באנר תרומה

רבי יצחק יוסף שליט"א - תמונות ותיעודים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול בן תורה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ואין כ"כ נפק"מ במקוואות החמים שלנו שיש בעיה מצד הבל וזוהמא כמו שכתבתי.
הבל וזהמא לא נאמר על מקוואות כמו שלנו שהם מרוצפות ונקיות

במקווה של פעם שזה היה בנהרות או על חול וכד' היה אפשר לטעון הסל וזוהמא
אבל האידנא המקוואות נקיות ומצוחצחות שפיר שפיר שפיר
 
ואין כ"כ נפק"מ במקוואות החמים שלנו שיש בעיה מצד הבל וזוהמא כמו שכתבתי.
ועוד יש להוסיף
דכל זה שייך בזמנם שהיו מחממים את המים עם אש ועצים ומפני העשן היה נפשי זוהמא והבלא [וכדאיתא שם בפמ"ג].

אך מקוואת דידן שהחימום נעשה חשמלי ומסודר, אין שום נפיש הבלא
 
הבל וזהמא לא נאמר על מקוואות כמו שלנו שהם מרוצפות ונקיות

במקווה של פעם שזה היה בנהרות או על חול וכד' היה אפשר לטעון הסל וזוהמא
אבל האידנא המקוואות נקיות ומצוחצחות שפיר שפיר שפיר
כבר התבטא מרן זצוק"ל על סברות כרסיות כאלה.
1758175380383.png
ופלא על טהרת הבית שרגילים לומר עליו "דכל רז לא אניס ליה" , שנעלמו מעיניו ראשונים וגאונים בדוכתא
הביא כמה וכמה ראשונים שאמרו לברך אחרי, אבל אין נפק"מ ולא האריך בזה מחמת שדעת ג' עמודי ההוראה ומרן השו"ע לברך קודם הטבילה.
 
כבר התבטא מרן זצוק"ל על סברות כרסיות כאלה.
אתה מבין עניין ??
ועוד יש להוסיף
דכל זה שייך בזמנם שהיו מחממים את המים עם אש ועצים ומפני העשן היה נפשי זוהמא והבלא [וכדאיתא שם בפמ"ג].

אך מקוואת דידן שהחימום נעשה חשמלי ומסודר, אין שום נפיש הבלא
הנושא של הבל זה "חימום המים" גופא

היום אין שום חמיום מים במקווה זה הכל חשמלי
 
הביא כמה וכמה ראשונים שאמרו לברך אחרי, אבל אין נפק"מ ולא האריך בזה מחמת שדעת ג' עמודי ההוראה ומרן השו"ע לברך קודם הטבילה
זהו העניין, שהעלים מהקורא התמים את השיטות הראשונים והגאונים דסברי איפכא

והמנהג הוא נגד השו"ע - ומנהג הוא נגד מרן וכמו שכתבו החיד"א והחקרי לב והרב ארץ חיים והרב חסד לאלפים
 
בתנאים שכתבתי
לא מסתבר כלל.

כל הפוסקים שדיברו בנושא לא חילקו כלל בדבר וכתבו שיש איסור מוחלט לברך במקום כזה שמשתמשים עם מים חמים.
ואין לנו "להמציא" חילוקים וסברות משלנו שהמקוואות שלנו נקיים יותר.
 
איני יודע מה המקורות שלך, ומאיזה ספרים אתה ניזון

אולם כתבת בכזה בטחון "רוב ראשונים" בלי בדיקה ובלי ידיעה אלא סתם כך "בשלוף" ללא כחל וסרק


אז כדי להעמיד את האמת על רגליה, ולא לכפות עליה פסכתר

נביא את הראשונים דס"ל דקודם תטבול ואח"כ תברך

ונראה וניווכח שרבים מהראשונים והגאונים ס"ל שנדה טובלת ורק לאחמ"כ מברכת

וכל זה נעלם מהרב טהרת הבית

ופלא על טהרת הבית שרגילים לומר עליו "דכל רז לא אניס ליה" , שנעלמו מעיניו ראשונים וגאונים בדוכתא



[]הקדמה קצרה[/]
בפסחים ז: איתא שכל הברכות מברך עליהן עובר לעשייתן, חוץ מן הטבילה שמברך אחרי שטבל משום שעדיין אינו ראוי לברך.

ובזה נחלקו הראשונים

שיטה א' בראשונים דכל דברי הגמ' אזלו רק על טבילת גר, שמכיון שלפני הטבילה אנו ראוי לברך לכן יברך אחרי שטבל.

לעומת זאת יש שיטה ב' בראשונים שזה נאמר על כל הטבילות [כולל טבילת נדה]

[]ובשיטה זו שבכל הטבילות יש לברך אחרי הטבילה, יש כמה טעמים[/]
א. משום "לא פלוג" וכיון שבטבילת גר וכן בעל קרי שאינן יכולים לברך קודם , אגב הם תיקנו על כל הטבילות.

ב. דכל מה שאפשר לעשות בטהרה עדיף , ולכן בכל טומאה עדיף לטבול קודם ואח"כ לברך.

ג. מחמת חשש של ביעותא דשמא אחרי הברכה תבהל מהמים ולא תטבול מיד והוי הפסק, ומחמת שלבו רואה את הערוה

[]
ועתה נמנה את הראשונים דסברי דיש לברך אחרי הטבילה , מטעם א'[/]
רש"י בפסחים שם- דפירש דאגב טבילת בעל קרי לא פלוג רבנן לשאר טבילות.

תוס' שם- אלא שמבארים דלא קאי על בעל קרי משום דהוי אחרי תקנת עזרא שזה לא מעכב אלא אגב טבילת גר לא פלוג רבנן לשאר טבילות.

תוספות רבינו יהודה שירליאון [תלמיד ר"י הזקן] על מסכת ברכות נא. - כתב כרש"י שאגב טבילת קרי לא פלוג שאר טבילות.

הסמ"ג עשה כז' דף קיד' ע"ג – כתב כתוס' דאגב טבילת גר לא פלוג בשאר טבילות , והביא שם דכן דעת רבינו חננאל.

הרמב"ן בחידושיו לפסחים סוף ז: - כטעם של רש"י שאגב קרי שאינו ראוי לברך תקנו גם על שאר טבילות , ומוסיף שם הרמב"ן שלשון מטבע הברכה שתיקנו "על" ולא "ל" , זה בגלל שמברכת לאחר הטבילה.

הר"ן בפסחים – בסוגייא שם ג"כ מבאר כהרמב"ן שאגב קרי תקנו כל הטבילות ולכן מברכת "על" שזה אחרי שטבלה.

הנימוקי יוסף ברכות נא. – כתוס' הנ"ל.

ספר התרומה – שהובא בכל בו בהלכות ברכת הריח [דשם לקראת סופו סי' רמה, כותב שמעתיק דינים מספר התרומה] ג"כ כתוס' הנ"ל.

רבינו פרץ – הן בתוס' ר"פ ברכות נא. ד"ה מעיקרא , והן בהג"ה סמ"ק סו"ס קנא' הגה לח' – כהתוס' הנ"ל.

בחידושי תלמיד הרשב"א לפסחים ז: - כהתוס' הנ"ל

רבינו יהודה ב"ר יקר , בפירוש התפילות ח"ב בברכת ענט"י של השחר – כהתוס' הנ"ל.

מהר"י סג"ל – הובא במנהגי מהרי"ל הל' נדה אות יא.

מהרי"ל – בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' א ד"ה אמנם כתבתי – כטעם של תוס' הנ"ל.

הטור בשם בה"ג – כתב דטעמו כהתוס' דלא פלוג מטבילת גר

וז"ל בה"ג – "וכד סלקא מטבילה מחייבא לברוכי" , הא קמן –דמברכת אחרי שטבלה , אלא שהטור הוסיף לא את טעם של תוס הנ"ל [או דשמא היה לו גירסא כזו בבה"ג עם הטעם של תוס' הנ"ל].

בחידושי הריטב"א לברכות נא. [לפי דפוס של מוסד הרב קוק , שקראו לחיבור הזה חידושי הריטב"א, ויש שמייחסים אותו לאחד מן הראשונים אך לא להריטב"א] – הביא תחילה את השיטה הראשונה ולאחמ"כ הביא את השיטה השנייה שמברכת אחרי הטבילה עם הטעם שכיון שבעל קרי אינו ראוי לברך אז אגב זה תיקנו בשאר טבילות , ועל זה מוסיף שמטעם זה אנו עושים ג"כ בנטילה תמיד מברכים אחרי הנטילה כי יש פעמים שאינו יכול לברך קודם וכגון שבא מבית הכסא לכן תקנו שכל הנטילות יברך אחרי הנטילה , הא למדנו מדבריו – שדעתו כשיטת תוס' דטובלת ואחר כן תברך כי לא פלוג וזה גם הטעם שאנו עושים הכי גבי נטילת ידים.



[]עתה נמנה את הראשונים דסברי דיש לברך אחרי הטבילה , מטעם ב'

[/]רב שרירא גאון – הובא בשו"ת הגאונים שערי תשובה סי' קע.

רב עמרם גאון - הובא בבעל העיטור ח"ב הל' מילה דף נ"ג ע"ד

רב צמח גאון - הובא בבעל העיטור הנ"ל.

המאירי – פסחים ז:.

הראב"ן – נדה סי' שכ"ח

שערי דורא – סוף הל' נדה

מחזור ויטרי – סי' תעד.

תניא רבתי – סו"ס כב.

פסקי ברכות לרבינו יוסף בן פלט .


ומה שכתבנו בטעם ג' – כן הוא בתוס' פסחים ז: ד"ה על, בשם יש מפרשים.

[]
עוד שיטות שמצינו בראשונים הכי דיש לה לטבול ולאחמ"כ לברך [אלא שלא נימקו מאיזה טעם שהובאו לעיל].[/]

רבינו סעדיה גאון – בתשובת הגאונים שערי תשובה סי' רב – דשם ס"ל שאדם שטובל בערב יו"כ טעון ברכה, וכותב דקודם יטבול ואח"כ יברך.

דמשמע בפשטות – דהבין את הסוגייא בפסחים דחוץ מן הטבילה קאי אכולהו טבילות , וכיון דהוא ס"ל שבערב יו"כ מחוייב בברכה, ממילא בעלייתו מהטבילה יברך.

רבינו יהודאי גאון – בחיבורו הלכות פסוקות, הל' נדה – דשם כותב דנדה אחרי שתטבול תברך , ולא פירש מאיזה טעם שהובא לעיל סבר כן.

הסמ"ק – סו"ס קנא – דסתם שבטבילה לא מברך עובר לעשייתן ומוסיף דכן המנהג בנטילה, והיינו- שמשווה את נטילה לטבילה דבשניהם קודם יטול או יטבול ואח"כ יברך – אך לא פירש מאיזה טעם ס"ל.

[]ע"כ לעת עתה ואם יהיה תוספות אי"ה אוסיף
[/]
ואחרי כל הרשימה של הגאונים והראשונים בסוגייא זו.
הנה לפניך דברי התוס' פסחים ז ע"ב.

על הטבילה. אומר ר"ח בשם הגאון דוקא בטבילת גר דלא חזי קודם טבילה דלא מצי למימר וצונו דאכתי נכרי הוא אבל שאר חייבי טבילה כגון בעל קרי וכיוצא בו מותר לברך כדאמרינן בפ' מי שמתו (ד' כב.) נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יהודה בבעל קרי שיכול להתפלל ולברך וללמוד קודם טבילה אעפ"כ אומר ר"י דאין לגעור בנשים שמברכות אחר הטבילה כיון דאיכא טבילת גר דלא מצי לברך לא חילקו וכן בנטילת ידים לא חילקו בין נטילה של אחר בית הכסא דלא מצי לברך קודם מיהו בנטילה יש טעם אחר לברך אחר נטילה קודם ניגוב כדאמרינן (סוטה דף ד:) האוכל לחם בלא ניגוב ידים כאילו אוכל לחם טמא וי"מ דבכל טבילות קאמר דגברא לא חזי דקודם שירד למים אינו צריך לברך דילמא משום ביעתותא דמיא מימנע ולא טביל ואחר שיורד אז הוא ערום ואסור לברך משום דלבו רואה את הערוה.

וכתב מרן הב"י שאף ר"י מודה שהבא להמלך מורין לו כדברי הגאונים לברך קודם טבילה .

כך שגם אלו שהביאו את דברי התוס' היינו בדיעבד אבל לכתחילה מורין לברך לפני.

ודעת הראשונים הסוברים לברך לפני הטבילה.

רבינו האי גאון

הרי"ף

הרמב"ם

רבינו תם

רבינו חננאל בתוס' שם

הראב"ד

רבינו שמשון מצרפת

רבינו יצחק אבן גיאת

הראבי"ה

הרוקח

הרא"ש

המנהיג

הרמב"ן

הר"ן

וגם ר"י בתוס שאין לגעור אבל לכתחילה מורים לברך לפני.

ע"פ טהרת הבית

ומה שכתבת ברשימת הראשונים שאומרים לברך אחרי, את הרמב"ן והר"ן - פתחתי את הרמב"ן והר"ן ואתה לא הבאת את סוף דבריהם.

וז"ל הרמב"ן ונ"ל שהוא בכלל מה שאמרו חוץ מן הטבילה דהאי נמי זימנין דגברא לא חזי ור"ש ז"ל פ' בטבילה דכיון דאיכא טבילה דגברא לא חזי כגון בעל קרי ומשמשת שפלטה שכבת זרע תקינו בכולן שיברך לאחר טבילה וכ"נ שהרי בכולן מברך על מפני שהוא לאחר עשייתן ודעת רבינו והגאונים ז"ל שלא אמרו אלא באותה טבילה דגברא לא חזי לברכה אבל לא באחרות, וא"ת א"כ יברך לטבול, י"ל לא רצו להתקין להם שתי מטבעות שלא יראה כחלוקה וכעין מה שפירשנו למעלה ולפי דבריהם כיון דבטלוה השתא לטבילותא לא משכחה ברכה בסוף אלא בטבילת גר בלבד כמ"ש רבינו ז"ל:

וכך הוא גם דברי הר"ן שם.

את הראשונים הללו בדקתי בפנים. וכותבים להדיא שאחר שבטל טבילה לב"ק אין מברכין אחרי רק הגרים בלבד.

אין לי זמן כעת לבדוק את הראשונים שהבאת, ומסתמא שנמשכו אחר דברי ר"י שלא לגעור, וגם צריך להזכיר שהמקור לזה הוא מנהג נשים שנהגו כן.

אבל מה שברור שגם אלו הסוברים לברך אחרי, אם בירך לפני יצא יד"ח, ולהרמב"ם (פי"א מברכות הל ו-ז) וסיעתו אם בירך אחרי הוי ברכה לבטלה .

ולפלא שחוששים לכמה דעות בפוסקים לסב"ל, וכאשר ראשונים רבים סוברים שהוי ברכה לבטלה, לא חוששים. ואכמ"ל
 
אין לי זמן כעת לבדוק את הראשונים שהבאת
וגם לא את אלו שהבאת אתה
ע"פ טהרת הבית
וגם צריך להזכיר שהמקור לזה הוא מנהג נשים שנהגו כן.
כמה פעמים אפשר לחזור על הטענות הטפשיות האלו?
אם הפוסקים מתייחסים לזה כמנהג, זה מנהג.
לא משנה התירוצים.
 
חבל שבמקום לענות לעניין, אתה עובר לרמה אחרת.
כי אם היית מעיין בתוס' בפסחים הנ"ל היית מבין מהיכן נוצר המנהג, ואם היית יורד לסו"ד הטה"ב היית מבין שלכו"ע אם בירכו קודם הטבילה, אין ברכה לבטלה, ולאחר הטבילה מחלוקת הראשונים ודעת הרמב"ם וסיעתו ורבים מן הראשונים זו ברכה לבטלה. ולא חשבת ע"ז שחוששים לסב"ל אפילו לכמה פוסקים, וכ"ש כאן שרבים מן הראשונים ועל צבאם מרן השו"ע שסוברים לברך לפני, איך לא נחוש לסב"ל...
 
כי אם היית מעיין בתוס' בפסחים הנ"ל היית מבין מהיכן נוצר המנהג, ואם היית יורד לסו"ד הטה"ב היית מבין שלכו"ע אם בירכו קודם הטבילה, אין ברכה לבטלה, ולאחר הטבילה מחלוקת הראשונים ודעת הרמב"ם וסיעתו ורבים מן הראשונים זו ברכה לבטלה. ולא חשבת ע"ז שחוששים לסב"ל אפילו לכמה פוסקים, וכ"ש כאן שרבים מן הראשונים ועל צבאם מרן השו"ע שסוברים לברך לפני, איך לא נחוש לסב"ל...
אין סב"ל במקום מנהג.
 
כי אם היית מעיין בתוס' בפסחים הנ"ל היית מבין מהיכן נוצר המנהג, ואם היית יורד לסו"ד הטה"ב היית מבין שלכו"ע אם בירכו קודם הטבילה, אין ברכה לבטלה, ולאחר הטבילה מחלוקת הראשונים ודעת הרמב"ם וסיעתו ורבים מן הראשונים זו ברכה לבטלה. ולא חשבת ע"ז שחוששים לסב"ל אפילו לכמה פוסקים, וכ"ש כאן שרבים מן הראשונים ועל צבאם מרן השו"ע שסוברים לברך לפני, איך לא נחוש לסב"ל...
הפוסקים שכותבים שמחמת המנהג צריך לברך אחרי הטבילה,
לא ידעו שזה 'מנהג נשים' או שאר תירוצים?
ידעו, ובכל זאת החשיבו את זה למנהג.
וכמשנ"ת במקום מנהג לא אומרים סב"ל.

עכשיו מה יש לך לטעון?
 
גלית את אמריקה.
אכן אין סב"ל במקום מנהג, מנהג שנוסד ע"י גדולים, ולא ע"י נשים. ע"י יבי"א ח"ט ובכ"ד ואכמ"ל
הפוסקים שכותבים שמחמת המנהג צריך לברך אחרי הטבילה,
לא ידעו שזה 'מנהג נשים' או שאר תירוצים?
ידעו, ובכל זאת החשיבו את זה למנהג.
וכמשנ"ת במקום מנהג לא אומרים סב"ל.

עכשיו מה יש לך לטעון?
 
ראשי תחתית