מה היחס לעין הרע?

באנר תרומה
הצטרף
15/7/25
הודעות
55
אשמח לדעת ולברר גדר ברור בעניין החשש לעין הרע, האם כמה והיכן יש לחשוש לעין הרע, ומתי הוי אמונה תפילה.
מצינו בחז"ל בכמה מקומות שיש עה"ר, כדוגמת לוחות הראשונות וכעניין שרוב מתים מעה"ר וכן בהרחקת נזיקים אסור לאדם לראות בשדה חבירו כשהיא בקמותיה מפני עה"ר וכד', אך מאידך פשוט וברור שלא בכ"מ יש לחשוש לעה"ר.
אשמח לקבל מקורות בעניין.
ייש כח
 
אסור לאדם לראות בשדה חברו וכו', לרמב"ם דבר זה מידת חסידות ואינו להלכה.
(תשובות הרמב"ם, מהדו' י' בלאו, כרך ב, סי' שצה. שו"ת פאר הדור לרמב"ם, סי' מ).
 
שרוב מתים מעה"ר

להגר"ש משאש יש ביאור נחמד בזה, שהרוב מתים מעין הרע של עצמם, שעינם היתה רעה באחרים.. אבל קשה לי לקבל את הביאור הזה, הוא לא מרגיש לי ביאור אמיתי.

ויותר נראה ששייך בזה "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" (פסחים ק"י) וכן כתב הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו. רק מי שעושה מזה ענין גדול נכווה מזה.

וגם הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".
 
ויותר נראה ששייך בזה "מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" (פסחים ק"י)
איך תבאר את המובא ברש"י שמות לד ג ואיש לא יעלה עמך, הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן עה"ר, אין לך יפה מן הצניעות. עכ"ל. מי הקפיד שם שמחמת כן שלטה בלוחות עה"ר.
עוד מצינו בגמ' ב"מ פד שר' יוחנן חשש מעה"ר, רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותיאמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין, ומבואר שרק מחמת שיה מזרע יוסף לא חשש.
כמו כן מצינו בתפילה בכמה מקומות שתקנו לנו חז"ל תפילה שלא תשלוט בנו עה"ר, יה"ר בברכות השחר וכהנה רבות, משמע שישנו ענין אמיתי בכך ולא רק למקפידים. יתכן ודבריך נכונים שהמקפידים ינזקו יותר אך השאלה האם זה נכון לומר שמי שאינו מקפיד לא ינזק?
 
אסור לאדם לראות בשדה חברו וכו', לרמב"ם דבר זה מידת חסידות ואינו להלכה.
(תשובות הרמב"ם, מהדו' י' בלאו, כרך ב, סי' שצה. שו"ת פאר הדור לרמב"ם, סי' מ).
ייש"כ.
אכו רש"י על אתר ב"ב ב מבאר שהוא משום עה"ר.
 
איך תבאר את המובא ברש"י שמות לד ג ואיש לא יעלה עמך, הראשונות ע"י שהיו בתשואות וקולות וקהלות שלטה בהן עה"ר, אין לך יפה מן הצניעות. עכ"ל. מי הקפיד שם שמחמת כן שלטה בלוחות עה"ר.
עוד מצינו בגמ' ב"מ פד שר' יוחנן חשש מעה"ר, רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו בי כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי גמירי אורייתא כוותיאמרו ליה רבנן לא מסתפי מר מעינא בישא אמר להו אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא דכתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין ואמר רבי אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין, ומבואר שרק מחמת שיה מזרע יוסף לא חשש.
כמו כן מצינו בתפילה בכמה מקומות שתקנו לנו חז"ל תפילה שלא תשלוט בנו עה"ר, יה"ר בברכות השחר וכהנה רבות, משמע שישנו ענין אמיתי בכך ולא רק למקפידים. יתכן ודבריך נכונים שהמקפידים ינזקו יותר אך השאלה האם זה נכון לומר שמי שאינו מקפיד לא ינזק?

"מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" זו גמ' לא פחות מכל גמ' אחרת.
ולעצם שאלתך מהלוחות, אפשר שדומם הולך אחר בעליו, ואם הבעלים מקפיד ניזוק, ואם לאו לאו.
והלוחות שהן דוממים, והיו שייכים לכל ישראל, והיו בהם שמקפידים (ואולי רובא דרובא הקפידו בזמן ההוא), לכך שלט בהן עין הרע.
 
"מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה" זו גמ' לא פחות מכל גמ' אחרת.

רק יש לציין שזה נאמר על זוגות ולא על עין הרע, ומשאילים זאת לעין הרע.

כמו כן, הגמ' מסיימת "מיהו למיחש מיבעי" ופירוש הדבר שלא צריך להקפיד ולהשתגע אבל טוב לחוש היכא דאפשר, וזה מה שבאה התורה ללמדנו בלוחות הראשונות, שאין לך יפה מן הצניעות.
 
רק יש לציין שזה נאמר על זוגות ולא על עין הרע, ומשאילים זאת לעין הרע.

כמו כן, הגמ' מסיימת "מיהו למיחש מיבעי" ופירוש הדבר שלא צריך להקפיד ולהשתגע אבל טוב לחוש היכא דאפשר, וזה מה שבאה התורה ללמדנו בלוחות הראשונות, שאין לך יפה מן הצניעות.

צודק, זה לא נאמר לגבי עין הרע.
 
שמעתי מת"ח גדול מאוד, שבבא סאלי זיע"א אמר כי בנו בבא מאיר אבוחצירא זיע"א חלה ונלב"ע בשל עין הרע.

עוד שמעתי מאותו מקור, שעין הרע אינו כוח מסתורי ומכושף שבוקע מהעין ושורף באמצעות גלים בלתי נראים את שלפניו.
אלא שזה יוצר קטרוג מסוים שמעורר את מידת הדין.
כלומר, כשאדם עומד בשדה חברו וחושב או אומר 'איזה שפע קיבל פלוני', זה מעורר את המקטרגים בשמיים לשאול 'האם פלוני אכן ראוי לשפע זה, והלא יש באמתחתו כמה וכמה עבירות וכו''.

ולפיכך לפעמים מתעוררת מידת דין על אותו אדם, כשלולי היה פלוני מעוררה - יתכן והיה ממשיך ליהנות ממידת רחמים, לפנים משורת הדין.
 
ידוע שהרב שמחה לוין זצ"ל היה מוציא עין הרע ע"י לחש המקובל לו מאביו עד הגר"ח מוולוזין, והיה עושה כן להרב אלישיב וישנו ג"כ וידאו שמרן הגרע"י ביקש ממנו לעשות לו הלחש הנ"ל, וסיפרו לי שעד היום צאצאיו קיבלו את הלחש ועושים למבקשים...
 
דיני עין הרע במשפט אחד: מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, ובכל זאת טוב להיזהר.
 
כעת הורדתי את הקובץ וראיתי שזכיתי לכוון לדעת המחבר: "ולפיכך צריך כל אדם לבור לו דרך ישרה, שלא יהיה בכלל מאן דקפיד, ואע"פ כן נזהר ממה שצריך ליזהר בישוב ובנחת, כדרכם של רבותינו".
 
דיני עין הרע במשפט אחד: מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, ובכל זאת טוב להיזהר.
עדין יש הרבה נפק"מ.

לדוגמא ב' אחים/אבא ובן לעלות בזה אחר זה, דרוב הפוסקים כותבים שאפי' מאן דלא קפיד אין להעלות בזה אחר זה.
 
לא הבנתי איזה "נפק"מ" כתבת כאן, הרי זה בכלל הזהירות שכתבתי שטוב להיזהר.

בכל אופן, הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".

ולשיטתך ש"קיבלנו הוראות מרן" מאי נפק"מ בדעות שאר הפוסקים?
 
בכל אופן, הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".
אפשר מקור?
לא הבנתי איזה "נפק"מ" כתבת כאן, הרי זה בכלל הזהירות שכתבתי שטוב להיזהר.
התכוונתי שזה לא רק "זהירות"
אלא שאין מניחין אותם לעלות אפי' אם אומרים להדיא שלא מקפידים כמבואר בשו"ע ובנו"כ.
 
סתם כך ראיתי מי שמציין שכלפי עין הרע לא נאמר כלל זה ואומר שיש לו כמה ראיות, אבל נראה שלמה שמציין לא נדפס עדיין...

1761666081755.png
1761666110567.png
 
בכל אופן, הגר"ע יוסף אמר באחד משיעוריו השבועיים: "ברוך השם היום מי חושש מעין הרע? יש מעט זקנים פוחדים מעין הרע, אבל רוב בני אדם לא פוחדים מעין הרע, לכן עולים יחד שני אחים [...] ואני אומר דלא קפיד לא קפדין בהדיה, היום בדורות שלנו לא פוחדים, יש רק מעט אנשים נודניקים פוחדים מעין הרע, לכן מותר להעלות אב ובן בנו ביחד".
אפשר מקור?
כי זה מאוד מוזר שהרי בחזו"ע פסק להקל "במקום הצורך לסבא ונכד"
ולאבא ובן רק שמפסיק ביניהם מישהו.
1761666217807.png

1761666288594.png
 
ואף שאין קוראים בשמותם כיום כתב לצרף זאת מרן זצוק"ל רק כלפי מפטיר ומשלים.
1761666385221.png
 
אפשר מקור?

דרשתו של הרב עובדיה במוצאי שבת שמות תשע"א (25.12.2010) בנושא עין הרע בעליה לתורה וההבדל להלכה בין סכנות סגוליות לסכנות ממשיות, דקה-8:40 ו-10:33. חפש ברשת היכן אפשר לצפות בשיעור.
 
סתם כך ראיתי מי שמציין שכלפי עין הרע לא נאמר כלל זה

זה לשון מושאל ולא נאמר כלל על עין הרע, אלא על זוגות, ומשאילים זאת לעין הרע.

והגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו כתב שאומרים זאת על עין הרע. וזה לשונו:

"בענין עין הרע ודאי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, כהא דמצינו בזוגות בפסחים דף ק"י".
 
דרשתו של הרב עובדיה במוצאי שבת שמות תשע"א (25.12.2010) בנושא עין הרע בעליה לתורה וההבדל להלכה בין סכנות סגוליות לסכנות ממשיות, דקה-8:40 ו-10:33. חפש ברשת היכן אפשר לצפות בשיעור.
כתב שמן הדין יכולים לעלות לספר תורה, רק שחוששים משום עין הרע, ובדרשתו אמר שכבר לא חוששים כיום.
לא מצאתי את השיעור.

וזה קצת תמוה לי נגד הדברים שכתב בספר בצורה ברורה.
זה לשון מושאל ולא נאמר כלל על עין הרע, אלא על זוגות, ומשאילים זאת לעין הרע.

והגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סוף סימן כ"ו כתב שאומרים זאת על עין הרע. וזה לשונו:

"בענין עין הרע ודאי יש לחוש אבל אין להקפיד הרבה כי בדברים כאלו הכלל מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, כהא דמצינו בזוגות בפסחים דף ק"י".
ועל זה הבאתי שמעניין הראיות שהביא המחבר הנ"ל שלגבי עין הרע לא אומרים זאת.
(ופה גבי אחים זה נראה ראיה אלימתא שלרוב הנו"כ על השו"ע אפי' שאין מקפידים אסור להעלותם)
 
החלק הראשון הקטן לא כ"כ מובן, אשמח שתשלח לי כמה דקות קודם. (ומבואר שם שהקולא היא בגלל שלא קוראים לו בשם, ובחזו"ע צירף זאת שיעלו למפטיר ומשלים ואולי הנידון בשיעור הוא גם כך)

החלק השני מדבר על סבא ונכד כך שאין ראיה כמו שכתבתי.
 
לאור דברי הגמרא בב"ק (קז:):
"רב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד. אמר: תשעין ותשעה בעין רעה, ואחד בדרך ארץ",
האם אין מקום לחוש ולהישמר הדק היטב ?!
ובפרט שמביאים משמי' דמרנא שר התורה הגרח"ק זיע"א אמר שאין אומרים בזה להאי מילתא דמאן דלא קפיד, האמור רק גבי 'זוגות' בפסחים.
 
להגר"ש משאש יש ביאור נחמד בזה, שהרוב מתים מעין הרע של עצמם, שעינם היתה רעה באחרים.. הביאור התפרסם מאוד, הרבה אנשים אהבו אותו, אבל קשה לי לקבל את הביאור הזה... לא מרגיש לי ביאור אמיתי.
 
ראשי תחתית