וצריך להוסיף את מה שכתב הגר״ד סופר בלוח עתים לבינה. והוא לא חשוד להיות תלמיד של הנאמ״ן.
ט' באב, תאריך חורבן הבית השני: הנה יש לבדל את הנושא של שנת החורבן (שנכתוב אותו לקמן), מנושא מנין שנות החורבן, שהוא נושא בפני עצמו, שדעת ר' יוסי (בע"ז ט' א') "דהבא למנות סדר חכמים וחייהם, או שני שטר חוב, או שום מעשה המאורע, ימנה לחורבן, מעכשיו כך וכך שנים לחורבן הבית" (רש"י). והנה החורבן היה בתשעה באב, ונחלקו רבותינו הראשונים במנין שנות הבית, ומאיזו שנה מונים, האם שנת החורבן עצמה נקראת שנה ראשונה לחורבן (כרש"י) או שנה שהחלה אחר החורבן נקראת שנת א' (כהרמב"ם). נושא זה נפרד הוא מהנידון של באיזו שנה בדיוק היה החורבן, (דהן לרש"י והן להרמב"ם הוא היה בג'תתכ"ט, ולבעלי התוס' ועוד היה בג'תת"ל). המנין לחורבן כבר לא נוהג כאלף שנים בשטרות כתובות וגיטין, אלא נוהג המנין ליצירה.
עוד יש להקדים שיש שני אפשרויות מנינים ליצירה, המנין הנזכר בבבלי הוא לפי מנין שנות אדם הראשון, (המחשיב את יום הששי שבו נברא האדם כר"ה של שנת א', ונקרא מנין ממולד וי"ד), ומכונה המנין ליצירת אדם. ואילו מנין השנים שלנו [התשפ"ה למשל], הוא ע"פ מנין בני א"י, והוא מנין ליצירה, דהיינו יצירת העולם, [או המנין לבריאת עולם], והוא מוקדם בשנה (שהוא מחשיב את ה' הימים קודם בריאת האדם כשנה א', והיא נקראת שנת תוהו שעדיין לא נברא העולם בתחילתה, ומולד בהר"ד משמעו מולד שנת תוהו, אילו היה מהלך החמה והלבנה כסדרן היה המולד של תשרי בשנת אפס צריך להיות ביום ב' חמש שעות ו-204 חלקים, ולפי מנין זה יום בריאת האדם נחשב ר"ה של שנת ב'). ובכל הלוח כל המנינים לבהר"ד. כל זה מבואר בפוסקים (בעל המאור ע"ז שם, דרישה ותומים חו"מ שם ועוד).
ועתה נכתוב את שנת החורבן, הנה דעת ר''ח ורש"י (ע''ז ט:) והרמב"ם, שהחורבן היה (ליצירת עולם כאמור) בשנת ג'תתכ"ט, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1956 שנים אחר החורבן.
וכך קבענו בלוח המרכזי, כשיטת רש"י ר"ח והרמב"ם
אמנם דעת רש"י (ערכין י"ב) ר''י ורשב''ם (בתוס' שם) ור''ת (שם, וספר הישר תר"צ) והרז"ה, שהחורבן היה בשנת ג'תת"ל, וא"כ שנת ה'תשפ"ה למשל היא 1955 שנים אחר החורבן.
ואמנם המקובל היה להדפיס בלוחות כפי שהעיד בתומים (חו"מ ס"ז סק"ג ועוד) ששנת החורבן בשנת ג' תתכ"ח (דהיינו כרש"י והרמב"ם למולד וי"ד) ולפי"ז לכתוב שהחורבן היה לפני 1957 שנים בה'תשפ"ה, ובשנים עברו כתבנו זאת בפנים הלוח ובשער הלוח, אלא שהדבר גורם לבלבול גדול אצל הרבה מהציבור וחושבים שג'תתכ"ח היא האמת, כי אינם מסתכלים באותיות הקטנות להבין שורשי הדברים, ומאחר שכל המנינים בלוח הם למולד בהר"ד, לכן קבענו בשנים האחרונות כהאמת בשער ובגוף הלוח, ואת הביאור ותוספת השיטות באותיות הקטנות ובהלכות המורחבות, וכדי שלא לשנות המנהג כתבנו בהערה זו את המנין של 1957 שנהגו הלוחות לתשפ"ה, וניתן לחשב מזה לשאר שנים).