חידה מתי מועיל הגעלה לכלי חרס?

[אברימי]

איך יתכן שמועיל הגעלה לכלי חרס?

 

[מקור נאמן]

איך יתכן שמועיל הגעלה לכלי חרס?

בבישול עכו"ם ע"י הגעלה ג' פעמים

 

[עת שערי רצון]

בבישול עכו"ם ע"י הגעלה ג' פעמים

מקום כבודו בחו''ל נכון?
(הודעתך נכתבה בליל שבת אחרי השקיעה בא''י)

 

[אלישמע]

@אברימי
כוונתך למשנה זבחים (יא ז) "אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה"?

 

[הגלילי]

@אברימי
כוונתך למשנה זבחים (יא ז) "אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה" ?

שמה מדובר על כלי נחשת אבל כלי חרס ישבר כמש"כ בפסוק.

 

[אלישמע]

שמה מדובר על כלי נחשת אבל כלי חרס ישבר כמש"כ בפסוק.

עיין בתויו"ט שם

 

[הגלילי]

עיין בתויו"ט שם

התוי"ט הביא מח' רמב"ם וראב"ד בדבר והיה לך לציין את דברי הרמב"ם ולא המשנה, ואיה"נ בתוי"ט מוזכר דדעת הרמב"ם דדין שבירת כלי חרס הוא רק בחטאת

 

[מאמין בניסים]

תורת הבית הקצר בית ד שער ד
כלי חרס שבלע אחד מן האיסורין אינו חוזר להכשרו לעולם, שהתורה העידה עליו שאינו יוצא מידי דופנו לעולם. במה דברים אמורים בהגעלה, אבל אם הסיק אותם מבפנים עד שנתלבן מותר. במה דברים אמורים כשהסיקו בפנים. ובכלי שדרכו להסיקו בפנים, כתנור וכיוצא בו. אבל אם הסיקו מבחוץ לא. ואם כלי שאין דרכו להסיקו מבפנים כקדירות, אעפ"י שהסיקו מבפנים אסור חוששין שמא יחוש עליו שלא יבקע ולא יסיקנו כל צרכו. ואם החזיר אותן לכבשן מותר. דברים אלו שאמרנו בשבלע אחד מאיסורי תורה. אבל בלע אחד מאיסורים של דבריהם. מגעילו ג' פעמים ודיו.

 

[מקור נאמן]

@אברימי יש עוד תשובה לזה?

 

[אברימי]

@אברימי יש עוד תשובה לזה?

אם התשובה היא שכל דבר שנבלע בו איסור דרבנן מועיל הגעלה, אז כנראה שזו התשובה.
כי גם מש"כ בש"ע יו"ד סי' קי"ג סט"ז גבי כלים שבישל בהם עכו"ם שמועיל הגעלה בכלי חרס, הטעם הוא כיון שאין לאיסור זה עיקר מדאורייתא.
ואפשר להביא עוד דוגמאות של בליעת איסור דרבנן שנכתב בהם שמועיל הגעלה בכלי חרס, אבל בפשטות זה הכלל.

 

[מקור נאמן]

אם התשובה היא שכל דבר שנבלע בו איסור דרבנן מועיל הגעלה, אז כנראה שזו התשובה.
כי גם מש"כ בש"ע יו"ד סי' קי"ג סט"ז גבי כלים שבישל בהם עכו"ם שמועיל הגעלה בכלי חרס, הטעם הוא כיון שאין לאיסור זה עיקר מדאורייתא.
ואפשר להביא עוד דוגמאות של בליעת איסור דרבנן שנכתב בהם שמועיל הגעלה בכלי חרס, אבל בפשטות זה הכלל.

המשך דברי הרשב"א שם: "ואפשר לומר שלא התירו אלא באיסורין של דבריהם שאין להם עיקר בתורה כתרומה וחלה בחוצה לארץ וכן בישולי עכו"ם. אבל שאר איסורים של דבריהם החמירו בהם בשל תורה. וראוי לחוש שלא להקל בהן". והובא בטור (סי' קכ"א).

וזה דעת מרן השו"ע שלא היקל אלא בבישולי עכו"ם ולא בשאר איסורי דרבנן.