מה מקור הביטוי אין מלך בלא עם?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול עשרה זהב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
לכאורה הכוונה שהקב"ה מצד עצמו הוא לא צריך את העם.

אלא רק בגלל טובו הגדול שמדרכו להיטיב ורצה להאציל מכוחו על ברואיו ולכן הוא רצה דמלכותו תהיה באופן כזה שיהיה עם והוא יהיה מלך עליהם בלי שהוא צריך לכך.
אנו צריכים לדעת שאחר הצמצום הקב״ה הגביל וצמצם את עצמו, אבל כלפינו כלומר מצידנו - אך מצידו לא היה שום שינוי וכד׳ הנפה״ח הידועים בש״ג פ״ג והלאה, ולכן אף שמצידו לא שייך שום חיסרון ולכן לא שייך חסרון מלכות אם אין עם, כי מצידו אי אפשר להשיג אותו בכלל ומצידו אין מקום כלל לבריאה בכל מצב. אנו מדברים מצידנו וכלפינו יש כביכול חיסרון כל עוד שהקב״ה איננו מלך ועל זה אנו מתפללים ״ה׳ ימלוך לעולם ועד״ וכמחלוקת הידועה של הרמב״ן ואונקלוס שם, שלרמב״ן התפילה שלעתיד לבוא תתגלה המלכות בכל תוקפה.
 
ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל ופירש רמבן
וכן שנינו בספרי (ברכה שמו) מושב זקנים בישיבה של מטה שמו הגדול משתבח למעלה שנאמר ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל אין אסיפה אלא זקנים שנאמר (במדבר יא טז) אספה לי וגו' יחד שבטי ישראל כשהן עשויין אגודה אחת ולא כשהן עשויין אגודות אגודות וכן הוא אומר (עמוס ט ו) הבונה בשמים מעלותיו וגו' ובמדרש רבה (במדב"ר טו יד) נמי אמרו כביכול כסאו מבוסס למעלה בזמן שישראל עשויין אגודה אחת לכך נאמר הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה וכן ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם וגו' וגם זה על הדרך שפירשתי ידרשו שהיה מלך עליהם מפני שנתאספו ויחדו כולם קבלו מלכותו עליהם וכן יהיה מורשה לקהלת יעקב והמלך הוא הקב"ה וכן נהגנו לומר בתקיעתא דברי רב
 
זה סותר לגר"א הידוע עה"פ המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו.

ואבאר, הגר"א כידוע מחלק בין מלך למושל, דהיינו שפירוש המילה "מלך" הינה ש"הומלך" ע"י עמו.
ו"מושל" היינו, שמושל מצד עצמו.
ממילא לפ"ד, אין מציאות בעולם של מלך שלא הומלך. זה תרתי דסתרי.
דבריו שווין יותר מעשרה זהב, ואם היה קורא עד הסוף היה רואה שצייינתי את הגאון הנ"ל,
ואבאר קוב"ה מלך (בב' פתחין) בטרם כל יציר נברא, ושמו נקרא מלך (בב' סגולין) כשנעשה בחפצו כל
 
מאי שנא? אם בזה שהקב״ה לא צריך את הסכמתנו אינו אלא מושל ולא מלך!

אבל גם נאמר ״אשר מלך בטרם כל יציר נברא״?

אבל זו תהיה בחינת מושל!

לא כל כך הבנתי כוונתך, אבל עכשיו בזכותך עולה בי ביאור אולי אליו התכוונת:
אדון עולם אשר מלך בטרם כל יציר נברא - הוא מלך גם כשאין עדיין עולם נברא, כי יכול כל עת אשר לחפוץ לברוא עולם עם בני אדם שיקבלו מלכותו ברצון, נמצא שזה בהישג ידו, כלומר המלכות בכח ולא בפועל.
לעת נעשה בחפצו כל אזי מלך שמו נקרא - נשים לב למילה נקרא שעכשיו המלכות יצאה מהכוח אל הפועל!
ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא - ימלוך בפועל כי המלכות מרצון.
בראשי לא חשתי לחלק בכך, דאינו נראה שמחמת הבכוח יהיה מלך, דמלך תליא במציאות, והגע עצמך לקרוא אבא בכוח,
כוונתי הובהרה יותר להרב עשרה זהב, קחנו משם
 
בראשי לא חשתי לחלק בכך, דאינו נראה שמחמת הבכוח יהיה מלך, דמלך תליא במציאות, והגע עצמך לקרוא אבא בכוח,
כוונתי הובהרה יותר להרב עשרה זהב, קחנו משם
ממש לא הובנה כוונתך, מה הכוונה מלך (בתרי פתחין) אבל שאינו נקרא מה הכוונה, בסוף הוא מלך או לא?
 
ברוך השב... אבל עדיין דבריך אינם ברורים,
מה הכוונה מלך (בתרי פתחין) אבל שאינו נקרא מלך (בתרי סגולין) בסוף במהותו הוא מלך או לא?
 
ראשי תחתית