מחלוקת הגרמ"א והגר"ע בענין ברכת המצה לאחר פסח

[שמעון טרבלסי]

דרכו של הגר"ע עטייה היתה חיזוק המנהגים, כל עדה באשר היא.

מקור?

 

[כוכב מיעקב]

אגב, גם זה חוסר דיוק
הבא"ח התמנה לרב בבגדאד אחרי פטירת אביו בשנת תרי"ט , ומאז החל את דרשותיו המפורסמות בבית המדרש הגדול שם
הר' דנגור היה רב 4 שנים משנת תרמ"ט , שהבן איש חי היה בזמן הזה בגיל 54 , אחרי שכתב עשרות רבות מחיבוריו
כך- שלכתוב שהיה רב של בבל לפני הבא"ח זה לא עולה בקנה אד עם המציאות

היה באופן רשמי החכם באשי מה שהבן איש חי לא היה. מעולם לא אמרתי שהשפעתו על בבל התקרבה לזו של רבנו יוסף חיים שהשפעתו חצה יבשות.

 

[כאחד העם]

היה באופן רשמי החכם באשי מה שהבן איש חי לא היה. מעולם לא אמרתי שהשפעתו על בבל התקרבה לזו של רבנו יוסף חיים שהשפעתו חצה יבשות.

לא הבנת את דברי
כתבת שהרב דנגור היה רב של בגדד לפני הבא"ח
והיה נשמע מדבריך שכביכול הוא היה בדור שלפניו
ולכן הבאתי את התאריכים המדוייקם- שהבא"ח כבר היה אז בגיל 54 עם עשרות חיבוריו ודרשותיו וכו' וכו'

 

[שמעון טרבלסי]

שאם עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד מעידים א, באותו פרט ובאותו אופן בלי שום שינוי [הן בהדלקת נרות והן בשמיטה]

ויש עוד כמה שמעידים כמרן הגרע"י:

1. בילקו"י הביא שהרב מוצפי והרב צבי סימן טוב אמרו שהיה היתר מכירה בפו"י, ורק שולחן אחד למחמירים.
2. הרב יצחק אבא שאול בקובץ הזכרון בית הלל כתב שרבי עזרא אמר לא להחמיר בפני מרן. ושבפורת יוסף היה היתר מכירה.

 

[כאחד העם]

בילקו"י הביא שהרב מוצפי והרב צבי סימן טוב אמרו שהיה היתר מכירה בפו"י, ורק שולחן אחד למחמירים.

קשה לסמוך על עדויות אלו, משום שהתגלה בעדויותיו על אחרים שהתבררו כעורבא פרח ולא זו בלבד אלא שהיפך את מה שקרה עמו על אחרים.

 

[בנאות דשא]

לא להחמיר בפני מרן.

זה ידוע.

ושבפורת יוסף היה היתר מכירה.

זה פחות ידוע,
וניתן לפרשנות ...

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

העתקת את זה

מפהhttps://forum.mizrach.co.il/threads/sytt-mrn-hvn-ys-hy-vqvlt-fsqy-mrn-hsw.182/post-38267

חלילה לי להעתיק מאחרים בלי לציין

ועתה אענה את חלקי - וכפי שהגבתי שם באשכול , מה שהעלו מהר' יצחק ניסים זה סה"כ הוא בא להשיב על דברי הרב עובדיה, והוא לא מעיד על בגדד כי הוא היה אחרי הבא"ח
ושם בויכוח נסוב- אודות מה שאמר הרב עובדיה , שבבגדאד נהגו לברך ולהדליק עד שבא הבא"ח ושינה המנהג

אולם זה לא נכון

לא הבנתי, הגר"י נסים לא דייק? למה לו?
בשוגג? מאיפה מקור טעותו?

 

[כאחד העם]

לא
כתבתי את הדברים על הרב עובדיה
הר יצחק ניסים בעקבות דברי הר' עובדיה , אז רצה ליישב מנהג בבל, ולכן מאי ידיעה כתב מה שכתב כי הוא היה אחרי הבא"ח ולא ידע מה המנהג שלפניו
אך האמת כפי שכבכר הבאתי מהבן איש חי גופיה בחיבורו מה שנדפס כיום בשם מקבציאל , ששם כתב גופא שהמנהג הרווח שנתפשט בבגדד זה כהרמ"א, בלא קשר אליו, כלל

 

[מושיב יחידים]

לא
כתבתי את הדברים על הרב עובדיה
הר יצחק ניסים בעקבות דברי הר' עובדיה , אז רצה ליישב מנהג בבל, ולכן מאי ידיעה כתב מה שכתב כי הוא היה אחרי הבא"ח ולא ידע מה המנהג שלפניו
אך האמת כפי שכבכר הבאתי מהבן איש חי גופיה בחיבורו מה שנדפס כיום בשם מקבציאל , ששם כתב גופא שהמנהג הרווח שנתפשט בבגדד זה כהרמ"א, בלא קשר אליו, כלל

הבא"ח לא היה בקי במנהגי בגדאד, כך אמר הגאון רבי חג'י עבודי זצ"ל והדברים ידועים ומפורסמים

 

[שמעון טרבלסי]

לשיטתך וכי מצינו חוטא נשכר?

השאלה היא האם הבבא סאלי ידע מזה.

 

[ידידיה]

השאלה היא האם הבבא סאלי ידע מזה.

מסתמא שידע. צדיק קדוש ואיש מופת.

 

[כאחד העם]

הבא"ח לא היה בקי במנהגי בגדאד, כך אמר הגאון רבי חג'י עבודי זצ"ל והדברים ידועים ומפורסמים

עיין כאן, וכן כאן, ואח"כ נתחיל לדון

 

[ידידיה]

הבא"ח לא היה בקי במנהגי בגדאד, כך אמר הגאון רבי חג'י עבודי זצ"ל והדברים ידועים ומפורסמים

יש לך מקור?

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לא
כתבתי את הדברים על הרב עובדיה
הר יצחק ניסים בעקבות דברי הר' עובדיה

מהיכי תיתי?
הגרע"י מעולם לא טען שכך היה מנהג בגדאד [עד שראה כן בשו"ת יין הטוב]
ועוד, שו"ת יין הטוב נדפס בשנת תש"ז, בשעה שתשובת הגרע"י על הענין לא נדפס עד שנת תשט"ז

ולכן מאי ידיעה כתב מה שכתב כי הוא היה אחרי הבא"ח ולא ידע מה המנהג שלפניו

גם מי שהיה אחרי הבא"ח יכול לדעת מה היה המנהג קודם, ובפרט שלא כתב שכולם שינו מחמת דברי הבא"ח, אלא ש"רבו" המברכים אחרי ההדלקה

יש לך מקור?

 

[מושיב יחידים]

מהיכי תיתי?
הגרע"י מעולם לא טען שכך היה מנהג בגדאד [עד שראה כן בשו"ת יין הטוב]
ועוד, שו"ת יין הטוב נדפס בשנת תש"ז, בשעה שתשובת הגרע"י על הענין לא נדפס עד שנת תשט"ז

גם מי שהיה אחרי הבא"ח יכול לדעת מה היה המנהג קודם, ובפרט שלא כתב שכולם שינו מחמת דברי הבא"ח, אלא ש"רבו" המברכים אחרי ההדלקה

הצג קובץ מצורף 13907

יישר כח

 

[בנציון]

נעשה סדר בדברים שציטט @משיב כהלכה, בשם לשכת הר"מ אליהו, כי יש בדבריהם כמה דברים לא מדוייקים וחוסר פרטים חשובים:

יש ספר אחד על הלכות ברכות בשם "וזאת הברכה" נכתב ע"י הר' מנדלבוים, ושם במהדורת תש"ס, בעמוד 359 בהערות שבסוף הספר הוא מביא שו"ת שהיה לו עם הרב מרדכי אליהו, ושם פסק לו על ברכת המצה שמברכים עליו המוציא עד י"ד אייר (פסח שני), ומכאן ואילך מזונות. ע"כ.

ואין בזה שום מקור לא בחיד"א ולא בשום מקום אחר. אדרבה החיד"א כתב להדיא (במחזיק ברכה סי' קנח אות ה) שנהגו לברך על המצה לאחר הפסח מזונות, רק שמהיות טוב לא יכאל מצה לאחר הפסח אלא אם כן קובע סעדתו עליה שאז בודאי מברך המוציא ובהמ"ז ויוצא ללא פקפוק. ע"ש.

ואין לפסק הזה של הר"מ אליהו שום התבססות כלשהו, וכבר נידונו בזה בספרים שונים למצוא לו מקור, ואיננו. זה באמת משהו מחודש.

אחרי שנדפס ספר חזו"ע ברכות וכתב מרן הגרע"י את מה שכתב שם (בעמוד סה), אז יצא מהדורה חדשה של הספר וזאת הברכה בשנת תשע"ז, ובעמוד 383 שונה הפסק לגמרי ל: "על מצה מברכים מזונות. על מצה בפסח מברכים המוציא".

וכבר הסביר מחבר הספר הנ"ל ששינה מפני כבודו של הר"מ אליהו (כמו שהביאו ממנו באור תורה). ואף באוצר החכמה כמדומני שהורידו את המהדורה הישנה (אולי על פי בקשתם).

ומרן הגרע"י העיד על מרן ראש הישיבה הגאון רבי עזרא עטייה שהיה נוהג לברך מזונות על המצה אחרי הפסח.

ועם כל הכבוד ללשכת הר"מ אליהו אינני מאמין אפילו לא לרגע שהרב עזרא עטייה הסכים לפסק זה, שאין לו שום בסיס.

ולא אכחד שאני מסכים שלא היה מרן הגרע"י צריך לכתוב בחריפות כ"כ על זה, אבל מובן (לנו שאנחנו ידועים מה באמת היה ביניהם כל השנים...) שלא מחמת הפסק הזה יצא קצפו בין רגע עליו, אלא זה היה שמור בפנים משנים עברו, ומשום מה לא יצא עד אותו רגע. ודו"ק.

מחילה מהגר"ע לא ירד לכונת הגר"מ כונתו היתה שעד פסח שני זה חלק מהלחם ולכן המוציא אך אח"כ זה כבר לא חלק מהלחם כ"כ ויברך מזונות

 

[כוכב מיעקב]

מחילה מהגר"ע לא ירד לכונת הגר"מ כונתו היתה שעד פסח שני זה חלק מהלחם ולכן המוציא אך אח"כ זה כבר לא חלק מהלחם כ"כ ויברך מזונות

מן הסתם מרן הגרע"י חשב על כך, אך שזו סברא מחודשת, לומר כך לגבי פסח שני שעד אז הוי מצה "חלק מהלחם", שלא כתובה בפוסקים כלל.
ואדרבה הסברא נאמר רק לגבי מוצאי פסח, שאז לא מצוי לחם כלל בחנויות, אז יש לברך המוציא על המצה. אבל מהיום שאחרי הפסח והלאה, שוב מצוי לחם בחנויות ולכן יש לברך על המצה מזונות.
ועוד הרי אף במוצאי פסח, יש פוסקים הסוברים שאעפ"כ יש לברך מזונות. כ"ש לגבי פסח שני.
בפרט שאין הסברא בזה שהיא "חלק מהלחם" כמו שכתבת, כי זו לא מצאנו (אם כת"ר ראה סברא כזאת בפוסקים נא להודיעני מוצאו). אלא כתבו שתלוי באם יש לחם מצוי בשוק.
[רק מצינו במי שהוא חולה, ולכן בכל ימות השנה אינו אוכל כי אם מצה, שאז מברך עליו המוציא כי זוהי לחמו, אבל בסתם אדם לא אומרים שמצה הוי כחלק מסדרת הלחמים, שיברך עליו המוציא].

 

[עשרה זהב]

סליחה שאני מתערב...
אבל אין בכוחי לקרוא את כל האשכול, ואולי אינני מחדש כלום, אבל לפני כמה שנים מרן הראש"ל הגר"ד דיבר בנושא בשיעור והעיד כדלהלן:

 

[בנציון]

מן הסתם מרן הגרע"י חשב על כך, אך שזו סברא מחודשת, לומר כך לגבי פסח שני שעד אז הוי מצה "חלק מהלחם", שלא כתובה בפוסקים כלל.
ואדרבה הסברא נאמר רק לגבי מוצאי פסח, שאז לא מצוי לחם כלל בחנויות, אז יש לברך המוציא על המצה. אבל מהיום שאחרי הפסח והלאה, שוב מצוי לחם בחנויות ולכן יש לברך על המצה מזונות.
ועוד הרי אף במוצאי פסח, יש פוסקים הסוברים שאעפ"כ יש לברך מזונות. כ"ש לגבי פסח שני.
בפרט שאין הסברא בזה שהיא "חלק מהלחם" כמו שכתבת, כי זו לא מצאנו (אם כת"ר ראה סברא כזאת בפוסקים נא להודיעני מוצאו). אלא כתבו שתלוי באם יש לחם מצוי בשוק.
[רק מצינו במי שהוא חולה, ולכן בכל ימות השנה אינו אוכל כי אם מצה, שאז מברך עליו המוציא כי זוהי לחמו, אבל בסתם אדם לא אומרים שמצה הוי כחלק מסדרת הלחמים, שיברך עליו המוציא].

הסברא חזקה ואפשר להתוכח, אך זה לא הופך את"ז לשטות.

 

[כוכב מיעקב]

לא הבנתי על מה כתבת "הסברא חזקה", אם על דברי הגרמ"א או על דבריי שהשבתי לך שם.
ואם הם אמורים על דברי הגרמ"א, אשמח שתתייחס לעצם הדיון ההלכתי ותביא לי מקור מן הפוסקים או ראיה מהש"ס לסברא זו.

 

[שמעון טרבלסי]

מחילה מהגר"ע לא ירד לכונת הגר"מ כונתו היתה שעד פסח שני זה חלק מהלחם ולכן המוציא אך אח"כ זה כבר לא חלק מהלחם כ"כ ויברך מזונות

כמה אנשים אתה מכיר שאצלם זה חלק מהלחם עד פסח שני?

 

[אמת וצדק]

ועם כל הכבוד ללשכת הר"מ אליהו אינני מאמין אפילו לא לרגע שהרב עזרא עטייה הסכים לפסק זה, שאין לו שום בסיס.

חוצפה. מרן הגרמ״א אמר זאת בקולו.

 

[אמת וצדק]

לא כתבתי על מה כתב, אלא מה היה קיצפו בתחילה על הרב אליהו.
אתה רוצה להבין מה שנוח לך בשביל שתוכל לבזות את הרב עובדיה שוב ושוב, בהצלחה.

קצפו בתחילה, באמצע ובסוף.
בינתיים כל הביזיונות לא הגיעו ממרן רבנו מרדכי אליהו.
ולמרות שהפגיעה היתה לחינם, כי לא היה קשור הפסקת הכהונה למרן הגרמ״א, עד סוף ימיו לא אבה לסלוח ועולם התורה הספרדי ידע ריב ומדון וחילול ה׳, גם לאחר שלושים שנה מהסיפור הנ״ל.

 

[בנציון]

לא הבנתי על מה כתבת "הסברא חזקה", אם על דברי הגרמ"א או על דבריי שהשבתי לך שם.
ואם הם אמורים על דברי הגרמ"א, אשמח שתתייחס לעצם הדיון ההלכתי ותביא לי מקור מן הפוסקים או ראיה מהש"ס לסברא

סברת מרן הגר"מ חזקה וזכותו בסברא לתת גדר חדש גם אם אין מקור

 

[בנציון]

כמה אנשים אתה מכיר שאצלם זה חלק מהלחם עד פסח שני?

הגר"א פרץ שדן בסוגיא אמר שהיום גם הגר"מ אליהו יודה אך אז [20 פלוס שנים ]ככה זה היה תשאל אנשים
אני זוכר שבת"ת רובם היו מבאים מצות אחרי פסח

 

[כוכב מיעקב]

חוצפה. מרן הגרמ״א אמר זאת בקולו.
ואשריך שאתה מקפיד לאורך כל ההודעה לא לכנות את מרן בתואר ׳הגאון׳. חזק ואמץ! חשוב ביותר.

נא להביא הקלטה שהוא אומר בקולו שכך הסכים איתו מרן רב רבנן הגאון הגדול ראש הישיבה עטרת תפארת ישראל מקים ומחייה עדת הספרדים בארץ ובעולם רבנו עזרא עטייא זצוקללה"ה זיע"א.

ומהמילה "חוצפה" אני כבר לא מפחד ב"ה עברתי את הגיל הזה....

אגב לגבי הטענה המטופשת שלך שלא כתבתי "הגאון", אז אני יסביר לך וכל חסרי הידע בכתיבה תורנית. כשהראשי תיבות של מישהו באיזשהי צורה יכול לצאת כמילה של כבוד וכד' אז כותבים כך, גם אם צריך להוציא את התואר החסר משמעות היום "הגאון".
ולכן אני כתבתי הר"ם כי יוצא המילה "רם" כמו "רם במעלה".

ותו, בכמה מקומות באשכול הזה כן כתבתי עליו "הגאון", דוק ותשכח.

ואשמח שתתייחס לעצם הדיון ההלכתי ולא על דברים צדדיים מטופשים.

 

[כוכב מיעקב]

סברת מרן הגר"מ חזקה וזכותו בסברא לתת גדר חדש גם אם אין מקור

כשזה נגד כל האחרונים, זה לא כל כך פשוט.
וכשאתה כותב "סברא חזקה" אשמח שתסביר הלכתית איך היא חזקה, כי סברא יכולה להיות חזקה רק אם יש לה שורשים עמוקים בפוסקים או בתלמוד. ולא אותיות פורחות באוויר.
אז אשמח שתסביר איפה בהלכות ברכות רואים סברא כזו.
ואדרבה אני הראשון שאשמח למקור על זה.

 

[אמת וצדק]

נא להביא הקלטה שהוא אומר בקולו שכך הסכים איתו מרן רב רבנן הגאון הגדול ראש הישיבה עטרת תפארת ישראל מקים ומחייה עדת הספרדים בארץ ובעולם רבנו עזרא עטייא זצוקללה"ה זיע"א.

ומהמילה "חוצפה" אני כבר לא מפחד ב"ה עברתי את הגיל הזה....

אגב לגבי הטענה המטופשת שלך שלא כתבתי "הגאון", אז אני יסביר לך וכל חסרי הידע בכתיבה תורנית. כשהראשי תיבות של מישהו באיזשהי צורה יכול לצאת כמילה של כבוד וכד' אז כותבים כך, גם אם צריך להוציא את התואר החסר משמעות היום "הגאון".
ולכן אני כתבתי הר"ם כי יוצא המילה "רם" כמו "רם במעלה".

ותו, בכמה מקומות באשכול הזה כן כתבתי עליו "הגאון", דוק ותשכח.

ואשמח שתתייחס לעצם הדיון ההלכתי ולא על דברים צדדיים מטופשים.

דברים אלו נאמרו תוך כדי הסברו של מרן על פסיקתו זאת.

ואם כוונתך היתה לשבח, עמך הסליחה.

 

[אמת וצדק]

ואם חשק ליבך לברר יותר את שיטת מרן בזה, עיין במאמרו של בנו הגר״ש אליהו בקובץ בדרכו ח״ב ובבדרכו ח״ד במאמר הגר״א ליאור, וכן בקונטרס בשם מרדכי במאמר תלמידו הקרוב הגר״ד זעפרני.

 

[אמת וצדק]

הטענה היתה שהיה שהכל היה סגור מראש שהוא יתמודד אחרי שהחוק יעבור.
אחרי שהחוק עבר ודאי שהבבא סאלי יורה לו.
השאלה היא מה היה לפנ"ז.

שקר וכזב.
מרן הכחיש זאת כמה פעמים בקולו, ומי שרוצה להמשיך להיפגע עד היום על דברים שלא היו מעולם שימשיך.
הבבא סאלי, הרב כדורי, הפני מנחם מגור והאדמו"ר מחב"ד הורו לו להגיש מועמדות למרות שהוא לא רצה וכן אשתו הרבנית שה' ישלח לה רפוא"ש לחצה שלא יתמודד.