מנהג ע"מ שלא ליפול על פניהם באמירת התחנון

  • יוזם האשכול יוזם האשכול פתחיה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
איפה זה כתוב? (רמז - זה לא כתוב!!! כתוב שיש כוונות מסוימות שאין לכוון באמירת הפסוק כשנופלים על פניהם)
אז תודיע למגן אברהם שזה לא כתוב, כי הוא אמר שזה כתוב
(ולשונו: אם אמר אליך נפשי אשא ולא כוון מילוי אלא בליבא רחיקה הוא גרם עליה לאסתלקא מעלמ' עד לא מטין יומוי וכו' ע"ש ונ"ל דמה"ט א"א אותו במדינות אלו:)
רק את זה כתב המג"א

זה כבר לא כתב המג"א, אלא כך כתוב בערך בבא"ח
מאותה סיבה שכתב המג"א מה שכתב כתב הבא"ח מה שכתב
טעות גמורה!!! עיין בקונ' שהובא מעלה (נפלה נא), ש(כמעט) כל עדות ישראל נהגו עד לפי כמאה שנה ליפול על פניהם
בגלל הבן איש חי, זקני מרוקו (שאנחנו עוד זכינו להכיר) לא נפלו על פניהם ?
זה נשמע לך הגיוני ?!
לא זכיתי להבין
מה לא ברור ?
 
כוונתך רק מיוצאי בבל ופרס
הרי עדות המערב (צפון אפריקה), וחלק מעדות המזרח (סוריה, לוב, תורכיה ועוד)
לא שמענו שקבלו עליהם הוראות הבא"ח
יש ויש, במרוקו ידוע שרבני משפחת אביחצירא זצוק"ל נהגו בכל ע"פ הבן איש חי, וכן הגר"ב טולידנו זצ"ל בקיצור שו"ע שלו בדר"כ פוסק ע"פ הבא"ח
גם בסוריה היו שנהגו בכל ע"פ הבא"ח, ולדוג' מסופר על הרה"ג שמעון זיאת זצ"ל -
1749828089217.png

וע"ע -
1749831207151.png


ובתוניסיה נהגו בכל כמו הבא"ח, וכמו שהעיד הגר"מ מאזוז זצ"ל -
1749830941634.png
 
אז תודיע למגן אברהם שזה לא כתוב, כי הוא אמר שזה כתוב
(ולשונו: אם אמר אליך נפשי אשא ולא כוון מילוי אלא בליבא רחיקה הוא גרם עליה לאסתלקא מעלמ' עד לא מטין יומוי וכו' ע"ש ונ"ל דמה"ט א"א אותו במדינות אלו:)
כמדומני שאין דרכו של המג"א לדבר בארמית ארצישראלית, בדוק את מקור דברי המג"א ותעדכן מה הכוונה שם
מאותה סיבה שכתב המג"א מה שכתב כתב הבא"ח מה שכתב
כנ"ל, תעיין בבא"ח מה הסיבה שכותב לא ליפול, ותראה נפלאות
בגלל הבן איש חי, זקני מרוקו (שאנחנו עוד זכינו להכיר) לא נפלו על פניהם ?
זה נשמע לך הגיוני ?!
כשבאו לארץ אמרו להם, שזה סכנה, ובתמימותם חשבו שזה אכן כך, ובלא לבדוק הדברים חלקם הפסיקו ליפול
 
יש ויש, במרוקו ידוע שרבני משפחת אביחצירא זצוק"ל נהגו בכל ע"פ הבן איש חי
ישנם שמועות כאלו שאינם מבוססות, ובכל אופן העובדות שונות לגמרי, ובבא סאלי זיע"א ודאי נפל על פניו
וכן הגר"ב טולידנו זצ"ל בקיצור שו"ע שלו בדר"כ פוסק ע"פ הבא"ח
ובכל אופן פסק שיש ליפול על פניו, ולא הזכיר מאומה מד' הבא"ח בזה
גם בסוריה היו שנהגו בכל ע"פ הבא"ח
היו שנהגו
ובתוניסיה נהגו בכל כמו הבא"ח, וכמו שהעיד הגר"מ מאזוז זצ"ל
היו כאלו ששינו מנהגם, וברוב הדברים לא שינו המנהג
 
יש ויש, במרוקו ידוע שרבני משפחת אביחצירא זצוק"ל נהגו בכל ע"פ הבן איש חי, וכן הגר"ב טולידנו זצ"ל בקיצור שו"ע שלו בדר"כ פוסק ע"פ הבא"ח
גם בסוריה היו שנהגו בכל ע"פ הבא"ח, ולדוג' מסופר על הרה"ג שמעון זיאת זצ"ל -
עיין בקונטרס נפלה נא שהביא הנהגת בבא סאלי ודברי ררב"ט בקיצור ש"ע שלו...
זה שהבן איש חי היה גאון עצום בתורה וכמעט כל הת"ח שפגעו בדבריו למדו אותם וחיבבום הרבה מאוד זה לא אומר שביטלו מנהגים שנוסדו על ידי גדולי עולם במחי יד... (ואני אומר זאת כבן למשפחה שהדור הקודם שלה שנוהגים לקבוע שיעור בבן איש חי ובקיאים בכל תג מדבריו). למרות שיש שעושים קמפיינים זולים בסגנון הזה מתוך רצון להשליט את מנהג אבותיהם שהתפשט לאחרונה בקרב עדתם על כלל עדות הספרדים... אבל הציבור ב"ה לא מטומטם...
 
ההצעה היא לעשות נפ"א או להחזיק את היד מתחת לראש ולהטות מעט למטה כמנהג אשכנז שגם לזה אין מקור

נפ"א היא בנפילה על הארץ או בהטיה משמעותית מאוד, בשום מקום (ועברתי בין קהילות רבות) לא ראיתי שנוהגים כן (למעט מספר משועממים ברובע בזמן שגזרו על עצמם תענית)
 
ההצעה היא לעשות נפ"א או להחזיק את היד מתחת לראש ולהטות מעט למטה כמנהג אשכנז שגם לזה אין מקור

נפ"א היא בנפילה על הארץ או בהטיה משמעותית מאוד, בשום מקום (ועברתי בין קהילות רבות) לא ראיתי שנוהגים כן (למעט מספר משועממים ברובע בזמן שגזרו על עצמם תענית)
מקור?
אבותי ואבות אבותי (מרוקו) עשו נפ"א כרגיל עם הראש על יד שמאל (גם בשחרית על התפילין)
 
מקור?
אבותי ואבות אבותי (מרוקו) עשו נפ"א כרגיל עם הראש על יד שמאל (גם בשחרית על התפילין)
בודאי וכן בכל חו"ל
אני מדבר על הרוצים להחזיר ההלכה למקומה כמו שכתוב בהודעה הראשונה ולא על החזרת המנהג
כי מנהג שבוטל ובאים להחזירו לכאו' צריך להשיבו לעיקר הדין ולעשות נפ"א גמורה או לפחות הטיה משמעותית

וכן אני נוהג
 
בודאי וכן בכל חו"ל
אני מדבר על הרוצים להחזיר ההלכה למקומה כמו שכתוב בהודעה הראשונה ולא על החזרת המנהג
כי מנהג שבוטל ובאים להחזירו לכאו' צריך להשיבו לעיקר הדין ולעשות נפ"א גמורה או לפחות הטיה משמעותי

וכן אני נוהג
אתה מניח ראשך בין ברכיך?
ופניך טוחות בארץ?
 
כמעט,
ולא כל יום בעיקר בסליחות ובעת צרה וכדומה
א"כ, אתה כל יום לא מקיים כלום - לא מנהג ולא הלכה
וכמה פעמים בשנה מקיים את עיקר הדין

עדיף לקיים פעמיים ביום את מה שנהגו ישראל במשך מאות שנים
כדי שלא נצא קרחים מכאן ומכאן
 
א"כ, אתה כל יום לא מקיים כלום - לא מנהג ולא הלכה
וכמה פעמים בשנה מקיים את עיקר הדין

עדיף לקיים פעמיים ביום את מה שנהגו ישראל במשך מאות שנים
כדי שלא נצא קרחים מכאן ומכאן
לא הבנת ?
אני לא רואה עניין להחזיר מנהג שנשכח כשאין לו מקור הלכתי מסודר
{זאת אומרת אבי שיחיה אינו נוהג כן, ואני גם לא
בודאי כאשר מנהג הקהילות הושתת ע"פ רבנים חשובים [חכמי הקבלה במהלך השנים]}

אני מבין את הצורך בנפ"א וע"כ אני עושה כך עשרות פעמים בשנה
על פי הדין הגמור
 
בודאי כאשר מנהג הקהילות הושתת ע"פ רבנים חשובים [חכמי הקבלה במהלך השנים]}
מי הם?
למיטב הבנתי דוקא חכמי הקבלה הם אלו שהקפידו ליפול על פניהם בכל מהלך השנים
ראה מש"כ ע"כ מהרח"ו בשם האר"י (שרק יזהר לא לכון כונה מסוימת)
ומש"כ ר' חיים פלאג'י על אותם אלו שביטלו נפ"א
ועוד מקובלים שכתבו בפשטות שיש ליפול כרגיל
 
אתה לא מקיים את דברי הש"ע בהיות ואתה לא נופל על פניך
שו"ע או"ח - קלא,ב
"נפילת אפים מיושב ולא מעומד"
אם הכוונה בשו"ע היא ליפול לגמרי על הארץ,
היתכן לעשות כן מעומד
וע"כ הכוונה היא כמו שעושים היום
 
ליפול לגמרי על הארץ,
אני לא חושב שכוונה ליפול לגמרי על הארץ אלא להטות את הראש למטה באופן מובהק כמו שאני נוהג וכמו שאני מעריך שאתה לא אם אתה נוהג כמנהג הקהילות בחו"ל
 
אני לא חושב שכוונה ליפול לגמרי על הארץ אלא להטות את הראש למטה באופן מובהק כמו שאני נוהג וכמו שאני מעריך שאתה לא אם אתה נוהג כמנהג הקהילות בחו"ל
כלומר השאלה היא האם יש להטות את הראש 45 מעלות או 50 מעלות?
 
כלומר השאל היא האם יש להטות את הראש 45 מעלות או 50 מעלות?
המנהג בחו"ל אינו להטות את הראש אלא מעט
נפילת אפיים היא כפשוטו
וכמו שהיה ברור בתחילת השרשור בינינו

אולי בקרוב אעלה תמונה בקרוב מנפ"א מחר בבוקר
 
המנהג בחו"ל אינו להטות את הראש אלא מעט
נפילת אפיים היא כפשוטו
וכמו שהיה ברור בתחילת השרשור בינינו

אולי בקרוב אעלה תמונה בקרוב מנפ"א מחר בבוקר
כוונתך לחלק בין זה

נפילת-אפיים.jpg



לזה

Tachnun-pray.jpg
 
כיון שהנושא כאן הוא נפילת אפים
אביא מה שכתבתי הערה בעניין הזה על ר' יצחק יוסף

יעויין כאן

גבי מה שכתב שזה מנהג קדום למרן השו"ע
 
בכף החיים (סימן קלא ס''ק לא) כתב בזה''ל: וכ"כ בשער הכוו' בדרושי נ"א שצ"ל בנ"א המזמור של אליך ה' נפשי וכו' ויעו"ש מ"ש בו טעם בסוד, ועוד כתב שם בדרוש ב' (בשער הכוונות) מי שיכוין בנ"א שימסור נפשו למיתה כדי להורידה בתוך הקלי' לברר משם צ"ל צדיק גמור או לפחות שכיון בתפלה ההיא מתחלתה ועד סופה וא"ל ח"ו שימשך לו נזק מזה יעו"ש ומ"ש שכיון בתפילה ההיא וכו' היינו שכיון בסדר הכוו' הכתובים בסידור הרש"ש ז"ל אבל מי שאינו מכוין בזה לא יכוין להוריד נפשו בתוך הקלי' לברר כי יש פחד כנז' אלא רק יזהר לכוין הרבה בפי' המילות כדי לחוש לדברי הזוהר ויותר עיקר הכוונה צ"ל בפסוק א' אליך ה' נפשי אשא ובאמרו אליך ה' נפשי אשא יכוין למסור עצמו למיתה על קיום התורה והמצות כי בזה אין פחד לכוין כי רק הפחד אם יכוין להוריד נפשו בתוך הקלי' כמ"ש בש' הכוו' יעו"ש. ועיין מורה באצבע סי' ג' או' פ"ט. וגם משמע מדברי הזוה"ק והאר"י ז"ל דהא שכתוב בזוה"ק דנמשך נזק למי שאין מכוין בו היינו דוקה למי שמכוין שמוסר נפשו למיתה כדי לברר מתוך הקלי' אבל אם אומר אותו לבקשת רחמים בעלמא לא יש פחד מיהו לכתחלה ודאי צריך לזהר ולכוין כנז' וע"כ כל אדם צריך לאומרו בכל יום אחר י"ג מידות כיון שהוא אחד מתיקוני תפילה לפי דברי הזוה"ק והאר"י ז"ל ואעפ"י שאין מכוין בו כדי לברר וכמו שאר התפילה שאעפ"י שיש בה כמה כוונות ובירורים אנו אומרים אותה כמו שהיא רק כסדר שסידרו אנשי כנה"ג ובוטחים בחסדי הי"ת וברחמיו המרובים שתעלה לפניו ברצון כפי הצורך ותכונן במקום עליון כן והיה זה כמוה כי במקום אחד יעלו כולנה:יב) המתפלל על חלומו יתפלל בלב נשבר ונדכה. דארז"ל על המתפלל על חלומו מאן רבעי צלותא בצערא יתהפך ליה דינא לרחמי, הרב מעבר יבק ז"ל דף ר"א ע"ב, פתה"ד או' ג'.

ואח''כ בס''ק שאחריו (לב) התייחס לדברי המג''א: ומ"ש המ"א שם בסק"ה דמה"ט שכתב הזוהר אין אומרים אותו במדינות אלו הביאו א"ר או' א' וכתב דבאבודרהם כתב יש נוהגים לאומרו שמזמור זה חברו דוד באלפ"א בית"א וחסר ממנה ג אותיות שהן בו"ק לשון ריקות ומורה על ריקות התשובה ע"כ ובאילה שלוחה מצאתי מי שאומר מזמור זה בכל יום אינו רואה פני גיהנם ע"כ וסיים דהאומרו שלא בשעה שאומר רחום וחנון ליכא חששא דזוהר עכ"ל. וכבר כתבנו באו' הקודם דאפי' אם אומרו במקומו אין פחד אם אומרו רק לבקשת רחמים בעלמא ואינו מכוון לברר יעו"ש, וכ"כ הש"ץ דק"ן ע"א דזה המזמור מסוגל להתפלל בו בעת צרה כשאומרו בכונה ראויה ומפיל שונאיו תחתיו ומציל את נפשו מדינה של גהינם וזוכה להיות חלקו בג"ע עם החסידים, ולזה חסירים בו ג' אותיות בו"ק שהוא גי' גהינם, וכן עולה גהינם בו"ק מוקה (ר"ל תיבות אלו יש בהם אותיות כו"ר) שהוא גי' גיהנם ומבוקה ומבולקה רמז שניצול מגהינם המכוון בו יעו"ש, גם יש בי ג' אותיות נוספות וסי' פא"ר לרמוז שיש לו חלק במקום הפא"ר והוא ג"ע ש"ץ שם כף החיים סי' ט"ז או' ט"ו.

נראה מדברי הכה''ח שדעתו שיש לעשות נפ''א כדעת מרן והאריז''ל, אך הרוצה לסמוך על דבריו הלכה למעשה שיעיין בכל דבריו מתחילה ועד סוף בעניין זה ויסיק את מסקנותיו.
 
הרב ברוך שרגא שליט"א אמר לי שנראה שבעל הקונטרס נפלה נא צודק, אבל מה לעשות כלומר שאי אפשר ללכת נגד מה שהשתרש כבר - בפרט לרב שכל מעשה שלו יעורר פירסום. ובצינעא העידו שכבר הגרב"צ זצ"ל היה נופל אצל האשכנזים.
 
הרב ברוך שרגא שליט"א אמר לי שנראה שבעל הקונטרס נפלה נא צודק, אבל מה לעשות כלומר שאי אפשר ללכת נגד מה שהשתרש כבר - בפרט לרב שכל מעשה שלו יעורר פירסום. ובצינעא העידו שכבר הגרב"צ זצ"ל היה נופל אצל האשכנזים.
אפשר כוונת הרב ברוך שרגא שאם זה מה שהשתרש אז זה סימן לרצון משמים במנהג זה, שהרי עם ישראל מונהג בהנהגה שמיימית כידוע, על פי עיני העדה.
והגרב"צ שהיה יחיד במעלתו, יש ראיה ממנו שלא שינה את המנהג, ומה שהיה עושה כן אצל האשכנזים הוא מחמת שחשש לשיטות הפוסקים שיש בזה לא תתגודדו, כמו שכתוב בספרו, ומה שעשה כן הוא מחמת שהוא עצמו היה ראוי לזה, וידע איניש בנפשיה.
כמדומני שאין דרכו של המג"א לדבר בארמית ארצישראלית, בדוק את מקור דברי המג"א ותעדכן מה הכוונה שם
זוהר כרך ג (במדבר) פרשת במדבר דף קכא עמוד א
ותקונא דא בעי בכוונא דלבא וכדין קודשא בריך הוא מרחם עלוי ומכפר ליה לחוביה, זכאה הוא בר נש דידע למפתי ליה ולמפלח למאריה ברעותא ובכוונא דלבא, ווי ליה למאן דאתי למפתי למאריה בלבא רחיקא ולא ברעותא כמה דאת אמר (תהלים עח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו, הוא אומר (שם כה) אליך יי' נפשי אשא ולאו כל מלוי אלא בלבא רחיקא הא גרם עליה לאסתלקא מעלמא עד לא מטון יומוי בזמנא דהאי אילנא אתער בעלמא למעבד דינא, ועל דא בעי בר נש לאדבקא נפשיה ורעותיה במאריה ולא ייתי לגביה ברעותא כדיבא בגין דכתיב (שם קא) דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, מאי לא יכון אלא בשעתא דהוא אתקין גרמיה להאי ולביה רחיקא מקודשא בריך הוא קלא נפיק ואמר לא יכון לנגד עיני, (אמאי) האי בעי לאתקנא גרמיה לא יכון לא בעינא דיתתקן, כ"ש אי אתי ליחדא שמא קדישא ולא מיחד ליה כדקא יאות.

איני מצליח להבין את אלה שרואים שאבותיהם הפסיקו לומר על פי גדולי עולם, וחששו גם חששו לדברי הזוהר הללו כראוי, והם מקילים ראש בעניין חמור כגון זה.
 
ראשי תחתית