אני לא נכנס אתך בכלל לדון על עצם הדברים. חבל"ז.
אבל זכותו של מרן הגרב"צ לחלוק מסברת עצמו נגד כל הפוסקים. כי אין חקר לתבונתו.
והטענות האלו "נעלמו ממך אחרונים", לא משפיעות עליו, והוא לא עובד בשיטה הזו כלל.
מנהג נשות ספרד לברך אחר הטבילה
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
אבל זכותו של מרן הגרב"צ לחלוק מסברת עצמו נגד כל הפוסקים. כי אין חקר לתבונתו.
והטענות האלו "נעלמו ממך אחרונים", לא משפיעות עליו, והוא לא עובד בשיטה הזו כלל.
ראשית כל יש איסור גדול מאד לחשוב שכל הדורות טעו. זה יסוד לכל מיני מרעין בישין.
שנית, דעת עשרות גאונים וראשונים שיש לברך אחרי הטבילה. ואין לברך קודם הטבילה. [לא לטבול ולברך ושוב לטבול. אלא לטבול ולברך וללכת הביתה]. ראה בקובץ מקבציאל ל"ט. כארבעים גאונים וראשונים.
השל"ה רק עשה פשרה. לטבול לברך ולטבול. פשרה בין מרן לרמ"א. זה הכל. [ואל תבא לי עכשיו שהפשרה הזו בעייתית, זה לא הדיון כעת. אלא הדיון הוא איזה "איסור" יש לברך קודם הטבילה. אז הנה איסור מפי ארבעים גאונים וראשונים].
ואגב ברכות לבטלה הם מדרבנן ולא דאורייתא. ראה ברכת יעקב.
פשוט כל הנחות היסוד שלך שעמם אתה בא ומקשה, כולם לא נכונות אליבא דהחולקים.
ואתה בעצמך מברך כל יום לאחר הנטילה וקודם הניגוב נגד דעת הרמב"ם ומרן [דאורייתא!?]. והיכן הלך הדאורייתא כשמברכים נגד המנהג ונגד האר"י "שעשה לי כל צרכי" בת"ב ויוה"כ? וברכת המפיל אחר חצות?
ולשיטת רוב ככל הראשונים ורבינו השו''ע בעניין רה''ר דאורייתא כבודו מחמיר??
ולעניין עירובי חצירות כבודו סומך על כל מיני שיטות מפוקפקות של שכירות משר העיר בימינו או שמחמיר לא לטלטל?
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,752
ודאי.
מה כוונתך? בחצר הבנין, או ברה"ר? ברה"ר כאמור אני מחמיר, בחצר הבנין, זה ודאי דרבנן.
ורוב עם ישראל גם מחמיר בזה
[כמובן אם אשתו ובניו של כבודו מטלטלים זה לא חכמה גדולה]
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,752
ועל על החומרות שמחמירים דעתו היתה להחמיר?
מי שתופס כהחזו"א בכל אה"נ. אני מדבר על אותם שמשתדלים לצאת יד"ח כל הדעות.
התכוונתי לומר שישנם סוגיות שהחכמים הבינו שהוכרעו ואין בזה שני צדדים
וכידוע שלומר שבכל העולם צאת הכוכבים דר''ת זה 72 דקות זה מוכחש מן החוש
וכל האומר זאת לא ידע מעניין המעלות מאומה
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,752
כמעט כל הראשונים ס"ל כך.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,706
שיטת ר"ת כהבנת הגר"א היא דחויה מההלכה, ולא היתה נהוגה בשום קהילה בישראל במאות שנים האחרונות
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,706
עיין ביה"ל רס"א ורצ"ג
לא כתוב בשום ראשון שצאת הכוכבים זה 72 דק' אחרי השקיעה במישור
ר"ת בסה"כ בא לחדש שיש שקיעה ראשונה שמתחילה 72 דק' לפני צה"כ
אין שום הגיון שצאת הכוכבים יהיה 72 דק' אחרי השקיעה באופק א''י, וזה נגד שו"ע מפורש שכותב שבזמן בין השמשות הרקיע מזהיר כעין אורה של יום
וגם הר"ן בריש פסחים (שבשבת פסק כר"ת) כותב שיש אור בתחילת הלילה
וברמב"ן (אינני זוכר מקור מדויק בע"פ) מוכח שבזמן בין השמשות אפשר לראות כתמים לאור היום
וכמה מהאחרונים (מג''א ועוד) הסוברים כר"ת כתבו שאפשר לברך על הציצית בבין השמשות כי עדיין שייך לומר "וראיתם אותו"
ועוד יש לציין, שלפי הרבה ראשונים (ובניהם רבנו תם בעצמו) צאת הכוכבים הוא 5 מיל אחרי השקיעה = 120 דק' ! אחרי השקיעה
מי שסבור ש3 כוכבים בינונים יוצאים 120 דק' אחרי השקיעה בארץ ישראל, צריך אשפוז.
נערך לאחרונה:
כבדרך אגב - אביא את שיטות הראשונים שעלתה בחכתי דנקטו ה' מילין
א. שיטת ר"ת- גופיה שבספר הישר שם יראה דנקט ה' מילין.
ב. היראים- בכל דבריו מבאר כ-ה' מילין, אם כי ישנו הבדל עצום בביאור השקיעה והלילה וצאת כוכבים בינו לשאר ראשונים, אך כלפי הסוגייא בפסחים נוקט ג"כ ה' מילין.
ג. תוס' רי"ד מהדורה תליתאה- ומאי דאמר התם משקיעת החמה עד צאה"כ ה' מילין מתפרש משתגמור שקיעתה.
ד. לשון ראב"ן [תוספת שבת סי' ב']- "אבל אנן קיי"ל בברכות דעד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין" [אומנם גם לו יש ביאור אחר בסוגייא כלפי בים השמשות וצאת הכוכבים , אולם כלפי הסוגייא דפסחים הוא נוקט ה' מילין].
ה. ראבי"ה תענית סי' תתנ"ח- "אבל משקיעת החמה שהיא התחלת שקיעתה הויא ה' מילין עד צאת הכוכבים".
ו. תוס בברכות ב: ד"ה דילמא- דהיינו תחילתה של שקיעת החמה "והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום ה' מילין עד צאת הכוכבים".
ז. תוס' ע"ז לד. ד"ה מתענין לשעות- "אע"ג דאמרינן בפ"ק דתענית כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית "משמע דבשקיעת החמה סגי והוא ה' מילין קודם צאת הכוכבים לא מחתינן נפשין לספיקא".
ח. הרא"ש תענית סי' י"ב- "ואע"ג דאמרינן בפרק מי שהיה טמא דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשת מילין", פירש ר"ת דהיינו מתחיל שקיעת החמה כשהחמה מתחלת להכנס בעביו של רקיע אבל שקיעת החמה דהכא היינו סוף שקיעה והוא זמן צאת הכוכבים.
ט. מרדכי שבת רמז רצ"ג- דאע"ג דאמרי אמוראי דשיעור בין השמשות שלשה חלקי מיל ולא יותר היינו לר' יהודה דאמר הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה "אבל אנן קיי"ל בברכות דעד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין", [ובעצם זהו לשון ושיטת הראב"ן].
י. ספר המנהיג בהל' חנוכה- משתשקע כשקיעת החמה של תענית וכו', "דמשקיעת החמה הראשון עד צאת הכוכבים חמשת מילין" כדאמר בפסחים .
יא. הרוקח סי' נ"א- צריכין כל ישראל למהר לקבל השבת וכו' "והא דאמר בפרק מי שהיה טמא משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ה' מילין" היינו כשמתחלת החמה בעובי הרקיע בחלונה עד שתעבור ה' מילין אבל בפרק ב"מ וכו'.
בהנחה שאין במספר 72 דקות סוד קבלי מוכרח ש4 מיל זה הזמן שבו מגיעים לרמת חושך מסויימת שנקראת ''סוף שקיעתה'', וא''כ לא יכול להיות שבא''י ובצרפת זה יהיה אותו זמן מכיוון שבצרפת לוקח הרבה יותר זמן להחשיך לגמרי, וא''כ אם ר''ת ספר שבעים ושתים דקות בארץ ישראל זה אמור להיות לא יותר מחמישים וכמה דקות,
וזה לא עניין שנתון לוויכוח זה חשבון פשוט.
וזה לא עניין שנתון לוויכוח זה חשבון פשוט.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,706
לא בהכרח, כי אפשר שה-72 נמנים למפרע, מצאת ג' כוכבים בינונים. כדעת רוב האחרונים (מנחת כהן, מגן אברהם, חתם סופר, ר' עקיבא איגר, פרי חדש, קצור שלחן ערוך, ר''ח פלאג'י ועוד)
עכ''פ מוסכם בין כל הראשונים והאחרונים ללא חולק, גמ' מפורשת, שבצאת 3 כוכבים בינונים הנראים לעין רגילה (ולא כוכבים מיקרוסקופיים שיוצאים ב-72 דק' = 16.0 מעלות) הוא לילה גמור מן התורה.
המנהג הרווח בכל קהילות אירופה היה לחשב את צאת הכוכבים 6.5-9.0 מעלות. בארצות המזרח ממילא המנהג היה כהגאונים, אך בכ''ז נהגו ע''פ רוב יותר מ-13.5 דק', בערך 25-30, כדעת הבא''ח ועוד.
דעת מהרי''ף שהלילה מתחיל 16-18 מעלות (דעת הגר''א והגר''ז לפי ר''ת) היא דעה יחידאה, ולא היתה נהוגה בשום קהילה בשום תקופה ב300 שנים אחרונות.
72 דק' בא''י (16 מעלות) = 92 דק' בצרפת, ובשיא הקיץ 160 דק' (2:40 !)
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,706
צאת ג' כוכבים בינונים, הוא לילה גמור מה''ת לכל הדעות מדינא דגמרא, רמב''ם, שו''ע. ללא חולק. אם רוצים בכ''ז לומר דלפי ר''ת צריך דוקא 72 דק' צריך להעמיד ש-:
א) כשהשו''ע סתם (ב-5 מקומות שונים !) שלילה מתחיל ב-3 כוכבים בינונים, ''שכח'' לציין שזה צריך להיות אחרי 72 דק' (אכן כך מתרץ הביה''ל בתי' הראשון סימן רצג, אך ברור שזה תירוץ בעלמא, כי בכל המ''ב על הסדר הוא נוקט ש-72 דק' זה רק לחומרא, ולא מדינא) ואולי עי''ז גם 'הכשיל' את הרבים בעשיית מלאכה במוצ''ש לפני 72 דק', אחרי צאת 3 כוכבים קטנים, ושכל עם ישראל בכל הדורות בכל הקהילות, חוץ ממהר''י פראג'י חיללו שבת ממה נפשך, ולא ידעו להבין פשט שו''ע.
ב) שהשקיעה הראשונה של ר''ת היא לפני השקיעה באופק, ואז קשה רק סימן רס''א, וגם ניתן לישב בדוחק, אבל 5 מקומות בשו''ע מיושבים
ג) ששיטת ר''ת דחויה מההלכה - הגר''א והגר''ז
ד) שיש סתירה בשו''ע, ומ''מ העיקר להלכה מה שכתב לגבי תחילת הלילה ב-5 מקומות שונים שזה תלוי אך ורק בכוכבים, ולא במה שהביא דרך אגב את שיטת ה-2 שקיעות של ר''ת בדין תוספת שבת.