מנין שנות החורבן

[שמואל בן עזרא]

יש סידורים שכתוב בהם שצריך לחשב את החורבן 1957 בשנת תשפ''ה ויש סידורים שכתוב לחשב 1956.
מה עומד מאחורה ומה נוהגים רבותינו גדולי התורה?

 

[שמואל בן עזרא]

שלח לי באישי העורך של דברי שלום (כלומר 1957)

 

[אבני הכותל]

ידוע שהגר"מ מאזוז זצ"ל עורר שצריך לשנות המנהג.
אולי יעלו דבריו לכאן.

 

[שמואל בן עזרא]

ראיתי בתכלאל מכת''י מהרי''ץ כפי המנהג הישן ובסידורי מנצור
ידוע ממתי היה המנהג הישן? זה ענין של עשרות או מאות שנים? ממתי התחיל מנהג ההכרזה?

 

[רי"ח בני]

יעוין בהקדמת המהרח"ו לעץ חיים שממנו יוצא שהחשבון הוא כשיטת התומים. ועי' בלוח עיתים לבינה

 

[המעורר]

ראה בלוח עתים לבינה, שלאמיתו של דבר המחלוקת בראשונים היא אם החורבן היה בשנת 69 למנינם או 70, ולא 68 כמו שמקובל בטעות.

 

[שמואל בן עזרא]

שלחו לי שהמנהג הזה הוא כבר מוזכר בתקון ישכר ובכפתור ופרח שמונים באופן זה, הם כנראה גם טעו? (תקון ישכר בן דורו של הב''י וכפתור ופרח בן דורו של הריטב''א) מישהו יודע איפה זה? זה לא נשמע כל כך טוב לבוא יום אחד ולבטל מנהג של 700 שנה שעבר את כל גדולי הדורות

 

[נוריאל עזרא]

ידוע שהגר"מ מאזוז זצ"ל עורר שצריך לשנות המנהג.
אולי יעלו דבריו לכאן.

יש את דבריו באור תורה ויש מאמר על זה בספרו סולת נקיה אולי מי שיש לו אוצר החכמה יביא עבורינו מהספר סולת נקיה אולי יש שם תוספת לא זכיתי לראותו.

 

[כאחד העם]

יש סידורים שכתוב בהם שצריך לחשב את החורבן 1957 בשנת תשפ''ה ויש סידורים שכתוב לחשב 1956.
מה עומד מאחורה

מה שעומד מאחורי זה

זה המח' בין הרמב"ם לר"ת באיזה שנה היה החורבן.

כי הגמ' שמחשבנת את השנים של ביהמ"ק נוקטת שבית המקדש השני עמד 420 שנה
והמח' האם בשנת ה- 420 שנה נחרב וכך סבר הרמב"ם
או שעמד 420 שנה ובשנת 421 שנה נחרב, וכך סבר ר"ת
א"כ הסידורים שכתוב שהשנה היא 1956 זה כשי' ר"ת
והשני כהרמב"ם

 

[שמואל בן עזרא]

אז למה הנאמ''ן רוצה לשנות שיעשו כר''ת. נראה לי שיש כאן ויכוח אחר. אבל באמת בכפתור ופרח כתוב כמוך שהוא סמוך על שי' הרמב''ם.

מצו''ב הכפתור ופרח ודברי הנאמ''ן. [אגב הוא כותב שם שדבריו לולי דמסתפינא אם יסכימו עמו גדולי ההוראה, כלומר שבפועל גם לדעתו אינו מן הראוי לשנות בקלילות. אבל בחלק מהסידורים ראו את הלולי דמסתפינא ולא פחדו] גם מסתבר מאוד שהנאמ''ן לא ראה את הכפתור ופרח והתקון ישכר.



ספר כפתור ופרח פרק נא
[שנת השמיטה לשיטת הרמב"ם]

דבר השמטה על דרך מה שכתב הר"ם הלכות שמטה ויובל פרק עשירי (הלכה ד' - ז'), נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית בראשונה שתחלתה מתשרי שאחר החרבן כשני חדשים שהרי מתשרי הוא המנין לשמיטין וליובלות, אותה השנה מוצאי שביעית היתה, ושנת ט"ו מן היובל התשיעי היתה. ולפי חשבון זה שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחרבן, שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למנין שטרות, שהוא ששה ושלשים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, היא שנת שמטה והיא שנת כ"א מן היובל. אבל כל הגאונים אמרו שמסורת היא בידם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חרבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות לבד בלא יובל, וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת חמשים אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החורבן, וכן עולה מתלמוד ע"ז (ט, א) כפי חשבון זה שהוא קבלה. ושנת השמטה ידועה היא ומפורסמת אצל הגאונים ואנשי ארץ ישראל וכלם לא מנו אלא לשני חרבן, משליכין אותן שבע שבע. ולפי חשבון זה תהיה שנה זו שהיא שנת שבע ומאה ואלף לחרבן מוצאי שביעית, ועל זה אנו סומכים. וכפי חשבון זה אנו מונים לענין מעשרות ושביעית והשמטת כספים, שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובזה ראוי להתלות. שנת היובל אינה עולה ממנין שני השבוע, אלא שנת מ"ט שמטה ושנת חמשים יובל ושנת נ"א תחלת שש שנים של שבוע וכן בכל יובל ויובל, עד כאן.

למדנו רבינו שכשנרצה לידע שנת השמטה, שניקח השנים שבינינו ובין חרבן הבית השני ונחלקם על ז' ז', ובתנאי שיהיה התחלת המנין הזה מהשנה שאחר החרבן לא משנת החרבן עצמה. ולדעת שנת החרבן השני עשה רבינו שרירא גאון סימן, קע"ב שנה אחר חרבן הבית נשלמו ארבעת אלפים לבריאת עולם, אם כן הסר מד' אלפים - קע"ב, נשארו ג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנה, ואז בחטאנו חרב מקדש שני, גרע זה מהשנים שבידך מבריאת העולם, והנשאר הם השנים שאתה רחוק מן החרבן. דמיון הרי שהיו בידך ד' אלפים וט' מאות ול"ו שנה, גרע מזה ג' אלף וח' מאות וכ"ח שנה וישארו אלף וק"ח, והם השנים שאתה רחוק משנת החרבן עצמו.

אבל הר"ם אינו מונה ואינו מסכים בחשבונו שנת החרבן עצמה וכמו שהזכיר, לזה נשארו אצלו ממרחק החרבן אלף וק"ז לבד, אם כן לפי דרכו ז"ל לא נגרע מהשנים שבידינו לבריאת עולם פחות מג' אלפים וח' מאות וכ"ט שנה, אם נרצה חשבון השמיטין. אבל אם נרצה זכרון שנת החרבן עצמה אז נפחות ג' אלפים ח' מאות וכ"ח שנה. וכן אנו רגילים בארץ כנען להזכיר בקהל חשבונו, כל ליל ט' באב מפני עגמת נפש, והמנין ההוא נחשבהו משנת החרבן עצמה, אם כן סימן קע"ב הוא לחרבן וקע"א לשמיטין. חסר קע"א מד' אלפים ועשה כמשפט וישארו אלף ק"ז כדבריו ז"ל. ואין הרב חולק בשנת החרבן אלא שהיא על חשבון קע"ב אבל תחלת המנין לשמיטין אינו לעולם אצלו אלא משנה שאחר החרבן והוא על חשבון קע"א. וכן הוא הענין, ר"ל להיות ראש החשבון מן קע"א לא מקע"ב, אצל הרמב"ן שכתב בדרשותיו, בשנת תכ"א גלו, וכן מבואר בערכין. והנה לת"כ יהיה קע"ב ולתכ"א יהיה קע"א.

חשבון קע"ב בארו רש"י פרק חלק (סנהדרין צז, א) גבי שני אלפים תורה, מאדם הראשון עד שנולד אברהם אלפיים שנה פחות נ"ב וכדמוכח בקראי. וכשהיה אברהם בן ב"ן עסק בתורה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן, ואמרינן מסכת ע"ז (ט, א) דהאי שעתא הוה אברהם בר חמשין ותרתין שנין, ואז נשלמו אלפים שנה. מזה עד שנולד יצחק מ"ח שנה, עד שנולד יעקב ס' שנה, יעקב ק"ל, במצרים ר"י, עד בנין הבית ת"פ, הבית ת"י, גלות בבל ע', בית שני ת"כ, הרי בין הכל ג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנה, הוסף על זה קע"ב וישלמו ד' אלפים.

 

[נוריאל עזרא]

אז למה הנאמ''ן רוצה לשנות שיעשו כר''ת. נראה לי שיש כאן ויכוח אחר. אבל באמת בכפתור ופרח כתוב כמוך שהוא סמוך על שי' הרמב''ם.

מצו''ב הכפתור ופרח ודברי הנאמ''ן. [אגב הוא כותב שם שדבריו לולי דמסתפינא אם יסכימו עמו גדולי ההוראה, כלומר שבפועל גם לדעתו אינו מן הראוי לשנות בקלילות. אבל בחלק מהסידורים ראו את הלולי דמסתפינא ולא פחדו] גם מסתבר מאוד שהנאמ''ן לא ראה את הכפתור ופרח והתקון ישכר.



ספר כפתור ופרח פרק נא
[שנת השמיטה לשיטת הרמב"ם]

דבר השמטה על דרך מה שכתב הר"ם הלכות שמטה ויובל פרק עשירי (הלכה ד' - ז'), נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית בראשונה שתחלתה מתשרי שאחר החרבן כשני חדשים שהרי מתשרי הוא המנין לשמיטין וליובלות, אותה השנה מוצאי שביעית היתה, ושנת ט"ו מן היובל התשיעי היתה. ולפי חשבון זה שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחרבן, שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למנין שטרות, שהוא ששה ושלשים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, היא שנת שמטה והיא שנת כ"א מן היובל. אבל כל הגאונים אמרו שמסורת היא בידם איש מפי איש שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חרבן בית ראשון ובנין בית שני אלא שמטות לבד בלא יובל, וכן משחרב באחרונה לא מנו שנת חמשים אלא שבע שבע בלבד מתחלת שנת החורבן, וכן עולה מתלמוד ע"ז (ט, א) כפי חשבון זה שהוא קבלה. ושנת השמטה ידועה היא ומפורסמת אצל הגאונים ואנשי ארץ ישראל וכלם לא מנו אלא לשני חרבן, משליכין אותן שבע שבע. ולפי חשבון זה תהיה שנה זו שהיא שנת שבע ומאה ואלף לחרבן מוצאי שביעית, ועל זה אנו סומכים. וכפי חשבון זה אנו מונים לענין מעשרות ושביעית והשמטת כספים, שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה ובזה ראוי להתלות. שנת היובל אינה עולה ממנין שני השבוע, אלא שנת מ"ט שמטה ושנת חמשים יובל ושנת נ"א תחלת שש שנים של שבוע וכן בכל יובל ויובל, עד כאן.

למדנו רבינו שכשנרצה לידע שנת השמטה, שניקח השנים שבינינו ובין חרבן הבית השני ונחלקם על ז' ז', ובתנאי שיהיה התחלת המנין הזה מהשנה שאחר החרבן לא משנת החרבן עצמה. ולדעת שנת החרבן השני עשה רבינו שרירא גאון סימן, קע"ב שנה אחר חרבן הבית נשלמו ארבעת אלפים לבריאת עולם, אם כן הסר מד' אלפים - קע"ב, נשארו ג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנה, ואז בחטאנו חרב מקדש שני, גרע זה מהשנים שבידך מבריאת העולם, והנשאר הם השנים שאתה רחוק מן החרבן. דמיון הרי שהיו בידך ד' אלפים וט' מאות ול"ו שנה, גרע מזה ג' אלף וח' מאות וכ"ח שנה וישארו אלף וק"ח, והם השנים שאתה רחוק משנת החרבן עצמו.

אבל הר"ם אינו מונה ואינו מסכים בחשבונו שנת החרבן עצמה וכמו שהזכיר, לזה נשארו אצלו ממרחק החרבן אלף וק"ז לבד, אם כן לפי דרכו ז"ל לא נגרע מהשנים שבידינו לבריאת עולם פחות מג' אלפים וח' מאות וכ"ט שנה, אם נרצה חשבון השמיטין. אבל אם נרצה זכרון שנת החרבן עצמה אז נפחות ג' אלפים ח' מאות וכ"ח שנה. וכן אנו רגילים בארץ כנען להזכיר בקהל חשבונו, כל ליל ט' באב מפני עגמת נפש, והמנין ההוא נחשבהו משנת החרבן עצמה, אם כן סימן קע"ב הוא לחרבן וקע"א לשמיטין. חסר קע"א מד' אלפים ועשה כמשפט וישארו אלף ק"ז כדבריו ז"ל. ואין הרב חולק בשנת החרבן אלא שהיא על חשבון קע"ב אבל תחלת המנין לשמיטין אינו לעולם אצלו אלא משנה שאחר החרבן והוא על חשבון קע"א. וכן הוא הענין, ר"ל להיות ראש החשבון מן קע"א לא מקע"ב, אצל הרמב"ן שכתב בדרשותיו, בשנת תכ"א גלו, וכן מבואר בערכין. והנה לת"כ יהיה קע"ב ולתכ"א יהיה קע"א.

חשבון קע"ב בארו רש"י פרק חלק (סנהדרין צז, א) גבי שני אלפים תורה, מאדם הראשון עד שנולד אברהם אלפיים שנה פחות נ"ב וכדמוכח בקראי. וכשהיה אברהם בן ב"ן עסק בתורה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן, ואמרינן מסכת ע"ז (ט, א) דהאי שעתא הוה אברהם בר חמשין ותרתין שנין, ואז נשלמו אלפים שנה. מזה עד שנולד יצחק מ"ח שנה, עד שנולד יעקב ס' שנה, יעקב ק"ל, במצרים ר"י, עד בנין הבית ת"פ, הבית ת"י, גלות בבל ע', בית שני ת"כ, הרי בין הכל ג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנה, הוסף על זה קע"ב וישלמו ד' אלפים.

ייש"כ לאור תורה קישרתי לעיל. האם יש לך גישה לספרו סולת נקיה המקושר לעיל לראות מה כתוב שם ואם יש שם תוספת חשובה?

 

[שמואל בן עזרא]

אני רואה שהנאמ''ן מוכיח שהמנהג קדום מפיוט של רבי ישראל נג'ארה. כלומר שהוא לא ידע מהתקון ישכר והכפתור ופרח שהביאו להדיא את המנהג הזה. ואם כן אין טענה שנעלם ממנו שהמנין כמנהגינו מאוד קדום. ספר סלת נקיה הוא משנת תשפ''ד ויש אותו רק באוצה''ח המעודכנים. ואינו ברשותי.

 

[שמואל בן עזרא]

לכאורה יש כאן עדות מבית מדרשו של מרן הב''י מה הוא נהג


תקון ישכר בערך מעמוד ו
וזה לשון הכפתור ופרח ז''ל בפ''ו דע כי מנין שטרות שהוא תחלת מלכות אלכסנדרוס מוקדון, והוא חתימת החזון שהוא שנת הארבעים לבנין בית שני וראשית לאנשי כנסת גדולה, הוא ג' אלפים תמ"ט. הרי שמנין השטרות קדם לחרבן שני שע"ט שנה. עכ''ל ונ''ל שטעות סופר כאן שבמקום שעט צריך לכתוב ש''פ.

ופירוש לשונו הוא שהחתימה קדמה לשטרות שנה אחת והיא שנת הארבעים באופן שנמצאת תחלת שנת המנין לשטרות סוף שנת החתימה ומאחריה שהוא תחלת המנין לשטרות הוא שראוי למנות גם לה כנ''ל אי"ש [אני יששכר] ממה שבסוף פרק נ''א כתב לשונו זה כבר הקדמנו בפ''י שחתימת החזון היה ארבעים שנה אחר בנין בית שני ואחר אותה חתימה היא תחלת מנין השטרות עכ''ל הכפתור ופרח.

וזה מסכים עם מה שכתבנו למעלה שהשטרות ש''פ קודם החרבן אמנם בספר הקבלה להראב''ד ז''ל על חכמי הדורות כתוב בדור השני לשונו זה לאחר שהשמיד אלכסדרוס מלכות פרס בא על ירושלים ובקשה להחריבה ולהגלותה פעם שניה בשנת הארבעים לבנין בית המקדש... והתנה המלך על שמעון הצדיק שכל בן שיולד לו ולכהנים באותה שנה ובאותה שעה שיקרא אלכנסדרוס על שמו ושיתחילו ישראל מנין שטרותיהן מאותה שנה והיא שנת אלף שנים לצאתם ממצרים וג' אלפים ות"נ ליצירה ובאותו זמן נפטר עזרא הסופר וחגי זכריה... עכ''ל

משמע מאומרו מאותה שנה משנת הארבעים עצמה

ושמא יש לומר אע''פ כן אין כוונתו אלא מאותה שנה ראשונה שראוי להתחיל למנות ממנה למלכים היא מתשרי ראשון הבא מיד אחר כך כדאמרינן לעיל למלכי ישראל מניסן למלכי אומות העולם משתרי ותשרי של אותה שנה עצמה כבר עבר והיינו תחלת שנת מ''א וכן משמע קצת מאומרו בנולדים לשון באותה שנה ובאותה שעה שרוצה לומר מאותה שעה ואילך ומנין השטרות לא אמר כן לאא מאותה שענה לבר משמע ולא בנולדים מאותה שעה הנ''ל ואם כן הושווו הדעות וזה תשלום הלשון שהתחלנו ופסקנו ממנו בפרק נ''א מכפתור ופרח

אם כן חשבון השטרות נקל, תחלת בנין בית שני עם חתימת החזון ג' אלפים תמ"ח, ותחלת מנין השטרות היה משם ולהלן שהוא מג' אלפים תמ"ט,

הסיר זה הר"ם מתאריכו ונשארו לו אלף תפ"ז לשטרות. אם כן כמו שלידיעת מרחק החרבן נשליך מתאריכנו ג' אלפים ח' מאות וכ"ט שנה, כן לידיעת שנת התחלת מנין שטרות נשליך מתאריכנו ג' אלפים תמ"ט שנה. דמיון לתאריך הר"ם מד' אלף ט' מאות ול"ו, הסר ג' אלף תמ"ט ונשארו אלף תפ"ז כמילתיה, וכן כל כיוצא בזה. נמצא שלעולם התחלת מנין השטרות הוא קודם התחלת מנין החרבן ש"פ שנה לשטת הר"ם ז"ל. וסימנך ש"ף אחר שטרות, כבוד הבית ש"ף מדוכתיה, יכוננה עליון נורא.

כתב קרובי מה"ר יעקב בן תבון, בין שטרות שהוא לאלכסנדר ובין הנוצרים, ג' מאות וי"א שנים וג' חדשים וב' ימים, היום הראשון לאלכסנדר יום שני. בין אלכסנדר ובין הערביים ט' מאות ול"ב שנים וט' חדשים וכ"ח ימים, יום ראשון לערביים יום חמישי. בין הערביים והנוצרים ו' מאות וכ"א שנים וששה חדשים וט"ו ימים עד כאן.

ואני מצאתי בין אלכסנדר וערביים תתקל"ב שנים רפ"ז יום. נקוט האי כללא בידך חרבן ראשון ליצירה ג' אלפים של"ח, שטרות ליצירה ג' אלפים תמ"ט, חרבן שני ליצירה ג' אלפים תתכ"ח, אם כן חשבון השטרות היה אחר החרבן הראשון קי"א וקודם החרבן השני ש"פ, הסר מניין הנוצרים מאלכסנדר והנשאר הוא שהיתה ההגשמה לפני החרבן. ע''כ מספר כפתור ופרח

ועל אלו החשבונות אני סומך למנות לשמיטות ולשטרות בכל הלוחות שאכתוב למטה בעיבורי זה בע''ה וכמה אנשים מארצות המזרח אמרו לי שעוד היום בכל ארצותיהם אין כותבין המנין בשטרותיהם כתובותיהם וגיטיהם אלא לשטרות לא ליצירה והיה שגור בפיהם המנין לשטרות וכמו שכתבנו יותר ממין היצירה שבזה הורגלו ובזה לא הורגלו ונמצא שגם במנין השטרות שכתבנו יש קבלה ומעשה

אמנם למנין שנות החרבן האמת כי כל מי שראיתי כותב בלוחות מנין לכך ומכוין על שם הר''מ במז''ל כולם שיערו כמוהו מאחר שנת החרבן ולא משנת החרבן עצמה שדרכו בדרך הרב ז''ל וכן ראיתי בלוח תלוי בב''ה של ירושלים עיר הקודש תוב''ב מסופר הקהל יצ''ו שאין מנינו מסכים אלא מאחר שנת החרבן אלא שאין הקהל יצ"ו מונים אלא משנת החרבן וכמו שעדיין אכתוב מנהגם זה שם בע''ה.

וכבר שיערתי וכתבתי גם אני בכל לוחות תחילה כמו הם מאחר שנת החרבן, אלא שאח''כ הוא שבא לידי הספר הנז' כפתור ופרח ומצאתי כתוב בו כל לשון הרב ז''ל שכתבתי מ'נמצאת למד' וכו' עד 'ובהם ראוי להתלות' וכתב עליו בעל הספר ז''ל

למדנו רבינו שכשנרצה לידע שנת השמטה, שניקח השנים שבינינו ובין חרבן הבית השני ונחלקם על ז' ז', ובתנאי שיהיה התחלת המנין הזה מהשנה שאחר החרבן לא משנת החרבן עצמה. ולדעת שנת החרבן השני עשה רבינו שרירא גאון סימן, קע"ב שנה אחר חרבן הבית נשלמו ארבעת אלפים לבריאת עולם, אם כן הסר מד' אלפים - קע"ב, נשארו ג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנה, ואז בחטאנו חרב מקדש שני, גרע זה מהשנים שבידך מבריאת העולם, והנשאר הם השנים שאתה רחוק מן החרבן. דמיון הרי שהיו בידך ד' אלפים וט' מאות ול"ו שנה, גרע מזה ג' אלף וח' מאות וכ"ח שנה וישארו אלף וק"ח, והם השנים שאתה רחוק משנת החרבן עצמו.

אבל הר"ם אינו מונה ואינו מסכים בחשבונו שנת החרבן עצמה וכמו שהזכיר, לזה נשארו אצלו ממרחק החרבן אלף וק"ז לבד, אם כן לפי דרכו ז"ל לא נגרע מהשנים שבידינו לבריאת עולם פחות מג' אלפים וח' מאות וכ"ט שנה, אם נרצה חשבון השמיטין. אבל אם נרצה זכרון שנת החרבן עצמה אז נפחות ג' אלפים ח' מאות וכ"ח שנה. וכן אנו רגילים בארץ כנען להזכיר בקהל חשבונו, כל ליל ט' באב מפני עגמת נפש, והמנין ההוא נחשבהו משנת החרבן עצמה, אם כן סימן קע"ב הוא לחרבן וקע"א לשמיטין. חסר קע"א מד' אלפים ועשה כמשפט וישארו אלף ק"ז כדבריו ז"ל. ואין הרב חולק בשנת החרבן אלא שהיא על חשבון קע"ב אבל תחלת המנין לשמיטין אינו לעולם אצלו אלא משנה שאחר החרבן והוא על חשבון קע"א. וכן הוא הענין, ר"ל להיות ראש החשבון מן קע"א לא מקע"ב, ע''כ מכפתור ופרח



ולפי זה תהיה שנתנו שנת הרצ''ט ליצירה אתע''א לחורבן שהוא חשבון משנת החרבן עצמה והנני חוזר בי מאשר תחילה עשיתי שמניתי מאחר שנת החרבן ואחזור ואמחוק ואתקן מנינם משנת החרבן עצמה שגם הר''מ במז''ל מודה בסי' הגאון ז''ל למי שרוצה למנות לחרבן עצמו

ועוד היום אנו נוהגים בצפת שבגליל העליון תוב''ב וגם שמעתי שכן נוהגים בארץ ישראל קהלות ישראל הדרים בה בכל מקום שבכל ליל ט' באב השליח ציבור עומד בקהל קודם קריאת שום קינה ואומר בלשון הזה בקול רם בהכרזה של עגמה ודאגה אחינו כל בית ישראל דעו היום שנת כך וכך לחרבן בית קדשינו ותפארתינו ומכה הוא וכל הקהל כף אל כף ומכף על ירך ואומרים כולם בדאגה ובעצבות גדול ברוך דיין האמת וכולם גועים בבכיה ובוכים ואח''כ מתחיל לקונן בקינות הלילה והוא סימן מורגל בפי נבוני המוסתערבים יצו''ו תושבי ארץ ישראל סי' עק''ב אבל הם מצרפים באופן אחר והכל משל הגאון ז''ל וכך נוהגים לצרפו תוסיף מספר עק''ב שנים על פרט השנים שאתה עומד בהם ליצירה, ותצרף שניהם ועוד תוסיף עליהם שני האלף שהוא כנגד האלף החמישי שעבר שלם אחר הארבע אלפים שבאלף הרביעי היה החרבן והעולה בצירוף כולם הוא המרחק שאתה רחוק מן החרבן דמיון הרי שנתינו שאנו עומדים בה היום ליצירה היא שנת הרצ''ט אם תצרף מספר עק''ב על מספר רצ''ט שהוא הפרט מהאלף השיש שאנו עומדים בו יעלה משניהם תע''א תוסיף עוד עליהם אלף יעלה בידך מכולם אתע''א נמצאת למד משנת הרצ''ט ליצירה היא שנת אלף וארבע מאות ושבעים וא' לחרבן וכן תעשה לכל שנה ושנה שאחריה תבא עד במהרה הגואל לציון יבוא.

וכתוב בספר כפתור ופרח: חשבון קע"ב בארו רש"י פרק חלק (סנהדרין צז, א) גבי שני אלפים תורה, מאדם הראשון עד שנולד אברהם אלפיים שנה פחות נ"ב וכדמוכח בקראי. וכשהיה אברהם בן ב"ן עסק בתורה שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן, ואמרינן מסכת ע"ז (ט, א) דהאי שעתא הוה אברהם בר חמשין ותרתין שנין, ואז נשלמו אלפים שנה. מזה עד שנולד יצחק מ"ח שנה, עד שנולד יעקב ס' שנה, יעקב ק"ל, במצרים ר"י, עד בנין הבית ת"פ, הבית ת"י, גלות בבל ע', בית שני ת"כ, הרי בין הכל ג' אלפים וח' מאות וכ"ח שנה, הוסף על זה קע"ב וישלמו ד' אלפים עכ''ל

ומלשונות הרבנים ז''ל הר''מ במז''ל והגאון ז''ל ובעל הספר כפתור ופרח ז''ל מלשונותיהם שכתבנו למעלה מתבאר יפה שביאור מה שאנו מונים בליל ט' באב היום שנת כך וכך לחורבן אין ביאורו כמו שחשבו רבים מהיום הזה נשלם זה המנין שחושבים שמה שאנו מונים כן הוא מיום ט' באב שבו היה החורבן לט' באב הבא אחריו מיום אל יום שנה וכן בכל שנה מט' באב לט' באב שנה מיום אל יוך או כמו שחשבו אחרים שהיום הוא מתחיל כמו שאנו מונים ליצירה השנה מתחלתה מראש השנה

אלא שביאורו הוא כך זו השנה של היצירה שאנו עומדים בה ליל הט' באב הזה או היום הזה היא שנת כך וכך לחורבן שנמצא לפי זה שאותו מנין החרבן מתחיל היה מתשרי של אותה שנה ובהתחיל מנין שנה אחרת ליצירה יושלם גם מנינה שאנו מונים אותה לחרבן שהרי החרבן היה בט' באב ואין ממנו לתשרי שאחריו אלא פחות מב' חדשים ומנו אותם לשנה אחת והיא שקראוה שנת החרבן עצמה שהשנה האחרת שממנה מנה הרב ז''ל לשמיטין וליובלין וקראה בעל ספר כפתור ופרח השנה שאחר החרבן היא מתחלת תשרי ראשון שאחר החרבן נמצא שאותם השני חדשים שנשארו בשנה שבה היא החרבן נקרא שנה ומשם ואילך מתשרי לתשרי שנה כנ''ל.

... הנה הודעתיך איך אני סומך בכל אלו החשבונות על ספר רב החקירה בשרשיהם הנשר הגדול הר''מ במז''ל ועל סימן אריא דבי אילאי הגאון ז''ל רב שרירא לחורבן שיוב''ב לכן אם תראה חשבונות אלו בלוחות אחרים משתנים כמו שאמרתי שראיתי שלמה שאני מונה בלוחותי אינם מסכימים לא תחוס למניניהם ולא תאבה לחשבונותיהם ותסמוך על מה שאני מונה לך לא פחות ולא יותר ומי שאינו חושש אלא שמונה ברצונו לפי שהורגל בו הוא מנגד בלא דעת ולבא דעת נפש לא טוב וכל שכן שכמה סופרים טועים בהעתקת המנין כשאין להם בענין שורש ובנין ומהאותיות נדמות להם לאחרות ואין לדבר סוף….וממה שכבר כתבנו נתבאר שמשנת החרבן עצמה צריך שתהיה זו השנה [ש''ז] שנת אתע''ט לחרבן שני אפילו לחשבון הר''מ במז''ל ולא אתע''ח.

 

[ממזרח שמש]

מה שעומד מאחורי זה

זה המח' בין הרמב"ם לר"ת באיזה שנה היה החורבן.

כי הגמ' שמחשבנת את השנים של ביהמ"ק נוקטת שבית המקדש השני עמד 420 שנה
והמח' האם בשנת ה- 420 שנה נחרב וכך סבר הרמב"ם
או שעמד 420 שנה ובשנת 421 שנה נחרב, וכך סבר ר"ת
א"כ הסידורים שכתוב שהשנה היא 1956 זה כשי' ר"ת
והשני כהרמב"ם

רק לציין שהגמ' נמצאת בע"ז ט' ע"א
והרוצה להחכים בענין זה יעיין שם וירווה נחת

 

[כאחד העם]

רק לציין שהגמ' נמצאת בע"ז ט' ע"א
והרוצה להחכים בענין זה יעיין שם וירווה נחת

אמת
והתוס' שם הוא ד"ה האי

 

[הנר המערבי]

האם שנת תשפ"ה היא 1956 או 1957 לחורבן? בירור מקיף ✦ כותל המזרח

האם סופרים השנה (תשפ"ה) 1956 לחורבן או 1957? הרה"ג רבי שמואל עדס שליט"א בבירור הלכתי מקיף ומרתק, עם השלכות מעשיות

mizrach.co.il

האם שנת תשפ"ה היא 1956 או 1957 לחורבן? בירור מקיף​

האם סופרים השנה (תשפ"ה) 1956 לחורבן או 1957? הרה"ג רבי שמואל עדס שליט"א בבירור הלכתי מקיף ומרתק, עם השלכות מעשיות

• מערכת כותל המזרח
• ב׳ באב תשפ״ה (27/07/2025)
• 13:13
• צילום: אילוסטרציה OpenAI

אילוסטרציה AI בית המקדש השני עולה באש

מאת: הרה"ג שמואל עדס שליט"א

שאלה: מנהג הספרדים להכריז בט' באב את שנות החורבן, בסידורים הישנים כתוב שיש לחשב את השנים באופן ששנת תשפ"ה היא 1957 לחרבן, ובסידורים החדשים ובחלק מהלוחות כתוב ששנת תשפ"ה היא שנת 1956 לחורבן, מה הנכון לנהוג.​

תשובה: יש למנות את השנים כפי המנהג הישן בכל הארצות [לכה"פ 700 שנה] שמונים בשנת תשפ"ה 1957, [וסימנך 'חיים' פחות מהספירה הלועזית] ואכן לפי המבואר ברמב"ם שנת תשפ"ה נחשבת לשנת 1956 לחורבן אלא שנהגו מקדם להחשיב את ט' באב כראש השנה לחורבן, ולכן אנו מתחילים את המניין של שנה הבאה. [וכמובן שאין לעורר מחלוקת בענין החרבן שנחרב מחמת מחלוקת].​

הנה מבואר בגמרא בע"ז ט' שמנין שנות החרבן מתחיל משנת ג' אלפים תתכ"ט. [והבית גופיה נחרב לרש"י ורמב"ם בתתכ"ח ולתוספות בתתכ"ט] ולפי זה שנת תשפ"ה היא שנת 1957 לחורבן, אמנם מבואר ברמב"ם שמנין השנים שלנו היום הוא לשנה המוקדמת לאדם הראשון, ומנין הגמרא הוא לאדה"ר, [ושנת תשפ"ה היא תשפ"ד לאדה"ר] ולפי זה יש להפחית שנה מכל החשבונות. ולפי זה תמהו כמה מחכמי זמנינו שהמנין הנהוג למנות את החרבן בתוספת של 2 שנים על היחידות [פ"ה=1957] הוא מוטעה ומתעלם מהחישוב האמיתי של השנים, ועל כן הורו לשנות את המנין.

ויבוקש הדבר וימצא שמקור המנהג למנות באופן זה מוזכר בכפתור ופרח [700 שנה] ובתקון ישכר [500 שנה] וביארו שהמנהג מיוסד על שיטת הרמב"ם שהבית חרב בתתכ"ט ומונים את שנת החרבן בכלל. [לא כמו צורת המנין של הגמרא שמונים מתת"ל] אמנם יש בזה תימה גדולה שהכפתור ופרח מצא מקור למנין השנים באופן זה מרב שרירא גאון, ודברי רב שרירא הולכים כפי השנים של הגמרא ולא לפי שנים שלנו. [והגם שאין שקר במנין באופן זה כיון שמתכוונים לכלול שנת החרבן, אבל הוא תימה לחדש מנין היפך חז"ל]

אך בס"ד נמצא [סיני קי"ט ע"י הג"ר שלום הלוי שליט"א] הלכות תשעה באב מסמוך לתקופת הגאונים [כ950 שנה] שמוזכר מנהג ההזכרה בזה"ל 'ומזכירים עמהם ראש שנה לחרבן לפי שהוא חל ביום תשעה באב וכשהקהל שומעים זאת אומרים ברוך דיין האמת' הרי מבואר שיסוד ההזכרה הוא מדין 'ר"ה לחרבן' ואם כן מובן היטב שמונים את מנין השנה הבאה, והגם שכל המניינים מונים לתשרי וניסן, [וגם הגמרא משווה את מנין שנות חרבן לשאר סוגי המניינים] כפי הנראה כאן נהגו לעשות את תשעה באב כעין ראש השנה לענין מניין זה מפני עגמת נפש.

וכמו"כ נמצא לוחות שנה בגניזה הקהירית [820 שנה] שבו רשום בת"ב כמנהגנו ויש לוחות [790 שנה] שבהם משתנה מנין השנה בת"ב מהמנין של השנה שעברה, ולפי זה ההכרזה בת"ב נועדה להודיע את התחלת המנין לשנה הבאה. ואכן מצאו לזה [ר' מוריה תמ"ח עמ' שנ"ה] אסמכתא מימות התלמוד [1600שנה] במצבות קבורה בעיר צוער שמנו את השנים לחורבן הבית, ובמצבות שאחרי ת"ב מונים בהם לשנה הבאה, הרי משמע שנהגו מזמן הגמרא בא"י לחשב את השנים באופן זה.

סוף דבר מנהג ההכרזה וצורת המנין באופן זה, שרשו נעוץ בימי קדם ואין טעם וריח לשנותו.

[הדברים יתבארו בס"ד באריכות בירחון האוצר ק"ה ובקובץ בית אהרון וישראל חודש אב].

 

[יעקבי]

מאת: הרה"ג שמואל עדס שליט"א

מי זה?

 

[עשרה זהב]

אך בס"ד נמצא [סיני קי"ט ע"י הג"ר שלום הלוי שליט"א] הלכות תשעה באב מסמוך לתקופת הגאונים [כ950 שנה] שמוזכר מנהג ההזכרה בזה"ל 'ומזכירים עמהם ראש שנה לחרבן לפי שהוא חל ביום תשעה באב וכשהקהל שומעים זאת אומרים ברוך דיין האמת' הרי מבואר שיסוד ההזכרה הוא מדין 'ר"ה לחרבן' ואם כן מובן היטב שמונים את מנין השנה הבאה,

לא הבנתי, מונים גם את השנה הבאה???

בכל יום אחכה לו שיבוא!

סוף דבר מנהג ההכרזה וצורת המנין באופן זה, שרשו נעוץ בימי קדם ואין טעם וריח לשנותו.

לא צריך לברר את האמת???

במיוחד שגם הוא מודה שלהרמב"ם המניין לא נכון.

ועוד יותר, שבמקורות הקדומים למנהג (כפתור ופרח, תקון ישכר) כתבו שיסוד המנהג הוא ע"פ הרמב"ם!

 

[הנר המערבי]

מי זה?

ת"ח חשוב מאוד, בקיא ומעיין עצום, ר"כ בבית שמש ומו"ץ בנווה יעקב.

 

[במערבא אמרי]

[הדברים יתבארו בס"ד באריכות בירחון האוצר ק"ה ובקובץ בית אהרון וישראל חודש אב].

מצו"ב המאמר המלא כפי ששלח אלי הרהמ"ח שליט"א.
וכן הסכמת מרן הגאב"ד שליט"א למסקנת הדברים.

 

[עשרה זהב]

עכשיו ראיתי שהמאמר הנזכר נדפס באור תורה האחרון,

ויש שם תשובות מתלמידו של מרן הגר"מ מאזוז זיע"א שהיו לנגד עיניו.

ולא סיפק הזמן בידי להתבונן בו כיאות.

כמו כן אין לי דרך להעלות את המאמר,

אולי מי מחברי הפורום הנכבדים שיש לו את האפשרות, יואיל בטובו להעלותו כאן. ושכמ"ה.

 

[נחום]

אולי מי מחברי הפורום הנכבדים שיש לו את האפשרות, יואיל בטובו להעלותו כאן. ושכמ"ה.

@ולמדתם אותם

 

[ולמדתם אותם]

מצורף המאמר מאור תורה.

 

[במערבא אמרי]

מצורף המאמר מאור תורה.

ומצורף תגובת הרב שמואל עדס על המאמר הנ"ל כפי ששלחה אלי.
התגובות נמצאות בתוך הקובץ.

 

[אור נאמן]

תשובת מרן הגר"מ מאזוז זצ"ל בספרו סולת נקיה הנד"מ

 

[ולמדתם אותם]

ומצורף תגובת הרב שמואל עדס על המאמר הנ"ל כפי ששלחה אלי.
התגובות נמצאות בתוך הקובץ.

כדאי שיכתוב את זה בצורה מסודרת כתגובה, לירחון אור תורה.

 

[במערבא אמרי]

כדאי שיכתוב את זה בצורה מסודרת כתגובה, לירחון אור תורה.

אכן.
הוא שלח אלי גם את זה, אולם לא הספקתי להעלותו עדיין.
מצו"ב התגובה ששלח לאור תורה.

 

[הצעיר בכהונה]

וצריך להוסיף את מה שכתב הגר״ד סופר בלוח עתים לבינה. והוא לא חשוד להיות תלמיד של הנאמ״ן.

ט' באב, תאריך חורבן הבית השני: הנה יש לבדל את הנושא של שנת החורבן (שנכתוב אותו לקמן), מנושא מנין שנות החורבן, שהוא נושא בפני עצמו, שדעת ר' יוסי (בע"ז ט' א') "דהבא למנות סדר חכמים וחייהם, או שני שטר חוב, או שום מעשה המאורע, ימנה לחורבן, מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית" (רש"י). והנה החורבן היה בתשעה באב, ונחלקו רבותינו הראשונים במנין שנות הבית, ומאיזו שנה מונים, האם שנת החורבן עצמה נקראת שנה ראשונה לחורבן (כרש"י) או שנה שהחלה אחר החורבן נקראת שנת א' (כהרמב"ם). נושא זה נפרד הוא מהנידון של באיזו שנה בדיוק היה החורבן, (דהן לרש"י והן להרמב"ם הוא היה בג'תתכ"ט, ולבעלי התוס' ועוד היה בג'תת"ל). המנין לחורבן כבר לא נוהג כאלף שנים בשטרות כתובות וגיטין, אלא נוהג המנין ליצירה.
עוד יש להקדים שיש שני אפשרויות מנינים ליצירה, המנין הנזכר בבבלי הוא לפי מנין שנות אדם הראשון, (המחשיב את יום הששי שבו נברא האדם כר"ה של שנת א', ונקרא מנין ממולד וי"ד), ומכונה המנין ליצירת אדם. ואילו מנין השנים שלנו [התשפ"ה למשל], הוא ע"פ מנין בני א"י, והוא מנין ליצירה, דהיינו יצירת העולם, [או המנין לבריאת עולם], והוא מוקדם בשנה (שהוא מחשיב את ה' הימים קודם בריאת האדם כשנה א', והיא נקראת שנת תוהו שעדיין לא נברא העולם בתחילתה, ומולד בהר"ד משמעו מולד שנת תוהו, אילו היה מהלך החמה והלבנה כסדרן היה המולד של תשרי בשנת אפס צריך להיות ביום ב' חמש שעות ו-204 חלקים, ולפי מנין זה יום בריאת האדם נחשב ר"ה של שנת ב'). ובכל הלוח כל המנינים לבהר"ד. כל זה מבואר בפוסקים (בעל המאור ע"ז שם, דרישה ותומים חו"מ שם ועוד).
ועתה נכתוב את שנת החורבן, הנה דעת ר''ח ורש"י (ע''ז ט:) והרמב"ם, שהחורבן היה (ליצירת עולם כאמור) בשנת ג'תתכ"ט, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1956 שנים אחר החורבן.
וכך קבענו בלוח המרכזי, כשיטת רש"י ר"ח והרמב"ם
אמנם דעת רש"י (ערכין י"ב) ר''י ורשב''ם (בתוס' שם) ור''ת (שם, וספר הישר תר"צ) והרז"ה, שהחורבן היה בשנת ג'תת"ל, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1955 שנים אחר החורבן.
ואמנם המקובל היה להדפיס בלוחות כפי שהעיד בתומים (חו"מ ס"ז סק"ג ועוד) ששנת החורבן בשנת ג' תתכ"ח (דהיינו כרש"י והרמב"ם למולד וי"ד) ולפי"ז לכתוב שהחורבן היה לפני 1957 שנים בה'תשפ"ה, ובשנים עברו כתבנו זאת בפנים הלוח ובשער הלוח, אלא שהדבר גורם לבלבול גדול אצל הרבה מהציבור וחושבים שג'תתכ"ח היא האמת, כי אינם מסתכלים באותיות הקטנות להבין שורשי הדברים, ומאחר שכל המנינים בלוח הם למולד בהר"ד, לכן קבענו בשנים האחרונות כהאמת בשער ובגוף הלוח, ואת הביאור ותוספת השיטות באותיות הקטנות ובהלכות המורחבות, וכדי שלא לשנות המנהג כתבנו בהערה זו את המנין של 1957 שנהגו הלוחות לתשפ"ה, וניתן לחשב מזה לשאר שנים).​

 

[במערבא אמרי]

וצריך להוסיף את מה שכתב הגר״ד סופר בלוח עתים לבינה. והוא לא חשוד להיות תלמיד של הנאמ״ן.

ט' באב, תאריך חורבן הבית השני: הנה יש לבדל את הנושא של שנת החורבן (שנכתוב אותו לקמן), מנושא מנין שנות החורבן, שהוא נושא בפני עצמו, שדעת ר' יוסי (בע"ז ט' א') "דהבא למנות סדר חכמים וחייהם, או שני שטר חוב, או שום מעשה המאורע, ימנה לחורבן, מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית" (רש"י). והנה החורבן היה בתשעה באב, ונחלקו רבותינו הראשונים במנין שנות הבית, ומאיזו שנה מונים, האם שנת החורבן עצמה נקראת שנה ראשונה לחורבן (כרש"י) או שנה שהחלה אחר החורבן נקראת שנת א' (כהרמב"ם). נושא זה נפרד הוא מהנידון של באיזו שנה בדיוק היה החורבן, (דהן לרש"י והן להרמב"ם הוא היה בג'תתכ"ט, ולבעלי התוס' ועוד היה בג'תת"ל). המנין לחורבן כבר לא נוהג כאלף שנים בשטרות כתובות וגיטין, אלא נוהג המנין ליצירה.
עוד יש להקדים שיש שני אפשרויות מנינים ליצירה, המנין הנזכר בבבלי הוא לפי מנין שנות אדם הראשון, (המחשיב את יום הששי שבו נברא האדם כר"ה של שנת א', ונקרא מנין ממולד וי"ד), ומכונה המנין ליצירת אדם. ואילו מנין השנים שלנו [התשפ"ה למשל], הוא ע"פ מנין בני א"י, והוא מנין ליצירה, דהיינו יצירת העולם, [או המנין לבריאת עולם], והוא מוקדם בשנה (שהוא מחשיב את ה' הימים קודם בריאת האדם כשנה א', והיא נקראת שנת תוהו שעדיין לא נברא העולם בתחילתה, ומולד בהר"ד משמעו מולד שנת תוהו, אילו היה מהלך החמה והלבנה כסדרן היה המולד של תשרי בשנת אפס צריך להיות ביום ב' חמש שעות ו-204 חלקים, ולפי מנין זה יום בריאת האדם נחשב ר"ה של שנת ב'). ובכל הלוח כל המנינים לבהר"ד. כל זה מבואר בפוסקים (בעל המאור ע"ז שם, דרישה ותומים חו"מ שם ועוד).
ועתה נכתוב את שנת החורבן, הנה דעת ר''ח ורש"י (ע''ז ט:) והרמב"ם, שהחורבן היה (ליצירת עולם כאמור) בשנת ג'תתכ"ט, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1956 שנים אחר החורבן.
וכך קבענו בלוח המרכזי, כשיטת רש"י ר"ח והרמב"ם
אמנם דעת רש"י (ערכין י"ב) ר''י ורשב''ם (בתוס' שם) ור''ת (שם, וספר הישר תר"צ) והרז"ה, שהחורבן היה בשנת ג'תת"ל, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1955 שנים אחר החורבן.
ואמנם המקובל היה להדפיס בלוחות כפי שהעיד בתומים (חו"מ ס"ז סק"ג ועוד) ששנת החורבן בשנת ג' תתכ"ח (דהיינו כרש"י והרמב"ם למולד וי"ד) ולפי"ז לכתוב שהחורבן היה לפני 1957 שנים בה'תשפ"ה, ובשנים עברו כתבנו זאת בפנים הלוח ובשער הלוח, אלא שהדבר גורם לבלבול גדול אצל הרבה מהציבור וחושבים שג'תתכ"ח היא האמת, כי אינם מסתכלים באותיות הקטנות להבין שורשי הדברים, ומאחר שכל המנינים בלוח הם למולד בהר"ד, לכן קבענו בשנים האחרונות כהאמת בשער ובגוף הלוח, ואת הביאור ותוספת השיטות באותיות הקטנות ובהלכות המורחבות, וכדי שלא לשנות המנהג כתבנו בהערה זו את המנין של 1957 שנהגו הלוחות לתשפ"ה, וניתן לחשב מזה לשאר שנים).​

אבל זה גופא טוען בעל המאמר, ליישב את מנהג העולם במשך למעלה מ- 700 שנה [ראה באורך במאמרו] כדי שלא יסתור לשי' הרמב"ם.
לפי מה ששמעתי ממנו, היו לו התכתבויות רבות עם בעל לוח עיתים לבינה, וייתכן שזה ישתנה, ויש כבר מוציאי קינות לאור ששינו השנה מחמת המאמר הנ"ל, הבולט שבהם הוא כוונת הלב.

 

[המעורר]

מחזור ארם צובה - 1457 שנה לחורבן

ומקובל שנדפס בשנת רפ"ז, (כך גם מופיע בתחילת הכרך השני)

ולפי"ז תשפ"ה - 1955