ספר בית הבחירה למאירי, ומחברו

[ואני תפילתי]

ומרן החיד"א משבח את מרן הב"י שאינו מזכירו למהגדל עוז???
זה הכוונה?

הכוונה היא שבחיבוריו מרן הב"י כמעט ואינו מזכיר את בעל ה"מגדל עז", אלא כאשר יש צורך מסוים – למשל לצורך הבהרת בקיאות, או כשהוא מביא תשובה מחכמי לוניל.
אין הוא בא לשבח את מרן, אלא להביא ראיה לכך שחכמי הדורות לא כל כך התייחסו לחידושיו.

 

[נוריאל עזרא]

ומרן החיד"א משבח את מרן הב"י שאינו מזכירו למהגדל עוז???
זה הכוונה?

הכוונה היא שבחיבוריו מרן הב"י כמעט ואינו מזכיר את בעל ה"מגדל עז", אלא כאשר יש צורך מסוים – למשל לצורך הבהרת בקיאות, או כשהוא מביא תשובה מחכמי לוניל.
אין הוא בא לשבח את מרן, אלא להביא ראיה לכך שחכמי הדורות לא כל כך התייחסו לחידושיו.

לכאורה כוונת החיד"א שבניגוד לראב"ד שכתב על המגדל עוז בחריפות על עיונו ומשבח את מרן הב"י שנזהר מזה ופשוט בחר בדרך אחרת והיא להביאו רק לעניין בקיאות וכדו'. ובכך גם נמנע מלהשיג עליו לכאורה וגם כשהביאו לא הביאו היכא שאחרים ישיגו עליו אלא היכא שלאחרים תהיה תועלת ממנו וכך העצים את שמו ודבריו.

 

[יוסף]

אגב מה שהבאת לעיל בשם הר' לנדו

כך השיב בדבר זה הגרש"ז אוירבאך שבדברים האלה אף גדולים שבדור לא יכולים היו לחלוק על החזו"א
עיין בספר תאריך ישראל [טאפלין] עמ' נד בהע'

הצג קובץ מצורף 8997הצג קובץ מצורף 8998

לפי דעתי, לנו אין שום צורך לדון בדעות אלה, אלא לדון מה שרבותינו דנו, ובאור לציון וכן ביביע אומר הוחשב הדבר לספקא דדינא, והם דוקא כן התחשבו בחולקים, (ובפרט ברדב"ז) ואין זה מעלה ולא מוריד לדידן שאר הדעות בענין.

 

[יוסף]

לכאורה כוונת החיד"א שבניגוד לראב"ד שכתב על המגדל עוז בחריפות על עיונו ומשבח את מרן הב"י שנזהר מזה ופשוט בחר בדרך אחרת והיא להביאו רק לעניין בקיאות וכדו'. ובכך גם נמנע מלהשיג עליו לכאורה וגם כשהביאו לא הביאו היכא שאחרים ישיגו עליו אלא היכא שלאחרים תהיה תועלת ממנו וכך העצים את שמו ודבריו.

או אולי בדרך אחרת, שרואים שגם מרן עמד על כל מה שכתבו האחרים, ונשמר גם הוא מזה.
וכנראה ששני הדברים אמת.

 

[נוריאל עזרא]

ראיתי כעת ויישר כחו. אם כי עדיין אין זה משנה את עיקר הדברים שכתבתי.
אגב נפלאתי מאוד לראות [שם עמ' 110] שמצטט ניק עלום מפורום אוצה"ח.

לתועלת מי שזה מעניין אותו אצטט את התגובה המלאה של הניק עלום השם בפורום אוצר החכמה או בשמו הניקי "חובב ספרים" וז"ל:

חובב_ספרים

Re: תיקונים לפסקי תשובות - בענין קו התאריך​

הודעהו' ספטמבר 18, 2015 3:31 pm

נדמה לי שדוקא החולקים על החז"א הם אלו המשכתבים היסטוריה לכפות דעתם על אחרים. אני שמעתי באופן אישי מהגאון ר' מאיר סאלאווייציק שליט"א שהגרי"ז כעס מאד על אלו שפסקו שלא כבעל מאור עד כדי כך שהוא שלח שליח לרימ"ט להודיע לו שאם הוא לא יחדל מכתיבת קונטרסים נגד פסקו של החז"א הוא [הגרי"ז] יצא נגדו בעצמו. [הגרמ"ס אמר לי שהגרי"ז הסביר לו כל הענין והצדדים לכאן ולכאן, והוא נכח בשעה שהגרי"ז שלח שליח הנ"ל. עיקר טענת הגרי"ז היה שדברי בעה"מ ברורים משא"כ כל מה שהובא לפסוק כנגדו שאינם ברורים, וא"א לפסוק נגד דברים ברורים של ראשון ע"פ דברים לא ברורים.]
גם דעתו של הגאון ר' שמחה זליג מבריסק נטה לדעתו של החז"א. [ושמעתי (לא מהגרמ"ס) שהיה לו קבלה מהגר"ח על זה.] וכן נראה ממכתביו בענין. ומש"כ בענין המנהג מבואר בדבריו שכתב רק אם יש מנהג וכבר נתבאר דמה שאמרו שיש שם מנהג מפוקפק ביותר.
הנסיון של החולקים על החז"א להציג זה כאיזה דעת יחידאי של החז"א שלא נוהגים כך אינו נכון כלל.
רובם ככולם של החולקים הם רבנים שמשקלם בחכמה ובמנין שולי מאד, וכמעט לא שומעים פסק שלהם בשום שאלה אחרת.
יש גם נסיון להציג המנהג היום שלא כחז"א אבל למעשה מקובל להימנע מלהיות במקומות עם שאלה זו. שמעתי מאחד מרבני הכשר מפורסם בארה"ב שהוא נאלץ להיות ביפן עבור ההכשר איזה פעמים בשנה והוא נוסע תמיד לסין בשבת שלא להיות במקום ספק, והוא מוצא תמיד הרבה משגיחים ליפן הנמצאים בסין מאותו טעם.
אומרים שנעשה אג'נדה של חוברת תורני של חסידות מסוימת להראות שדעת החז"א מבוטלת לאחר שהאדמו"ר שלהם היה ביפן ועשה מלאכות דאורייתא ביום השבת של החז"א.

אצרף גם את העמוד הרלוונטי מהאשכול שם למי שמעוניין וחסום לו.

 

[כאחד העם]

שבניגוד לראב"ד שכתב על המגדל עוז בחריפות

כנראה נפלה טעות וכוונתך למהרש"ל ולא לראב"ד [הראב"ד היה הרבה הרבה לפני המגדל עוז]

 

[נוריאל עזרא]

כנראה נפלה טעות וכוונתך למהרש"ל ולא לראב"ד [הראב"ד היה הרבה הרבה לפני המגדל עוז]

אכן ייש"כ

 

[כאחד העם]

לפי דעתי, לנו אין שום צורך לדון בדעות אלה, אלא לדון מה שרבותינו דנו, ובאור לציון

דעתך מאוד חשובה לנו [ואולי נפתח אשכול מיוחד לכך]

מ"מ באור לציון מבואר להדיא שהעיקר בזה כהחזו"א

 

[יוסף]

א. חבל שלא הבאת את סוף הדברים. וזה לשונו: אלא שלחומר הענין, אין הדברים אלא להלכה ולא למעשה. וראוי שלא להכנס לבית הספק הזה. ולכן סוחר וכדו' שמוכרח להיות באותם מקומות שיש בהם שאלה על קו התאריך, ישתדל מאוד לשהות שם רק בשאר ימי השבוע, ולא בימים שיש אומרים שהוא שבת. ומי שהוכרח להיות שם באותם ימים שהם ספק שבת, יש לו להחמיר בדברים דאורייתא בשני הימים. עד כאן לשונו.
ב. למרות הציניות שבדבריך, אכתוב את דעתי בענין.
אם הדברים היו הפוכים, האם היה הצד השני היה מותיר פתח לדיון שלא לפי דעת רבותיו?! אם לדעתך הוא היה אומר "כולה שלי", אזי מידת הדין (וגם החסד תסכים לה) שצריך לדון בענין זה אך ורק לפי דעת רבותינו, ולא להפוך ולהפוך מה בדיוק... והאם...
זו דעתי.

 

[כאחד העם]

א. חבל שלא הבאת את סוף הדברים. וזה לשונו: אלא שלחומר הענין, אין הדברים אלא להלכה ולא למעשה. וראוי שלא להכנס לבית הספק הזה. ולכן סוחר וכדו' שמוכרח להיות באותם מקומות שיש בהם שאלה על קו התאריך, ישתדל מאוד לשהות שם רק בשאר ימי השבוע, ולא בימים שיש אומרים שהוא שבת. ומי שהוכרח להיות שם באותם ימים שהם ספק שבת, יש לו להחמיר בדברים דאורייתא בשני הימים. עד כאן לשונו.

ברור שלחומרא נוקטים כהצד השני
כל הנושא פה היה גבי הקולא שיש בשיטות הנוגדות את החזו"א
ומה שהעלו לעיל בשם הר' לנדו זה היה הנושא, שנקטו שם לקולא נגד החז"א, ובזה האור לציון נוקט ג"כ כהחזו"א
ולכן העלתי את הקטע הרלוונטי ולא את ההמשך שהוא פחות רלוונטי כאן לאשכול הנוכחי

ב. למרות הציניות שבדבריך, אכתוב את דעתי בענין.
אם הדברים היו הפוכים, האם היה הצד השני היה מותיר פתח לדיון שלא לפי דעת רבותיו?! אם לדעתך הוא היה אומר "כולה שלי", אזי מידת הדין (וגם החסד תסכים לה) שצריך לדון בענין זה אך ורק לפי דעת רבותינו, ולא להפוך ולהפוך מה בדיוק... והאם...

ולכן הבאתי לך את דעת רבותינו חכם בן ציון שכתב את מה שכתב

ולגופו של עניין עצם הגישה שלך לנושא היא מוטעית- כי את כולם עניין מה דעת החזו"א ואף החולקים בעניין, כי הוא שידד בזה העמקים והיה לו בזה דקויות
ואילו אותך זה כלל לא מעניין [כלשונך לעיל] ולכן הגבתי קצת בציניות

 

[יוסף]

אילו אותך זה כלל לא מעניין [כלשונך לעיל]

מעולם לא כתבתי כן על מה שכתב הר"ב חזון איש, ולא עלה בקצה דעתי. אני הגבתי רק על הציטטה שהבאת בשם אחרים שלא היתה כאן ואין כאן ספק ומחלוקת כלל.
ומה שכתבת שעיקר הנושא היה לקולא, אני זוכר את מה שהיה, וזה לא היה כך. מדובר במאמר שכתב אחד מהרבנים הכותבים ב"אליבא דהלכתא" של ישיבת אהבת שלום ושמו הוא הרב משדי, והוא פרסם בגיליון הקודם למכתב זה שאין הכרעה בזה מאחר ורבו החולקים, ואולי הוא גם הביא את דעתו של הרדב"ז, ועל כך יצא המכתב שהועתק כאן.

 

[שמעון טרבלסי]

מעולם לא כתבתי כן על מה שכתב הר"ב חזון איש, ולא עלה בקצה דעתי. אני הגבתי רק על הציטטה שהבאת בשם אחרים שלא היתה כאן ואין כאן ספק ומחלוקת כלל.
ומה שכתבת שעיקר הנושא היה לקולא, אני זוכר את מה שהיה, וזה לא היה כך. מדובר במאמר שכתב אחד מהרבנים הכותבים ב"אליבא דהלכתא" של ישיבת אהבת שלום ושמו הוא הרב משדי, והוא פרסם בגיליון הקודם למכתב זה שאין הכרעה בזה מאחר ורבו החולקים, ואולי הוא גם הביא את דעתו של הרדב"ז, ועל כך יצא המכתב שהועתק כאן.

האם הכוונה למאמר המצורף?

 

[כאחד העם]

והוא פרסם בגיליון הקודם למכתב זה שאין הכרעה בזה מאחר ורבו החולקים,

האם הכוונה למאמר המצורף?

אם כוונתך באמת למאמר הזה
יראה שכל דבריו זה ציטוטים מהספר קו התאריך הישראלי [כשר]
וכל החכמים שכביכול שחלקו על החזו"א [אם זה רא"ז ואם זה הגרימ"ט ואם זה רצ"פ] בעיניו זה ע"פ הספר הנ"ל
כך שאים בדבריו שום חידוש ושום שידוד העמקים, אלא סיכום ותמצות בקצרה של הספר הנ"ל

ורבו החולקים,

עוד דבר שצירך לשים על המשקל "מי אלו החולקים"
ובאיזה סדר גודל הם - מול החזו"א

 

[יוסף]

האם הכוונה למאמר המצורף?

כנראה שכן, איני יכול לזכור, (תבדוק מה שם הכותב, אין לי אוצר החכמה), אבל מאחר שהמערכת של אליבא דהלכתא נכוותה בפושרין, קל וחומר שתזהר ברותחין, וכפי הנראה לא פרסמה מאמרים נוספים בסגנון זה.

עוד דבר שצירך לשים על המשקל "מי אלו החולקים"
ובאיזה סדר גודל הם - מול החזו"א

לא נקטתי שום צד, רק כתבתי מהזכרון את דבריו של הכותב הנ"ל. ואני מסכים לגמרי בנושא הספציפי הזה לדעתך.
ובאשכול הנוסף נכתוב על הענין בכללותו, כפי מה אנו שוקלים, ומי לימד אותנו איך צריך לשקול, והאם באמת אנחנו משלימים עם הדברים...
(אני מפחד להכשל חס ושלום בכבודו הגדול והעצום של הר"ב חזון איש, ולכן אני מוסיף שהנושא הוא רק על הענין בכללותו, כלומר על כל הטאבו המפחיד שיש בנושא, שלא נראה שרבותינו קבלו אותו).

וכל החכמים שכביכול שחלקו על החזו"א [אם זה רא"ז ואם זה הגרימ"ט ואם זה רצ"פ] בעיניו זה ע"פ הספר הנ"ל

הוא הביא שם רבנים שלא הוזכרו בספר ההוא.

כך שאים בדבריו שום חידוש ושום שידוד העמקים

לא היתה שום יומרה כזו מצידו.

אלא סיכום ותמצות בקצרה של הספר הנ"ל

לא רק.

 

[שמעון טרבלסי]

כנראה שכן, איני יכול לזכור, (תבדוק מה שם הכותב, אין לי אוצר החכמה), אבל מאחר שהמערכת של אליבא דהלכתא נכוותה בפושרין, קל וחומר שתזהר ברותחין, וכפי הנראה לא פרסמה מאמרים נוספים בסגנון זה.

אכן זה שם הכותב.

 

[מעל ההגיון]

אחרי כל הדיון המגוחך האם המאירי... או...
בתכלס מי שלא מעיין במאירי מפסיד, יש כמה מעלות במאירי שאינן בשאר קמאי, ואולי עוד ייכתב בזה בע"ה, ועוד חזון לחזון

 

[כאחד העם]

אחרי כל הדיון המגוחך האם המאירי... או...

אדוני..
אנחנו כבר חצי אשכול לא בנושא הזה
עברנו מנושא לנושא בתוך נושא

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וככלל, אפשר שהתנגדותו לכתבי היד, היתה בעיקר כהוראת שעה, מחמת שהרשעים בדורו היו המוציאים לאור, ומטרתם היתה לנגח ולבטל את מוסדות הרבנות.

וכבר העיר מי שהעיר שגדול ה"רשעים" האלו, ה"ה הרב (?) ש. ליברמן, היה קרוב משפחה של החזו"א וגם התכתב עמו

אגב, המגדל עוז היה אחד מגדולי המקובלים בדורו

א. לא ידענא מי קבע שהיה מגדולי המקובלים, וידוע שהאר"י אמר שאחרי הרמב"ן אף א' לא באמת הבין [אם כי גם האר"י עצמו מצטט מהם, וצ"ע]

אגב מה שהבאת לעיל בשם הר' לנדו

כך השיב בדבר זה הגרש"ז אוירבאך שבדברים האלה אף גדולים שבדור לא יכולים היו לחלוק על החזו"א
עיין בספר תאריך ישראל [טאפלין] עמ' נד בהע'

הצג קובץ מצורף 8997הצג קובץ מצורף 8998

יצויין שהגרש"ז עצמו דיבר רק על ר' איסר זלמן [שמעולם לא פרסם את דעתו בנידון] והבני ציון
ורק הכותב (- הגר"י פורטנוי, כדמוכח בהמשך הדברים שם) הוסיף בסוגריים גם את הגרי"מ טוקצינסקי והגרי"א הרצוג
[והשמיט שכ"ה דעת המשפטי עוזיאל, הגרי"א הענקין, ועוד]

יצויין עוד דעת הגרשז"א עצמו -

 

[כאחד העם]

יצויין עוד דעת הגרשז"א עצמו -

מאידך יש בדעת הגרש"ז דברים אחרים

וכנראה היה מסופק בעניין, ואין ולאו ורפייא בידיה

וכמו שמובא בספר בירור הלכה בשם הר' ליטוואק [ואגב זה הודפס עוד בחיי הגרש"ז]

ועוד מובא שם גבי הר' כשר - שהר' צימרמאן השיב עליו בדברים קשים




וכן בספר מעדני שלמה [פריד] שהיה מקורב מאוד לגרש"ז, ושם הביא גבי ספירת העומר בין יפאן לא"י, והשיב לו שם הגרש"ז שזה שני זמנים שונים ולכן צריך לברך עוד פעם

שזה בעצם כהחזו"א

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וכן בספר מעדני שלמה [פריד] שהיה מקורב מאוד לגרש"ז, ושם הביא גבי ספירת העומר בין יפאן לא"י, והשיב לו שם הגרש"ז שזה שני זמנים שונים ולכן צריך לברך עוד פעם

שזה בעצם כהחזו"א
הצג קובץ מצורף 9058

הרב פריד עצמו כתב בהערה שם שלאו דוקא, והבאתיו לעיל
נשאר רק עדות הרב ליטוואק, וסמי חדא מקמי ארבע המקורות שהבאתי [ב' מהם ממקורביו]

מה שהביא מהרב צימרמן, יצויין מה שכתב להסביר את דבריו -

[ואגב, מי שיש לו היכרות קצת עם הגרח"צ יודע שהיה מבקר חריף שלא ישא פנים לזקן ונער לא יחון אם רק לא קלעו אל המטרה בדרך לימודם לדעתו, ודי בזה]