עניית "עליהם השלום", "כמאז", ו"חי העולמים" בקהילות בני התורה
- יוזם האשכול רק תורה
- תאריך התחלה
אהבת ישראל
חבר חדש
- הצטרף
- 11/5/25
- הודעות
- 107
א. יש לך מקורות יותר מדוייקים?
ב. מה הטעם המנהג לומר את כל זה?
הייתי פעם בבית כנסת בברכת כהנים,
החזן אמר: 'כהנים', והקהל 'עם קדושיך כאמור'.
ברוך אתה ה', הקהל: 'בהו"ש'.
של אהרון, הקהל: 'עליו השלום'.
יברכך, הקהל 'כן יהי רצון'.
ה', הקהל 'בהו"ש'.
וכו' וכו'
הרגשתי שהכהן צריך עזרה
על כל ברכה שאדם שומע צריך לענות ב"ה וב"ש, ובפרי חדש כותב שגם בשם ה' בברכת כהנים
אהבת ישראל
חבר חדש
- הצטרף
- 11/5/25
- הודעות
- 107
העיפו מי שנהג בזה כמנהג מרוקו, איני יודע מה קורה בעדות אחרות
כמדומה שיש קהילות של חסידים שנהגו גם כך.
בסידור נפולי ר"נ [מלפני 530 שנה] מילת "כמאז" מופיע כחלק מנוסח שמו"ע בלא שום קשר לחזרה, ובלא קשר לציבור שעונה זאת בקול, אלא זה מגוף הנוסח.
ולגבי - שאר הדברים כגון "לברכה" או "עליהם השלום" וכו' , בכל הסידורים הספרדים שמלפני 500 שנה ומטה, הן "נפולי ר"נ" והן "ליסבון ר"נ" והן "וונציא רפ"ד" ושאר סידורי "מנטובה" "ליוורנו" "אמשטרדאם" וכו', לא מופיע מזה כלום.
כך שקשה לייחס זאת למנהג ספרדי כזה או אחר [אולי זה יותר מתאים למנהג "צפון אפריקה" , ועם הזמן שהתערבו העדות זה בזה, השתרבב לשאר הספרדים]
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 201
יש אומרים שעיקר הטעם בעניות אלו הוא כדי לעורר הציבור שיתנו לב לענות לברכות הש"צ.
ויש לזה סמך מעט מתשובת רב האי גאון, וכמו שכתב בספר מגן אבות.
ויש לזה סמך מעט מתשובת רב האי גאון, וכמו שכתב בספר מגן אבות.
ממדבר מתנה
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/10/25
- הודעות
- 201
מ"מ יש לענות בלחש כדי שלא להפריע לש"צ ולכהנים.
סביר שלא כתבו את ההוספות שהקהל אומר.
אמירת "כמאז" בגוף הנוסח היא נוסח הגאונים והרמב"ם (שהיה ספרדי כמובן) ונוסח פאס ורומא ומחזור ויטרי סי' פט (שמייצג מקור לתוספת נוסח הספרדים ואתה ברחמיך וכו' עיין כתר ש"ט ג 260) ועוד... ייתכן מאוד שכמין פשרה ובמסגרת המנהג להוסיף מילים באמצע ברכה (וכנ"ל) הוסיפו מילים שהיו נהוגות באיזהו מקומן ולא הופיעו בסידורים כחלק מהנוסח.
וכך נראה להסביר גם את מנהג אמירת "חי העולמים" המופיעות בנוסח רס"ג, רשב"ן, פרס, רומניא (היינו יהודי יוון ותורכיה לפני בוא הספרדים) וארם צובא (ונציה רפז) ונוסח פאס ועוד...
מחיפוש קל עולה כי במנהג תוספות אלה נהגו ספרדים יוצאי מרוקו, תוניסיה, ג'רבה, לוב וחברון ודמשק ועוד, מנהגים אלה בוודאי לפי נוסחאות קדומות ביותר ואינם המצאה של מאן דהו ואיך שהוא הסתדרה עם נוסחים קדומים. ומעניין להתחקות במקצועיות אחר כלל המקורות למנהג.
עבד השם
חבר חדש
- הצטרף
- 17/1/26
- הודעות
- 74
נוסח התפלה של הרמב״ם אינו ספרדי בכלל.
שערי השערות לא ננעלו. ייתכן מאד גם כן שזה התחיל מגערה של הציבור: כלומר, בנוסח צפו״א הקדום היו אומרים "בשובך לציון ברחמים כמאז", וכשעברו לנוסח ספרד השמיטו כמאז וחלק מהציבור צעקו לחזן: "כמאז!" כדי שיאמר.
ח״ו. למה לענות בלחש? ממה יש להתבייש? למי זה מפריע? ווזווז שמגיע להתפלל אצל ספרדים ילמד את סדר התפלה אצלם וכך זה לא יפריע: "ברוך אתה ה׳", עוצרים, נותנים לציבור לענות, "אשר קדשנו בקדושתו של אהרן" עוצרים ונותנים לציבור לענות, "באהבה" עוצרים ונותנים לציבור לענות אמן ומתחילים מיד יברכך, החזן אומר ה׳ הכהנים חוזרים והחזן מחכה שיענו ב״ה וב״ש, וכן הלאה. מי שלא מכיר את מנהג המקום, שלא יהיה חזן!
תשובה פשוטה ששמעתי מהג״ר יעקב פרץ ע״ה: רגשי נחיתות של ספרדים.
גם אחר המנהגים השונים. מי מכיר את המנהג שהציבור עונים "חננו ועננו ושמע תפלתנו" (ויש ממשיכים גם "כי אתה שומע תפלת כל פה")? כמדומני כתוב בספר מנהגי בית אבא, אבל ברוב בתי הכנסת מכל העדות לא שמעתי, רק לאחרונה בבית כנסת מרוקאי אחד. כמו כן, יש שנוהגים לענות אמן אחר "מכל דבר רע (אמן), ומכל מיני משחית (אמן), ומכל מיני פורענות (אמן)". אצל אילו עדות זה נהוג? (לפי מה שראיתי, אני חושב עיראקים אבל צריך בירור).
כמו כן, אם אני זוכר טוב, בסידור אבותינו כתב בפירוש שאין מנהגנו לענות בתשכון בתוך ירושלים.
בדרך סיפרתי מעשה
חבר קבוע
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 276
רחמנות
"אני משה בן מימון הספרדי"... זה נכון שהשתנה ממקום למקום, אבל בוודאי שהרמב"ם והגאונים במקרה הזה מהווים לפחות אחד מנוסחאות ספרד
יכול להיות מאוד שזה התחיל מגערה, אבל לא מסתבר שגערה בלבד ללא שום מקור ומקום תתפשט ותתקבל אצל גדולי תורה.