נכון יותר לומר גזלןאם שפך במזיד אולי ניתן לחייבו מדין גנב.
לדינא לכאו' להנ"ל אין חילוק ופטורנכון יותר לומר גזלן
שמעתי פעם סיפור (איני לוקח אחריות על אמינותו) שהגיע לר' חיים מבריסק דין תורה כזה:אבל לא הזיק ולא הפסיד לו כלום
מה"ת לומר דכבתה אינה זקוק לה הופך את השמן להפקר בדיני ממונות?יש לדון באדם ששפך בשוגג ואולי אפי' במזיד שמן של חנוכיית חבירו
דהנה קיי"ל כבתה אין זקוק לה וא"כ לא הזיקו כלום ויפטר מתשלום על הנזק?
וכן הזכרנו לעיל את נידון זהאפשר ללמוד זה מדין המזיק אתרוג מהודר של חבירו אם יכול ליתן לו אתרוג כשר, בנידון שדנו המהר"ם מינץ ועוד והוכיחו מקורבן שאם הזיק לו שור יכול ליתן לו שה.
ולכאו' גם בנידו"ד הרי יכול לצאת בכבתה אין זקוק לה, אבל ודאי שעדיף שידלק כשיעור עד שתכלה רגל מן השוק שיש פרסומי ניסא גדול יותר.
אם השימוש וההנאה נאסרה בהנאה אין לזה שוויותמה"ת לומר דכבתה אינה זקוק לה הופך את השמן להפקר בדיני ממונות?
מדין כל העומד להיעשות?
בפשטות כל עוד לא נשרף עדיין שווה כסף.
ואם הוא אדמו"ר וניתן לארוז את יתרון השמן בבקבוק שימותג באופן הנכון, יתכן ויהא שווה גם כסף רב...
לכאו' דוקא היכא דבאין כאחת,אבל בכיבוי ונזק פטור