מה זה טיבי ...
רבי ניסים טולידנו זצוק"ל
- יוזם האשכול חיי עולם
- תאריך התחלה
וכן בנו שהמשיכו בשארית יוסף הרב יוחנן שליט"א
הגאון רבי ניסים טולדנו זצ"ל: חלוץ עולם התורה הספרדי
הגאון רבי ניסים טולדנו זצ"ל, ראש ישיבת "שארית יוסף", נחשב לאחד ממקימי עולם התורה הספרדי בדורות האחרונים. פועלו ועמידתו האיתנה למען בני עדות המזרח הותירו חותם עמוק, והשפיעו על אלפי תלמידים ובני תורה.מסירות אין קץ להעמדת תלמידים הרבה
סיפור חייו של הרב טולדנו זצ"ל משקף מסירות נפש יוצאת דופן. ידוע כי הוצעה לו משרת ראש ישיבה לצד גדולי ראשי הישיבות הליטאיים, הגאון רבי דב צבי קרלנשטיין זצ"ל והגאון רבי צבי דרבקין שליט"א, בישיבת גרודנא באשדוד. על אף ההצעה המכובדת, סירב הרב טולדנו זצ"ל בטענה כי הבטיח לקדוש ברוך הוא שאם יצליח בתורה, יקדיש את חייו לעזרת אחיו בני עדות המזרח.ישיבת "שארית יוסף" הייתה הישיבה הספרדית השנייה או השלישית שהוקמה בארץ ישראל, מיד לאחר ישיבות "פורת יוסף" ו"קול יעקב", והיא סימלה את חזונו של רבי ניסים היה לייסד ולבסס מוסדות תורה מפוארים לבני ספרד.
משפחה מפוארת של תלמידי חכמים מרביצי תורה
השפעתו של רבי ניסים זצ"ל ניכרת לא רק בתלמידיו הרבים, אלא גם במשפחתו המורחבת, שהעמידה שורה ארוכה של גדולי תורה וראשי ישיבות:אחיו:
- הגאון רבי עמנואל טולדנו שליט"א – ראש כולל ומחבר הספר "עוטה אור", וראש ישיבת "שארית יוסף" כיום.
- הגאון רבי בצלאל טולדנו שליט"א – ראש ישיבת "זוהר התורה".
- הגאון רבי יהושע טולדנו שליט"א – ראש כולל "אהבת שלום".
- הגאון רבי גבריאל טולדנו שליט"א – ראש ישיבת "אור ברוך".
- הגאון רבי מיכאל טולדנו שליט"א – ראש ישיבת "ברית יעקב".
- הגאון רבי יוחנן טולדנו שליט"א – ראש ישיבת "שארית יוסף".
- הגאון רבי ישי טולדנו שליט"א – מראשי ישיבת "דעת חיים" וראש ישיבה לצעירים, וחתנו של הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א.
- הגאון רבי בנימין טולדנו שליט"א – ראש ישיבת "מאור התורה" לצעירים, וחתנו של הגאון רבי אברהם סאלים שליט"א.
- הגאון רבי בן ציון לב שליט"א – ראש ישיבת "יסודות התורה".
- הגאון רבי יעקב אוחיון שליט"א - ר"מ בישי' שארית יוסף.
- הגאון רבי אלחנן בן זימרא שליט"א – ר"מ חשוב בישיבת "שערי תבונה" באלעד.
- הגאון רבי יעקב ויזמן שליט"א – ר"מ בישיבת "אש התלמוד".
- הגאון רבי יעקב ויזמן שליט"א – ראש ישיבת "דברי חיים – שארית יוסף".
- הגאון רבי אליהו אלקיים שליט"א – משגיח בישיבת "דעת חיים".
אין ספק שהגאון רבי ניסים טולדנו זצ"ל, תרם תרומה עצומה לביסוס ופיתוח עולם התורה והישיבות הספרדי בארץ ישראל. מורשתו ממשיכה להאיר את דרכם של אלפי בני תורה עד היום והוא ודאי ממקימי עולם התורה הספרדי.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 944
לא בטוח שהוקמה אחרי קול יעקב.
אם אתה יודע שהוקמה לפני, תכתוב,
אם אתה לא יודע, אז תשתוק.
על כל הודעה בפורום אני יכול לכתוב "לא בטוח..."
לכן כתבתי בזהירות שניה או שלישית דהיינו שניה אחרי פורת יוסף או שלישית אחרי פורת יוסף וקול יעקב ועי' היטב
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 944
בערך עצמו כתוב שהיא הישיבה השניה או השלישית, ומיד אח"כ הכריעו שהוקמה אחרי קול יעקב. וע"ז הערתי.
כפי שכתבתי לפנ"ז באותה שנה הוקמו ד' ישיבות, לא ברור האם ביחד או זא"ז, רק מי שהיה בימים ההם יכול לדעת.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 944
במקו"א כתבתי:
על מש"כ הרב אביאל חיים חורי במדור עשרה דברים על פורת יוסף. שעד שנת תשכ"ה היתה יחידית עד שהוקמו קול יעקב וראשית חכמה.
והאמת היא כי ישיבת הרמב"ם הוקמה לפנ"ז (האזכור הראשון שמצאתי הוא באלול תשט"ז, בהבאר גליון ח עמ' 23 שם מתואר הגר"א חפוטא כר"מ הישיבה, ובז"ך כסלו תשי"ט כבר מתארו הגר"ע הדאיה בשו"ת מענה לשון ח"א יו"ד סי' כב כ"ראש הישיבה". למרות שאח"כ בכ"ז שבט הגדירו שם בחאו"ח סי' ז כר"מ. ואיני יודע פשר הדבר) ואף שארית יוסף הוקמה קודם לישיבות הנ"ל, באלול תשכ"ד (עי בס' הזכרון לגר"נ טולדנו).
ולגבי ישיבת קול יעקב, בזמנו חיפשתי וראיתי שבספרו חדוות יעקב בהקדמת בניו (עמ' 8) כתבו שבז"ך תמוז תשכ"ד, נפתחה הישיבה. אבל אז היתה במתכונת "כולל", ולא היתה ישיבה כלל. ורק אחרי כמה שנים פתחו ישיבה. ובס' הכנסיה הגדולה (דרוק, עמ' 350) כ' שרק בשנת תשל"ג נפתחה הישיבה לבחורים, ועד אז היה כולל.
על מש"כ הרב אביאל חיים חורי במדור עשרה דברים על פורת יוסף. שעד שנת תשכ"ה היתה יחידית עד שהוקמו קול יעקב וראשית חכמה.
והאמת היא כי ישיבת הרמב"ם הוקמה לפנ"ז (האזכור הראשון שמצאתי הוא באלול תשט"ז, בהבאר גליון ח עמ' 23 שם מתואר הגר"א חפוטא כר"מ הישיבה, ובז"ך כסלו תשי"ט כבר מתארו הגר"ע הדאיה בשו"ת מענה לשון ח"א יו"ד סי' כב כ"ראש הישיבה". למרות שאח"כ בכ"ז שבט הגדירו שם בחאו"ח סי' ז כר"מ. ואיני יודע פשר הדבר) ואף שארית יוסף הוקמה קודם לישיבות הנ"ל, באלול תשכ"ד (עי בס' הזכרון לגר"נ טולדנו).
ולגבי ישיבת קול יעקב, בזמנו חיפשתי וראיתי שבספרו חדוות יעקב בהקדמת בניו (עמ' 8) כתבו שבז"ך תמוז תשכ"ד, נפתחה הישיבה. אבל אז היתה במתכונת "כולל", ולא היתה ישיבה כלל. ורק אחרי כמה שנים פתחו ישיבה. ובס' הכנסיה הגדולה (דרוק, עמ' 350) כ' שרק בשנת תשל"ג נפתחה הישיבה לבחורים, ועד אז היה כולל.
מה פתאום בתשכ"ד לא קמו ישי' חוץ מקול יעקב ושארית יוסף עי' בחוברת עולם התורה של עיתון הדרך שיצא לאור בתשע"א
ואחר שכתב הרב טרבלסי שקול יעקה הוקמה ככולל אז שארית יוסף היא השנייה
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 944
הבאתי מקורות.
????????.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 944
יש"כ וכבר כתבנו את זה לעיל בתשכ"ה שארית יוסף קמה ולא בכ"ד
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 944
ראשית חכמה הוקמה לפנ"ז
בתשכ"ה היא עברה לבאר יעקב היכן שהיום ישיבתו של הרב ויזמן
בתשכ"ד היא כבר הוקמה בב"ב (למדו בלדרמן וישנו בדירות באיזור)
נכון, וראשית חכמה קמה אחרי.
נושאים דומים:
