קטניות למרוקאים - תוקפו של מנהג

[כהנא דמסייע]

ואתה עוד מטיף לי מוסר על הוצאת דברים מהקשרם... כמה צדקו חז"ל במאמרם הפוסל במומו פוסל!

הלכת ועשית חיפוש בתוכנה על המילים "מקלו יגיד לו", ומשם אצה הדרך להעתק הדבק כדרכך באורך הגלות.

הרי בדבריו (שהשמטת) הוא מדבר על כת הריפורם שורש פורה ראש ולענה"... ואמנם בדבריו הוא מתכוון לגר"ע יוסף זצ"ל שהתיר את הקראים והאתיופים וההודים... אבל עכ"פ מדובר בפרצה נוראה על עירוב פסולי חיתון בעם ישראל, שרוב הפוסקים היו בדעה לאוסרם, ולא סתם פסק הלכה שהסיק פוסק הלכה להקל בכח עיונו.

אתה סותר עצמך מרישא לסיפא
דבריו ברור מללו למה הוא מצוין א‘‘צ פרשנות

 

[משיב כהלכה]

וראה להגאון הרב וייס גאב''ד העדה החרדית, בהקדמתו למנחת יצחק על החשיבות להגיע לאמת, בין להקל ובין להחמיר

חידוש עצום. עד כה היינו בטוחים כולנו שיש ענין לשקר ולעוות ולסלף, ובלבד שהפסק יהיה לקולא. יישר כח.

 

[משיב כהלכה]

אתה סותר עצמך מרישא לסיפא
דבריו ברור מללו למה הוא מצוין א‘‘צ פרשנות

אין כאן שום סתירה. השמטת את עיקר דבריו ואת הבסיס שעליו הוא מדבר, כדי שתוכל להדביק אותם היכן שתחפוץ ולהוציא אותם מהקשרם, כביכול יש ענין להחמיר תמיד ולא להקל.

הרי גם המיקל הגדול ביותר בדורנו, הגר"ע יוסף, השתלח ברב סתיו יו"ר רבני "צוהר" וקרא לו "רשע". אבל מה הבעיה? הרי יש ענין להקל?

אבל גדולי עולם שציטטתי לעיל התכוונו שיש ענין גדול להקל מתוך כובד ראש, עיון בסוגיא ופסיקת הלכה כדרכה של תורה, אין שום ענין להתנהג בקלות דעת כמו הרפורמים.

 

[כהנא דמסייע]

אין כאן שום סתירה. השמטת את עיקר דבריו ואת הבסיס שעליו הוא מדבר, כדי שתוכל להדביק אותם היכן שתחפוץ ולהוציא אותם מהקשרם, כביכול יש ענין להחמיר תמיד ולא להקל.

הרי גם המיקל הגדול ביותר בדורנו, הגר"ע יוסף, השתלח ברב סתיו יו"ר רבני "צוהר" וקרא לו "רשע". אבל מה הבעיה? הרי יש ענין להקל?

אבל גדולי עולם שציטטתי לעיל התכוונו שיש ענין גדול להקל מתוך כובד ראש, עיון בסוגיא ופסיקת הלכה כדרכה של תורה, אבל אין שום ענין להתנהג בקלות דעת כמו הרפורמים.

את הרמב‘‘ם ציטטת קטע תוך דילוג משפט אחד אחרי

אני מעתיק קטע שלם ואתה מבקש תשובה שלימה

אני לא רואה טעם להתווכח
הצגתי כאן את העמדה שלי בצורה טובה, עם מקורות וניתוח. אם יעלו נקודות חדשות ומדויקות – אשמח לבחון אותם, אבל כרגע אין טעם להמשיך בדיון על אותם דברים
יבואו החברים המכירים את כת‘‘ר משכבר הימים @שמעון טרבלסי. @ידידיה. @יעקבי. @מחשבות טובות @זקני דרום. הרב @בנאות דשא ויתר החברים, ויעיינו בדברים האם היושר והצדק איתך או איתי.

אני אינני רוצה לדון איתך יותר בנושא זה

את האמת אני יודע

 

[משיב כהלכה]

משנה הלכות ח''ו קעד - להוי יודע כי מה זה צער כזה נגד צער שגרם ח"ו לשכינה ולכלל ישראל שכותב לשנות קיום מצוה גדולה כזו והיום ישנה מצוה זו ולמחר מצוה אחרת ולמחר יאמרו אליכם בניכם אם אתם יכולים לשנות המצות כפי הזמן, א"כ גם אנחנו נשנה ח"ו, ויסמוך על איזה מתיר או סתם מקלו יגיד לו וח"ו תפק תורה ולכן חכמים הזהרו והזהרו ואם רוצה להתראות אתי פה אל פה הנני מוכן ומזומן לקבלו בידידות ולהסביר לו גודל הענין לפענ"ד והשומע ישמע ותבא עליו ברכת טוב.

עוד העתק הדבק שמוציא את דבריו מהקשרם, כאשר בא מאן דהו ורצה לשנות את אופן המילה הנהוג מאז ומעולם:

"ומיהו זה דרכי לאדם מועט כמוני לעמוד בפרץ נגד המתחדשים בכלל ובפרט במצות ה' שקבלנו ונהגנו בהם מפי קבלה עד משה רבינו מסיני ועל כל זלזול תורתינו הקדושה ח"ו כפי שב"ה מפורסם בין עמנו ואין אני נושא פנים בזה לגדול או קטן כל שאני רואה ח"ו שלפי דעתי הוא נגד התורה או הקבלה או אפילו מנהג ישראל ויש בידי וכחי אני מוחה בזה כפי האפשר וה' ית"ש יודע ועד כי כונתי בס"ד רצויה למען שמו ית'.

והנה מצות מילה מקובלת אצלינו מאבותינו ואבות אבותינו קבלה איש מפי איש עד משה רבינו שקבלה מסיני ולמעלה עד אבינו הזקן שנצטוה במצוה זו לעת זקנתו וכן ראינו מעשים בכל יום אצל אבותינו הקדושים סדר עבודתה וקיום מצוה זו בחתוך הערלה ואח"כ פורעים ומוצצין ומעתה מן יהין ומן ספין לשנות אופן קיום מצות מילה ממה שקבלנו מאבותינו ואפילו לא הי' שום איסור בדבר ואפילו הכי פשוט דהיה אסור לשנות דמנהג ישראל תורה הוא".

 

[משיב כהלכה]

תראה כמה אתה מבולבל אין גבול
את הרמב‘‘ם ציטטת קטע תוך דילוגמשפט אחד אחרי
אני מעתיק קטע שלם ואתה מבקש תשובה שלימה
אני לא רואה טעם להתווכח
יבואו החברים המכירים את כת‘‘ר משכבר הימים @שמעון טרבלסי. @ידידיה. @יעקבי. @מחשבות טובות. ויגידו אם אתה ישר הולך או מזגזג לפי הנוח לך.
אני אינני רוצה לדון איתך יותר בנושא זה
את האמת אני יודע

מחוסר אונים הלכת לתייג כל מי שדן איתי בנושא כלשהו בפורום (וגם מי שלא... "מחשבות טובות" נכנס איכשהו לכל דיון).

הרמב"ם לא הוצא מהקשרו, הוא כתב משפט יסודי שהוא לעיניים לכל מורה צדק ופוסק הלכה.

לעומת זאת, אתה פשוט נכנסת לתוכנה וחיפשת "מקלו יגיד לו", ולקחת משפטים בודדים שהוצאו לגמרי מהקשרם, דברים שנכתבו על רפורמים שרצו להכניס לעם ישראל פסולי חיתון, על כאלה שרצו לשנות את אופן המילה הנהוג מאז ומעולם, על כאלה שלמדו תורה שלא לשמה אלא להנאתם, השמטת את כל הבסיס שעליו הם דיברו, וחתכת מה שנוח לך כדי שישמע שיש ענין להחמיר ולא להקל.

גם חוסר הבנה משווע, וגם הוצאת דברים מהקשרם, ואתה עוד מכנה אותי "מבולבל".

 

[רק תורה]

"ולעניין אורז וקטניות כתב בכף החיים תנג ס"ק י
וכ״כ הגאון חיד״א בס׳ טוב עין סי׳ ט׳ או׳ ו׳ דאנחנו בני ספרד אין נוהגין במניעת הקטניות אמנם באורז נהגו בעיה״ק ירושת״ו מרבית הת״ח ויראי ה׳ שלא לאוכלו בפסח שהעידו דהוה עובדא שביררו האורז כמה פעמים ושוב אחר שבשלהו נמצאת חטה ולכן נמנעו מלאוכלו".

אין חולק על זמנו של החיד"א, הכף החיים מצוטט ע"י במלואו ומביא בהמשך משם הפקודת אלעזר אוסר הכל חוץ מירוקות ולחות, דלא כר"י משאש.

"ואנן רבני מערבא מנהגינו בפסח לפסוק כמור"ם וכמו שכתב הרב זכור לאברהם בהלכות פסח סימן תלא, יע"ש שכתב: וכן בכל דיני פסח מנהגינו כמו שכתב מור"ם ז"ל באופן דלענין פסח אנחנו אשכנזים... יע"ש. וגם באמת גם אנן הכי ידעינן דאנו מחמירין בפסח כמו שכתב מור"ם זולת לאיזה דבר כגון פולין או כדומה שאין בהם שום חשש דוקא".

בפולין אין חשש כלל (ולכמה פוסקים כ"ה גם לדעת הרמ"א) אבל בשאר דיני פסח אנו כאשכנזים, וא"א להתיר אורז מדין פולין...

 

[איש האמת]

אילו הן?

הטעם מבואר בבית דוד משום דמהטעמים לאיסור הקטניות, כמבואר בסמ"ק, הוא משום דמידגן ואתי לאחלופי בדגן, משא"כ ירוק עם תרמיל דאינו מידגן. ואכן היו אשכנזים שאסרו קטניות למעט ירוקות ולחות (אשל אברהם לר"ד אופנהיים, סימן תנג, ורבי יעקב אביחצירא מביא את דבריו להלכה בתשובה).

וראה עוד.

לפי הטעם שהביא ר"י משאש ודאי שיש להתיר דבר הגדל על מצע קטניות כיון שלדעתו המרוקאים לא נהגו איסור קטניות אלא נהגו איסור בדברים בלי הכשר טוב, ובדבר הגדל על מצע קטניות עם הכשר טוב ודאי שאין סיבה לנהוג בו איסור.
ואף לדברי הבית דוד שהוא משום דמידגן ואתי לאחלופי בדגן, אכתי יש להסתפק, האם כמו שלא אסרו קטנית לחה מחמת שאינה נראית דגן, כך אין לאסור דברים היוצאים מקטניות כיון שכעת אינם נראים כדגן, או דילמא שלא נאסרו עד שנראים כדגן אך משעה שנראים כדגן נאסרים עולמית ואין להם היתר אף בשעה שאין להם מראית דגן.
ולכאורה ממה שלא אסרו את הדבר עצמו אלא רק כשהוא לח ודומה לדגן, יש מקום גדול לומר שגם אם היה לו מראית דגן ונשתנה מראהו אין לאוסרו כיון שאין איסורו איסור חפצא אלא איסור של אתי לאחלופי, וכל שאינו דומה ולא אתי לאחלופי יש להתיר אף אם היה לו מראית דגן.