במחילה מכבודך. אין הדברים נכונים. אני מזמן רציתי ליישב את הלקט הקציר הנ"ל בכמה אופנים. בדקתי בכתב היד היותר מדוייק שיש לספר הנ"ל [כמדומני שהוא אוטוגרף] ושם הדברים ברורים שהכונה לאר"י ממש
הצג קובץ מצורף 2021
בשורה השניה הוא כותב במפורש וכ"כ 'גור אריה' סי' תרס"א.
בשורה האחרונה הוא כותב במפורש ובדבר 'שהרב' מחמיר אני נוהג כדברי 'הרב האר"י' ז"ל וכו'. והדברים מפורשים.
גם כל הענין מדבר שם בצורה 'כללית' ולא ספציפית על הנידון ההוא.
אלא שיש בעיה כללית מה נכנס שם ענין האר"י, שלכאורה לא קשור כלל לענין המדובר שם.
ובלא"ה א"א לסמוך על שמועה כזו נגד כל ספרי החיד"א המלאים בעניני קבלה גם להמון העם.
קיבלתי.
הרב האריה או האר"י או הראבי"ה? הוויכוח התורני הוכרע - לאחר שנים של פולמוס תורני בין גדולי רבני דורנו - ראש ישיבת כסא רחמים הגאון הנאמ"ן זצוק"ל מציע תיקון והגה"ה בתוך ספר לקט הקציר שהדפיס מכתב יד של מעתיק עם שיבושים, רבי יצחק יוסף שליט"א בעל הילקוט יוסף מסיק ע"פ הגהה זו השלכה הלכתית לגבי כללי הפסק של מרן הרב חיד"א, רבנים אחרים דוחים את הגהה, ומציעים אפשריות תיקונים אחרים, הוויכוח מתרחב כשיש מצדדים לכאן ולכאן, הרב החיד"א נהג כהאריז"ל או כמרן הבית יוסף?
חשיפה של כתב היד העתיק המקורי של הרב האבר"ך זצוק"ל בעל לקט הקציר, מבהיר חד משמעית שהצדק עם כולם, הגהת הנאמ"ן הובררה כנכונה, אכן מדובר בהאריז"ל כפי שבעל ילקוט יוסף עומד בדעתו על כך בשיעוריו פעמים אין ספור, אך המסקנה ההלכתית העולה מכך תואמת דוקא את שיטת הרבנים שליט"א שסרבו לקבל את ההגהה.
בקובץ אור ישראל (גליון צ"א) במאמרו המאלף של הגאון הנודע רבי יעקב יוסף כהן שליט"א דומ"ץ ביהמ"ד שטפנשט בזכרון מאיר בני ברק, מתפרסם לראשונה העתק מכתב יד המקורי שנתן קץ לוויכוח הבלתי פוסק מה בדיוק אמר הרב החיד"א?
והנה הוא לפנינו:
עוד אשכחנא מרגניתא טובא בדברי הרב לקט הקציר ואעתיק לשונו (כפי נוסח כת"י) בהל' סוכה (אות ל'), ובהיותי אני הצעיר המאסף אברהם כלפון ס"ט בליוורנו שנת התקס"[ה] ושאלתי את פי הרב המופלא חיד"א הי"ו על פתגמא דנא והשיב לי אני נוהג כמרן ז"ל, ובדבר שהרב מחמיר אני נוהג כדברי הרב האר"י ז"ל ואיני מחמיר אלא עם עצמי וכו', עכ"ל.
ומפני גמגום הלשון ראיתי כו"כ שנתחבטו ונשתבשו בעדות זו, וכדי להבין דבריו לאשורם אעתיק עוד ממש"כ בריש ספרו כת"י
(אחרי אסיפת ההקדמות) ביתר ביאור, וזה יגיד עליו רעו.
בספר הנדפס בדין קידוש ליל ב' דסוכות אם מברכין זמן ואח"כ סוכה או איפכא, שנחלקו בזה הראשונים, הועתק בזה"ל, ובהיותי אני הצעיר אברהם כלפון בלוורנו שנת תקס"ד שאלתי את פי מורינו מופת הדור הרב חיד"א הי"ו על פתגמא דנא פה אל פה וא"ל אני נוהג כמו שכתב מרן ז"ל ובדבר שהרב האריה מחמיר אני נוהג כדבריו ואיני מחמיר אלא על עצמי. הגאון הנאמ"ן ז"ל הגיה לנכון "הרב האר"י".
ובספר עין יצחק (תשס"ט, ח"ג עמ' רס"ב) יצא להוכיח מעדות זו שאין להורות לרבים להחמיר נגד מרן השלחן ערוך, ומה שסיים ואיני מחמיר אלא על עצמי, היינו בין בדברים שהאר"י ז"ל פליג, בין בשאר הדינים דמצינו בהם ששאר האחרונים פליגי בהו על מרן, עכ"ד.
ובספר תיקון תפילה עם נשמת חיים (מבוא עמ' 33) השיג על דבריו דאיך אפשר שמרן החיד"א יכחיש את כל הכתוב בספריו הקדושים שפסק כרבנו האר"י נגד מרן בכמה דברים, וכו' וע"כ נדחק לומר שט"ס וצ"ל הראבי"ה, ושוב נתקשה היכן מצינו שרבינו החיד"א נוהג כראבי"ה, עיי"ש.
והרואה יראה שנתעצמו על חנם מפני שיבוש הנוסח הנדפס שעמד לפניהם, וגם לא ראו הערת המחבר בריש הספר כת"י מהר"א כלאפון, שנשמט בספר הנדפס מחמת שגגת המעתיק או שהמחבר הוסיפו לאחר זמן בכתיבת המהדו"ב והספר הנדפס נעתק ונערך מהמהדו"ק, ובהגלות נגלות דבריו המפורשים ובהירים של הרב חיד"א אין כל ספק שדעתו להחמיר כדעת האריז"ל גם נגד שיטת הרב בית יוסף.
עדות לקט הקציר שהרב חיד"א נהג כהאריז"ל נגד דעת הב"י
וז"ל,
הערה, בהיותי אני הצעיר המאסף אברהם כלפון ס"ט בליוורנו שנת התקס"ה, שמעתי מפי קדוש מו' עט"ר הרב חיד"א הי"ו ששאלתי אותו על איזה ענין והשיב לי, כלל זה יהיה בידך לעולם תמיד הולכין אחר פסק מרן ז"ל הרב ב"י ואעפ"י שיש מן האחרונים הפך דברי הרב מרן ז"ל אני איני נוהג אלא אחרי דבריו, חוץ כשיש אזה עניינים מדברי האר"י ז"ל שהם הפך דברי הרב מרן ז"ל אני הולך אחר דברי האר"י ז"ל שאם מרן ז"ל הגיעו אליו דברי האר"י ז"ל היה חוזר בו בכמה עניינים ופוסק כמותו, ועוד אמר לי שהרבה עניינים נוהגים הפך ואני נוהג בעצמי להחמיר, ואיני מראה לאחרים משום לא תתגודדו וכו', עכ"ל הרב לקט הקציר.
ומעתה בהגלות נגלות דבריו המפורשים ובהירים של הרב חיד"א ז"ל אין כל ספק שדעתו להחמיר כדעת האריז"ל גם נגד שיטת הרב בית יוסף, וכדמרגלא בפומייהו בכל מקום שאילו מרן הבית יוסף רואה דעת האריז"ל היה חוזר בו.