מה התשובה לתמיהת רבי מדוע לא אומרים חונן הדעת בשבת?

[סייג לחכמה שתיקה]

בירושלמי ברכות לד:

 

[אחיעזר]

פרק ד הלכה ד.

מאי קשיא לך?
מאי שנא מכל הבקשות?
בסך הכל עניין של שיקול הדעת.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

פרק ד הלכה ד.

מאי קשיא לך?
מאי שנא מכל הבקשות?
בסך הכל עניין של שיקול הדעת.

לא קשיא לי - קשיא לרבי ולא תורץ שם אם זה
היה בסה"כ אין שאלה מעיקרא

 

[אחיעזר]

שיקול הדעת...

 

[סייג לחכמה שתיקה]

שיקול הדעת...

כלומר?

 

[אחיעזר]

כלומר?

שהתימה היא לפי מבט מסוים, ולפי מבט אחר זה לא תימה.

 

[נוריאל עזרא]

כלומר?

שהתימה היא לפי מבט מסוים, ולפי מבט אחר זה לא תימה.

כוונת הרב הנחמד @אחיעזר הי"ו לכאורה שלמרות שלפעמים שתיקה כהודעה הנה גם לפעמים לא, וכאן אפשר שלא ענו לא כי לא הסכימו מעיקרא לקושיא. [והגם שלפעמים מתרצים לטעמו של השואל לא היה בידם תירוץ לטעמו].

 

[סייג לחכמה שתיקה]

שהתימה היא לפי מבט מסוים, ולפי מבט אחר זה לא תימה.

כוונת הרב הנחמד @אחיעזר הי"ו לכאורה שלמרות שלפעמים שתיקה כהודעה הנה גם לפעמים לא, וכאן אפשר שלא ענו לא כי לא הסכימו מעיקרא לקושיא. [והגם שלפעמים מתרצים לטעמו של השואל לא היה בידם תירוץ לטעמו].

מהו המבט האחר שכ"כ פשוט לכם
שלרבי לא היה פשוט כלל?
כלומר חדדו מה הסברא בכל מבט וכיוון, שבכל טעם וטעם.

 

[נוריאל עזרא]

מהו המבט האחר שכ"כ פשוט לכם
שלרבי לא היה פשוט כלל?
כלומר חדדו מה הסברא בכל מבט וכיוון, שבכל טעם וטעם.

לי לא פשוט כלום לא עיינתי בדברים רק הסברתי לענ"ד כוונת הרב @אחיעזר כי ראיתי שאינך מבינו. (כך חשבתי ואולי כן הבנת ורק רצית לדעת ההסבר כמו שאתה מבקש עכשיו).
אבל גם אם לא יהיה הסבר [לי הקטן ואולי אעיין בהמשך אי"ה] כנראה שלחולקים בגמרא היה [לפי הסברו של ר' @אחיעזר].

 

[סייג לחכמה שתיקה]

אבל גם אם לא יהיה הסבר [לי הקטן ואולי אעיין בהמשך אי"ה] כנראה שלחולקים בגמרא היה [לפי הסברו של ר' @אחיעזר].

לא מוכרח כי א"כ מדוע
הביאו השאלה בלא התשובה
אטו קטיל קניא באגמא רבי בעינם, שלא
טרחו להשיבו על שאלתו.
וגם אם היו עונים וכי ברור שהיתה נופלת קושייתו?

 

[נוריאל עזרא]

לא מוכרח כי א"כ מדוע
הביאו השאלה בלא התשובה
אטו קטיל קניא באגמא רבי בעינם, שלא
טרחו להשיבו על שאלתו.
וגם אם היו עונים וכי ברור שהיתה נופלת קושייתו?

לא אמרתי שמוכרח. [שוב רק ביארתי הסברו שלכך כיוון].
זכור לי שיש כזה שגמרא שותקת ויש סוברים שזה מוסכם ויש סוברים שחולקים.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

לא אמרתי שמוכרח. [שוב רק ביארתי הסברו שלכך כיוון].
זכור לי שיש כזה שגמרא שותקת ויש סוברים שזה מוסכם ויש סוברים שחולקים.

הכל בסדר.
לא אמרתי שאמרת רק העמדתי דברים על דיוקם.
לגבי מה שזכור וכו' - לכי תיתי ספר ניחזי ונדון.
הלא"ה, ע' תוס' ב"ב סב. שרק בתלמיד כשרבו שותק לא מחייב שמסכים,
כי לא חש לענות לו אבל בתלמיד חבר זה שתיקה כהודאה.
ויש בזה עוד תוס' וכו', ובבעלי הכללים עי' עליהם.

 

[ממדבר מתנה]

הלא"ה, ע' תוס' ב"ב סב. שרק בתלמיד כשרבו שותק לא מחייב שמסכים,
כי לא חש לענות לו אבל בתלמיד חבר זה שתיקה כהודאה.

לכאורה לא שייך כאן שתיקה כהודאה כי אין כאן באמת מחלוקת, הלא גם רבי מודה לענין מעשה.
ואפשר שכשם שלרבי לא היתה תשובה גם לש"ס לא היתה.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

לכאורה לא שייך כאן שתיקה כהודאה כי אין כאן באמת מחלוקת, הלא גם רבי מודה לענין מעשה.
ואפשר שכשם שלרבי לא היתה תשובה גם לש"ס לא היתה.

זה מה שבאתי להגיד וכוונתי היתה להשוות,
וודאי שלא לענין מעשה.

 

[נוריאל עזרא]

הכל בסדר.
לא אמרתי שאמרת רק העמדתי דברים על דיוקם.
לגבי מה שזכור וכו' - לכי תיתי ספר ניחזי ונדון.
הלא"ה, ע' תוס' ב"ב סב. שרק בתלמיד כשרבו שותק לא מחייב שמסכים,
כי לא חש לענות לו אבל בתלמיד חבר זה שתיקה כהודאה.
ויש בזה עוד תוס' וכו', ובבעלי הכללים עי' עליהם.

יתכן ואתה צודק ומה שזכרתי הוא ברבו.
עכ"פ יכול להיות שלא הובאה תשובת החולקים כי לא נודעה למסדרי הגמרא סו"ס לא היה כאן דיון בין חכמים.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

עכ"פ יכול להיות שלא הובאה תשובת החולקים כי לא נודעה למסדרי הגמרא סו"ס לא היה כאן דיון בין חכמים.

אה"נ
וזה מרישא דרישא היה
טמון בכוונת שאלתי
מה התשובה על דברי רבי?

 

[נוריאל עזרא]

אה"נ
וזה מרישא דרישא היה
טמון בכוונת שאלתי
מה התשובה על דברי רבי?

לא נראה לי שהחכמים שביטלו ברכת חונן כיוונו לזה אבל ראיתי עתה כאן ביאור יפה ע"פ ההלכה הנ"ל שלא מברכים מעיקרא אבל כן גומרים וז"ל:
וי"ל בהקדים הטעם שאין מברכים בשבת ברכת חונן הדעת' כי השבת היא אות בין השי"ת ובנ"י וא"כ בשב"ק על האדם להיות דבוק במחשבתו ביותר בהשי"ת והוא בחי' דעת' ולכן אין צורך להתפלל בשב"ק על הדעת כי בשב"ק כבר נתעלה האדם לבחי' דעת' אולם אם שבח האדם של שבת והזכיר של חול הרי שלא זכר לקשר את דעתו לדעת עליון ולכן עליו לסיים ולהשלים ברכת חונן הדעת כדי להתפלל על התקשרותו לדעת עליון.

 

[סייג לחכמה שתיקה]

לא נראה לי שהחכמים שביטלו ברכת חונן כיוונו לזה אבל ראיתי עתה כאן ביאור יפה ע"פ ההלכה הנ"ל שלא מברכים מעיקרא אבל כן גומרים וז"ל:
וי"ל בהקדים הטעם שאין מברכים בשבת ברכת חונן הדעת' כי השבת היא אות בין השי"ת ובנ"י וא"כ בשב"ק על האדם להיות דבוק במחשבתו ביותר בהשי"ת והוא בחי' דעת' ולכן אין צורך להתפלל בשב"ק על הדעת כי בשב"ק כבר נתעלה האדם לבחי' דעת' אולם אם שבח האדם של שבת והזכיר של חול הרי שלא זכר לקשר את דעתו לדעת עליון ולכן עליו לסיים ולהשלים ברכת חונן הדעת כדי להתפלל על התקשרותו לדעת עליון.

חשבתי ע"ז
אבל היה לי ק"ק
דאדרבה בגלל שהשבת
כ"כ קשורה לדעת אז הכי מתאים לבקש דווקא
אז כי זה (התפי') הכלי שיכול להכיל את כל השפע
וכמו שמבקשים רצה נא במנוחתינו וכו' לאמר שדבר שזורם מלמעלה
(כגון מצות המנוחה שאנו מקיימים אותה) צריך לדעת להכניס
אותה למקום הנכון (שתהיה רצויה - וזה ע"י תפלה.
וה"ה התורה שהס"ד יורדת בשפע מהשמים
וכעין שכתב שפת אמת בכי תשא שאין שכחה בשבת וכו', אבל מי שלא ידוג בחכה המתאימה
ולא ידאג לשמר את הציד ע"י תפילתו (וע' עי' נד: במשל עם הציפורים)
אזי הכל יהיה עורבא פרח (ביצה כא. חולין קכד:)
וכנראה זוהי סברת רבי וחכמי הגמ' שלא היה להם נח בהא.