ס"ת על גוויל - מדוע עדיין כל ספרי התורה שלנו דיעבד גמור?

[כהנא דמסייע]

יכול להיות שבמשך הדורות מרחו על הגויל איזה חומר בשביל זה. והיום מעדיפים בלעדיו.

השערה ותו לא

אתה שוב מדבר כמו תגרן בשוק.

בכל אופן אלו דברי הבל כי אין שום קשר לגירוד מצד בשר, לכך שהדיו נתפס או לא נתפש בצד שיער.

מדברים על צורת העיבוד ועוד הרבה ענינים. תדבר עם מומחים יסבירו לך.
אבל אנא נסיים שיח.
עד שתלמד תרבות שיח.

 

[רק תורה]

יש לך נתונים שדווקא בגויל זה מסתדר? (את הגמרא אני מכיר. אני שואל בפועל).

בגמרא מבואר שששה טפחים מסתדר וכך נפסק בס' רעב. משא"כ "בקלף איני יודע" ובירושלמי לא נתנו בו שיעור.

בגמ' מוכח להיתר.

קושיה טובה. מ"מ הכי דעת מאירי שבת עט בשם י"א וכ"פ בקרי"ס.

 

[המעורר]

בגמרא מבואר שששה טפחים מסתדר וכך נפסק בס' רעב. משא"כ "בקלף איני יודע" ובירושלמי לא נתנו בו שיעור.

כבר כתבתי שאת הגמרא אני יודע. שאלתי מה במציאות. שהרי גם בגויל אפשר לכתוב אותיות גדולות או קטנות. מאידך גם בקלף אפשר לכוון.

קושיה טובה. מ"מ הכי דעת מאירי שבת עט בשם י"א וכ"פ בקרי"ס.

ומי עוד סובר כן? (כתבת 'הרבה ראשונים').

 

[רק תורה]

כבר כתבתי שאת הגמרא אני יודע. שאלתי מה במציאות. שהרי גם בגויל אפשר לכתוב אותיות גדולות או קטנות. מאידך גם בקלף אפשר לכוון.

ההלכה בגוויל ששה טפחים והכי הוי ארכו כהיקפו, וכך נפסק בכה"פ. איני רואה סיבה לחשוב שבמציאות אינו כן ועכ"פ ראיתי כתוב כן ואיני זוכר כרגע להביא מקור. למעשה בקלף לא עושים כן.

ומי עוד סובר כן? (כתבת 'הרבה ראשונים').

כמדומה שהתחלף למר 'כמה' ב'הרבה', המאירי והי"א הוו עכ"פ 'כמה'.