מים מתוקים
חבר חדש
- הצטרף
- 25/12/24
- הודעות
- 79
תהיתי לעצמי למה זה קורה לאנשים טובים ויראים שבדברים שהם מקפידים ונזהרים, פתאום מול המחשב המגננות הולכים..
לדוג' אדם יכול להיזהר ממחלוקת, מדיבורים אסורים, מלבזות את גדולי ישראל, לשמור את עיניו ברחוב, וכדו' ואם הוא מול המסכים משהו נפרץ בקלות יתר והיד קלה על ההדק דברים שברמה הפיזית הוא לעולם לא היה מעיז לעשות?! עד שקראתי את המאמר הזה מבית מדרשו של המשגיח הגר"ר לויכטר שליט"א שהאיר את עיני ורציתי לשמוע את חוות דעתם של חברי הפורום.
כבר שנים לא מעטות שסוגיית ההתמודדות מול אתגרי הטכנולוגיה המתקדמת ללא הרף, מעסיקה רבות כל אדם המחפש לגדור ולשמור את נפשו ומידותיו, ובפרט הורים ואנשי חינוך החפצים לחנך ולגדל כראוי את בניהם ותלמידיהם.
שומה עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא כה מורכב, הנוגע כמעט לכל בית בדורנו, בפרט בעת הזאת – עת מלחמה, בה הנושא שייך אף יותר מבשגרה, נוכח תדירות ורצף הידיעות המשחרות השכם והערב רח”ל. נדרשים אנו לחקור ולהתבונן מהו המבט התורני בנידון, וכיצד ניתן לחנך ולעבוד על כך.
כמו בכל סוגיא הדרושה עיון וחקירה, ראשית עלינו לברר מהו שורש הענין, ומה מהות החיסרון והקלקול הטמון בחובו, בפרט כאשר אנו חפצים לדעת כיצד לחנך ולהתמודד עם אותו דבר. ובשם הסבא מקלם אמרו, שהיה אומר כן על הכתוב (תהילים צב, יב), “בקום עלי מרעים תשמענה אזני”. דהיינו כאשר ישנו דבר רע הקם עלינו להכשילנו, ראשית עלינו לשמוע מה הוא אומר, בכדי שנדע כיצד להתמודד עמו.
אכן, היבטים רבים יש בנושא זה, וכעת נציע היבט נוסף. רבים נוטים לחשוב כי עיקר הבעיה נעוצה בעצם היכולת הקלה והפשוטה להגיע ולעסוק בתכנים החמורים ביותר, עד כדי ג’ עבירות חמורות רח”ל. וסבורים כי כל עוד נזהרים שמורים ומוגנים שלא להגיע לשם חלילה, הרי שאין כל חשש.
אולם במבט מעמיק יותר נראה כי לא בזה טמון שורש הענין, ואף כי אכן זו מכשלה גדולה מאד, זו אפוא רק תוצאה אחת מיני רבות, אך יסוד הקלקול עצמו נעוץ בעצם השימוש, גם אם לא עסוקים בתכנים רעים ומשחיתים, ואם חפצים אנו להשמר ולחנך על כך, עלינו לקבל מבט נכון על אתגר זה טרם נעסוק בדרכי ההתמודדות בפועל.
עיקר עבודת המוסר הינה להשפיע על תנועות האברים החיצוניים שלנו, כמו שכתב הגרי”ס אור ישראל מכתב ג): “כי זה כל פרי מגמתינו, רק על האברים החיצונים לשמרם מכל נגע רע ומחלה הן במידות והן בדינים, אשר לא יאוסרו כי אם בחזקה ובהרגל רב”.
בדבריו אלו מלמדנו הגרי”ס, כי עיקר יכולת העבודה על המידות אינה נעשית על ידי שינויים פנימיים והחלטות בלבד, אלא על ידי איברי הגוף החיצוניים, כלומר, באופן טבעי כאשר רצונו של האדם מפעם בו לעשות דבר כלשהו, הדרך לממש את אותו רצון עובר דרך עשייה משמעותית בגוף, והדרך להתמודד עם אותו רצון הרי הוא על ידי איברי גופו, שיעכבוהו וימנעו ממנו מלעשות את אותו דבר, כך ניתן לעבוד על אותם מידות ורצונות, איברי הגוף מסייעים בכבישת הרצון ובתיקון המידות.
אולם כאשר רצונותיו ומידותיו של האדם אינם עוברים דרך עשיה משמעותית בגוף, הרי שקשה מאד לעצור בעד אותו רצון ומידה, רצונותיו הן הטובים והן הרעים איתנים וחזקים הרבה מעבר למה שנדמה לנו, ואם אינם עוברים דרך עשייה מעשית בגוף קשה מאד לרסנם.
נוכל להבין זאת על פי משל, כאשר רוכב אופניים העושה מאמץ רב להגביר את מהירותו כמה שיותר, נוכח לראות שנסיעתו באופן שכזה מסכנת את חייו, הוא שוב לא ירכב באופן דומה. אולם כאשר נהג רכב יווכח לראות שנסיעתו המהירה מסכנת את חייו וחיי הולכי הרגל, הוא מן הסתם יזהר כמה פעמים, אך מהרה ישוב לסורו. סיבת הדבר נעוצה בתנועותיהם החיצוניות של הנהגים, מרוכב האופניים נדרש מאמץ לא מבוטל בכדי להגיע אל אותה מהירות, ולכך כאשר רואה עד כמה היא מסוכנת, הוא לא יתאמץ שוב לסכן את נפשו, אולם מנהג הרכב לא נדרש כל מאמץ כדי להגביר מהירות, כי אם תנועה קלה ועדינה, וממילא אין לו כל מניעה תנועתית חיצונית מלעשות את אותו דבר שוב, ולכך, תכף ישוב לסורו.
מציאות כלי הטכנולגיה ומאגרי החיפוש והמידע בימינו, מעמידה אפשרות להפעיל שלל מידות בלי כל מעבר משמעותי אצל הגוף, בלחיצת מקש קלה ניתן להציף כל מידה שהיא טובה או רעה. במצב שכזה המידות האימתניות והעוצמתיות שבתוכנו חשופות לחלוטין, ואינן עוברות שום רסן. ולכך עצם השימוש בהם עלול להביא אותנו למצב מסוכן ולא טבעי, המקשה מאוד להתמודד עם המידות ולתקנם. ועלינו לתת על כך את הדעת, ולחפש דרכי התמודדות ערכיים אל מול סכנה זו.
אכן על פניו מבט זה נראה לנו שולי ביחס לבעיות הגדולות והגלויות, אך מן הראוי שנשהה מעט ונתבונן בדבר, וכשנעמיק בו, נבחין אט אט שנקודה מהותית זו משפיעה רבות על כל עבודת חיינו.
לדוג' אדם יכול להיזהר ממחלוקת, מדיבורים אסורים, מלבזות את גדולי ישראל, לשמור את עיניו ברחוב, וכדו' ואם הוא מול המסכים משהו נפרץ בקלות יתר והיד קלה על ההדק דברים שברמה הפיזית הוא לעולם לא היה מעיז לעשות?! עד שקראתי את המאמר הזה מבית מדרשו של המשגיח הגר"ר לויכטר שליט"א שהאיר את עיני ורציתי לשמוע את חוות דעתם של חברי הפורום.
אתגרי הטכנולוגיה – א
הרב ברוך סטפנסקי
מידות ללא רסןכבר שנים לא מעטות שסוגיית ההתמודדות מול אתגרי הטכנולוגיה המתקדמת ללא הרף, מעסיקה רבות כל אדם המחפש לגדור ולשמור את נפשו ומידותיו, ובפרט הורים ואנשי חינוך החפצים לחנך ולגדל כראוי את בניהם ותלמידיהם.
שומה עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא כה מורכב, הנוגע כמעט לכל בית בדורנו, בפרט בעת הזאת – עת מלחמה, בה הנושא שייך אף יותר מבשגרה, נוכח תדירות ורצף הידיעות המשחרות השכם והערב רח”ל. נדרשים אנו לחקור ולהתבונן מהו המבט התורני בנידון, וכיצד ניתן לחנך ולעבוד על כך.
כמו בכל סוגיא הדרושה עיון וחקירה, ראשית עלינו לברר מהו שורש הענין, ומה מהות החיסרון והקלקול הטמון בחובו, בפרט כאשר אנו חפצים לדעת כיצד לחנך ולהתמודד עם אותו דבר. ובשם הסבא מקלם אמרו, שהיה אומר כן על הכתוב (תהילים צב, יב), “בקום עלי מרעים תשמענה אזני”. דהיינו כאשר ישנו דבר רע הקם עלינו להכשילנו, ראשית עלינו לשמוע מה הוא אומר, בכדי שנדע כיצד להתמודד עמו.
אכן, היבטים רבים יש בנושא זה, וכעת נציע היבט נוסף. רבים נוטים לחשוב כי עיקר הבעיה נעוצה בעצם היכולת הקלה והפשוטה להגיע ולעסוק בתכנים החמורים ביותר, עד כדי ג’ עבירות חמורות רח”ל. וסבורים כי כל עוד נזהרים שמורים ומוגנים שלא להגיע לשם חלילה, הרי שאין כל חשש.
אולם במבט מעמיק יותר נראה כי לא בזה טמון שורש הענין, ואף כי אכן זו מכשלה גדולה מאד, זו אפוא רק תוצאה אחת מיני רבות, אך יסוד הקלקול עצמו נעוץ בעצם השימוש, גם אם לא עסוקים בתכנים רעים ומשחיתים, ואם חפצים אנו להשמר ולחנך על כך, עלינו לקבל מבט נכון על אתגר זה טרם נעסוק בדרכי ההתמודדות בפועל.
עיקר עבודת המוסר הינה להשפיע על תנועות האברים החיצוניים שלנו, כמו שכתב הגרי”ס אור ישראל מכתב ג): “כי זה כל פרי מגמתינו, רק על האברים החיצונים לשמרם מכל נגע רע ומחלה הן במידות והן בדינים, אשר לא יאוסרו כי אם בחזקה ובהרגל רב”.
בדבריו אלו מלמדנו הגרי”ס, כי עיקר יכולת העבודה על המידות אינה נעשית על ידי שינויים פנימיים והחלטות בלבד, אלא על ידי איברי הגוף החיצוניים, כלומר, באופן טבעי כאשר רצונו של האדם מפעם בו לעשות דבר כלשהו, הדרך לממש את אותו רצון עובר דרך עשייה משמעותית בגוף, והדרך להתמודד עם אותו רצון הרי הוא על ידי איברי גופו, שיעכבוהו וימנעו ממנו מלעשות את אותו דבר, כך ניתן לעבוד על אותם מידות ורצונות, איברי הגוף מסייעים בכבישת הרצון ובתיקון המידות.
אולם כאשר רצונותיו ומידותיו של האדם אינם עוברים דרך עשיה משמעותית בגוף, הרי שקשה מאד לעצור בעד אותו רצון ומידה, רצונותיו הן הטובים והן הרעים איתנים וחזקים הרבה מעבר למה שנדמה לנו, ואם אינם עוברים דרך עשייה מעשית בגוף קשה מאד לרסנם.
נוכל להבין זאת על פי משל, כאשר רוכב אופניים העושה מאמץ רב להגביר את מהירותו כמה שיותר, נוכח לראות שנסיעתו באופן שכזה מסכנת את חייו, הוא שוב לא ירכב באופן דומה. אולם כאשר נהג רכב יווכח לראות שנסיעתו המהירה מסכנת את חייו וחיי הולכי הרגל, הוא מן הסתם יזהר כמה פעמים, אך מהרה ישוב לסורו. סיבת הדבר נעוצה בתנועותיהם החיצוניות של הנהגים, מרוכב האופניים נדרש מאמץ לא מבוטל בכדי להגיע אל אותה מהירות, ולכך כאשר רואה עד כמה היא מסוכנת, הוא לא יתאמץ שוב לסכן את נפשו, אולם מנהג הרכב לא נדרש כל מאמץ כדי להגביר מהירות, כי אם תנועה קלה ועדינה, וממילא אין לו כל מניעה תנועתית חיצונית מלעשות את אותו דבר שוב, ולכך, תכף ישוב לסורו.
מציאות כלי הטכנולגיה ומאגרי החיפוש והמידע בימינו, מעמידה אפשרות להפעיל שלל מידות בלי כל מעבר משמעותי אצל הגוף, בלחיצת מקש קלה ניתן להציף כל מידה שהיא טובה או רעה. במצב שכזה המידות האימתניות והעוצמתיות שבתוכנו חשופות לחלוטין, ואינן עוברות שום רסן. ולכך עצם השימוש בהם עלול להביא אותנו למצב מסוכן ולא טבעי, המקשה מאוד להתמודד עם המידות ולתקנם. ועלינו לתת על כך את הדעת, ולחפש דרכי התמודדות ערכיים אל מול סכנה זו.
אכן על פניו מבט זה נראה לנו שולי ביחס לבעיות הגדולות והגלויות, אך מן הראוי שנשהה מעט ונתבונן בדבר, וכשנעמיק בו, נבחין אט אט שנקודה מהותית זו משפיעה רבות על כל עבודת חיינו.