לחצו כאן – תרומה לשמואל

מנין שנות החורבן

עכשיו ראיתי שהמאמר הנזכר נדפס באור תורה האחרון,

ויש שם תשובות מתלמידו של מרן הגר"מ מאזוז זיע"א שהיו לנגד עיניו.

ולא סיפק הזמן בידי להתבונן בו כיאות.

כמו כן אין לי דרך להעלות את המאמר,

אולי מי מחברי הפורום הנכבדים שיש לו את האפשרות, יואיל בטובו להעלותו כאן. ושכמ"ה.
 

קבצים מצורפים

כדאי שיכתוב את זה בצורה מסודרת כתגובה, לירחון אור תורה.
אכן.
הוא שלח אלי גם את זה, אולם לא הספקתי להעלותו עדיין.
מצו"ב התגובה ששלח לאור תורה.
 

קבצים מצורפים

וצריך להוסיף את מה שכתב הגר״ד סופר בלוח עתים לבינה. והוא לא חשוד להיות תלמיד של הנאמ״ן.

ט' באב, תאריך חורבן הבית השני: הנה יש לבדל את הנושא של שנת החורבן (שנכתוב אותו לקמן), מנושא מנין שנות החורבן, שהוא נושא בפני עצמו, שדעת ר' יוסי (בע"ז ט' א') "דהבא למנות סדר חכמים וחייהם, או שני שטר חוב, או שום מעשה המאורע, ימנה לחורבן, מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית" (רש"י). והנה החורבן היה בתשעה באב, ונחלקו רבותינו הראשונים במנין שנות הבית, ומאיזו שנה מונים, האם שנת החורבן עצמה נקראת שנה ראשונה לחורבן (כרש"י) או שנה שהחלה אחר החורבן נקראת שנת א' (כהרמב"ם). נושא זה נפרד הוא מהנידון של באיזו שנה בדיוק היה החורבן, (דהן לרש"י והן להרמב"ם הוא היה בג'תתכ"ט, ולבעלי התוס' ועוד היה בג'תת"ל). המנין לחורבן כבר לא נוהג כאלף שנים בשטרות כתובות וגיטין, אלא נוהג המנין ליצירה.
עוד יש להקדים שיש שני אפשרויות מנינים ליצירה, המנין הנזכר בבבלי הוא לפי מנין שנות אדם הראשון, (המחשיב את יום הששי שבו נברא האדם כר"ה של שנת א', ונקרא מנין ממולד וי"ד), ומכונה המנין ליצירת אדם. ואילו מנין השנים שלנו [התשפ"ה למשל], הוא ע"פ מנין בני א"י, והוא מנין ליצירה, דהיינו יצירת העולם, [או המנין לבריאת עולם], והוא מוקדם בשנה (שהוא מחשיב את ה' הימים קודם בריאת האדם כשנה א', והיא נקראת שנת תוהו שעדיין לא נברא העולם בתחילתה, ומולד בהר"ד משמעו מולד שנת תוהו, אילו היה מהלך החמה והלבנה כסדרן היה המולד של תשרי בשנת אפס צריך להיות ביום ב' חמש שעות ו-204 חלקים, ולפי מנין זה יום בריאת האדם נחשב ר"ה של שנת ב'). ובכל הלוח כל המנינים לבהר"ד. כל זה מבואר בפוסקים (בעל המאור ע"ז שם, דרישה ותומים חו"מ שם ועוד).
ועתה נכתוב את שנת החורבן, הנה דעת ר''ח ורש"י (ע''ז ט:) והרמב"ם, שהחורבן היה (ליצירת עולם כאמור) בשנת ג'תתכ"ט, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1956 שנים אחר החורבן.
וכך קבענו בלוח המרכזי, כשיטת רש"י ר"ח והרמב"ם
אמנם דעת רש"י (ערכין י"ב) ר''י ורשב''ם (בתוס' שם) ור''ת (שם, וספר הישר תר"צ) והרז"ה, שהחורבן היה בשנת ג'תת"ל, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1955 שנים אחר החורבן.
ואמנם המקובל היה להדפיס בלוחות כפי שהעיד בתומים (חו"מ ס"ז סק"ג ועוד) ששנת החורבן בשנת ג' תתכ"ח (דהיינו כרש"י והרמב"ם למולד וי"ד) ולפי"ז לכתוב שהחורבן היה לפני 1957 שנים בה'תשפ"ה, ובשנים עברו כתבנו זאת בפנים הלוח ובשער הלוח, אלא שהדבר גורם לבלבול גדול אצל הרבה מהציבור וחושבים שג'תתכ"ח היא האמת, כי אינם מסתכלים באותיות הקטנות להבין שורשי הדברים, ומאחר שכל המנינים בלוח הם למולד בהר"ד, לכן קבענו בשנים האחרונות כהאמת בשער ובגוף הלוח, ואת הביאור ותוספת השיטות באותיות הקטנות ובהלכות המורחבות, וכדי שלא לשנות המנהג כתבנו בהערה זו את המנין של 1957 שנהגו הלוחות לתשפ"ה, וניתן לחשב מזה לשאר שנים).
 
וצריך להוסיף את מה שכתב הגר״ד סופר בלוח עתים לבינה. והוא לא חשוד להיות תלמיד של הנאמ״ן.

ט' באב, תאריך חורבן הבית השני: הנה יש לבדל את הנושא של שנת החורבן (שנכתוב אותו לקמן), מנושא מנין שנות החורבן, שהוא נושא בפני עצמו, שדעת ר' יוסי (בע"ז ט' א') "דהבא למנות סדר חכמים וחייהם, או שני שטר חוב, או שום מעשה המאורע, ימנה לחורבן, מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית" (רש"י). והנה החורבן היה בתשעה באב, ונחלקו רבותינו הראשונים במנין שנות הבית, ומאיזו שנה מונים, האם שנת החורבן עצמה נקראת שנה ראשונה לחורבן (כרש"י) או שנה שהחלה אחר החורבן נקראת שנת א' (כהרמב"ם). נושא זה נפרד הוא מהנידון של באיזו שנה בדיוק היה החורבן, (דהן לרש"י והן להרמב"ם הוא היה בג'תתכ"ט, ולבעלי התוס' ועוד היה בג'תת"ל). המנין לחורבן כבר לא נוהג כאלף שנים בשטרות כתובות וגיטין, אלא נוהג המנין ליצירה.
עוד יש להקדים שיש שני אפשרויות מנינים ליצירה, המנין הנזכר בבבלי הוא לפי מנין שנות אדם הראשון, (המחשיב את יום הששי שבו נברא האדם כר"ה של שנת א', ונקרא מנין ממולד וי"ד), ומכונה המנין ליצירת אדם. ואילו מנין השנים שלנו [התשפ"ה למשל], הוא ע"פ מנין בני א"י, והוא מנין ליצירה, דהיינו יצירת העולם, [או המנין לבריאת עולם], והוא מוקדם בשנה (שהוא מחשיב את ה' הימים קודם בריאת האדם כשנה א', והיא נקראת שנת תוהו שעדיין לא נברא העולם בתחילתה, ומולד בהר"ד משמעו מולד שנת תוהו, אילו היה מהלך החמה והלבנה כסדרן היה המולד של תשרי בשנת אפס צריך להיות ביום ב' חמש שעות ו-204 חלקים, ולפי מנין זה יום בריאת האדם נחשב ר"ה של שנת ב'). ובכל הלוח כל המנינים לבהר"ד. כל זה מבואר בפוסקים (בעל המאור ע"ז שם, דרישה ותומים חו"מ שם ועוד).
ועתה נכתוב את שנת החורבן, הנה דעת ר''ח ורש"י (ע''ז ט:) והרמב"ם, שהחורבן היה (ליצירת עולם כאמור) בשנת ג'תתכ"ט, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1956 שנים אחר החורבן.
וכך קבענו בלוח המרכזי, כשיטת רש"י ר"ח והרמב"ם
אמנם דעת רש"י (ערכין י"ב) ר''י ורשב''ם (בתוס' שם) ור''ת (שם, וספר הישר תר"צ) והרז"ה, שהחורבן היה בשנת ג'תת"ל, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1955 שנים אחר החורבן.
ואמנם המקובל היה להדפיס בלוחות כפי שהעיד בתומים (חו"מ ס"ז סק"ג ועוד) ששנת החורבן בשנת ג' תתכ"ח (דהיינו כרש"י והרמב"ם למולד וי"ד) ולפי"ז לכתוב שהחורבן היה לפני 1957 שנים בה'תשפ"ה, ובשנים עברו כתבנו זאת בפנים הלוח ובשער הלוח, אלא שהדבר גורם לבלבול גדול אצל הרבה מהציבור וחושבים שג'תתכ"ח היא האמת, כי אינם מסתכלים באותיות הקטנות להבין שורשי הדברים, ומאחר שכל המנינים בלוח הם למולד בהר"ד, לכן קבענו בשנים האחרונות כהאמת בשער ובגוף הלוח, ואת הביאור ותוספת השיטות באותיות הקטנות ובהלכות המורחבות, וכדי שלא לשנות המנהג כתבנו בהערה זו את המנין של 1957 שנהגו הלוחות לתשפ"ה, וניתן לחשב מזה לשאר שנים).
אבל זה גופא טוען בעל המאמר, ליישב את מנהג העולם במשך למעלה מ- 700 שנה [ראה באורך במאמרו] כדי שלא יסתור לשי' הרמב"ם.
לפי מה ששמעתי ממנו, היו לו התכתבויות רבות עם בעל לוח עיתים לבינה, וייתכן שזה ישתנה, ויש כבר מוציאי קינות לאור ששינו השנה מחמת המאמר הנ"ל, הבולט שבהם הוא כוונת הלב.
 
מחזור ארם צובה - 1457 שנה לחורבן
1754235177033.png

ומקובל שנדפס בשנת רפ"ז, (כך גם מופיע בתחילת הכרך השני)

ולפי"ז תשפ"ה - 1955
 
אבל זה גופא טוען בעל המאמר, ליישב את מנהג העולם במשך למעלה מ- 700 שנה [ראה באורך במאמרו] כדי שלא יסתור לשי' הרמב"ם.
לפי מה ששמעתי ממנו, היו לו התכתבויות רבות עם בעל לוח עיתים לבינה, וייתכן שזה ישתנה, ויש כבר מוציאי קינות לאור ששינו השנה מחמת המאמר הנ"ל, הבולט שבהם הוא כוונת הלב.
פרשת השבוע פרשת ואתחנן. ידוע מה שכתב האוה״ח הקדוש על הפסוק הראשון, ובייחוד מה שכתב על התיבה "לאמר".

מה שכתבת לא מובן. במקום לכתוב "בעל המאמר", כתוב את שמו, כי בינתיים פה הוזכרו הרבה מאמרים: של הרב עדס, של הרב מאזוז, ושל הרב סופר. יש לך בעיה להזכיר את שם אחד מהם? אתה ברוגז איתו?

באיזה כיוון שינה כוונת הלב?

ולגבי הטענה של מנהג העולם במשך למעלה מ־700 שנה, דווקא השתכנעתי מהמאמרים השונים באשכול ומחוצה לו שלא כל כך שייך לדבר על "מנהג העולם", כי הספרדים לא נהגו מקדמת דנא להזכיר את שנות החרבן, וזה מנהג ארץ ישראלי שהגיע בדורות מאוחרים לשאר הספרדים. ואצל התימנים היה המנהג קיים גם כן, והם מנו לשנת 69.
היישוב של הרב עדס נראה דחיק ואתי מרחיק ואינו מיישב כלום לאחה״מ. מצדי לגיטימי מאד לטעון שזה המנהג והוא מוקשה ואעפ״כ איני משנהו ואולי בעתיד יימצא לו הסבר. עמדה כזו עדיפה עשרת מונים על פני יישוב דחוק מאד בלשון המעטה.
ייתכן שהתשובה נעוצה בשינוי בלוח השנה הגרגוריאני, שפעם באמת היה צריך להחסיר 68 ובזמן מסויים שינו הגויים את השנה (לפי זכרוני זה דבר שנעשה, כי פעם לא היו מעברים את פברואר ונוצר פער גדול והשלימוהו בהחלטה פתאומית, אבל אינו מונח בסוגיא) אבל היהודים המשיכו להחסיר 68 בלבד.
 
ייתכן שהתשובה נעוצה בשינוי בלוח השנה הגרגוריאני, שפעם באמת היה צריך להחסיר 68 ובזמן מסויים שינו הגויים את השנה (לפי זכרוני זה דבר שנעשה, כי פעם לא היו מעברים את פברואר ונוצר פער גדול והשלימוהו בהחלטה פתאומית, אבל אינו מונח בסוגיא) אבל היהודים המשיכו להחסיר 68 בלבד.
??
דילגו כמה ימים בלבד, לא שינו את השנה.
 
מה שכתבת לא מובן. במקום לכתוב "בעל המאמר", כתוב את שמו, כי בינתיים פה הוזכרו הרבה מאמרים: של הרב עדס, של הרב מאזוז, ושל הרב סופר. יש לך בעיה להזכיר את שם אחד מהם? אתה ברוגז איתו?
הרב שמואל עדס.
חשבתי שזה מובן מאליו, שאם אני הוא שהעליתי את מאמרו, כוונתי אליו. אכן הוברר כי גם את המובן מאליו יש צורך לכתוב.
באיזה כיוון שינה כוונת הלב?
בתחילה היה כותב כמנהג הפשוט, ולאחר זמן שינה כהערת הרב מאזוז, ובשנה האחרונה חזר להביא את עיקר השיטה כמנהג הישן, ובהערה את שיטת הרב מאזוז.
 
??
דילגו כמה ימים בלבד, לא שינו את השנה.
צודק. וצ״ע. (וכמובן יותר קל לומר שבהתחלה היה להם סימן עם השנה המוסלמית).
הרב שמואל עדס.
חשבתי שזה מובן מאליו, שאם אני הוא שהעליתי את מאמרו, כוונתי אליו. אכן הוברר כי גם את המובן מאליו יש צורך לכתוב.
אילו היית כותב "המאמר שהעליתי", היה מובן מאליו.
ועכשיו שדבריך הובנו, לא הובן מה רצית לומר בזאת. לא הוספת כלום [במשפט הראשון כמובן. במשפט השני חידשת לי על סידור כוונת הלב]. סתם רצית להיות הבתרא? רק תבקש, וניתן לך את הכבוד
 
ראשי תחתית