ידוע מה שכתב בשו"ת אור לציון חלק ב - באורים פרק ה - הלכות פסוקי דזמרה וקדיש אות יא
כשיש קפידא בדבר, וכמו בקדיש, שנוסח הקדיש חשוב לפי הקבלה, כמבואר בספר שער הכוונות בדרוש הקדיש, אין לשנות ממנהגו. ורק אם אותו ציבור מקפיד שהאומר קדיש יאמר דוקא כמנהגם, יעשה כמנהגם משום דרכי שלום.
אולם לענין יהא שלמא רבא וכו', כיון שאינו מעיקר הקדיש, אלא תוספת שנהגו לומר לאחר הקדיש, וכמ"ש הרמב"ם בנוסח הקדיש שבסדר תפילות השנה (בסוף סדר אהבה), אין קפידא בדבר, ויאמר כמנהגם. וכן אם נמצא במקום שרק אחד אומר קדיש ולפי דיני קדימה, כפי שנוהגים חלק מבני אשכנז, כמובא באורך בשד"ח מערכת אבילות אות קנ"ד, יעשה כמנהגם ולא יאמר קדיש ע"כ.
אולם צ"ע, שהרי הקדיש הוא לא בשביל 'האומר' אלא בשביל 'הציבור', והציבור לא צריך את ההוספה של ויצמח פורקניה. ומה איכפת לי שלפי 'האומר' יש בזה ענין של האר"י?
וכמו שכתב האור לציון גופיה לגבי ספרדי שהוא חזן אצל אשכנזים שאת החזרה יעשה בנוסח שלהם, כיון שהוא שליח 'ציבור'.
גם קדיש זהו ענין של 'הציבור'. ואע"פ שאומר כן על מת שיש לו - מ"מ לא יכול לומר את הקדיש 'לבד' אלא צריך 'ציבור', והציבור לא צריך את ההוספה הזו.
וכן נקטו רוב אחרוני זמננו
כשיש קפידא בדבר, וכמו בקדיש, שנוסח הקדיש חשוב לפי הקבלה, כמבואר בספר שער הכוונות בדרוש הקדיש, אין לשנות ממנהגו. ורק אם אותו ציבור מקפיד שהאומר קדיש יאמר דוקא כמנהגם, יעשה כמנהגם משום דרכי שלום.
אולם לענין יהא שלמא רבא וכו', כיון שאינו מעיקר הקדיש, אלא תוספת שנהגו לומר לאחר הקדיש, וכמ"ש הרמב"ם בנוסח הקדיש שבסדר תפילות השנה (בסוף סדר אהבה), אין קפידא בדבר, ויאמר כמנהגם. וכן אם נמצא במקום שרק אחד אומר קדיש ולפי דיני קדימה, כפי שנוהגים חלק מבני אשכנז, כמובא באורך בשד"ח מערכת אבילות אות קנ"ד, יעשה כמנהגם ולא יאמר קדיש ע"כ.
אולם צ"ע, שהרי הקדיש הוא לא בשביל 'האומר' אלא בשביל 'הציבור', והציבור לא צריך את ההוספה של ויצמח פורקניה. ומה איכפת לי שלפי 'האומר' יש בזה ענין של האר"י?
וכמו שכתב האור לציון גופיה לגבי ספרדי שהוא חזן אצל אשכנזים שאת החזרה יעשה בנוסח שלהם, כיון שהוא שליח 'ציבור'.
גם קדיש זהו ענין של 'הציבור'. ואע"פ שאומר כן על מת שיש לו - מ"מ לא יכול לומר את הקדיש 'לבד' אלא צריך 'ציבור', והציבור לא צריך את ההוספה הזו.
וכן נקטו רוב אחרוני זמננו
משנה אחרונה סימן סח אות כג
)פא גם לעניין אמירת קדיש צריך השליח ציבור לאומרו כנוסח הציבור, מאחר והאומר קדיש הוא שליח הציבור לזהפב.
אך יש שכתבפג, כי אף שראוי שלא לשנות בקול מנוסח הציבור, מכל מקום לעניין קדיש יכול בן ספרד לומר 'ויצמח פורקניה' גם כשמתפלל בבית הכנסת של בני אשכנז, מאחר ואמירת 'ויצמח' הוא חלק מנוסח הקדישפד, ויש בזה ענינים גדולים על פי הקבלה, אך באמירת 'יהא שלמא' שאינה חלק מהקדיש אין לו לשנות ויאמר כפי נוסח המקובל במקום שמתפלל שם
)פא גם לעניין אמירת קדיש צריך השליח ציבור לאומרו כנוסח הציבור, מאחר והאומר קדיש הוא שליח הציבור לזהפב.
אך יש שכתבפג, כי אף שראוי שלא לשנות בקול מנוסח הציבור, מכל מקום לעניין קדיש יכול בן ספרד לומר 'ויצמח פורקניה' גם כשמתפלל בבית הכנסת של בני אשכנז, מאחר ואמירת 'ויצמח' הוא חלק מנוסח הקדישפד, ויש בזה ענינים גדולים על פי הקבלה, אך באמירת 'יהא שלמא' שאינה חלק מהקדיש אין לו לשנות ויאמר כפי נוסח המקובל במקום שמתפלל שם
פא . שו"ת משיב דבר לנצי"ב סימן יז. ספר אהלך באמתך פסקי דינים משו"ת בצל החכמה פרק כז סעיף יג. וכן הובא בשם הגרש"ז אוירבך, הגרי"ש אלישיב, והגר"נ קרליץ, באליבא דהלכתא שנת תשס"ח חוברת טו עמוד ד.
פב . עיין במג"א סימן קכה סק"א.
פג . אור לציון חלק ב פרק ה שאלה יא.
פד . ומקור נוסח ויצמח פורקניה הוא ברמב"ם (סדר התפילות בסוף ספר אהבה). ובשו"ת רבבות אפרים (חלק ב סימן מד) כתב בשם הגר"ח קנייבסקי דבן אשכנז הנמצא בבית הכנסת של בני ספרד ושומע בקדיש "ויצמח פורקניה" יכול לענות אמן. אמנם בספר פניני רבינו הגרי"ז עמוד נב, מובא שלא אמר אמן וביאר טעמו דברמב"ם אף שמובא נוסח זה לא מובא לומר אמן.
פב . עיין במג"א סימן קכה סק"א.
פג . אור לציון חלק ב פרק ה שאלה יא.
פד . ומקור נוסח ויצמח פורקניה הוא ברמב"ם (סדר התפילות בסוף ספר אהבה). ובשו"ת רבבות אפרים (חלק ב סימן מד) כתב בשם הגר"ח קנייבסקי דבן אשכנז הנמצא בבית הכנסת של בני ספרד ושומע בקדיש "ויצמח פורקניה" יכול לענות אמן. אמנם בספר פניני רבינו הגרי"ז עמוד נב, מובא שלא אמר אמן וביאר טעמו דברמב"ם אף שמובא נוסח זה לא מובא לומר אמן.
