אכן.
יש להעיר (ייתכן והרב הכותב העיר זאת) שלכאו' הדבר תלוי ברגילות החזן. ישנם חזנים שמתפללים במקאם חיג'אז הרגיל אף במועדים שמחים. ולדוג' יהדות בבל שאף לזמני שמחה יש להם מנגינות מעט נוגות, הנה להם ודאי שאין כל מניעה להתפלל במקאם זה בשבת חזון. לענ"ד.
מרן הגרמ"א זצ"ל לא רצה שידעו מה השקפתו. והסתיר זאת אפי' מבאי ביתו. ולכן תלמידיו הם מכל החוגים (כמובן שכולם ירא"ש). ותמיד היה חוזר ואומר שהמשותף בין יראי ה' הוא 95% ולכן חבל לעסוק ב5% שאינו מוסכם... ואכן בניו הם ת"ח מופלגים האחד חרדי והשני חרד"ל.
בכל אופן, כפי ששמעתי מהמו"ל של הספר הנ"ל, שהם רוצים שהספר יתקבל בברכה אצל ת"ח מכל החוגים, ולכן אין בו ענייני השקפה כלל, לכאן ולכאן.
אולם זכורים לי כרגע שתי מקומות שניסו לכתוב על העניין ההשקפתי אחד לטוב והשני למוטב, ולענ"ד שניהם לא השכילו להבין את השקפת מרן זיע"א.
מרן הגרמ"א זצ"ל לא רצה שידעו מה השקפתו. והסתיר זאת אפי' מבאי ביתו. ולכן תלמידיו הם מכל החוגים (כמובן שכולם ירא"ש). ותמיד היה חוזר ואומר שהמשותף בין יראי ה' הוא 95% ולכן חבל לעסוק ב5% שאינו מוסכם... ואכן בניו הם ת"ח מופלגים האחד חרדי והשני חרד"ל.
