כוכב מיעקב
חבר קבוע
- הצטרף
- 30/9/25
- הודעות
- 233
נעשה סדר בדברים שציטט @משיב כהלכה, בשם לשכת הר"מ אליהו, כי יש בדבריהם כמה דברים לא מדוייקים וחוסר פרטים חשובים:
יש ספר אחד על הלכות ברכות בשם "וזאת הברכה" נכתב ע"י הר' מנדלבוים, ושם במהדורת תש"ס, בעמוד 359 בהערות שבסוף הספר הוא מביא שו"ת שהיה לו עם הרב מרדכי אליהו, ושם פסק לו על ברכת המצה שמברכים עליו המוציא עד י"ד אייר (פסח שני), ומכאן ואילך מזונות. ע"כ.
ואין בזה שום מקור לא בחיד"א ולא בשום מקום אחר. אדרבה החיד"א כתב להדיא (במחזיק ברכה סי' קנח אות ה) שנהגו לברך על המצה לאחר הפסח מזונות, רק שמהיות טוב לא יכאל מצה לאחר הפסח אלא אם כן קובע סעדתו עליה שאז בודאי מברך המוציא ובהמ"ז ויוצא ללא פקפוק. ע"ש.
ואין לפסק הזה של הר"מ אליהו שום התבססות כלשהו, וכבר נידונו בזה בספרים שונים למצוא לו מקור, ואיננו. זה באמת משהו מחודש.
אחרי שנדפס ספר חזו"ע ברכות וכתב מרן הגרע"י את מה שכתב שם (בעמוד סה), אז יצא מהדורה חדשה של הספר וזאת הברכה בשנת תשע"ז, ובעמוד 383 שונה הפסק לגמרי ל: "על מצה מברכים מזונות. על מצה בפסח מברכים המוציא".
וכבר הסביר מחבר הספר הנ"ל ששינה מפני כבודו של הר"מ אליהו (כמו שהביאו ממנו באור תורה). ואף באוצר החכמה כמדומני שהורידו את המהדורה הישנה (אולי על פי בקשתם).
ומרן הגרע"י העיד על מרן ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה שהיה נוהג לברך מזונות על המצה אחרי הפסח.
ועם כל הכבוד ללשכת הר"מ אליהו אינני מאמין אפילו לא לרגע שהרב עזרא עטייה הסכים לפסק זה, שאין לו שום בסיס.
ולא אכחד שאני מסכים שלא היה מרן הגרע"י צריך לכתוב בחריפות כ"כ על זה, אבל מובן (לנו שאנחנו ידועים מה באמת היה ביניהם כל השנים...) שלא מחמת הפסק הזה יצא קצפו בין רגע עליו, אלא זה היה שמור בפנים משנים עברו, ומשום מה לא יצא עד אותו רגע. ודו"ק.
