א. כל גנזיו היו תלויים על צוארו עי' מגילה טו ע"ב, וכשנתלה נתלו עמו כמובן, מהספר מטה יהודה.צ"ב מהו קנייניו שתלו על העץ?
לפ"ז צ"ב ומהו ו קנייניו,ב. ובספר עבודת ישראל פירש: שבניו הם היו קניניו שהיה מתפאר בהם מאוד.
א. פעמים שוי"ו החיבור משמש לפרושי קמפרש כידוע במקומות רבים.לפ"ז צ"ב ומהו ו קנייניו,
היה צ"ל שהם קנייניו.
היכן?כידוע במקומות רבים.
איך זה רמוז בקנייניו?ב. דכל דבר בפנ"ח חשיב שבח שאם היה בניו נתלים על העץ הוא שבח, ובפרט שהיו מרובים כנודע. זאת ועוד שהיו חביבים אצל המן הרשע, וזה מפלתו בכפליים, עם צער גדול, והשפלה יתירה.
יש לכת"ר מושג מקור לעני"ז זה מאוד יעזור לישמעתי שיש אומרים שזרש נתלתה על עץ גם כן
צ"ע הלא כמובן גוי לא קונה את אשתו והם חיים יחד ללא קנין ואינם צריכים גטוא"כ אפשר שהיא כקניין להמן הרשע.
אולי תביא לנו?בספר מאי חנוכה הביא בזה הסברים יפים.
מקור לכך שזרש נתלתה (או תלתה את עצמה): https://www.academia.edu/36021085/סופה_של_זרש_The_end_of_Zereshיש לכת"ר מושג מקור לעני"ז זה מאוד יעזור לי
צ"ע הלא כמובן גוי לא קונה את אשתו והם חיים יחד ללא קנין ואינם צריכים גט
לענ''ד כמה שזכור לי יש לחלק בין בניו הגדולים שאותם אינו יכול למכור לבין הקטנים שיכול למוכרם לעבד כקנין נכסיו. ועל כן נאמר גם בניו וגם קניניו. והדברים עתיקים מאוד ואכמ''ל.לפ"ז צ"ב ומהו ו קנייניו,
היה צ"ל שהם קנייניו.
א"כ היה יכול לומר בניו ותל"מ, דבזה כלול גם בניו הקטנים שהם קניניו?לענ''ד כמה שזכור לי יש לחלק בין בניו הגדולים שאותם אינו יכול למכור לבין הקטנים שיכול למוכרם לעבד כקנין נכסיו. ועל כן נאמר גם בניו וגם קניניו. והדברים עתיקים מאוד ואכמ''ל.
לא ולא שהרי סלקא דעתך רק בניו הגדולים הראויים לעונש אבל קטנים לא נתלו ולזה התוספת וקניניו ודו''קא"כ היה יכול לומר בניו ותל"מ, דבזה כלול גם בניו הקטנים שהם קניניו?
נפלא ביותר!לא ולא שהרי סלקא דעתך רק בניו הגדולים הראויים לעונש אבל קטנים לא נתלו ולזה התוספת וקניניו ודו''ק
אתה יכול להעלות לפה?מקור לכך שזרש נתלתה (או תלתה את עצמה): https://www.academia.edu/36021085/סופה_של_זרש_The_end_of_Zeresh
פיוטים של ראשונים קדמוניים בודאי ששואלים ודנים.שמא לא שואלים על פיוטים שאלות...
בפשטות הלשון, הוא ע"פ מש"כ במגילה (אסתר ה', י"א): "ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו".היו לו 100 בנים, וא"כ איך אומרים רוב בניו???
הגמ' במגילה (טו, ב) אומרת: "מלמד שכל גנזיו של אותו רשע חקוקין על לבו".צ"ב מהו קנייניו שתלו על העץ?
אגב, שמעתי שרוב בניו היינו מחמת שהיו כרותי ראש.
ובפשטות "רוב" הכוונה מלשון ריבוי, וכמו שאומרים בנוסח אשכנז בתפילת נשמת "המהולל ברוב התשבחות". וכ"מ בריטב"א תענית (ו:) וז"ל ושנאמר רב ההודאות מלשון רבוי הדבר כמושנ' את כבוד עשרו ורב בניו וברוב חסדיו וברוב גאונך שכל אלו לשון רבוי ולא לשון רב ממש עיי"ש עוד. וע"ע ברכות נט:.בפשטות הלשון, הוא ע"פ מש"כ במגילה (אסתר ה', י"א): "ויספר להם המן את כבוד עושרו ורוב בניו".
והיינו (בלי מדרשים) שסיפר להם על ריבוי הבנים שיש לו. וזה מה שאמר "רוב בניו וקנייניו", היינו שאת אותם בנים שקרא להם המן "רוב בניו" תלית.