באנר תרומה

מדוע מייחסים חשיבות לרבנות הראשית

באנר
אגב עכשיו אחד מבני הבית אמר לי שחוקקו חוק בכנסת על הרחבת סמכויות בתי הדין כבוררים.

מה מדובר על בתי הדין הרבניים מטעם הרבנות?
 
כמה מבין לומדי ונבחני מסלול מבחני רבנות הם ספרים / אשכנזים ?
כמה מבין החרדים אוכלי הכשר רבנות הם אשכנזים / ספרדים ?

כמה מבין רבני ודייני הרבנות (לא רבנים ראשיים) הם (לפי מה שניכר מכתביהם וללא היכרות אישית) בעלי רמת לימוד נמוכה עד שסברותיהם ודיוניהם הם לעג לרש (ומסתמא הם בבחינת 'לא הגיעו להוראה') ?

כמה מבין דייני הרבנות מורים דיני שקר אם ביודעין כדי למעט את הרשע כי לדעתם אם לא יעשו כן יהיה יותר גרוע ע"י בתי משפט, ואם בלא יודעין ?

כמה מהם מוציאים אשה מבעלה בבירור שלא עפ"י דין השו"ע והפוסקים בגלל הנ"ל.

וה' הטוב יכפר וישיב שופטינו וכו'
 
אגב עכשיו אחד מבני הבית אמר לי שחוקקו חוק בכנסת על הרחבת סמכויות בתי הדין כבוררים.

מה מדובר על בתי הדין הרבניים מטעם הרבנות?
החוק החדש אומר שבתי הדין הרשמיים יוכלו לעסוק גם בדיני ממונות, בהסכמת שני הצדדים (להבדיל מדיני משפחה, שבהם יש לבתי הדין כוח לדון גם בכפייה). [כמו שהיה מקום המדינה ועד בג"ץ סימה אמיר ב2006 למניינם, שביטל זאת]
התוצאה היא די דומה לבתי הדין הפרטיים לממונות, אלא שכאן יש מזכירות יותר מסודרת, ופרוטוקול, ואולם דיונים, יכולת להעלות למערכת ממוחשבת את כל המסמכים והראיות שבתיק וכו'.
הבדל לטובת בתי הדין הרשמיים, שפסק שלהם יהיה קביל ישר בהוצאה לפועל, בשונה מבתי הדין הפרטיים, שפסק שלהם קביל בהוצל"פ רק לאחר אישור פסק הבוררות בבית משפט.
ההבדל לטובת בתי הדין הפרטיים, שבבתי הדין הרשמיים לא יהיה אפשר לדון בין עובד למעביד (מחשש שהעובד לא באמת הסכים לבוא מרצונו החופשי אלא אילוץ הפרנסה דחק בו להסכים לבוא)
 
...

ההבדל לטובת בתי הדין הפרטיים, שבבתי הדין הרשמיים לא יהיה אפשר לדון בין עובד למעביד (מחשש שהעובד לא באמת הסכים לבוא מרצונו החופשי אלא אילוץ הפרנסה דחק בו להסכים לבוא)

ולמה בפרטי כן ?
 
ולמה בפרטי כן ?
בסוף שניהם באים וחותמים מרצונם. לכן יש לזה תוקף חוקי בבתי דין פרטיים.
אלא שהמחוקקים פחדו שבתי הדין הרשמיים זה נשמע גוף יותר מאיים כי זה מטעם המדינה, ולא כל אחד קורא את האותיות הקטנות ויודע שהוא לא חייב לבוא, לכן החריגו מקרים שבהם יש לצד אחד מרות על השני (כמו עובד ומעביד)
 
ראשי תחתית