקשות, ומותר לפסוק כמו פלוני ולא כמו אלמוני (לא פחות ממה שמותר ההיפך), ומותר גם ללמוד בלילה ולא לקרא תיקון, כי אינו דין אלא מנהג (נשגב ביותר, אבל עדיין אינו דין, ויחי ההבדל הקטן), ממילא כשיש צורך מותר לשנות (לא פחות ממה שהרב יצחק מורה לבחור בישיבה להוציא ציציות נגד המנהג, ועוד אלף ואחד מנהגים אחרים שביטלו)...
אין בעייה שתבקר את ראשי הישיבות, מותר כמו שמותר לבקר כל אחד אחר.
השאלה האם אתה מוכן בכלל להתחיל לחשוב שיש כיוון נוסף לכל הלך החשיבה של עולם הישיבות הספרדי שהולך בדרך הליטאית, או שאתה מחליט שזו שנאה עצמית.
הנפק"מ, שאם הסיבה הראשונה היא הנכונה, אז גם אם החלטת שאתה כן דוגל בקריאת התיקון, הרי שבהיותך בישיבה אתה תעשה מה שהרב שלך אומר תוך ידיעה ברורה ש- א' אתה לא עובר שום איסור. ב' יכול גם להיות שאתה טועה. ג' שאם תעשה במרד נגד הישיבה והעומד בראשה ותקרא את התיקון, מלבד מה שאתה נוהג בחוצפה, והורס את המשמעת (ה ה ר ס של החינוך), הרי שאתה מזלזל בת"ח בתוך בית מדרשו שלו. (כי הרי אתה מסכים שהוא ת"ח וצדיק, רק שאתה לא מסכים איתו).
אבל ככל ותחליט שזה נובע אצלו משנאה עצמית, הרי שגם אתה תשנא אותו תרצה או לא תרצה, (חברך יקרא לו קאפו, וחברך אחר יכנהו בעל גאווה ועוד ועוד). וממילא יהיה מאד לגיטימי לבוא ולחנך אותו ולהראות לו מה זה.
עכשיו נחשוב טוב ממה נובעת ההתנגדות, לא שלו לתיקון, אלא של התלמידים להתנגדותו. וד"ל.