מה היחס לעין הרע?

[ההשקפה הטהורה]

אשמח לדעת ולברר גדר ברור בעניין החשש לעין הרע, האם כמה והיכן יש לחשוש לעין הרע, ומתי הוי אמונה תפילה.
מצינו בחז"ל בכמה מקומות שיש עה"ר, כדוגמת לוחות הראשונות וכעניין שרוב מתים מעה"ר וכן בהרחקת נזיקים אסור לאדם לראות בשדה חבירו כשהיא בקמותיה מפני עה"ר וכד', אך מאידך פשוט וברור שלא בכ"מ יש לחשוש לעה"ר.
אשמח לקבל מקורות בעניין.
ייש כח

 

[מאן דהו]

אסור לאדם לראות בשדה חברו וכו', לרמב"ם דבר זה מידת חסידות ואינו להלכה.
(תשובות הרמב"ם, מהדו' י' בלאו, כרך ב, סי' שצה. שו"ת פאר הדור לרמב"ם, סי' מ).

 

[משיב כהלכה]

שרוב מתים מעה"ר

להגר"ש משאש יש ביאור נחמד בזה, שהרוב מתים מעין הרע של עצמם, שעינם היתה רעה באחרים.. אבל קשה לי לקבל את הביאור הזה, הוא לא מרגיש לי ביאור אמיתי.

ויותר נראה ששייך בזה "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" (פסחים ק"י) וכן כתב הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו. רק מי שעושה מזה ענין גדול נכווה מזה.

וגם הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".

 

[ההשקפה הטהורה]

ויותר נראה ששייך בזה "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" (פסחים ק"י)

איך תבאר את המובא ברש"י שמות לד ג ואיש לא יעלה עמך, הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן עה"ר, אין לך יפה מן הצניעות. עכ"ל. מי הקפיד שם שמחמת כן שלטה בלוחות עה"ר.
עוד מצינו בגמ' ב"מ פד שר' יוחנן חשש מעה"ר, רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותיאמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין, ומבואר שרק מחמת שיה מזרע יוסף לא חשש.
כמו כן מצינו בתפילה בכמה מקומות שתקנו לנו חז"ל תפילה שלא תשלוט בנו עה"ר, יה"ר בברכות השחר וכהנה רבות, משמע שישנו ענין אמיתי בכך ולא רק למקפידים. יתכן ודבריך נכונים שהמקפידים ינזקו יותר אך השאלה האם זה נכון לומר שמי שאינו מקפיד לא ינזק?

 

[ההשקפה הטהורה]

אסור לאדם לראות בשדה חברו וכו', לרמב"ם דבר זה מידת חסידות ואינו להלכה.
(תשובות הרמב"ם, מהדו' י' בלאו, כרך ב, סי' שצה. שו"ת פאר הדור לרמב"ם, סי' מ).

ייש"כ.
אכו רש"י על אתר ב"ב ב מבאר שהוא משום עה"ר.

 

[אלישמע]

איך תבאר את המובא ברש"י שמות לד ג ואיש לא יעלה עמך, הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן עה"ר, אין לך יפה מן הצניעות. עכ"ל. מי הקפיד שם שמחמת כן שלטה בלוחות עה"ר.
עוד מצינו בגמ' ב"מ פד שר' יוחנן חשש מעה"ר, רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותיאמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין, ומבואר שרק מחמת שיה מזרע יוסף לא חשש.
כמו כן מצינו בתפילה בכמה מקומות שתקנו לנו חז"ל תפילה שלא תשלוט בנו עה"ר, יה"ר בברכות השחר וכהנה רבות, משמע שישנו ענין אמיתי בכך ולא רק למקפידים. יתכן ודבריך נכונים שהמקפידים ינזקו יותר אך השאלה האם זה נכון לומר שמי שאינו מקפיד לא ינזק?

"מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" זו גמ' לא פחות מכל גמ' אחרת.
ולעצם שאלתך מהלוחות, אפשר שדומם הולך אחר בעליו, ואם הבעלים מקפיד ניזוק, ואם לאו לאו.
והלוחות שהן דוממים, והיו שייכים לכל ישראל, והיו בהם שמקפידים (ואולי רובא דרובא הקפידו בזמן ההוא), לכך שלט בהן עין הרע.

 

[משיב כהלכה]

"מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" זו גמ' לא פחות מכל גמ' אחרת.

רק יש לציין שזה נאמר על זוגות ולא על עין הרע, ומשאילים זאת לעין הרע.

כמו כן, הגמ' מסיימת "מיהו למיחש מיבעי" ופירוש הדבר שלא צריך להקפיד ולהשתגע אבל טוב לחוש היכא דאפשר, וזה מה שבאה התורה ללמדנו בלוחות הראשונות, שאין לך יפה מן הצניעות.

 

[אלישמע]

רק יש לציין שזה נאמר על זוגות ולא על עין הרע, ומשאילים זאת לעין הרע.

כמו כן, הגמ' מסיימת "מיהו למיחש מיבעי" ופירוש הדבר שלא צריך להקפיד ולהשתגע אבל טוב לחוש היכא דאפשר, וזה מה שבאה התורה ללמדנו בלוחות הראשונות, שאין לך יפה מן הצניעות.

צודק, זה לא נאמר לגבי עין הרע.