מדוע לא מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר?

[החש בראשו]

התעוררה לי שאלה למה לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר?
לשיטת הבה"ג לכאו' ניחא, כי חששו שמא יפסיד יום אחד ונמצאת הברכה לבטלה.

 

[עת שערי רצון]

סומכים על ''שהחיינו'' של חג השבועות

 

[החש בראשו]

סומכים על ''שהחיינו'' של חג השבועות

איך? למפרע?

 

[עת שערי רצון]

איך?

כי הספירה היא כמו 'הכנה' לחג השבועות, שאז שייך וצריך לברך 'שהחיינו'

 

[החש בראשו]

כי הספירה היא כמו 'הכנה' לחג השבועות, שאז שייך וצריך לברך 'שהחיינו'

אבל עדיין היא מצוה בפני עצמה.

 

[עת שערי רצון]

אבל עדיין היא מצוה בפני עצמה.

אבל לא שייך לומר ''שהחיינו'' עד שלא נגמרת הספירה, גם אם נימא דלא כהבה''ג, דבוודאי לא שייך לומר שהם 49 מצוות שונות ונומר כל יום שהחיינו, אלא זה אותה מצוה שנמשכת מ'ט יום, ומהאי ועמט (לחלק מן האחרונים) אין מברכין שהחיינו בבדיקת וביעור חמץ, כיון שהם רק 'הכנה' למ''ע ד''תשביתו'' שנוהגת בע''פ בחצות, למרות שגם ע''י ביעור החמץ מקיים מצוה, כנ''ל בנידו''ד לענ''ד הוא רק הכנה לחג השבועות, דמצוות חג השבועות למעשה מתחילה ע''י ספירת מ'ט יום תמימות,

יש עוד טעם באחרונים שכתבו שאין לברך שהחיינו כי זה 'זכר למקדש' ולא שייך לברך ע''ז שהחיינו כי הרי אנו מצפים לבנין ביהמ'ק בכל יום, אבל קשה ע''ז מלולב בסוכות שחל בשבת

 

[הולך את חכמים יחכם]

כבר הק' זאת בבאר היטב תפט' ס"ק ה'
וז"ל והא דאין מברכין זמן אספירה, לפי שליכא שמחה והנאה בדבר, אחרונים. ועין ח"י.

 

[חבר]

עיין בבעה''מ סוף פסחים.

 

[החש בראשו]

עיין בבעה''מ סוף פסחים.

תוכל לצטט?

 

[אבן ירושלמית]

 

[איציק עמר]

הקשה כן הרשב"א בתשובותיו.

 

[עשרה זהב]

כמדומה שאחד מגדולי מפרשי הש"ע כתב ליישב, שהלא ספיה"ע בזה"ז היא זכר למה שהיה בביהמ"ק, וממילא יש בזה צער על החרבן ולא שייך שהחיינו.
והקשו עליו מלולב כשיו"ט א' חל בשבת דאז הוא רק זכר. ואיני זוכר מה כ' ליישב.

 

[איציק עמר]

כך יישב ברשב"א,
והקושיא הנ"ל נמצאת בגרי"ז במנחות.

 

[אבן ירושלמית]

הכל כבר כתוב בר"ן שהבאתי.