בשנת תשע"ח יצא קונטרס 'מתנת יוסף' ובו מאמר "למען כבודו לא נחשה", להשיב על דברי תלמידים שלא שימשו כל צרכם ופירסמו השגות על מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א הראשון לציון נשיא בי"ד הגדול ומחבר סדרת הספרים "ילקוט יוסף" ארבעים חלקים, "עין יצחק", "שלחן המערכת", ועוד. [כל זה ציטוט שער הקונטרס]. בידי תלמידי מרן חכם עובדיה זצ"ל, בעריכת מנחם זכאי. יש לי אותו, אך אינו בנמצא בקובץ דיגטלי. אם יש למישהו מהציבור הקדוש אפשרות להעלותו, שכמ"ה.
קונטרס מתנת יוסף
- יוזם האשכול מערבי
- תאריך התחלה
- סטטוס
מחשבות טובות
חבר חדש
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 157
(במבט מלמעלה מה שהספקתי לקרוא. אמור להרעיד את אמות הסיפים) מזעזע!!!
זה מה שתמיד אני הקטן מרגיש (כלומר מידיעה ממה שאני רואה) וגם אומר: אותם שאומרים 'טול קיסם' מבין בגדיך - צריכים ליטול קורות בית הבד המונחים על ראשם בין עיניהם.
זה מה שתמיד אני הקטן מרגיש (כלומר מידיעה ממה שאני רואה) וגם אומר: אותם שאומרים 'טול קיסם' מבין בגדיך - צריכים ליטול קורות בית הבד המונחים על ראשם בין עיניהם.
מחשבות טובות
חבר חדש
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 157
אמנם הרב מערבי זהו קונטרס ארוך, ובדור שלנו של הפרעות קשב וריכוז קשר וניכור, הדבר קשה לציבור.
אני חושב רעיון, אולי הגאון המופלא הרב כהנא דמסייע יעשה לנו סיכום וקיטלוג הקונטרס וההשקפות היוצאות ממנו למעשה.
כאשר הייתה באמנה איתו (אבל לא על חשבון 'מערכה בפרשה'... ).
אני חושב רעיון, אולי הגאון המופלא הרב כהנא דמסייע יעשה לנו סיכום וקיטלוג הקונטרס וההשקפות היוצאות ממנו למעשה.
כאשר הייתה באמנה איתו (אבל לא על חשבון 'מערכה בפרשה'... ).
אגב יש להם וותק (-עבר עתיק, תרתי משמע) עם השמצות בשם חכמים אחרים.
כמו ששם כתבו בשם מרן רי"ח סופר שליט"א שאמר שאסור לקרוא 'בית נאמן', כאשר שמעתי מאחד מבניו נר"ו שבאותה תקופה ממש היה בהתכתבתות עניפה וידידות גדולה עם מרן הגאון הנאמן!
[אגב, אמר לי אותו בן, על אותם מפיצי פלסתר: גיהנום כלה והם אינם כלים].
לא יאומן כי יסופר.
כמו ששם כתבו בשם מרן רי"ח סופר שליט"א שאמר שאסור לקרוא 'בית נאמן', כאשר שמעתי מאחד מבניו נר"ו שבאותה תקופה ממש היה בהתכתבתות עניפה וידידות גדולה עם מרן הגאון הנאמן!
[אגב, אמר לי אותו בן, על אותם מפיצי פלסתר: גיהנום כלה והם אינם כלים].
לא יאומן כי יסופר.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,208
סיכום הקונטרס.
מבוא: תלונות וטענות כלפי הנהגת גדולי ישראל
מבוא: תלונות וטענות כלפי הנהגת גדולי ישראל - המאמר נכתב כתשובה לתלונות וטענות שהופנו כלפי ת''ח מסויים.
הקורא יקרא בספר עצמו.
התשובה: ביאור ההיתר וההנהגה של גדולי ישראל
א. ההבחנה בין "ספרים חיצונים" ל"חכמות חיצוניות" - המאמר מדגיש כי הטענות נובעות מבלבול וחוסר הבנה בסיסית בין שני מושגים שונים לחלוטין:
"ספרים חיצונים": אלו ספרים שהם עצמם דברי מינות, כמו ספרי בן סירא, בן לענה, או ספרי מינים ואלילים. קריאתם נאסרה באופן מוחלט, במיוחד אם היא קבועה.
"חכמות חיצוניות": אלו חכמות שאינן קשורות ישירות לתורה אך נצרכות לקיום העולם, כגון חכמת הטבע, הנדסה, אסטרונומיה, פיזיקה, אלגברה. לימודן מותר, ולעיתים אף רצוי לתלמיד חכם גדול, במיוחד אם אין ספרים כשרים באותו תחום, או לצורך הבנת התורה, או פרנסה, או כדי להשיב לאפיקורסים.
ב. העיקרון: "מילי דמעלייתא דרשינן להו בפירקא"
המאמר מבהיר כי העיקרון המנחה הוא שדברים חיוביים (מילי דמעלייתא) הנמצאים אפילו בדברי אפיקורסים, מותר ללומדם ואף להשמיעם ברבים ("בפירקא"), אם על ידי כך מתחזקת השקפת התורה.
מטרת הלימוד: המטרה המרכזית היא ללמוד מה להשיב לאפיקורוס ("דע מה שתשיב לאפיקורוס"). זה כולל למידת טענותיהם מתוך ספריהם, כדי שיהיה ניתן לסתור אותם באופן מנצח ומתוך דבריהם עצמם.
היתר ציטוט ושבח: מותר להזכיר שמות חכמי אומות העולם, משכילים, ואפילו אפיקורסים, ואף לשבח את חכמתם, כל עוד המטרה היא חיובית – חיזוק האמונה, דחיית דעות כוזבות, או השגת ידע לצורך התורה.
ג. הנהגת גדולי ישראל לאורך הדורות - המאמר מציג שורה ארוכה של דוגמאות מגדולי ישראל בכל הדורות שנהגו בהיתר זה:
הרמב"ם: נזכר שהרמב"ם עצמו למד וציטט רבות מחכמי יוון כמו אריסטו וגאלינוס בספריו, כולל ב"מורה נבוכים" ו"משנה תורה". מטרתו הייתה לחזק את האמונה ולסתור דעות כפירה.
חז"ל: המדרש (איכה רבה) מביא דברי פילוסופים של אומות העולם (בלעם, הגרדי, אבנימוס) כדי ללמד "השקפה" ולחזק את דברי התורה.
התשב"ץ: העיד על עצמו שנהג ללמוד את כל חכמתם וספרי הנוצרים והאיסלאם (כולל הקוראן), כדי להשיב על דבריהם. הוא הדגיש את אחריות חכמי הדורות להתמודד עם המינים.
הרמ"א ומהרש"ל: הרמ"א ציטט את אריסטו בדיון הלכתי, ועל אף התנגדות לכאורה של המהרש"ל, המאמר מבהיר כי מהרש"ל עצמו הודה שהוא למד את ספריהם, וכי ההשגה היא רק על אופן ההזכרה. עוד מודגש שהלכה כהרמ"א שמתיר לתלמידי חכמים ללמוד פילוסופיה באקראי.
הריב"ש: למרות היותו מתנגד ללימוד פילוסופיה, שיבח חכם פילוסוף שכתב ספר המבטל דעות פילוסופיות נגד התורה, והמליץ ללמוד בספרו.
בעל "ספר הברית": הגן על דרכו להזכיר בספרו דברי אפיקורסים כדי להפריך אותם, וכי החתם סופר שיבח את ספרו והמליץ עליו לתלמידיו.
המלבי"ם והרש"ר הירש: גדולי דורם שנלחמו בהשכלה, עיינו לעומק בספרי המשכילים והאפיקורסים של זמנם כדי לדעת כיצד להשיב ולפרוך את דעותיהם, ובכך חיזקו את יהדות אשכנז.
הגר"א, הגר"י אייבשיץ: עסקו בחכמות חיצוניות והתירו לימוד ספרים שנועדו להבנת התורה.
גדולי דורנו (החזון איש, הגר"ח קנייבסקי, הגרא"מ שך): אף הם ציטטו או התייחסו למשכילים או למדענים כדי לחזק את האמונה, והעריצו רבנים שנקטו בדרכים אלו.
ד. חומרת ביזוי תלמידי חכמים
המאמר יוצא בחריפות נגד המבקרים ומכנה את מעשיהם "ביזוי תלמידי חכמים", שהינו עוון חמור ביותר, שדינו כאפיקורס.
הרדב"ז: בתשובתו, הרדב"ז מגנה בחריפות אדם שקרא לחבירו "מין ואפיקורוס" על שהזכיר את אריסטו. הוא פוסק שהמבזה הוא "חוטא ושוטה וחייב נידוי", ומוציא דיבה על כל גדולי ישראל שכן נהגו.
היסטוריה חוזרת: המאמר מדגיש כי רדיפת תלמידי חכמים בטענות דומות אינה חדשה, ומציין את רדיפת הרמב"ם והרמח"ל, שאף ספריהם נשרפו בשל קנאה ואי הבנה של מתנגדיהם. סופם של הרודפים היה מר, ואילו ספרי הגדולים עומדים לנצח.
ה. יישום לדורנו ותשובת "דור היתום"
המאמר קורא להבנה עמוקה של צרכי הדור הנוכחי:
דור חשוף: בניגוד לדורות קודמים, דורנו חשוף באופן נרחב לדעות כפירה ומינות באמצעות הטכנולוגיה המודרנית (אינטרנט, מכשירים ניידים).
חובת ההכנה: חובה על גדולי הדור להכין את התלמידים והציבור לסכנות אלו, על ידי חשיפת הדעות הזרות (תוך כדי ביטולן) וחיזוק האמונה, ולא להתעלם מהן.
הצלת הרבים: הנהגה זו, של עיסוק בדברים חיצוניים לצורך דחייתם וחיזוק האמונה, מועילה לקרב רחוקים ולמנוע נשירה, והיא רווח עצום במלחמת התורה.
הנהגה מסורה לחכמים: עם כל זאת, היתר זה מיועד רק לתלמידי חכמים מובהקים, שמלאו כריסם בבשר ויין (בתורה ובפוסקים), ושהם חזקים באמונתם וביראת שמיים, ויודעים לברור את הטוב מן הרע. אין להקל בכך עבור צעירים או חסרי ידיעה.
סיכום: העולה מן האמור
המאמר מסכם את עמדתו בכמה נקודות מפתח:
מבזה תלמיד חכם הוא אפיקורס: הגדרת "אפיקורוס" בגמרא היא המבזה תלמידי חכמים. מי שמבזה תלמיד חכם על שהזכיר אפיקורסים, הוא עצמו נופל בגדר זה.
ייעוד התורה: ייעודו של אדם ללמוד תורה (מקרא, משנה, גמרא, פוסקים) – בכך יקנה עולם הזה ועולם הבא.
"חכמות חיצוניות" הכרחיות: חכמות חיצוניות מותרות לצורך התורה, פרנסה, או כדי להשיב לאפיקורסים.
הימנעות לצעירים: החזון איש וגדולי הדור נהגו וציוו להימנע מלימוד חכמות חיצוניות עבור בני ישיבה צעירים, בשל החשש מנזק רוחני.
היתר ללומדים: תלמיד חכם גדול שראה לנכון להשתמש בספרים חיצוניים או בחכמות חיצוניות עשה כהלכה על פי דעת הפוסקים. מי שמהרהר אחריו, חוטא בנפשו.
קריאה לחכמים: חכמים נדרשים להיזהר שלא להיגרר אחר אנשים אינטרסנטים המטילים דופי בגדולי ישראל, ועליהם להבהיר שאין לזלזל בכבודו של שום חכם.
המאמר מסיים בקריאה לתשובה ולהימנעות ממחלוקות המכלות כל גוף ונפש.
מבוא: תלונות וטענות כלפי הנהגת גדולי ישראל
מבוא: תלונות וטענות כלפי הנהגת גדולי ישראל - המאמר נכתב כתשובה לתלונות וטענות שהופנו כלפי ת''ח מסויים.
הקורא יקרא בספר עצמו.
התשובה: ביאור ההיתר וההנהגה של גדולי ישראל
א. ההבחנה בין "ספרים חיצונים" ל"חכמות חיצוניות" - המאמר מדגיש כי הטענות נובעות מבלבול וחוסר הבנה בסיסית בין שני מושגים שונים לחלוטין:
"ספרים חיצונים": אלו ספרים שהם עצמם דברי מינות, כמו ספרי בן סירא, בן לענה, או ספרי מינים ואלילים. קריאתם נאסרה באופן מוחלט, במיוחד אם היא קבועה.
"חכמות חיצוניות": אלו חכמות שאינן קשורות ישירות לתורה אך נצרכות לקיום העולם, כגון חכמת הטבע, הנדסה, אסטרונומיה, פיזיקה, אלגברה. לימודן מותר, ולעיתים אף רצוי לתלמיד חכם גדול, במיוחד אם אין ספרים כשרים באותו תחום, או לצורך הבנת התורה, או פרנסה, או כדי להשיב לאפיקורסים.
ב. העיקרון: "מילי דמעלייתא דרשינן להו בפירקא"
המאמר מבהיר כי העיקרון המנחה הוא שדברים חיוביים (מילי דמעלייתא) הנמצאים אפילו בדברי אפיקורסים, מותר ללומדם ואף להשמיעם ברבים ("בפירקא"), אם על ידי כך מתחזקת השקפת התורה.
מטרת הלימוד: המטרה המרכזית היא ללמוד מה להשיב לאפיקורוס ("דע מה שתשיב לאפיקורוס"). זה כולל למידת טענותיהם מתוך ספריהם, כדי שיהיה ניתן לסתור אותם באופן מנצח ומתוך דבריהם עצמם.
היתר ציטוט ושבח: מותר להזכיר שמות חכמי אומות העולם, משכילים, ואפילו אפיקורסים, ואף לשבח את חכמתם, כל עוד המטרה היא חיובית – חיזוק האמונה, דחיית דעות כוזבות, או השגת ידע לצורך התורה.
ג. הנהגת גדולי ישראל לאורך הדורות - המאמר מציג שורה ארוכה של דוגמאות מגדולי ישראל בכל הדורות שנהגו בהיתר זה:
הרמב"ם: נזכר שהרמב"ם עצמו למד וציטט רבות מחכמי יוון כמו אריסטו וגאלינוס בספריו, כולל ב"מורה נבוכים" ו"משנה תורה". מטרתו הייתה לחזק את האמונה ולסתור דעות כפירה.
חז"ל: המדרש (איכה רבה) מביא דברי פילוסופים של אומות העולם (בלעם, הגרדי, אבנימוס) כדי ללמד "השקפה" ולחזק את דברי התורה.
התשב"ץ: העיד על עצמו שנהג ללמוד את כל חכמתם וספרי הנוצרים והאיסלאם (כולל הקוראן), כדי להשיב על דבריהם. הוא הדגיש את אחריות חכמי הדורות להתמודד עם המינים.
הרמ"א ומהרש"ל: הרמ"א ציטט את אריסטו בדיון הלכתי, ועל אף התנגדות לכאורה של המהרש"ל, המאמר מבהיר כי מהרש"ל עצמו הודה שהוא למד את ספריהם, וכי ההשגה היא רק על אופן ההזכרה. עוד מודגש שהלכה כהרמ"א שמתיר לתלמידי חכמים ללמוד פילוסופיה באקראי.
הריב"ש: למרות היותו מתנגד ללימוד פילוסופיה, שיבח חכם פילוסוף שכתב ספר המבטל דעות פילוסופיות נגד התורה, והמליץ ללמוד בספרו.
בעל "ספר הברית": הגן על דרכו להזכיר בספרו דברי אפיקורסים כדי להפריך אותם, וכי החתם סופר שיבח את ספרו והמליץ עליו לתלמידיו.
המלבי"ם והרש"ר הירש: גדולי דורם שנלחמו בהשכלה, עיינו לעומק בספרי המשכילים והאפיקורסים של זמנם כדי לדעת כיצד להשיב ולפרוך את דעותיהם, ובכך חיזקו את יהדות אשכנז.
הגר"א, הגר"י אייבשיץ: עסקו בחכמות חיצוניות והתירו לימוד ספרים שנועדו להבנת התורה.
גדולי דורנו (החזון איש, הגר"ח קנייבסקי, הגרא"מ שך): אף הם ציטטו או התייחסו למשכילים או למדענים כדי לחזק את האמונה, והעריצו רבנים שנקטו בדרכים אלו.
ד. חומרת ביזוי תלמידי חכמים
המאמר יוצא בחריפות נגד המבקרים ומכנה את מעשיהם "ביזוי תלמידי חכמים", שהינו עוון חמור ביותר, שדינו כאפיקורס.
הרדב"ז: בתשובתו, הרדב"ז מגנה בחריפות אדם שקרא לחבירו "מין ואפיקורוס" על שהזכיר את אריסטו. הוא פוסק שהמבזה הוא "חוטא ושוטה וחייב נידוי", ומוציא דיבה על כל גדולי ישראל שכן נהגו.
היסטוריה חוזרת: המאמר מדגיש כי רדיפת תלמידי חכמים בטענות דומות אינה חדשה, ומציין את רדיפת הרמב"ם והרמח"ל, שאף ספריהם נשרפו בשל קנאה ואי הבנה של מתנגדיהם. סופם של הרודפים היה מר, ואילו ספרי הגדולים עומדים לנצח.
ה. יישום לדורנו ותשובת "דור היתום"
המאמר קורא להבנה עמוקה של צרכי הדור הנוכחי:
דור חשוף: בניגוד לדורות קודמים, דורנו חשוף באופן נרחב לדעות כפירה ומינות באמצעות הטכנולוגיה המודרנית (אינטרנט, מכשירים ניידים).
חובת ההכנה: חובה על גדולי הדור להכין את התלמידים והציבור לסכנות אלו, על ידי חשיפת הדעות הזרות (תוך כדי ביטולן) וחיזוק האמונה, ולא להתעלם מהן.
הצלת הרבים: הנהגה זו, של עיסוק בדברים חיצוניים לצורך דחייתם וחיזוק האמונה, מועילה לקרב רחוקים ולמנוע נשירה, והיא רווח עצום במלחמת התורה.
הנהגה מסורה לחכמים: עם כל זאת, היתר זה מיועד רק לתלמידי חכמים מובהקים, שמלאו כריסם בבשר ויין (בתורה ובפוסקים), ושהם חזקים באמונתם וביראת שמיים, ויודעים לברור את הטוב מן הרע. אין להקל בכך עבור צעירים או חסרי ידיעה.
סיכום: העולה מן האמור
המאמר מסכם את עמדתו בכמה נקודות מפתח:
מבזה תלמיד חכם הוא אפיקורס: הגדרת "אפיקורוס" בגמרא היא המבזה תלמידי חכמים. מי שמבזה תלמיד חכם על שהזכיר אפיקורסים, הוא עצמו נופל בגדר זה.
ייעוד התורה: ייעודו של אדם ללמוד תורה (מקרא, משנה, גמרא, פוסקים) – בכך יקנה עולם הזה ועולם הבא.
"חכמות חיצוניות" הכרחיות: חכמות חיצוניות מותרות לצורך התורה, פרנסה, או כדי להשיב לאפיקורסים.
הימנעות לצעירים: החזון איש וגדולי הדור נהגו וציוו להימנע מלימוד חכמות חיצוניות עבור בני ישיבה צעירים, בשל החשש מנזק רוחני.
היתר ללומדים: תלמיד חכם גדול שראה לנכון להשתמש בספרים חיצוניים או בחכמות חיצוניות עשה כהלכה על פי דעת הפוסקים. מי שמהרהר אחריו, חוטא בנפשו.
קריאה לחכמים: חכמים נדרשים להיזהר שלא להיגרר אחר אנשים אינטרסנטים המטילים דופי בגדולי ישראל, ועליהם להבהיר שאין לזלזל בכבודו של שום חכם.
המאמר מסיים בקריאה לתשובה ולהימנעות ממחלוקות המכלות כל גוף ונפש.
מרנן ורבנן
חבר מוביל
ובזמנו סיפר כן הרב יניב נסיר, ראש בית הוראה בירושלים המקורב לרב שרגא ולרב שכנזי, על שניהם שהוציאו כאילו הודעות בשמם לא לקרוא בעלון בית נאמן, וכשבירר עימם מאוד כעסו ואמרו שלהד"ם ושהם בעצמם קוראים ונהנים (וכן סיפר הוא או אחר על כך שהגר"י שכנזי רכש ותרם את ספריו של מרן הגרמ"מ לבתי מדרש בכמה מקומות)
[סיכום קצר למי שלא בענינים, שלא יבזבז את זמנו לריק:
הקונטרס הראשון הוא נגד הגר"מ מאזוז, ובו מונה את כל המקומות בהם לדעתו חלק הגר"מ על הגרע"י או על בנו, ולטענתו "לא השיב על כל הטענות שהתבארו ביבי"א" (אם כי מכללם הוא מונה מקומות בהם להיפך, הגר"מ נימק את דבריו והגרע"י לא), ובמה שנימק קצת עונה תשובה כל שהיא, כפי המקובל במחוזות אלו. (ולא אתפלא אם ברבות הימים אמצא את כל הטקסט של קונטרס זה מופיע היכן שהוא בסדרת ילקוט יוסף).
החלק הזה מעניין בשביל הידיעה של הדעות השונות, למי שמעוניין. אין תועלת בקריאת ההשגות [כי לא מדובר בהשגות אובייקטיביות. אם היית אומר לאותו בחור את הדעות בצורה הפוכה, אז הצדק היה עם השני והיה השגה על הראשון איך הזדרז להשיג בטענות אלו].
כמו"כ משיג על הזכרת אפיקורסים בשיעור.
ועל הפרט הזה נועד הקונטרס השני שבא להראות שכך היתה דרכו של הגרע"י ג"כ. [ומבאר את זה לפי דרכו. גם לא אמור לעניין במיוחד מי שזה לא נוגע לו למעשה].
שמעתי שאחרי פרסום קונטרס זה או דומיו על מנהג הגרע"י, אכן הפסיקו בלווין להעיר על הגר"מ על שמזכיר את ביאליק].
הקונטרס הראשון הוא נגד הגר"מ מאזוז, ובו מונה את כל המקומות בהם לדעתו חלק הגר"מ על הגרע"י או על בנו, ולטענתו "לא השיב על כל הטענות שהתבארו ביבי"א" (אם כי מכללם הוא מונה מקומות בהם להיפך, הגר"מ נימק את דבריו והגרע"י לא), ובמה שנימק קצת עונה תשובה כל שהיא, כפי המקובל במחוזות אלו. (ולא אתפלא אם ברבות הימים אמצא את כל הטקסט של קונטרס זה מופיע היכן שהוא בסדרת ילקוט יוסף).
החלק הזה מעניין בשביל הידיעה של הדעות השונות, למי שמעוניין. אין תועלת בקריאת ההשגות [כי לא מדובר בהשגות אובייקטיביות. אם היית אומר לאותו בחור את הדעות בצורה הפוכה, אז הצדק היה עם השני והיה השגה על הראשון איך הזדרז להשיג בטענות אלו].
כמו"כ משיג על הזכרת אפיקורסים בשיעור.
ועל הפרט הזה נועד הקונטרס השני שבא להראות שכך היתה דרכו של הגרע"י ג"כ. [ומבאר את זה לפי דרכו. גם לא אמור לעניין במיוחד מי שזה לא נוגע לו למעשה].
שמעתי שאחרי פרסום קונטרס זה או דומיו על מנהג הגרע"י, אכן הפסיקו בלווין להעיר על הגר"מ על שמזכיר את ביאליק].
וגם בנו בעל הילקוט יוסף שליט"א.
גם אני שמעתי כעין זה מאחד מבניו של הרב סופר. ואמר לי שלכבוד גליון המאה של בית נאמן הרב סופר עצמו שלח ברכה מוקלטת בקולו למערכת העלון.
וגם סיפר לי על ההתכתבויות עם הגאון מרן הנאמ"ן זיע"א בכל דבריו, ואמר שישנם מאות התכתבויות בידידות מופלגת ואהבה רבה ביניהם ועובדים לערוך ולסדר הדברים.
אבל כבר מוכרות השיטות הבזויות של הפלגנים והפוסל במומו פוסל ואינו מדבר בשבחא לעולם.
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 618
היכן פורסמו הודעות אלו.
בהודעות שפורסמו שיש תח"י שמם לא מוזכר.
ואגב באותו ענין
מי שקורא זאת מקבל רושם שבסדרת ילקו"י לא נמצא איזכור לספר הזה, לא להסתמך על עדויות שלו על מנהגים [גם לא בצירוף רבים וטובים המעידים על אותו מנהג], ועל אחת כמה וכמה שלא להביא פרשנויות ממנו וכדומה.
ובכן, בעידן המאגרים הממוחשבים, מוזמן כל אחד לחפש בעצמו ולראות.
מי שקורא זאת מקבל רושם שבסדרת ילקו"י לא נמצא איזכור לספר הזה, לא להסתמך על עדויות שלו על מנהגים [גם לא בצירוף רבים וטובים המעידים על אותו מנהג], ועל אחת כמה וכמה שלא להביא פרשנויות ממנו וכדומה.
ובכן, בעידן המאגרים הממוחשבים, מוזמן כל אחד לחפש בעצמו ולראות.
פלוריש (אריאל)
חבר חדש
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 145
ראה בראיון עם הרב נסיר שהובא כאן:
שמעון טרבלסי
חבר מוביל
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 618
לגבי הרב שרגא לא מובא שם שפרסמו בשמו אחרת.
לגבי הרב שיכנזי פורסמה ההקלטה במלואה (מצורפת), והדברים שאמר הר' נסיר ממש לא תואמים את ההקלטה.
שמעתי את ההקלטה, הוא מספר שהוא עצמו קורא את זה ומאוד נהנה והרב מזוז אדם גדול מאוד כלשונו,
הגיחזי הנ"ל מנסה למושכו במילים ובשביל זה צריך לחזור עשרים פעם ביאליק ביאליק, והמילה שהכי חוזר עליה זה כאילו כאילו כאילו, כדרכם של אלו שאין להם מה לומר.
נשמע שהרב שכנזי הוא חסיד גדול שלו, ויש"כ על ההקלטה!
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,353
ראיתי שם דבר משעשע, הם מוחים בכך שתלמידי הרב מאזוז מטעים את הציבור בכך שהם מפרסמים הלכות ולא מודיעים לציבור שזה דלא כהרב עובדיה... והציבור נכשל בעבירה החמורה של לפסוק כאחרים...
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 2,353
עברתי על חלק מהקונטרס ולא הבנתי האם בא ללמד חובה או ללמד זכות. מאוד מבלבל.
- סטטוס