חיי שרה מדוע אליעזר נחשב שואל שלא כהוגן ?

[שאינו יודע לשאול]

אליעזר נקרא בגמרא תענית ד ע"א "שואל שלא כהוגן" [כשאול ויפתח כיעוי"ש], ומבארת הגמרא שהיתה תפילתו שלא כהוגן, שהרי יתכן שתבא חיגרת או סומא וייאלץ לקחת אותה ליצחק.
והדברים תמוהים הרי אליעזר לא התחייב לקחת את מי שתבא ראשונה ליצחק, [שהרי אם היה מתחייב זה היה ניחוש, אלא או סמך על זכות אברהם או תכנן לבדוק קודם בת מי היא] והרי היה בידו לבדוק אם היא חיגרת וסומא, ומפורש בדבריו שהוא יאמר לה הטי נא כדך, ואם יראה שהיא חיגרת לא יאמר לה כן.
ורש"י ותוס’ שם כתבו שיתכן שהיא תהיה חיגרת וסומא והוא לא ירגיש, כי זה יהיה תחת בגדיה או שעיניה נאות ואין ניכר שהיא בעלת מום.
אבל תמוה מדוע זה "שלא כהוגן" וכי התפילה שתבא נערה בעלת חסד, האם בתפילתו כלול שיקח בעלת מום ? והרי בעלת מום יכול להיות גם אם לא היה מתפלל, וכי על האדם מוטל לפרש בתפילתו את כל החסרונות והפגמים שיכולים להיות אם תיענה תפלתו.
דרך משל אדם מתפלל על זרע של קיימא, ואמנם יתכן ח"ו שיהיה זה עובר בעל מום, האם לזאת יקרא תפלה שלא כהוגן, וודאי שלא, שהרי את הטוב הוא מזכיר ואת כל מה שיכול להיות רע איננו חייב לשלול, ומאי שנא הכא ?
[ועיין חולין צה ע"ב עם רש"י תוס' ור"ן ועדיין אין הדברים מעלים ארוכה לכאורה לפי מה שנתבאר כאן]

 

[אלישמע]

אליעזר נקרא בגמרא תענית ד ע"א "שואל שלא כהוגן" [כשאול ויפתח כיעוי"ש], ומבארת הגמרא שהיתה תפילתו שלא כהוגן, שהרי יתכן שתבא חיגרת או סומא וייאלץ לקחת אותה ליצחק.
והדברים תמוהים הרי אליעזר לא התחייב לקחת את מי שתבא ראשונה ליצחק, [שהרי אם היה מתחייב זה היה ניחוש, אלא או סמך על זכות אברהם או תכנן לבדוק קודם בת מי היא] והרי היה בידו לבדוק אם היא חיגרת וסומא, ומפורש בדבריו שהוא יאמר לה הטי נא כדך, ואם יראה שהיא חיגרת לא יאמר לה כן.
ורש"י ותוס’ שם כתבו שיתכן שהיא תהיה חיגרת וסומא והוא לא ירגיש, כי זה יהיה תחת בגדיה או שעיניה נאות ואין ניכר שהיא בעלת מום.
אבל תמוה מדוע זה "שלא כהוגן" וכי התפילה שתבא נערה בעלת חסד, האם בתפילתו כלול שיקח בעלת מום ? והרי בעלת מום יכול להיות גם אם לא היה מתפלל, וכי על האדם מוטל לפרש בתפילתו את כל החסרונות והפגמים שיכולים להיות אם תיענה תפלתו.
דרך משל אדם מתפלל על זרע של קיימא, ואמנם יתכן ח"ו שיהיה זה עובר בעל מום, האם לזאת יקרא תפלה שלא כהוגן, וודאי שלא, שהרי את הטוב הוא מזכיר ואת כל מה שיכול להיות רע איננו חייב לשלול, ומאי שנא הכא ?
[ועיין חולין צה ע"ב עם רש"י תוס' ור"ן ועדיין אין הדברים מעלים ארוכה לכאורה לפי מה שנתבאר כאן]

אליעזר אמר "והיה הנערה אשר... אותה הוכחת לעבדך ליצחק, ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני".
ואם הוא מתכוין להמשיך ולבדוק אח"כ בכוחות עצמו, אז הסימן הוא שום דבר.

 

[שאינו יודע לשאול]

בפשטות הוא התכוון לבדוק בעצמו מה שאפשר לבדוק בעצמו כגון חגרת סומא, ואילו ענייני מידות טובות סמך על תפלה, כת"ר עסק פעם בבירור בשידוכים ?

 

[מאמין בניסים]

אליעזר נקרא בגמרא תענית ד ע"א "שואל שלא כהוגן" [כשאול ויפתח כיעוי"ש], ומבארת הגמרא שהיתה תפילתו שלא כהוגן, שהרי יתכן שתבא חיגרת או סומא וייאלץ לקחת אותה ליצחק.
והדברים תמוהים הרי אליעזר לא התחייב לקחת את מי שתבא ראשונה ליצחק, [שהרי אם היה מתחייב זה היה ניחוש, אלא או סמך על זכות אברהם או תכנן לבדוק קודם בת מי היא] והרי היה בידו לבדוק אם היא חיגרת וסומא, ומפורש בדבריו שהוא יאמר לה הטי נא כדך, ואם יראה שהיא חיגרת לא יאמר לה כן.
ורש"י ותוס’ שם כתבו שיתכן שהיא תהיה חיגרת וסומא והוא לא ירגיש, כי זה יהיה תחת בגדיה או שעיניה נאות ואין ניכר שהיא בעלת מום.
אבל תמוה מדוע זה "שלא כהוגן" וכי התפילה שתבא נערה בעלת חסד, האם בתפילתו כלול שיקח בעלת מום ? והרי בעלת מום יכול להיות גם אם לא היה מתפלל, וכי על האדם מוטל לפרש בתפילתו את כל החסרונות והפגמים שיכולים להיות אם תיענה תפלתו.
דרך משל אדם מתפלל על זרע של קיימא, ואמנם יתכן ח"ו שיהיה זה עובר בעל מום, האם לזאת יקרא תפלה שלא כהוגן, וודאי שלא, שהרי את הטוב הוא מזכיר ואת כל מה שיכול להיות רע איננו חייב לשלול, ומאי שנא הכא ?
[ועיין חולין צה ע"ב עם רש"י תוס' ור"ן ועדיין אין הדברים מעלים ארוכה לכאורה לפי מה שנתבאר כאן]

לא מבואר בגמ' שם שאליעזר יתחייב לקחת אפי' סומא ואפי' חיגרת. אלא עצם בקשתו שהנערה שתבוא הוא יקח אותה, היא תפילה שלא כהוגן, לפי שיכול ותבוא חיגרת או סומא והוא לא ישים לב וייקחנה וכדפירש"י שם.

 

[שאינו יודע לשאול]

אם תבא בעלת מום והוא ירגיש זה לא בכלל מה שהתחייב בתפלתו, ועל כן רש"י ותוס' ביארו שרק אם לא ירגיש, שאם ירגיש לא יאמר הטי נא כדך.
ואם לא ירגיש ותבוא בעלת מום זה לא קשור כלל לסימן שעשה, אלא כמו כל שידוך שיתכן שאדם יבחר נערה מסוימת ולא ירגיש, זו היתה כוונתי

 

[אלישמע]

בפשטות הוא התכוון לבדוק בעצמו מה שאפשר לבדוק בעצמו כגון חגרת סומא, ואילו ענייני מידות טובות סמך על תפלה, כת"ר עסק פעם בבירור בשידוכים ?

המיקוד של התביעה על אליעזר הוא במלל "אותה הוכחת... ובה אדע",
והסימן שהוא קבע לו זה, השקיני מים.
וזה שלא כהוגן, כי אולי היתה משקה אותו מים חגרת, וכי אז הסימן היה בטל ?
וא"ת שהוא היה בוחר למי לפנות ולמי לא, עדיין ושמא היא שפחה, או חסרת דעה (לא משוגעת, אבל לא פקחית).
ואולי יש לה מום נסתר, ואולי היא עובדת ע"ז ויהיה קשה לו להניאה מכך.
ועוד כהנה וכהנה.

(גם אם כן, מעולם לא עשיתי סימנים, הבחורה אשר תאמר... היא אשר הוכחת).

 

[שאינו יודע לשאול]

עצם התביעה האמירה אותה הוכחת וכו' לא אמרו עליה חז"ל שהיא שלא כהוגן מצד עצמה, אלא רק מצד שמא תבא חיגרת או סומא וכו'.
וברש"י ותוס' מבואר שהיה יכול לבחור מי כן ומי לא, כי כתבו שכל הנושא הוא שהוא לא ירגיש שתהיה במקום נסתר, ושפחה וחסרת דעה יכול לקרות גם בלי הסימן, ואם לא היה עושה סימן גם יכל ליפול בזה, ואם היה בידו לברר גם כשעשה סימן היה בידו לברר, ולמנוע, כמו מום שבגלוי שזה כן יכל למנוע וכנ"ל.
[בעניין השידוכים לא התכוונתי ח"ו לקנטר רק לומר שכולנו מבררים ובודקים עד היכן שידינו מגעת, ואם זאת יודעים ומאמינים שרוב הדברים אין לנו ידיעה כלל לגביהם ומאמינים בקוב"ה שהכל מאיתו].

 

[אלישמע]

עצם התביעה האמירה אותה הוכחת וכו' לא אמרו עליה חז"ל שהיא שלא כהוגן מצד עצמה, אלא רק מצד שמא תבא חיגרת או סומא וכו'.
וברש"י ותוס' מבואר שהיה יכול לבחור מי כן ומי לא, כי כתבו שכל הנושא הוא שהוא לא ירגיש שתהיה במקום נסתר, ושפחה וחסרת דעה יכול לקרות גם בלי הסימן, ואם לא היה עושה סימן גם יכל ליפול בזה, ואם היה בידו לברר גם כשעשה סימן היה בידו לברר, ולמנוע, כמו מום שבגלוי שזה כן יכל למנוע וכנ"ל.
[בעניין השידוכים לא התכוונתי ח"ו לקנטר רק לומר שכולנו מבררים ובודקים עד היכן שידינו מגעת, ואם זאת יודעים ומאמינים שרוב הדברים אין לנו ידיעה כלל לגביהם ומאמינים בקוב"ה שהכל מאיתו].

לא חשדתי אותך בקינטור, ולא עניתי באירוניה. - התכוונתי ברצינות.
נעשה סדר.
אדם ניגש לשידוך, הוא מחפש מידות, ירא"ש, מראה, יחוס, כסף ועוד.
הוא לא בא ועושה תנאי האשה אשר אומר אליה וכו' היא האשה... כי מי אמר ? - הוא פשוט בודק.
כשעושים תנאי ונותנים לה' לטפל בענין, אז בעצם מפקיעים את עצמינו מהענין. ואז זה שלא כהוגן, כי מי אמר שיש מספיק זכויות לקבל מה שראוי ?
רק מה שא"א לבדוק משאירים לה' לטפל, וגם אז לא נראה לי שעושים תנאים אם היא תגיד כך סימן שכך.
פה אליעזר התעלם מכל מה שהוא יכל לבדוק ועשה תנאי, וזה שלא כהוגן.
ושמא תאמר שמעיקרא הוא לא היה ניגש לכל אחת אלא מסתכל בה תחילה וכו' (מה שלא נראה שהוא עשה, וגם קצת לא מתאים עם עצם עשיית התנאי, כי או אתה או הוא - אבל נניח שכן), מ"מ יש דברים שא"א לבדוק בראייה ראשונית כגון יחוס, והשכלה, והשקפות ועוד.

 

[שאינו יודע לשאול]

אמת.
אבל ברש"י ותוס' בתענית מבואר שזה בדיוק מה שהיה קורה - שלא היה ניגש לכל אחת, ואם היה רואה חסרון להדיא לא היה אומר השקיני וכו'.
וממילא מה שא"ט לבדוק בהשקפה ראשונה לא שייך לתנאי אלא כמו שקורה בכל שידוך, וחז"ל אמרו שהשאלה היתה שלא כהוגן.
כעת אני חושב שאולי כת"ר מתכוון שעצם הבקשה מהקב"ה שיזמן דרך זאת [כלומר מי שתשקה מים] זה מצמצם לו את האפשרויות לקבל סייעתא דשמיא, וזה באמת מתיישב על הלב, וא"כ זה לא כמו שרגילים לחשוב שהתנאי היה מי שתבא זה גופא שלא כהוגן, אלא יש כאן דבר הרבה יותר דק, ואם זו היתה הכוונה זה ביאור נפלא.
ואם כן מכאן מוסר רציני למבררים יתר על המידה בשידוכים והפוסלים על יותר מידיי דברים כי מצמצמים את האפשרויות לקבל את הסייעתא דשמיא.

 

[אלישמע]

אמת.
אבל ברש"י ותוס' בתענית מבואר שזה בדיוק מה שהיה קורה - שלא היה ניגש לכל אחת, ואם היה רואה חסרון להדיא לא היה אומר השקיני וכו'.
וממילא מה שא"ט לבדוק בהשקפה ראשונה לא שייך לתנאי אלא כמו שקורה בכל שידוך, וחז"ל אמרו שהשאלה היתה שלא כהוגן.
כעת אני חושב שאולי כת"ר מתכוון שעצם הבקשה מהקב"ה שיזמן דרך זאת [כלומר מי שתשקה מים] זה מצמצם לו את האפשרויות לקבל סייעתא דשמיא, וזה באמת מתיישב על הלב, וא"כ זה לא כמו שרגילים לחשוב שהתנאי היה מי שתבא זה גופא שלא כהוגן, אלא יש כאן דבר הרבה יותר דק, ואם זו היתה הכוונה זה ביאור נפלא.
ואם כן מכאן מוסר רציני למבררים יתר על המידה בשידוכים והפוסלים על יותר מידיי דברים כי מצמצמים את האפשרויות לקבל את הסייעתא דשמיא.

אם כוונתך לזה,
שאין להשליך על יהבך במה שאתה יכול לבדוק, ומום נסתר ויחוס ודעת הם דברים שעתידים להתגלות. ובזה הוא שאל שלא כהוגן, אני מסכים.
אכן אולי בנקודה שמעיקרא לא היה פונה לכל אחת (כמ"ש רש"י ותוס'), אולי האשמתיו שלא כהוגן.