אני לא נכנס אתך בכלל לדון על עצם הדברים. חבל"ז.
אבל זכותו של מרן הגרב"צ לחלוק מסברת עצמו נגד כל הפוסקים. כי אין חקר לתבונתו.
והטענות האלו "נעלמו ממך אחרונים", לא משפיעות עליו, והוא לא עובד בשיטה הזו כלל.
מנהג נשות ספרד לברך אחר הטבילה
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
אבל זכותו של מרן הגרב"צ לחלוק מסברת עצמו נגד כל הפוסקים. כי אין חקר לתבונתו.
והטענות האלו "נעלמו ממך אחרונים", לא משפיעות עליו, והוא לא עובד בשיטה הזו כלל.
ראשית כל יש איסור גדול מאד לחשוב שכל הדורות טעו. זה יסוד לכל מיני מרעין בישין.
שנית, דעת עשרות גאונים וראשונים שיש לברך אחרי הטבילה. ואין לברך קודם הטבילה. [לא לטבול ולברך ושוב לטבול. אלא לטבול ולברך וללכת הביתה]. ראה בקובץ מקבציאל ל"ט. כארבעים גאונים וראשונים.
השל"ה רק עשה פשרה. לטבול לברך ולטבול. פשרה בין מרן לרמ"א. זה הכל. [ואל תבא לי עכשיו שהפשרה הזו בעייתית, זה לא הדיון כעת. אלא הדיון הוא איזה "איסור" יש לברך קודם הטבילה. אז הנה איסור מפי ארבעים גאונים וראשונים].
ואגב ברכות לבטלה הם מדרבנן ולא דאורייתא. ראה ברכת יעקב.
פשוט כל הנחות היסוד שלך שעמם אתה בא ומקשה, כולם לא נכונות אליבא דהחולקים.
ואתה בעצמך מברך כל יום לאחר הנטילה וקודם הניגוב נגד דעת הרמב"ם ומרן [דאורייתא!?]. והיכן הלך הדאורייתא כשמברכים נגד המנהג ונגד האר"י "שעשה לי כל צרכי" בת"ב ויוה"כ? וברכת המפיל אחר חצות?
ולשיטת רוב ככל הראשונים ורבינו השו''ע בעניין רה''ר דאורייתא כבודו מחמיר??
ולעניין עירובי חצירות כבודו סומך על כל מיני שיטות מפוקפקות של שכירות משר העיר בימינו או שמחמיר לא לטלטל?
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,976
ודאי.
מה כוונתך? בחצר הבנין, או ברה"ר? ברה"ר כאמור אני מחמיר, בחצר הבנין, זה ודאי דרבנן.
ורוב עם ישראל גם מחמיר בזה
[כמובן אם אשתו ובניו של כבודו מטלטלים זה לא חכמה גדולה]
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,976
ועל על החומרות שמחמירים דעתו היתה להחמיר?
מי שתופס כהחזו"א בכל אה"נ. אני מדבר על אותם שמשתדלים לצאת יד"ח כל הדעות.
התכוונתי לומר שישנם סוגיות שהחכמים הבינו שהוכרעו ואין בזה שני צדדים
וכידוע שלומר שבכל העולם צאת הכוכבים דר''ת זה 72 דקות זה מוכחש מן החוש
וכל האומר זאת לא ידע מעניין המעלות מאומה
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,976
כמעט כל הראשונים ס"ל כך.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,819
שיטת ר"ת כהבנת הגר"א היא דחויה מההלכה, ולא היתה נהוגה בשום קהילה בישראל במאות שנים האחרונות
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,819
עיין ביה"ל רס"א ורצ"ג
לא כתוב בשום ראשון שצאת הכוכבים זה 72 דק' אחרי השקיעה במישור
ר"ת בסה"כ בא לחדש שיש שקיעה ראשונה שמתחילה 72 דק' לפני צה"כ
אין שום הגיון שצאת הכוכבים יהיה 72 דק' אחרי השקיעה באופק א''י, וזה נגד שו"ע מפורש שכותב שבזמן בין השמשות הרקיע מזהיר כעין אורה של יום
וגם הר"ן בריש פסחים (שבשבת פסק כר"ת) כותב שיש אור בתחילת הלילה
וברמב"ן (אינני זוכר מקור מדויק בע"פ) מוכח שבזמן בין השמשות אפשר לראות כתמים לאור היום
וכמה מהאחרונים (מג''א ועוד) הסוברים כר"ת כתבו שאפשר לברך על הציצית בבין השמשות כי עדיין שייך לומר "וראיתם אותו"
ועוד יש לציין, שלפי הרבה ראשונים (ובניהם רבנו תם בעצמו) צאת הכוכבים הוא 5 מיל אחרי השקיעה = 120 דק' ! אחרי השקיעה
מי שסבור ש3 כוכבים בינונים יוצאים 120 דק' אחרי השקיעה בארץ ישראל, צריך אשפוז.
נערך לאחרונה:
כבדרך אגב - אביא את שיטות הראשונים שעלתה בחכתי דנקטו ה' מילין
א. שיטת ר"ת- גופיה שבספר הישר שם יראה דנקט ה' מילין.
ב. היראים- בכל דבריו מבאר כ-ה' מילין, אם כי ישנו הבדל עצום בביאור השקיעה והלילה וצאת כוכבים בינו לשאר ראשונים, אך כלפי הסוגייא בפסחים נוקט ג"כ ה' מילין.
ג. תוס' רי"ד מהדורה תליתאה- ומאי דאמר התם משקיעת החמה עד צאה"כ ה' מילין מתפרש משתגמור שקיעתה.
ד. לשון ראב"ן [תוספת שבת סי' ב']- "אבל אנן קיי"ל בברכות דעד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין" [אומנם גם לו יש ביאור אחר בסוגייא כלפי בים השמשות וצאת הכוכבים , אולם כלפי הסוגייא דפסחים הוא נוקט ה' מילין].
ה. ראבי"ה תענית סי' תתנ"ח- "אבל משקיעת החמה שהיא התחלת שקיעתה הויא ה' מילין עד צאת הכוכבים".
ו. תוס בברכות ב: ד"ה דילמא- דהיינו תחילתה של שקיעת החמה "והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום ה' מילין עד צאת הכוכבים".
ז. תוס' ע"ז לד. ד"ה מתענין לשעות- "אע"ג דאמרינן בפ"ק דתענית כל תענית שלא שקעה עליו חמה אינו תענית "משמע דבשקיעת החמה סגי והוא ה' מילין קודם צאת הכוכבים לא מחתינן נפשין לספיקא".
ח. הרא"ש תענית סי' י"ב- "ואע"ג דאמרינן בפרק מי שהיה טמא דמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשת מילין", פירש ר"ת דהיינו מתחיל שקיעת החמה כשהחמה מתחלת להכנס בעביו של רקיע אבל שקיעת החמה דהכא היינו סוף שקיעה והוא זמן צאת הכוכבים.
ט. מרדכי שבת רמז רצ"ג- דאע"ג דאמרי אמוראי דשיעור בין השמשות שלשה חלקי מיל ולא יותר היינו לר' יהודה דאמר הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה "אבל אנן קיי"ל בברכות דעד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין", [ובעצם זהו לשון ושיטת הראב"ן].
י. ספר המנהיג בהל' חנוכה- משתשקע כשקיעת החמה של תענית וכו', "דמשקיעת החמה הראשון עד צאת הכוכבים חמשת מילין" כדאמר בפסחים .
יא. הרוקח סי' נ"א- צריכין כל ישראל למהר לקבל השבת וכו' "והא דאמר בפרק מי שהיה טמא משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ה' מילין" היינו כשמתחלת החמה בעובי הרקיע בחלונה עד שתעבור ה' מילין אבל בפרק ב"מ וכו'.
בהנחה שאין במספר 72 דקות סוד קבלי מוכרח ש4 מיל זה הזמן שבו מגיעים לרמת חושך מסויימת שנקראת ''סוף שקיעתה'', וא''כ לא יכול להיות שבא''י ובצרפת זה יהיה אותו זמן מכיוון שבצרפת לוקח הרבה יותר זמן להחשיך לגמרי, וא''כ אם ר''ת ספר שבעים ושתים דקות בארץ ישראל זה אמור להיות לא יותר מחמישים וכמה דקות,
וזה לא עניין שנתון לוויכוח זה חשבון פשוט.
וזה לא עניין שנתון לוויכוח זה חשבון פשוט.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,819
לא בהכרח, כי אפשר שה-72 נמנים למפרע, מצאת ג' כוכבים בינונים. כדעת רוב האחרונים (מנחת כהן, מגן אברהם, חתם סופר, ר' עקיבא איגר, פרי חדש, קצור שלחן ערוך, ר''ח פלאג'י ועוד)
עכ''פ מוסכם בין כל הראשונים והאחרונים ללא חולק, גמ' מפורשת, שבצאת 3 כוכבים בינונים הנראים לעין רגילה (ולא כוכבים מיקרוסקופיים שיוצאים ב-72 דק' = 16.0 מעלות) הוא לילה גמור מן התורה.
המנהג הרווח בכל קהילות אירופה היה לחשב את צאת הכוכבים 6.5-9.0 מעלות. בארצות המזרח ממילא המנהג היה כהגאונים, אך בכ''ז נהגו ע''פ רוב יותר מ-13.5 דק', בערך 25-30, כדעת הבא''ח ועוד.
דעת מהרי''ף שהלילה מתחיל 16-18 מעלות (דעת הגר''א והגר''ז לפי ר''ת) היא דעה יחידאה, ולא היתה נהוגה בשום קהילה בשום תקופה ב300 שנים אחרונות.
72 דק' בא''י (16 מעלות) = 92 דק' בצרפת, ובשיא הקיץ 160 דק' (2:40 !)
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,819
צאת ג' כוכבים בינונים, הוא לילה גמור מה''ת לכל הדעות מדינא דגמרא, רמב''ם, שו''ע. ללא חולק. אם רוצים בכ''ז לומר דלפי ר''ת צריך דוקא 72 דק' צריך להעמיד ש-:
א) כשהשו''ע סתם (ב-5 מקומות שונים !) שלילה מתחיל ב-3 כוכבים בינונים, ''שכח'' לציין שזה צריך להיות אחרי 72 דק' (אכן כך מתרץ הביה''ל בתי' הראשון סימן רצג, אך ברור שזה תירוץ בעלמא, כי בכל המ''ב על הסדר הוא נוקט ש-72 דק' זה רק לחומרא, ולא מדינא) ואולי עי''ז גם 'הכשיל' את הרבים בעשיית מלאכה במוצ''ש לפני 72 דק', אחרי צאת 3 כוכבים קטנים, ושכל עם ישראל בכל הדורות בכל הקהילות, חוץ ממהר''י פראג'י חיללו שבת ממה נפשך, ולא ידעו להבין פשט שו''ע.
ב) שהשקיעה הראשונה של ר''ת היא לפני השקיעה באופק, ואז קשה רק סימן רס''א, וגם ניתן לישב בדוחק, אבל 5 מקומות בשו''ע מיושבים
ג) ששיטת ר''ת דחויה מההלכה - הגר''א והגר''ז
ד) שיש סתירה בשו''ע, ומ''מ העיקר להלכה מה שכתב לגבי תחילת הלילה ב-5 מקומות שונים שזה תלוי אך ורק בכוכבים, ולא במה שהביא דרך אגב את שיטת ה-2 שקיעות של ר''ת בדין תוספת שבת.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,819
לא מופרך לומר שהשקיעה הראשונה היא לפני שקיעת האופק
ואינו מוכחש כ''כ, המאירי, תוספות רי''ד, מהר''ח אור זרוע, ועוד כמה ראשונים כותבים כן להדיא
ואינו מוכחש כ''כ, המאירי, תוספות רי''ד, מהר''ח אור זרוע, ועוד כמה ראשונים כותבים כן להדיא
וכן יש להוסיף שכן הוא דעת - בעל החרדים:
והוא בירושלמי ברכות ג. - דכתוב שם, ותני שמואל כן אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת.
דשם הירושלמי איירי- גבי שלבנה בתקופתה והיינו באמצע החודש שהיא מלאה ועל זה כותב הירושלמי שאין הלבנה זורחת כל עוד שהשמש עוד לא שקעה.
וכותב הר' החרדים- דא"א לפרש הברייתא הזו כמשמעה שהרי אנו רואים בחוש ליל טו' שהחמה ולבנה נראין ברקיע? אלא דהכי קאמר- אין הלבנה זורחת מיד כשמתחלת החמה לשקוע אלא בסוף השקיעה, עכ"ל.
וביאור הדברים- דקשיא ליה דאיך הירושלמי אומר לנו שהלבנה אינה זורחת כל עוד שהשמש עוד לא שקעה הרי עינינו הרואות דבאמצע החודש שהלבנה בתקופתה ומילואה, שעוד לפני השקיעה כבר נמצאת?
ולכן מיישב- דכוונת הירושלמי של תחילת שקיעה והיינו דבתחילת הד' מילין שזה תחילת שקיעה על זה אין הלבנה נראית ומה שנראית לפנינו קאי אסוף שקיעה דאז כן רואים אותה.
דהנה כותב לנו- להדיא שמתי שרואים הלבנה לפני שהחמה שוקעת קאי אסוף שקיעה דאז רואים אותה ורק בתחילת שקיעה אינה נראית וזה כוונת הירושלמי, דלהדיא- למד את תחילת שקיעה של תחילת הד' מילין לפני השקיעה הרגילה, ואילו הזמן של השקיעה הרגילה שאז כן רואים את הלבנה, זהו לשי' זמן של סוף שקיעה של סוף הד' מילין דאז כן רואים הלבנה.
ובאמת- עינינו הרואות דהכי הוא בזמן שאין עננים רואים להדיא באמצע החודש עוד לפני השקיעה הרגילה את הלבנה ועל זמן זה קורא בעל החרדים סוף שקיעה, דלהדיא- דהבין את ר"ת ודעימיה גבי ד' מילין ותחילת שקיעה וסוף, דהשקיעה הרגילה זהו הסוף ואילו ד' מילין לפנ"כ זהו תחילת שקיעה.
אמנם אנו- דלא ס"ל כר"ת היאך נבאר דברי הירושלמי ואיך ניישב קושייתו דעינינו הרואות דלא כירושלמי? אלא- כוונת הירושלמי אין הלבנה נראית בחוזקה כל עוד שהשמש עוד לא שקעה ואף שנראית עוד לפני השקיעה באמצע החודש אך נראית מאוד חלש וכוונת הירושלמי לחוזק יותר דרק אחרי שקיעת החמה נראית יותר.
ובוודאי- שמירושלמי זה קשיא אר"ת, דהא ממ"נ אם ביאר הירושלמי כפשוטו הרי הלבנה נראית כבר בתחילת הד' מילין ולשיטת ר"ת זהו יום גמור, אלא מאי- דביאר הירושלמי כדכתבנו גבי חוזק הלבנה, עדיין תקשי- דהזמן הכי ארוך שאין הלבנה מאירה בחוזקה לכל היותר 40 דקות מהשקיעה, אך לאחר 40 דקות מהשקיעה לכו"ע לכל עיין ועיין נראית הלבנה בחוזקה, וא"כ- איך הירושלמי אומר שאין הלבנה נראית לפני שקיעת החמה הרי לר"ת גם אחר 40 דקות זהו יום גמור ואף עוד לא בין השמשות, דעל כרחך- גם מירושלמי זה דעוד הרבה לפני זמן שלו של ד' וה' מילין הוי שם לילה כשנראית, אמנם לא ממש שנראית דא"כ קשיא מה שכתבנו מעינינו הרואות וכלעיל וכו'.
ואין ה"נ- אם נבאר הירושלמי כפשוטן יהא ראיה ממש- לדברי היראים, שלשי' עוד לפני השקיעה הרגילה זהו בין השמשות ואין זה יום גמור ובשקיעה כבר הוי לילה וא"כ- אומר הירושלמי כשנראית הלבנה באמצע החודש זהו לא יום גמור וממש כהיראים.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,819
אכן, הרמ''א כותב בהלכות תענית שבזמן צאת הכוכבים הירח מאיר בכוח על הארץ, והירח מאיר בכוח על הארץ כבר ב7-8 מעלות, שזה זמן רב לפני 72 דק' (16 מעלות)
זכותו וודאי, אבל אין שום מקור לדברים אלה נגד כל הפוסקים.
בקיצור... לא ענית על השאלה, ועברת למצב "תקיפה".
אני כן, וודאי.
גם בניך בנותיך ואשתך?
הבן הבכור שלי נולד לפני חודש וחצי...
משתדלת כמו שהיא משתדלת ר"ת.
(וזה לא סוד שהנשים פחות מחמירות מגברים בהרבה דברים)
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,976
מזל טוב.
שתזכה לגדלו לתורה לחופה למצוות ולמעשים טובים, בנחת בשלוה ובהשקט.
אהבה רבה
חבר קבוע
- הצטרף
- 1/7/25
- הודעות
- 271
גם אני הק' מצטרף כיהודה ועוד לברכות
ובעז"ה תזכו לרוות ממנו רוב נחת ויהיו הענפים דומים לאילנות
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 447
גא"מ לכל הברכות.