אמירת קרבנות, מה דרגת החיוב ודרגת הקיום אצל בני תורה

אחיעזר

חבר חדש
הצטרף
19/1/26
הודעות
17
כולנו יודעים, שבסידור מודפס סדר אמירת קרבנות לפני תפילת שחרית ולפני תפילת מנחה.
השאלה היא, מה דרגת החיוב לאמרם, האם זה מנהג טוב גרידא, או אולי מנהג מחייב, ואולי דין גמור. כמה פעמים צריך אדם לקיים ונשלמה פרים שפתינו.
שאלה נוספת, בפועל אצל הרבה, בעיקר צעירים, יש פרצה בענין. והשאלה היא למה, ואיך מחנכים לקיום הדבר כראוי?
 
כולנו יודעים, שבסידור מודפס סדר אמירת קרבנות לפני תפילת שחרית ולפני תפילת מנחה.
השאלה היא, מה דרגת החיוב לאמרם, האם זה מנהג טוב גרידא, או אולי מנהג מחייב, ואולי דין גמור. כמה פעמים צריך אדם לקיים ונשלמה פרים שפתינו.
שאלה נוספת, בפועל אצל הרבה, בעיקר צעירים, יש פרצה בענין. והשאלה היא למה, ואיך מחנכים לקיום הדבר כראוי?
"קרבנות" זה שם כללי.
יש דברים שכתובים בגדולי הפוסקים שכל בית ישראל נשען עליהם ולא מופיעים בסידור, יש שמופיעים.
יש דברים שבאו מהמקובלים הקדמונים ויש מהמקובלים המאוחרים יותר.
יש ממנהגי הקהילות בכל מיני מקומות בעולם במרוצת השנים.
חשוב להגדיר מה מכל המודפס בסידורים הוא נצרך ובאיזה רמה של צורך.
הרבה ממה שנמנעים מזה - לענ"ד נובע מהנחת היסוד שחלק ניכר מהדברים הם לא יותר מהנהגה טובה או תוספת סגולה, ולא יודעים שיש בסיס שהוא חשוב מאוד.
ואפילו בנוסח פיטום הקטורת שיש תוספת שלא בטוח [אני באמת לא יודע] שהיא נדרשת מצד עיקר מעלת פיטום הקטורת.
עיקר הבעיה שאצל מי שלא מונח בנושא ה"סידור" הוא מרא דאתרא, ומי שקצת יותר מפוקח מזה מבין שאין בכלל מרא דאתרא... ולכן מדלג הכל.
 
"קרבנות" זה שם כללי.
יש דברים שכתובים בגדולי הפוסקים שכל בית ישראל נשען עליהם ולא מופיעים בסידור, יש שמופיעים.
יש דברים שבאו מהמקובלים הקדמונים ויש מהמקובלים המאוחרים יותר.
יש ממנהגי הקהילות בכל מיני מקומות בעולם במרוצת השנים.
חשוב להגדיר מה מכל המודפס בסידורים הוא נצרך ובאיזה רמה של צורך.
הרבה ממה שנמנעים מזה - לענ"ד נובע מהנחת היסוד שחלק ניכר מהדברים הם לא יותר מהנהגה טובה או תוספת סגולה, ולא יודעים שיש בסיס שהוא חשוב מאוד.
ואפילו בנוסח פיטום הקטורת שיש תוספת שלא בטוח [אני באמת לא יודע] שהיא נדרשת מצד עיקר מעלת פיטום הקטורת.
עיקר הבעיה שאצל מי שלא מונח בנושא ה"סידור" הוא מרא דאתרא, ומי שקצת יותר מפוקח מזה מבין שאין בכלל מרא דאתרא... ולכן מדלג הכל.
אפשר לפרט קצת יותר?
 
הרוב זה מנהג, ולכן יש לתת לזה משקל של מנהג (להקל ולהחמיר)
יש לדון לגבי פרשת התמיד ו'רבון העולמים' דאולי יש לצדד שיש בזה תקנת חכמים כמבואר באח'
עפ"ד המקובלים נראה שיש חיוב ברוב ככל נוסח התפילה שאומרים כיום, אמנם יש לדון איזה חומר חיוב ומה באמת חייב ע"פ הסוד ושאר דברים שהאר"י ועוד כתבו רק ע"פ המנהג
 
אפשר לפרט קצת יותר?
אין עיתותיי בידיי להרחיב ולחפש מקורות וכו' אכתוב בקצרה ומקופיא אם שגיתי איתי תלין משוגתי.
פרשת העקדה - כתוב בבית יוסף ש"טוב לומר" [להזכיר זכות אבות או להכניע היצר איני זוכר], ובאותה שורה כתוב גם שטוב לומר בכל יום פרשת המן ועשרת הדברות, אלא שבסידורים נדפס רק העקדה.
רבונו של עולם/יהי רצון שאחרי העקדה [כמו שכבש וכו'] איני יודע מקורו, ואולי מי שאומר פרשת העקדה ואין זמן לומר הכל ראוי שידלג את היה"ר, ובנוסח שלנו [הנקרא נוסח עדות המזרח] הוא ארוך הרבה יותר מהנוסח שהוזכר בראשונים המוזכרים כאן.
לעולם יהא אדם וכו' - עד סוף ברכת קידוש ה', כתוב בשבלי הלקט בשם אחיו ר' בנימין שיאמרו אותו ואת קריאת שמע וברכת קידוש ה' שתקנו אותם מפני דורו של שמד. יש לר' נתן רוטמן הרבה הסברים על זה בעבר שמעתי וכתבתי לעצמי, זה מנהג קדמון יחסית ומבוסס. [יש סידורים של יהודי מרוקו כמדומני של הרב עטיה שהיה חזן אצל הרב שלום משאש בירושלים שהוא כותב שבמרוקו היו מתחילים בשבת מאשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומדלגים העקדה ומה שקודם]. יש לציין שרבינו יוסף חיים בפרשת מקץ כתב שהיא חיוב מדרבנן ויש באמירתה תיקון גדול ואין תיקון קריאת שמע דיוצר אלא בצירוף זו.
"אתה הוא ה' האלקים בשמים ממעל" וכו' לא מצאתי מקור בראשונים.
בכמה וכמה ראשונים כתוב לומר פרשת תמיד של שחר, במחזור ויטרי, ובראב"ן על הסידור כתוב שהוא תקנת דורות האחרונים לומר פרשת התמיד, ובאבודרהם כתוב שכל האומרן בכוונת הלב כאילו מקריבן כמבואר בשילהי תענית, וכן שתפלה מתחילה כנגד תמיד נתקנה, וכן ברבינו יונה ה ע"א מדפי הרי"ף בברכות, ובשבלי הלקט כתוב שהיא חובה [וכן בארחות חיים] שהרי מזכירין פסוקי קרבן מוסף בתפלת מוסף ולא מזכירים פסוקי קרבן תמיד בתפלת שחרית, ועל כרחינו שסמכו על מה שקורין אותה קודם התפלה. אבל בטור ובשו"ע לא כתוב לשון חובה.
פטום הקטורת - במחזור ויטרי כתוב לומר בערב, ומביא בשם זקנו רבינו שמחה שהיה אומר גם בשחרית, וכן מביא בשם סדר רב עמרם, אבל בשאר הראשונים לא נזכר כלל וגם לא בטור ובית יוסף. אבל הובא כן במשנה ברורה, ומקור מעלתו הראשון הנודע הוא כמובן מהזוה"ק פרשת ויקהל ריח והלאה, [יהי רצון שלפניו כתוב בחיד"א בברכ"י או מחב"ר בסימן רנז ש"העולם אומר אותו"]. - מי שלא מבין את דברי הגמ' בכריתות שהם למעשה פיטום הקטורת, ספק רב אם מרוויח משהו, וכן מי שמבין ואין לו פנאי לקרוא בהבנה.
ה' צבקות עמנו וג' פסוקים - מכתבי האר"י ז"ל. [לאומרם בכל יום איני יודע אם כתוב שם לאומרם דווקא כאן].
אנא בכח - בסדר היום כתוב שהוא תפלה על הגלות הבאה אחר שהזכרנו עבודת בית המקדש, ושמעתי מחכמים שיש להם שייכות לסוד שזה מעבר על פי הקבלה מקרבנות לפסוקי דזמרה.
"ושחט אותו" ויהי רצון שעימו היינו זכות אבות ושנעלה לזכרון לפניו, ופעם ראיתי באור לציון שמחשיב את אמירתו מאוד.
איזהו מקומן כתוב בראשונים שהוא מדין העוסק בקרבנות שאם נתחייב וכו', ונפסק בטור שו"ע סימן נ, ומסתבר שמי שלא מבין או שאין לו זמן לקרוא בהבנה לא הרויח כלום [אך עיין במראית העין לרב חיד"א על ע"ז יט ע"א] - כמו כן הואיל וכמעט כל הקרבנות שמוזכרים שם לא שייכים כלל לתמיד של שחר, אין מניעה כלל לקרוא זאת אחר התפלה.
וברייתא דר' ישמעאל נזכר ברוב הראשונים הנ"ל וכן מימרא דסדר המערכה דאביי והכל בתורת מנהג. [ולגבי ברייתא דר' ישמעאל זה כדי שילמד גמרא בכל יום, ואולי מי שלומד גמרא בוודאות באותו יום יכול להקל יותר בקלות ממי שלא].
אני הקטן כאשר יש לי זמן לפני התפלה אני מעדיף ללמוד, וקורא ברכת קידוש ה' עם הנוסח המצומצם שלפניה, פרשת התמיד פטום הקטורת וכן ושחט אותו, ואח"כ פסוקי דזמרה.
 
לפי המקובלים מי שלא אמר קורבנות פירושו שהוא לא עלה את עולם העשייה ולפיכך הוא לא יכול לעלות גבוה יותר,
בעיה נוספת שהקורבן הוא דורון למלך ומי שנכנס ללא דורון אינו מקבל שפע,
דבר נוסף לגבי סוף התפילה ששם זה הורדת השפע כלפי מטה, שייתכן ומאן דהו יקבל שפע למעלה אך לא יוריד אותו למטה, וחבל.
 
יש לציין שרבינו יוסף חיים בפרשת מקץ כתב שהיא חיוב מדרבנן ויש באמירתה תיקון גדול ואין תיקון קריאת שמע דיוצר אלא בצירוף זו.
נדמה לי שהוא כותב שהיא קודמת בחשיבותה אפילו לק"ש דערבית.
 
לפי המקובלים מי שלא אמר קורבנות פירושו שהוא לא עלה את עולם העשייה ולפיכך הוא לא יכול לעלות גבוה יותר,
בעיה נוספת שהקורבן הוא דורון למלך ומי שנכנס ללא דורון אינו מקבל שפע,
דבר נוסף לגבי סוף התפילה ששם זה הורדת השפע כלפי מטה, שייתכן ומאנדהו יקבל שפע למעלה אך לא יוריד אותו למטה, וחבל.
איזה חלק?
הפסוקים של פרשת התמיד?
 
יש ליזהר אבל לכוין שלא לצאת יד''ח ק''ש מדאו' בק''ש שאומרים ברבון העולמים
ובאמת לדעת הגר''א אין לומר כאן פסוק שמע ישראל בשלמותו כדי לא לצאת יד''ח
אמנם לפי מאי דקי''ל מעיקר הדין מצוות צרכיות כוונה אם אינו מכוין לצאת את''ש, אך צריך לכוין שאינו מכוין לצאת ...
 
הרב מאזוז ע״ה כתב (מובא במבוא להלכות שבת במשנה ברורה ח״ג ובשו״ת בית נאמ״ן ח״ב סימן יח):
ואפשר להמציא קולות גם לבטל תפלה לגמרי. קודם כל לבטל אמירת פרשת התמיד ופרק איזהו מקומן ורבי ישמעאל וכו’ כי תלמוד בבלי בלול בכל במקרא במשנה ובתלמוד (עיין בש”ע א”ח סי’ נ’ ותוס’ קידושין דף ל’ ע”א בשם ר”ת), ואח”כ לדלג פסוקי דזמרה, כי אין אנו מגיעים לקרסוליו של רבי יוסי שאמר יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום (שבת קיח:), ואח”כ לדלג וידוי ונפ”א כי הם רשות כמ”ש רב נטרונאי (הובא בטור סי’ קל”א), וכן לדלג תפלה לדוד הטה וגו’ עד עלינו לשבח עפ”ד הרמב”ם (פ”ז מהלכות תפלה הי”ז) שכתב יתחנן כפי כחו ויפטר למעשיו. וסוף דבר להתפלל “הביננו” בין בקיץ בין בחורף, כיון שמתפללים מתוך הסידור ואין חשש דאתי לאטרודי (ע’ ברכות כ”ט ע”א). ואח”כ להתפלל אחת לשלשים יום כמו רב יהודה (בסוף מסכת ר”ה) וכמו רשב”י וחבריו שתורתן אומנותן (שבת יא.)
 
חוץ מפסוקי דזמרה שהטענה שאנחנו לא בדרגה לכאורה לא שייכת כי סוף סוף חז"ל תקנו לנו לומר זאת מכוח מימרא דר' יוסי, אבל כל שאר הקולות הוא מעלה טענה חשובה.
ולדעתי בוודאי מה שרבותינו הראשונים או הקודמים להם הנהיגו, והעידו שכן נוהגים, ובעיקר מה שהתקבל בתוך דברי הפוסקים שכל בית ישראל נשען עליהם, אין מקום להקל בו ראש, אלא שצריך להעמיד את הדברים בשיקול מול ענין של ביטול תורה, ויש לכל חלק מחלקי התפלה ערך שונה ותפקיד שונה.
 
בברכי יוסף
ברכי יוסף.PNG
 
ועכ''פ בודאי שאין שום צורך בלהוסיף עוד כל מיני מאמרים, זוהרים, סגולות, מזמורים וכו' על סדר התפילה הקבוע (מי שירצה שיעשה, אבל עדיף לעסוק בגופי תורה כמ''ש המ''ב)
ודי לנו שמה שאנו נוהגים לומר שזה כבר די והותר
 
נערך לאחרונה:
שבמרוקו היו מתחילים בשבת מאשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומדלגים העקדה ומה שקודם

וכן אנו נוהגים, ואומרים בקיצור "ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור" ולאחר מכן מתחילים "אשרינו".
 
וכן אנו נוהגים, ואומרים בקיצור "ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור" ולאחר מכן מתחילים "אשרינו".

והסיבה היא כי אין לעורר את הדינים בשבת (ועניין העקידה הוא מיתוק הדינים), כך הנהיג ר"י אבן צור בפס
 
לעולם יהא אדם וכו' - עד סוף ברכת קידוש ה', כתוב בשבלי הלקט בשם אחיו ר' בנימין שיאמרו אותו ואת קריאת שמע וברכת קידוש ה' שתקנו אותם מפני דורו של שמד. יש לר' נתן רוטמן הרבה הסברים על זה בעבר שמעתי וכתבתי לעצמי, זה מנהג קדמון יחסית ומבוסס. [יש סידורים של יהודי מרוקו כמדומני של הרב עטיה שהיה חזן אצל הרב שלום משאש בירושלים שהוא כותב שבמרוקו היו מתחילים בשבת מאשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומדלגים העקדה ומה שקודם].
(תנא דבי אליהו רבה (איש שלום) פרשה יט) מיכן אמרו, יהא אדם ירא שמים ומודה על האמת ודובר אמת בלבבו, בכל יום ויום ישכים ויאמר, רבון כל העולמים לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך וגו', ואומר בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהילה בכל גויי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר ה' (צפניה ג' כ').
מקור גם ללעולם יהא אדם ירא שמים, וגם לקטע שאחרי קריאת שמע דקרבנות.
 
יש ליזהר אבל לכוין שלא לצאת יד''ח ק''ש מדאו' בק''ש שאומרים ברבון העולמים
ובאמת לדעת הגר''א אין לומר כאן פסוק שמע ישראל בשלמותו כדי לא לצאת יד''ח
אמנם לפי מאי דקי''ל מעיקר הדין מצוות צרכיות כוונה אם אינו מכוין לצאת את''ש, אך צריך לכוין שאינו מכוין לצאת ...
לכאורה לדעת מרן אדרבה יש לעשות להיפך. שכן כתב (בית יוסף אורח חיים סימן מו) ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של ק"ש כרבי יהודה הנשיא משום דק"ש בציבור הוי אחר הנץ החמה ולכך קורין אותו פסוק קודם שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה ואפילו אם יהיה אחר הנץ מכל מקום טוב למהר ולהקדים ק"ש דאורייתא כל מה שאפשר וגדולה מזו נראה מהירושלמי שכתבתי בסמוך שהיה מנהגם בציבור לקרות קריאת שמע בזמנה ואח"כ חוזרים וקורין אותה עם ברכותיה ואף על פי שבתחלה קראוה כולה. עד כאן דבריו, ויעויין שם עוד.
 
"ושחט אותו" ויהי רצון שעימו היינו זכות אבות ושנעלה לזכרון לפניו, ופעם ראיתי באור לציון שמחשיב את אמירתו מאוד.
(ויקרא רבה (וילנא) פרשה ב סימן יא (פרשת ויקרא)) מעידני עלי את השמים ואת הארץ בין גוי בין ישראל בין איש בין אשה בין עבד בין אמה קורין את המקרא הזה צפונה לפני ה' זוכר הקדוש ברוך הוא עקידת יצחק שנאמר צפונה לפני ה'. זה מקור הדברים לעניין בבית יוסף סימן א בשם הר"י בן יקר.
 
אני הקטן כאשר יש לי זמן לפני התפלה אני מעדיף ללמוד, וקורא ברכת קידוש ה' עם הנוסח המצומצם שלפניה, פרשת התמיד פטום הקטורת וכן ושחט אותו, ואח"כ פסוקי דזמרה.
יעויין בר"ב בן איש חי שברייתא דרבי ישמעאל כיון שנזכרה בדברי רבינו האר"י אין להקל בה.
 
לכאורה לדעת מרן אדרבה יש לעשות להיפך. שכן כתב (בית יוסף אורח חיים סימן מו) ועכשיו נהגו העולם לומר פסוק ראשון של ק"ש כרבי יהודה הנשיא משום דק"ש בציבור הוי אחר הנץ החמה ולכך קורין אותו פסוק קודם שמא שעת קריאת אותו פסוק יהיה קודם הנץ החמה ואפילו אם יהיה אחר הנץ מכל מקום טוב למהר ולהקדים ק"ש דאורייתא כל מה שאפשר
דבריך צודקים, רק בהנחה שמדובר על מי שקורא ק''ש בברכותיה אחר זמנה, או מי שעובר את הנץ, אבל בד''כ זה בעייתי מאוד לקורא ק''ש ללא ברכותיה, כיון שחז''ל תקנו לברך הברכות לפני הק''ש, וכשמברך הברכות אחר הזמן (או שכבר יצא יד''ח אף בתוך הזמן) אינו אלא כקורא בתורה, וזה דלא כתקנת חז''ל המקורית, ועוד דמוכח מגמ' ברכות ג:, דעיקר הענין של 'סמוך גאולה לתפילה' הוא אחר מצות ק''ש, ולא אחר שקרא את פסוסיק ק''ש כקורא בתורה, וברך הברכות, ועוד אחז''ל כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית, לא יצא יד''ח (ופי' הראשונים שלא קיים המצוה כתקנה, דהיינו מי שקורא ללא ברכות אינו מקיים המוה כתיקונה)
וגדולה מזו נראה מהירושלמי שכתבתי בסמוך שהיה מנהגם בציבור לקרות קריאת שמע בזמנה ואח"כ חוזרים וקורין אותה עם ברכותיה ואף על פי שבתחלה קראוה כולה.
אין שום הכרח, כי קראו ק''ש כקורא בתורה לפני זמנה, ועשו כן מפני טורח הצבור לכאו', וגם בזה גופא יש מח' ראשונים
 
דבריך צודקים, רק בהנחה שמדובר על מי שקורא ק''ש בברכותיה אחר זמנה, או מי שעובר את הנץ, אבל בד''כ זה בעייתי מאוד לקורא ק''ש ללא ברכותיה, כיון שחז''ל תקנו לברך הברכות לפני הק''ש, וכשמברך הברכות אחר הזמן (או שכבר יצא יד''ח אף בתוך הזמן) אינו אלא כקורא בתורה, וזה דלא כתקנת חז''ל המקורית, ועוד דמוכח מגמ' ברכות ג:, דעיקר הענין של 'סמוך גאולה לתפילה' הוא אחר מצות ק''ש, ולא אחר שקרא את פסוסיק ק''ש כקורא בתורה, וברך הברכות, ועוד אחז''ל כל מי שלא אמר אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית, לא יצא יד''ח (ופי' הראשונים שלא קיים המצוה כתקנה, דהיינו מי שקורא ללא ברכות אינו מקיים המוה כתיקונה)

אין שום הכרח, כי קראו ק''ש כקורא בתורה לפני זמנה, ועשו כן מפני טורח הצבור לכאו', וגם בזה גופא יש מח' ראשונים
דברי מעכ"ת מצד עצמם נכונים וראויים, אבל כל מה שהעתקתי הוא לשון מרן בעצמו, ודעתו לא כמו הצד שכתב מעכ"ת.
 
ראשי תחתית