מלבי"ם תהילים י', ט"ז: ה' מלך, ר''ל ה' אינו דומה כמלך ב''ו שאם חטאו נגדו כל בני המדינה א''א שיהרוג את כולם שאז לא יהיה מלך כי אין מלך בלא עם, אבל מלכות ה' אינו תלוי מן העם, כי ה' מלך עולם, מלכותו נצחי ולא תשתנה, אף אם אבדו גוים מארצו כי אין מלכותו מצד העם כי היא תלויה בו בעצמוזכורני שכתוב במלבים על תהילים
כמה הערות:צריך לדעת שהביטוי הזה לא כ"כ נכון וכמו שמוכח בפיוט "אדון עולם"
"אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא" - פירוש, היה מלך אפי' קודם שנברא כל יצור.
"לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא" - פירוש, אחרי שבחפצו של הבורא ית"ש נעשה כל, אזי מלך שמו נקרא דהיינו אז קראו לו מלך.
"ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא", אפי' אחרי שית אלפי שנין, לבדו ימלוך נורא, והיינו שמלכות אינה קשורה בהכרח לעם וכנ"ל.
יסוד הענין שאין מלך בלא עם היינו שאין ביטוי למלכות בלא עם.
ונבאר יותר - מלכות היינו שולט יחיד, כאשר אין פגיעה מצד גורם אחר בעצמות המלך, הרי זו היא מלכות. וא"כ כשהקב"ה היה לבדו זהו שיא המלכות, שלא היה אף גורם שהיה נראה כביכול כסותר את מלכותו. וזהו "אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא".
אך אחר שהקב"ה ברא נבראים היה נראה כאילו אינו שולט יחיד, שהרי האדם הוא בעל בחירה ויכול לעשות ההיפך מרצון השי"ת חלילה, והרי זה פגיעה במלכות. ותפקידנו הוא לעשות רצון המלך ולכופף עצמנו אליו, וזה גופא מלכות, שבזה שאנו כפופים אליו נראה הבורא ית"ש כשולט יחיד. וזהו "לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא", וכאן נכנס הענין של אין מלך בלא עם, פי' אין ביטוי חיצוני למלכות בלא עם, והבן.
ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא - הוא לעתיד לבא ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד וכל הגוים יכירו במלכותו בקרוב בב"אאין מלך בלא עם הכוונה היא על בלך ב"ו חוף ממ"ה אשר מלך בטרם כל יציר נברא,
מש"כ המאמין בניסים והבן, לא נתבארה כוונתו, דלדבריו כשנעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נמנעכמה הערות:
א אין מלך בלא עם מכוון אל מלכות ב"ו שמלכותות מבוססת על הסכמת בני האדם, ולא על ממ"ה שהוא מלך בעצם
ב זו בדיוק כוונת הפייט באדון עולם, לשלול את מש"כ המאמין בניסים
ג מלך אין הכוונה שאין לו מפריע, משמעות המילה מלך היא שהוא שולט על מי שתחתיו,
ד גם בעל בחירה שלא מציית לחוקי המלך בין אם זה ב"ו ובין אם זה ממ"ה אינו סותר את המלכות, (ויעויין בפי' הגאון עה"פ והיה ה' למלך עכה"א)
ה הפייט מכוון באחרי ככלות הכל לומר שממ"ה הוא היה הווה ויהיה
ועוד מצינו מלך שעמו הוא עמך...וצ"ע דהא חזינן לפעמים מלכים בלא עם. ואכ"מ.
לכאורה הכוונה שהקב"ה מצד עצמו הוא לא צריך את העם.יש מלך ויש מושל (הגר״א הידוע) מלך זה מרצון העם מושל זה בכפייה.
איך אפשר לומר על הקב״ה שהוא מלך כשאין עם? הרי אין כאן מלכות מרצון!
לכן השאלה מאדון עולם היא שאלה עצומה אא״כ נאמר שכותב הפיוט לא נחית להא. אבל הפחד יצחק יש לו בזה ביאור יפה הובא בספר מאמר החכמה להגר״ד כהן (די בהתחלה אינו מצוי כעת בצלי).
אחרי דבריי אלו אעיר על הכותבים הנכבדים שכתבו מקודם בפוסט הבא.
מאי שנא? אם בזה שהקב״ה לא צריך את הסכמתנו אינו אלא מושל ולא מלך!אין מלך בלא עם זה רק במלך ב"ו, דאם אין לו עם לא יכול לחול עליו שם מלך, משא"כ בבוית"ש שהוא ממ"ה מלכותו קיימת גם בלי עם,
אבל גם נאמר ״אשר מלך בטרם כל יציר נברא״?"לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא"
אבל זו תהיה בחינת מושל!לכאורה הכוונה שהקב"ה מצד עצמו הוא לא צריך את העם.
אלא רק בגלל טובו הגדול שמדרכו להיטיב ורצה להאציל מכוחו על ברואיו ולכן הוא רצה דמלכותו תהיה באופן כזה שיהיה עם והוא יהיה מלך עליהם בלי שהוא צריך לכך.
לא כל כך הבנתי כוונתך, אבל עכשיו בזכותך עולה בי ביאור אולי אליו התכוונת:ב זו בדיוק כוונת הפייט באדון עולם, לשלול את מש"כ המאמין בניסים
זה סותר לגר"א הידוע עה"פ המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו.אין מלך בלא עם זה רק במלך ב"ו, דאם אין לו עם לא יכול לחול עליו שם מלך, משא"כ בבוית"ש שהוא ממ"ה מלכותו קיימת גם בלי עם,