שאינו יודע לשאול
חבר חדש
- הצטרף
- 4/11/25
- הודעות
- 193
ישנם שני גישות בנושא זה, הגישה שאומרת שדברי חז"ל בהבנת המציאות נאמנים מדברי בוחני המציאות של ימינו [רופאים מומחים לאותו נושא], והנחת היסוד של אותה גישה אומרת שאילולי המציאות שחז"ל העמידו בנימוק אותו הדין היה הדין בטל, ולפי זה אם הדבר ברור כשמש במציאות וכגון בכינה שפרה ורבה לכאורה על כרחינו שהשתנו הטבעים, ויש לנו לשנות את ההלכה.ברור שאין דעתו כך, ולכן התיר גם לקולא להרוג כינים בשבת.
אולם מה שכתבת "שיש טעמים אחרים" וכדו' אינו נראה לענ"ד, שלא הוזכר דבר זה כלל ביבי"א, וכל עיקר דבריו שם הם שאנו "סומכים" על חז"ל יותר מאשר הרופאים.
והגישה האחרת אומרת שחז"ל העמידו דין כפי שקיבלו אותו איש מפי איש, ובוודאי בכל דבר מדבריהם עד חיתום הגמרא יש עומק עצום ונורא, ואף שנתנו טעם שאנו מבינים אותו מציאותית, מ"מ גם אם נדע במציאות שהשתנה הטעם הלא הדין דין אמת ואולי לא ירדנו לעומק כוונתם במה שאמרו כינה אינה פרה ורבה, וכן אולי יש טעמים נסתרים בזה [וכגון בר"ה ב' ימים שבגמ' מבואר מטעם נתקלקלו הלויים בשיר ובעצם היה להם הטעם שיש בו דינא רפיא, ויש בזה מאמר נפלא במכתב מאליהו ח"ב לראש השנה].
לענ"ד דעתו של רבינו חכם עובדיה כהגישה השניה האמורה כאן, ואף שטרח ליישב דברי חז"ל עם המציאות, זה לא עשה אלא כדי לפרש דבריהם, ועיין בהסכמה שנתן להרב משה לוי זצ"ל על המאמר שכתב לאור תורה שהעליתי קודם