כתבתי שמי שמתייחס אליו כמו שמתייחס לרמב"ם תמיד יישב אותו.
הוא אינו עז אלא תלמיד מובהק
אבל חכם שמעריכו עד למאוד והוגה בספריו תדיר וחושב בדעתו שהגיע לרמה שיכול לחלוק עליו
ובכ"ז אף פעם אינו חולק הוא עז
עכשיו יש לחשוב אחרת ויש לחלוק בפועל
קובץ בית יוסף נ"א
- יוזם האשכול במערבא אמרי
- תאריך התחלה
הוא אינו עז אלא תלמיד מובהק
אבל חכם שמעריכו עד למאוד והוגה בספריו תדיר וחושב בדעתו שהגיע לרמה שיכול לחלוק עליו
ובכ"ז אף פעם אינו חולק הוא עז
עכשיו יש לחשוב אחרת ויש לחלוק בפועל
או שיחזרו להנהגת הבן איש חי. ושלא יחתרו כל הזמן נגדו.
ואגב לדעתי מי שלומד יבי"א ברצינות, עם השוואה לדברי הגמ' והראשונים, לא יחלוק עליו בעשרות מקומות אלא באלפי מקומות.
ואם נחלוק על עצם שיטת לימודו (כמובן עם ראיות!), נגיע לעשרות אלפי מקומות. ואולי מאות אלפי.
במאות אלפי מקומות...
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,219
כיונת לדברי הגרע''י שאדם כזה שלא עומד על דעתו, אין לו דעה עצמאית, נקרא 'חסר דעת'.
וזה לשונו:
וְאַתָּה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגַּעְתָּ לְהוֹרָאָה, תַּעֲמֹד עַל דַּעְתְּךָ! לֹא בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה פַּחְדָּן וְיֹאמַר 'אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי...', זֶה אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל, אִם הוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּמוֹ בִּטּוּל חָמֵץ... 'מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ' אָז אֵין לוֹ דַּעַת, צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד עַל דֵּעוֹתָיו. אֶלָּא מַה, אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁהוּא טוֹעֶה זֶה עִנְיָן אַחֵר, 'מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת', אֲבָל כְּשֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁהוּא הַצּוֹדֵק, "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדוֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ" (תְּהִלִּים קיט, מו).
אגב גם זה אפשרי
אפשר לחלוק על כל מ"מ
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,219
היינו שיצא לו דעה אחרת, אבל אם לא יצא לו דעה אחרת אין לו על מה לעמוד.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,219
אדם שכשיש מחלוקת אחרונים באופן אוטומאטי מבטל דעתו לאחד, ולא מברר בראיות לכאן ולכאן, אף אם ברוב המקומות יצא לו כמו מישהו, אבל לא ייתכן בעולם שתמיד יצא לו כך.
לכל אדם בעול יש דעת שאם הוא מפעיל את שכלו ומעמיק בהבנה מהשורש יצא לו הבנה מחודשת, משלו.
וא''א ששנים תמיד יבינו אותו דבר אא''כ הוא לא עיין בדבר מהשורש.
זה פשוט לא שייך.
חז''ל העידו על זה "כשם שאין פרצופיהם' וכו'.
וכמו שביאר פעם הגרע''י במתיקותו, תגיד לי אתה מתעצבן שהפרצוף של חבר שלך שונה משלך? האף שלו שונה? העיניים שלו? ככה תבין השם ברא כל אחד עם שכל שונה, וחילוקי הדעות הוא דבר מוכרח להיות.
ובשיעורי בעל הילקוט הוא חוזר ע"ז הרבה בשיעוריו: כאשר הוא מתייחס להבדלים בין פסיקותיו האישיות (בספריו המוקדמים) לבין פסקי "חזון עובדיה", ומצהיר: "אחרי שמרן כתב כך בחזון עובדיה, אני מבטל דעתי"
ועל זה אומר אביו: לֹא בְּכָל דָּבָר יִהְיֶה פַּחְדָּן וְיֹאמַר 'אֲנִי מְבַטֵּל דַּעְתִּי...', זֶה אֵין לוֹ דַּעַת בִּכְלָל, אִם הוּא עוֹשֶׂה תָּמִיד כְּמוֹ בִּטּוּל חָמֵץ... 'מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ' אָז אֵין לוֹ דַּעַת, צָרִיךְ אָדָם לַעֲמֹד עַל דֵּעוֹתָיו.
יכול להיות שזה המקום היחיד שבו הוא חולק עליו...
חילוקי דעות יכול להיות אבל לי לדוגמא שלמדתי סוגייא לעומק ואחרי זה פתחתי יבי"א אתה רואה את עצמך גמד לעומת מה שהביא הן בבקיאות והן בעיון וקשה מאוד לחלוק עליו באופן כזה.
שוב... גם לי יצא פעמים בודדות לא כמוהו אבל צריך לדעת לפני שחולקים מי הוא זה ואי זה הוא.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,219
אין הכי נמי אם לאחר לימוד הסוגיא בעצמך אתה רואה שלא הגעת לרוב ככל הסוגיות והמובאות והסברות שהביא, בעצמך, אז אכן אתה לא בבחינת הגיע להוראה כלפיו.
אבל אני מכיר תלמידי חכמים שמעיינים בסוגיות והראשונים ומגיעים לרוב המראי מקומות בראשונים ובגדולי האחרונים המפורסמים, וגם חידשו מהלכים בעומק ההבנה וגדרי הסוגיות לאור דברי הראשונים, ואולי נשאר להם ספיחין של כמה תשובות של אחרונים שהוא הביא והם לא ראו. והם ניגשים לסוגיא עם מוחין דגדלות.
אני חושב שהגר''מ לוי למשל היה כזה בבגרותו, ואחד כזה אם יבטל דעתו בכל מקום, עליו חרץ הגרע''י שזה חוסר דעת.
אחד המשפטים היפים שראיתי,
אני אף פעם לא חלקתי על הרמב"ם, מי אני ..., אבל בהמון מקרים למדתי את ההלכה המסויימת כמה פעמים ולא נחה דעתי ...
ויעויין בסוף ההקדמה ליבי"א חי"א, שכתב את ההפך הגמור מהאי כללא שאסור לחלוק על גדול הדור ...
הרב @כהנא דמסייע מהיכן לקוחים דברי הגר"ע האלו?
לא הבנתי את דברך,
מי שלמד סוגיא מסויימת, וברר אותה בכל כוחו, לדעת את דעת מרן והאחרונים למעשה (ולא נכנס למהלך הגמ' ושיטות הראשונים), והעלה דלא כאחד הפוסקים המפורסמים אלא כחבירו המפורסם כמותו, אינו יכול לנהגו כהבנתו? ואפי' להורות לאחרים כהבנתו?
וגם אם לא ראה מי בפוסקים שכתב להדא כדבריו, להבנתו כך כתוב בשלחן ערוך. אמנם את הסוגיא הזו לא הספיק ללמוד הדק, אבל ראשו ורובו בסוגיות התורה.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,219
ציינתי באשכול שהפניתי אליו לעיל. יעו''ש
האמת לענ''ד אדם שלא למד הסוגיא והראשונים הדק היטב גם בהבנת מרן וגדולי האחרונים איננו מבין.
אם הוא חולק על כל האחרונים ולא מצא אף אחד הסובר כמותו, מאד קשה להורות נגד כולם, אא''כ הדבר מבורר בראיות גדולות וחזקות מראשונים. אך סתם בסברא בעלמא, הדבר קשה בעיני עד מאד.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,219
הרב @בנאות דשא כוונתי לזה
ואלו מהדברים המסורים ללב,
אמת, שלעיתים הדברים כ"כ ברורים, עד שפתאום פותחים את חי' הרשב"א גופיה, ומבינים שבעצם ..
עכ"פ, ייש"כ.
צריך להסביר שע"ז מדובר ??
מה חשבת שאני חולק??
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,073
חלקם הוא הזכיר, ורובם הוא השמיט מסיבות מובנות.
אבל את האוסרים הוא אסף ככל אשר תשיג ידו, ומי כמוהו בקי בכל הספרים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,073
הזכיר גם אותו בנפרד.
אדרבה בתשובתו להתיר לגרושה הוא וודאי לא היה משמיט.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,073
אין כאן "אדרבה" כי אם היה מצטט את המתירים וסברותיהם וטעמיהם היה הקורא משתכנע להתיר גם לנשואה (ובעצם לא היה מבין מדוע לאסור).
הוא לא השמיט רק שמות, אלא את כל הסברות מדוע לא שייכים טעמי האיסור (כפי שהרחיב במקומות אחרים ובעניינים אחרים).
הוא לא השמיט רק שמות, אלא את כל הסברות מדוע לא שייכים טעמי האיסור (כפי שהרחיב במקומות אחרים ובעניינים אחרים).
ברור שאתה לא חולק רק אני הסברתי שברמב"ם שזה הלכה פסוקה יותר פשוט שיצא לך אחרת מאשר תשובה מפורטת.
לא מסכים.
הגבתי לבנאות דשא
לדבריך הגבתי קודם לכן
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,073
אתה יכול לא להסכים, אבל זו המציאות - הוא השמיט, וגם לצורך גרושה ציין רק כמה שמות בודדים ותו לא, בהשמטת כל הטעמים והסברות.
זה לא הנקודה,
הנקודה מבחינתי שיכול מאוד להיות שמרן הרב עובדיה מצא כמה עשרות פוסקים המחמירים בפאה נכרית והבאים אחריו מצאו יותר.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 6,073
תמיד אפשר למצוא יותר, אבל כאשר מדובר בפוסקים שלא אסרו כלל, מובן מדוע הגר"ע השמיט.
אור נאמן
חבר חדש
- הצטרף
- 8/1/25
- הודעות
- 166
מהדוגמא הראשונה לדוגמא האחרונה:
א) גם כאן אין הערה על מרן הרב עובדיה...
ב) איני מבין מה ההערה על הגרמ"ל. [תפל"מ ח"ב סי' י' אות ג'].
זה לשון המשנ"ב ושעה"צ:
הדבר ברור שבשעה"צ מציין דמ"ש במשנ"ב דיש מקילין בישראל עוע"ג ומזהירן שיכוונו בעשיה לשם מצה, היא דעת רב האי גאון.
ושדעת הרא"ה להקל מטעם אחר, דסגי בשימור לשם מצה.
וע"ז מעיר התפל"מ לנכון, שברי"צ גיאת מבואר בדעת רה"ג להדיא דס"ל כדעת הרא"ה, דלא בעי עשייה לשם מצוה רק שימור לשם מצה.
וכנראה שהמעיר קורא כל דברי השעה"צ בריהטא חדא, שדעת רה"ג והרא"ה להקל מטעמא אחרינא וכו'.
וזה קשה: א) א"כ לא ציין מי הסוברים כטעם שהובא במשנ"ב שמזהירן שיכוונו וכו'. ב) גם הלשון מגומגם וקשה היתוך, ומראה יותר כהבנת התפל"מ.
[ולכל הפחות אפשר לכתוב דרך ישוב ליישב דברי מי שגדול הגאון משנ"ב. אבל עצם ההערה נכונה מאוד]
וכבר ראיתי שהעיר בזה על המשנ"ב, עוד ת"ח מאמריקה, בקובץ אור ישראל מאנסי:
א) גם כאן אין הערה על מרן הרב עובדיה...
ב) איני מבין מה ההערה על הגרמ"ל. [תפל"מ ח"ב סי' י' אות ג'].
זה לשון המשנ"ב ושעה"צ:
הדבר ברור שבשעה"צ מציין דמ"ש במשנ"ב דיש מקילין בישראל עוע"ג ומזהירן שיכוונו בעשיה לשם מצה, היא דעת רב האי גאון.
ושדעת הרא"ה להקל מטעם אחר, דסגי בשימור לשם מצה.
וע"ז מעיר התפל"מ לנכון, שברי"צ גיאת מבואר בדעת רה"ג להדיא דס"ל כדעת הרא"ה, דלא בעי עשייה לשם מצוה רק שימור לשם מצה.
וכנראה שהמעיר קורא כל דברי השעה"צ בריהטא חדא, שדעת רה"ג והרא"ה להקל מטעמא אחרינא וכו'.
וזה קשה: א) א"כ לא ציין מי הסוברים כטעם שהובא במשנ"ב שמזהירן שיכוונו וכו'. ב) גם הלשון מגומגם וקשה היתוך, ומראה יותר כהבנת התפל"מ.
[ולכל הפחות אפשר לכתוב דרך ישוב ליישב דברי מי שגדול הגאון משנ"ב. אבל עצם ההערה נכונה מאוד]
וכבר ראיתי שהעיר בזה על המשנ"ב, עוד ת"ח מאמריקה, בקובץ אור ישראל מאנסי:
אור נאמן
חבר חדש
- הצטרף
- 8/1/25
- הודעות
- 166
הרב משה לוי התייחס למרן הרב עובדיה כאל ענק שבענקים, כאשר יחזה כל מי שעובר על ספריו.
ובכל זאת העיר עליו "כננס על גבי ענק" (כמובא בהקדמת יבי"א ח"א).
ואלו דבריו בהקדמת תפל"מ ח"ב:
[ולכשתימצי, זהו חטאו הגדול! להעריך ולהעריץ את הגרע"י עד השמים, ולהזכיר אותו בכבוד רב כמעט בכל הלכה, ובד בבד לחלוק עליו, ולכ"ע הרבה פעמים אלו הערות חזקות ביותר - זה תקדים מסוכן בעיני מי שמפחד מזה...]