הרב ברוך שרגא שליט"א אמר לי שנראה שבעל הקונטרס נפלה נא צודק, אבל מה לעשות כלומר שאי אפשר ללכת נגד מה שהשתרש כבר - בפרט לרב שכל מעשה שלו יעורר פירסום. ובצינעא העידו שכבר הגרב"צ זצ"ל היה נופל אצל האשכנזים.
אפשר כוונת הרב ברוך שרגא שאם זה מה שהשתרש אז זה סימן לרצון משמים במנהג זה, שהרי עם ישראל מונהג בהנהגה שמיימית כידוע, על פי עיני העדה.
והגרב"צ שהיה יחיד במעלתו, יש ראיה ממנו שלא שינה את המנהג, ומה שהיה עושה כן אצל האשכנזים הוא מחמת שחשש לשיטות הפוסקים שיש בזה לא תתגודדו, כמו שכתוב בספרו, ומה שעשה כן הוא מחמת שהוא עצמו היה ראוי לזה, וידע איניש בנפשיה.
כמדומני שאין דרכו של המג"א לדבר בארמית ארצישראלית, בדוק את מקור דברי המג"א ותעדכן מה הכוונה שם
זוהר כרך ג (במדבר) פרשת במדבר דף קכא עמוד א
ותקונא דא בעי בכוונא דלבא וכדין קודשא בריך הוא מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה, זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא, ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקא ולא ברעותא כמה דאת אמר (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו, הוא אומר (שם כה) אליך יי' נפשי אשא ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא, ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא בגין דכתיב (שם קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, מאי לא יכון אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקודשא בריך הוא קלא נפיק ואמר לא יכון לנגד עיני, (אמאי) האי בעי לאתקנא גרמיה לא יכון לא בעינא דיתתקן, כ"ש אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות.
איני מצליח להבין את אלה שרואים שאבותיהם הפסיקו לומר על פי גדולי עולם, וחששו גם חששו לדברי הזוהר הללו כראוי, והם מקילים ראש בעניין חמור כגון זה.