מוקצה מחמת חסרון כיס - כלי שמלאכתו לאיסור

[אבן ירושלמית]

ידועה מחלוקת הראשונים האם מוקצה מחמת חסרון כיס הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור או גם בכלי שמלאכתו להיתר.

ויש בזה מח' עצומה בין האחרונים ונראה מדעת שולחן ערוך הרב לקולא שהוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור.

והשאלה היא מה ההבדל בין כלים העומדים לסחורה שכולם אסרו אותם למוקצה מחמת חסרון כיס רגיל.
אשמח לתשובותיכם.

 

[מאמין בניסים]

אין גזה"כ שאין ממח"כ אלא בכשמל"א, וגם אין סברא שזה יהיה כך.
אך מה שנקטו רוב הראשונים וכן נראה להלכה דאין ממח"כ אלא בכשמל"א, הוא מכיון שהגדרת 'מוקצה' הוא שאין לו תשמישים כלל בשבת, וע"כ הוא הקצה את הכלי מדעתו. ולכן דבר שיש בו חסרון כיס, אם יש לו תשמיש היתר בשבת אין שום סיבה בעולם שהוא יקצה את הכלי מדעתו. וכגו' גביע של קידוש, אפי' אם הגביע יקר ביותר מ"מ אין הוא מקצה את הכלי מדעתו כיון שיש לו בזה שימושי היתר בשבת.
אבל כלי שהשימוש היחיד שבו הוא שימוש האסור בשבת, וכגו' איזמל של מילה, אין בו תשמישים כלל בשבת, כיון שהוא לא ישתמש בו שימושים אחרים מלבד מילה, מפני שמפסיד את הכלי, ותשמיש העיקרי שבו אסור בשבת [אא"כ יש תינוק שמצוה למולו בשבת ואז מותר לטלטלו, אבל בלא"ה אסור].
ולפי"ז, אם ימצא איזה ממח"כ שאינו כשמל"א, אך מחמת הקצאתו אין לו שימוש בשבת כלל, וכגו' כלים העומדים לסחורה, פשוט שיש בזה מוקצה כיון שמקפיד שלא להשתמש בהם שום שימוש כלל ודמי לממח"כ בכשמל"א.

 

[כדורי]

ידועה מחלוקת הראשונים האם מוקצה מחמת חסרון כיס הוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור או גם בכלי שמלאכתו להיתר.

ויש בזה מח' עצומה בין האחרונים ונראה מדעת שולחן ערוך הרב לקולא שהוא רק בכלי שמלאכתו לאיסור.

והשאלה היא מה ההבדל בין כלים העומדים לסחורה שכולם אסרו אותם למוקצה מחמת חסרון כיס רגיל.
אשמח לתשובותיכם.

קושיא חשובה מאד והרב חזו"ע גם החמיר באתרוגים ובגליון שם העירותי כנ"ל.