פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 456
כרך א או ב?
ספר טוב ללימוד הלכות טהרה לבני תורה
- יוזם האשכול אנו עמלים
- תאריך התחלה
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
אינני זוכר אבל זה על וסתות בהתחלה כנראה ח''א
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,559
מצויין אצלי שבסי' קיג ס"ק כג, וביאוה"ל ד"ה אין שגירת התנור, העיזו פניהם לחלוק ע"ד מרן הב"י, בלא הכרח כלל. ואמ"א כעת.
נשמח שמי שיכול יעלה.
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 159
מדברים כאן הלכות טהרה
אתה רוצה תעלה באשכול אחר
ולמה לכתוב בלשון בוטה
ובפרט אם אתה לא מתכונן להכנס ולהסביר את הרקע
ולהביא המקורות
שנוכל להיות אובייקטיביים
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 3,559
אכן מדברים כאן על הל' טהרה, אבל כפי שרבים אמרו לי זה סוג הגישה שלהם.
מה לשון בוטה?
למה החלטת שאני לא מתכנן להיכנס ולהביא מקורות?
הבאתי את המקור.
מי שיש לו אפשרות להעלות צילום, יעלה, וכך נוכל לדון, ולהיות אובייקטיבים.
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 456
מצ"ב
רק חשוב לציין שאת הכרך הזה לא כתב הרב מאדאדר אלא חכם אחר מכס"ר, ולא בהכרח שהם מסכימים אחד עם השני
אכן כדאי לעיין שם, ומי שיכול להעלות צילום עבורך (אין את זה באוצר החכמה).
רק חשוב לציין שאת הכרך הזה לא כתב הרב מאדאדר אלא חכם אחר מכס"ר, ולא בהכרח שהם מסכימים אחד עם השני
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 159
תוכל להוכיח את זה
אני עיינתי בהלכות תערובות שלהם ולא ראיתי גישה כזו
ואם יש מקום להעיר אדרבה
זה התקפה מאד חריפה, צריך לבסס את זה כדי לומר משפט כזה חריף
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 159
????
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
@פלוריש (אריאל)
למשל: הכריע שאין צריך אפילו לכתחילה, בדיקה בוסת שאינו קבוע, מכח ביאורו בדברי הרשב''א "אע''פ" הוא לשון לכתחילה. בזמן שהדיוק הפשוט הוא בדיוק להיפך. וע''פ זה הכריע את ההלכה.
ואביא הדברים עליהם נסובים הדברים.
בדיקה לכתחלה בוסת שאינו קבוע
הנה הטור (בסוף סימן קפד) כתב בשם הרשב''א "יש לה וסת שלא קבעתו עדיין שלש פעמים, והוא פחות מעונה בינונית, כגון שראתה מכ"ה לכ''ה וכיוצא בזה, אע"פ שלא בדקה, כיון שלא הרגישה בדם, טהורה בלא בדיקה". ומדוייק מלשון הרשב''א דבדיעבד קמיירי שאמר ''אע''פ שלא בדקה'' משמע דהייתה צריכה בדיקה אלא שלא בדקה. ואי לאו הכי הוי ליה לרשב''א לומר בתור דין ברור ומוחלט דאם ''יש לה וסת שלא קבעתו וכו' אינה צריכה בו בדיקה'', ולא הו''ל למימר בלשון כזה דאפי' אם לא בדקה טהורה, משמע דאינו אלא בדיעבד.למשל: הכריע שאין צריך אפילו לכתחילה, בדיקה בוסת שאינו קבוע, מכח ביאורו בדברי הרשב''א "אע''פ" הוא לשון לכתחילה. בזמן שהדיוק הפשוט הוא בדיוק להיפך. וע''פ זה הכריע את ההלכה.
ואביא הדברים עליהם נסובים הדברים.
בדיקה לכתחלה בוסת שאינו קבוע
צא וראה כיוצא בזה בגמרא חולין (ב ע''א) "הכל שוחטין, ושחיטתן כשרה", ובגמרא מקשינן סתירה בין רישא לסיפא 'הכל שוחטין' - לכתחלה, 'ושחיטתן כשרה' – דיעבד. וה''נ כאן שכתב הרשב''א ''אע''פ שלא בדקה טהורה'' הרי זה בדיעבד.
וראיתי בס' אמרות טהורות (עמ' קלב) שכתב לומר ד'אע''פ' הוא לשון 'לכתחלה'. ויסוד דבריו הוא מדברי התוס' יו''ט בסוטה (פ''ט מ''ה) על עגלה ערופה ד'מורידין אותה לנחל איתן וכו' אע''פ שאינו איתן כשר'', ופירשו רש''י והרע''ב דאיתן אינו דין לעיכובא אלא למצוה לכתחלה, והתוי"ט העיר על דבריהם "וקצת קשה, דהוי ליה למתני "ואם אינו איתן כשר" שזהו ל' דיעבד. אבל לשון אע"פ משמעותו להוציא ולאפוקי שלא נטיל עוד תנאי בדבר". והביא פירוש הרמב''ם, דלא כרש''י ורע''ב: "ענין איתן גדול כמו שאמר "גוי איתן הוא" (ירמיה ה'), ואומר אם היה חזק ההמשכה, ואפילו שלא היה גדול השיעור כשר. וכבר פירשו איתן קדמון", וביאר התוי''ט כונתו "בא לומר שאיתן יש בו שני פירושים גדול וחזק. ושאמר התנא דקפידת הכתוב על החוזק. ואע"פ שאינו גדול", והיינו דלרמב''ם אין צריך שיהא 'גדול' וסגי ב'חוזק' גם לכתחלה. (וע' שבת קכ,א, וקכב,ב, וביצה יד,ב). ומכל מקום נתבאר ד'אע''פ' הוא לשון לכתחלה, וא''כ מה שכתב הטור בשם הרשב''א לשון אע''פ הוא להורות דהוי לכתחלה דא''צ בדיקה.
ועל זה אני משיב:
ואמנם לאחר המחילה נראה דאין דבריו מחוורים, מתרי טעמי, הנה לשיטת רש''י והרע''ב רואים דלשון אע''פ הוא 'דיעבד' ולא לכתחלה. וכן מוכח מהש''ס יומא (סב ע''א) במשנה "שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד, ואף על פי שאין שוין כשרין", מבואר להדיא דלשון אע''פ משמש כ'דיעבד' דהרי בודאי דהדין לכתחלה שיהיו שוין ובדיעבד אע''פ שאינן שוין כשרים. ודברי התוי''ט קשים מהתם.
ויתירה מכך הרי גם התוי''ט מודה דלשון 'אם' מורה דיעבד לכו''ע, והנה במקור הדברים ברשב''א (ב''ז ש''ב) הלשון הוא ''היה לה וסת שאינו קבוע, אם לא בדקה בשיעור וסת, ולא ראתה ה''ז טהורה'', הרי דנקט הרשב''א לשון 'אם' ולא לשון 'אע''פ'.
ולענ''ד להתבסס על דיוקים כאלה, ופחות על הסברות היסודיות בסוגיא הוא דבר שבעיון קל, יכול להדחות. וכמו שראית במקרה זה
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
מה עניין זה לזה!
שם נאמר תחילה הדין הרגיל ואח"כ דין שני. מה שאין כן הכא שכלל את שתי הדינים יחד.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
הרע"ב לא חשיב כדעה מאחר ומעתיק דברי רש"י.
ובלאו הכי רש"י והרמב"ם הלכה כהרמב"ם אפילו לדעת אחינו האשכנזים.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
הבאתי ראיה מגמרא מפורשת
וגם מלשון הרשב''א גם לדעת הרמב''ם
כך שאתה קורא קטע ושוב מגיב
קרא ברצף
ואז
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
סבלנות.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
הרע''ב הרבה נמשך אחרי הרמב''ם לא פחות מרש''י
ובענינים אלו אם הכריע כחד מינייהו ודאי חשיב דעה
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
אין ראיה משם כלל וכלל!
א) שם נאמר בהדיא "מצווה" והאע"פ קאי על ההכשר.
ב) שם נאמר תחילה הדין הרגיל ואח"כ דין שני. מה שאין כן הכא שכלל את שתי הדינים יחד.
מילא על הגרא"ב מאדאר לא ידעת את גדלו אך איך חשבת לדחות בכזו קלות את הרמב"ם והתוספות יום טוב?
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
אינני מבין הלשון 'אף על פי' הוא לשון לכתחילה? אז למה הוא נכתב במצב של דיעבד???
מה כל הענין הזה הרי בודאי שאביא מקורות שמהם ברור שמדובר שרק דיעבד
בגלל שזהו תנאי שכתוב שם בלכתחילה
ואע''פ כן הזכירו לשון אע''פ להשמיענו שזה דיעבד.
ופשוט.
ולגבי ההמשך טענתך
מילא על הגרא"ב מאדאר לא ידעת את גדלו אך איך חשבת לדחות בכזו קלות את הרמב"ם והתוספות יום טוב?
תשובתי פשוטה כשרש''י ורע''ב מבינים שזה דיעבד,
וברמב''ם זה לא מוכרח כלל וכלל, אלא פרשנות של תוי''ט
ודאי שדברי רש''י בביאור פירוש המילות הרבה יותר נחשב מכריח.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
הוכחתי שהדין לא נכון גם לפי התוספות יום טוב שהוא כותב שם בפירוש שלשון 'אם' הוא דיעבד.
ולכן התחשבתי בכל הסברות שעלו.
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 456
מצ"ב
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
הכותב התבלבל בין ההתחלה לסוף וודאי לא עשה זאת בזדון.
לתועלת העניין אביא צילום מלשון הרשב"א בתורת הבית.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
חושבני שהערתי בצורה הכי מכובדת
אני מבין שאתה תלמיד כסא רחמים
אבל אל תקח את זה אישית
בכלל
יש לי הרבה ידידי נפש משם ואני מעריך אותם
גם אם יש לי ביקורת קטנה
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
ברשב"א שהבאתי בסוף הוא לא הרשב"א שאתה הבאת. זה הרשב"א של האע''פ
אני הבאתי את האם
ואותו לא הבאת
נראה לי שאתה התבלבלת לא בזדון
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
אינני יודע מה אתה רוצה?
כתוב בלשון הרשב"א "אם" וזה לשון דיעבד
מה אתה מביא לי שיש גם לשון אע''פ, וכי לא ידעתי את זאת ולא דנתי בזה?
גם אני אביא צילום הרשב''א
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
זה עוול כלפי הקוראים לכתוב כך, כאילו זו היתה הסיבה היחידה.
א) הוא הסתמך על ביאורו שלדעת הר"מ והרי"ף אף בווסת קבוע אינה צריבה בדיקה.
ב) הוא הסתמך על כך שלא כתב הרשב"א כלל שצריך בדיקה בווסת קבוע.
ג) הוא הביא שבעה מקורות לכך שאע"פ פירושו לכתחילה.
ד) הוא הסתמך על דעתו שבווסת שאינו קבוע חוששת לעונת שלושים בלבד.
ה)הוא הוכיח מלשון הב"י שכתב בהדיא אינה צריכה בדיקה.
וראה בקבצים המבוארים לעיל שדן בכל "הסברות היסודיות בסוגיא"
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
ריבוי ההודעות לא ישנה מאום אני כתבתי בכדי שהקורא יבין עם מי האמת
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
אכן גם האותיות הגדולות לא משנות כלום
ושוב חבל שאתה לוקח אישית.
אני עצמי כתבתי שמביא דברים בהיקף גדול
אך שלומדים הסוגיות בעיון הדברים נוטים לחומרא, וגם ממקורות דבריו עצמם
אלא שדיוקים אלו הכריעו את הסוגיא לדעתו. זה צורת הכרעה, ועל זה הערתי.
אל תתעצבן תכיל שיש דעות שונות וגם חוסר הסכמה
וזה לא סותר שאני מכבד אותו מאד.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
רק אכתוב שמכח דיוקים אלה חלק על כמעט כל האחרונים שכתבו בהבנת הרשב''א שצריך לכתחילה. מכח דיוקים כאלה ואחרים, לא מוכרח ברשב''א וב''י.
ולדעתי אין דיוקים לא מוכרחים אלו
ועל זה התכוונתי: שאמרתי שמכריע מכח דיוקים כאלה נגד הרבה אחרונים (ואני מקוה שלא תעשה מזה אשכנזים ספרדים בזמן שאותו דיק אפשר לדייק גם בדרכ''מ וכבר אחרונים רבים ספרדים דחו דיוקים אלו, והובאו בדבריו)
ב"ח (סי' קפ"ט ס"ק ל"ב) – "דלכתחלה צריכה לבדוק בשעת הוסת".
פרישה (ס"ק י"ח, סי' קפ"ט ס"ק ס"ה. עי' בדה"ש סי' קפ"ד ציונים ס"ק פ"א).
תוה"ש (סי' קפ"ט ס"ק מ"א) – "דברי הב"ח והפרישה ... והוא נכון".
מקור חיים (סי' קפ"ט ס"ק ק"ל, תפארת צבי ס"ק כ"ח) – "ומתרץ הב"ח ...".
גר"ז (ס"ק כ"ח, סי' קפ"ט ס"ק ד', ס"ק ע"ב, ס"ק פ"ח) – "כשיגיע הוסת. אפילו אינו קבוע (ב"ח פרישה מנחת יעקב סימן קפ"ט)".
ערה"ש (סעי' ל"ד, סעי' ל"ח, סי' קפ"ט סעי' נ"ט) – "באשה שידוע שאין לה וסת קבוע לכתחלה צריכה בדיקה בעת וסתה כפי דרך וסתה שאינו קבוע".
אג"מ (יו"ד ח"ג סי' נ') – "ואם הוא חדש חסר חוששין גם ליום למ"ד שהוא יום החדש כהש"ך סימן קפ"ט ס"ק ל' וצריכה הפרשה ובדיקות כיום הוסת הנ"ל".
באר משה (ח"ב סי' ס') – "אנן פסקינן שתבדוק עצמה גם ביום וסת שאינו קבוע".
עי' הגרשז"א זצ"ל (ישורון חט"ו עמ' ק"ס, שולחן שלמה נדה פרק ב' סעי' ל"ט, סעי' מ"א, עיונים סי' קפ"ד על סעי' ב' [עמ' ער"ב]) – "בוסת שאינו קבוע צריכים לכתחלה להחמיר ולבדוק בעונת הוסת כמבואר בשו"ע".
קנה בשם (היכל הורה ח"א הוראה קמ"ג אות ט"ז) – "צריכה לבדוק".
הגריש"א זצ"ל (משנת השלחן תשובה כ"ט, פתחי דעת ח"ב פרק ל"ט הע' ג').
ששבה"ל (ס"ק ב', סיכום אות ג').
חוט שני (ס"ק י"ז אות ו', סי' קפ"ט ס"ק ה').
וכן הגאון ר' מסעוד בן שמעון במנחה טהורה
ונחלת לוי ח''א יו''ד סי' ט
ויש ראשונים מפורשים שמחייבים את זה
ואפושי פלוגתא לא מפשינן בדיוקים שכאלה.
זו דעתי והבוחר יבחר
נערך לאחרונה:
דברי הברית
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 46
יפה ששמת לב.
אולי תבין מזה שההבדל בין הדרך שאתה רוצה לפסוק לבין הדרך שהוא רוצה לפסוק זה ההבדל בין דרך הלימוד הספרדית לאשכנזית.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
מ''מ מלשון השו''ע (סעיף ט') שכתב "שאר נשים צריכות בדיקה כשיגיע הוסת עבר הוסת ולא בדקה, ולא הרגישה טהורה בלא בדיקה. וי''א שאסורה עד שתבדוק אם יש לה וסת קבוע, או שהוא יום ל' אם אינו וסת קבוע''. ומדפירט בסיפא בדעת הי''א חילוק בין 'קבוע' לאינו 'קבוע' לענין דיעבד, משמע דברישא אין חילוק ולכו''ע בעינן בדיקה לכתחלה אף בוסת שאינו קבוע. וכזאת דייקו רוב ככל האחרונים בדעת מרן וכן הוא המנהג פשוט.
כהנא דמסייע
חבר בכיר
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 2,825
ממש לא
הכרתי רבנים ספרדים יותר ותיקים ממנו
סבי היה רב ראשי בג'רבא ולמדתי עמו הרבה
ואינני חושב כלל שהיה מיקל מכח דיוקים כאלה.
וגם היה מתייחס ברצינות לב''ח ולשאר גדולי אשכנז, אם בדברי הב''י יש מבוכה, או אפי' אם רוה''פ חולקים היה חושש ולא מיקל לכתחילה. בודאי