באנר תרומה

סגולת העראק דרבי יצחק אביחצירא

  • יוזם האשכול יוזם האשכול דברי מלך
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
באנר
אז זה אומר שהסגולה לא עבדה לפחות לחצי, וא"כ מי שחושב שהיא עזרה לו אינו אלא טועה...
מצד הלוגיקה יש לדחות: אפשר לטעון שהסגולה עוזרת, אבל אם שני המתמודדים עושים אותה, ממילא אינה יכולה לחול על שניהם ומתבטלת. כלומר, כדי להוכיח שהסגולה אינה עוזרת, צריך להביא מקרה ששנים התמודדו באופן שאחד עשה את הסגולה והשני לא, וזה שלא עשה ניצח. אי נמי, שלושה התמודדו, חלק מהם עשו את הסגולה וחלק מהם לא, ומי שזכה לא עשה את הסגולה.
 
כיון שהיום יום ההילולא אני מוצא לנכון לכתוב כמה עובדות על החכם עצמו, בנו הרביעי של רבינו יעקב אביחצירא זיע"א [מהספר אביר יעקב של הרב ריגל, אימתתי את כולם עם יהודי שהיה תלמיד מובהק של רבי מאיר אביחצירא שליט"א].
א - למד כחמש שנים ברצף בחברותא את כל ש"ס בבלי גפ"ת מהרש"א, עם אחיינו רבינו ישראל אביחצירא הבבא סאלי זיע"א.
ב - קבל רשות מאביו הגדול ללמוד קבלה מוקדם יותר ממה שקבלו שלושת אחיו הגדולים ממנו.
ג - מסר נפש על החזקת הישיבה בתאפיללת ונסע בכל רחבי מרוקו במקומות מסוכנים מאוד ולא חש, כדי לחלות פני נדיבים למען החזקת הישיבה, וזאת בשעה שהיא היתה ברשות אחיינו רבינו דוד אביחצירא זיע"א הי"ד.
ד - נרצח על ידי שודד ערבי מרוקאי באמצע מסע באחד היערות.
ה - בגיל צעיר מאוד חולל את המופת המפורסם עם הזזת ענני שמים למען יראו את הלבנה, [בספר של ריגל כתוב גיל 8, החכם הנז' אמר שאינו יודע רק קיבל שהיה זה בגיל צעיר מאוד].
זכותו תגן עלינו.
 
דבר מעניין הזדמן לי אתמול לשמוע בקול חי, לא הצלחתי לקלוט מי הדובר אבל דבריו מסתברים טובא, שהסגולה איננה עראק, אלא לעשות משהו לכבודו, ולעילוי נשמתו ביום ההילולא, ולהבטיח שיעשה כן גם בשנה הבאה והצדיק בזכות זה יתפלל עבורנו.
ואמר שיש מבני המשפחה הרוממה שעשו זאת במים, ולפני כארבעים שנה אחד מחכמי המשפחה אמר להכין עראק לסעודת ההילולא שהוא משקה חשוב, ונהגו בו, כדי שיהיה משהו מוגדר לכבוד הילולת הצדיק, ומבקשים בשעה שמכינים אותו להילולה איזו בקשה בזכות הצדיק, ולאו דווקא לשים פתק בפנים.
וזה הרבה יותר הגיוני.
ולפי זה עלתה בי מחשבת כפירה ממש שמא גם מי שלומד לעילוי נשמתו יכול לבקש, אבל מייד דחיתי שכנראה זה מפני שאני משוכנז ולא מבין וכו'.
 
נערך לאחרונה:
סגולת הערק חוצה מגזרים


סיפור מופת מסעיר מרגש את חצר חסידות תולדות אברהם יצחק, בדיוק שנה לאחר מעשה. הכל החל לפני שנה בדיוק, בתאריך י"ד בשבט, יום הילולתו של הצדיק המלוב"ן רבי יצחק אבוחצירא זי"ע". באותו ערב נערכה בביתר עילית שמחת החתונה לנכדו של האדמו"ר, בן לבנו הרה"צ רבי חיים מאיר קאהן, המכהן כרבם של חסידי הקהילה בעיר.

ל'אמס' נודע כי בעת שהאדמו"ר שהה בשמחה, בנו של האדמו״ר סיפר לו על הסגולה הנודעה של רבי יצחק אבוחצירא והערק. לפי המסורת, קונים בקבוקים וכותבים עליהם ישועה, פתק, ואם נושעים אז פותחים אותם בשנה הבאה בהילולה. האדמו"ר הקשיב רוב קשב, ומיד הורה לנכדו לצאת ולרכוש ארבעה בקבוקי ערק כדי לקיים את הסגולה במקום.

לאחר שהובאו הבקבוקים, נתן הרבי הוראה מדויקת שיכתוב על שלושת בקבוקים את השמות של שלושת הנכדים שלו. מדובר היה בילדיה של בתו, מרת מאנצ'ע המתגוררת בארצות הברית – נכד בן 32 ועוד שתי בנות כמעט בגיל 30. נכדים אלו היו "מעוכבי שידוך הרבה שנים", והבקשה הייתה ברורה: שיהיה להם שידוך בקרוב.

אולם הסיפור לא הסתיים שם. נותר בקבוק אחד מיותם. על הבקבוק הרביעי הרבי לקח פתק ורשם בעצמו משהו שאף אחד לא יודע ולא ראה, ושם על הבקבוק. הסוד נותר חתום בכתב ידו של הרבי, והבקבוקים נשמרו כפי שמורה הסגולה העתיקה, בציפייה לישועה שתבוא במהלך השנה.

והיום, בחלוף שנה בדיוק, התברר גודל המופת. האדמו"ר קיים את סגולת הערק ונושע. בצירוף מקרים שמיימי, שלושת הנכדים של הרבי התארסו במהלך השנה האחרונה. יתרה מכך, שניים כבר התחתנו, והשלישית מתחתנת בקרוב. כעת נותר רק לתהות מה נכתב בפתק הסודי שעל הבקבוק הרביעי, בעוד החסידים מציינים בהתרגשות ויהי לפלא.

רבים מעמך בית ישראל מקיימים הערב ומחר סעודות הילולא לזכרו של רבי יצחק אבוחצירא בן רבי יעקב אבוחצירא זי"ע וגם מקדישים בקבוק ערק עם הישועה מוצמדת להילולא בשנה הבאה ורבים נושעו מסגולה זו.
 
העיקר שיש פרנסה ליצרני הערק...

העיקר שיש פרנסה לליצני הדור.

האם יש ענין לעשות ליצנות מאמונתם של יהודים תמימים המבטיחים לשמוח ביום הילולתו של הצדיק?

למה שלא תעשה צחוק מח"י רוטל, שזה בדיוק אותו דבר?

ב"ה א' אח"ק י"ט במב"י תער"ב באבוב יע"א

"שלום רב לידידי האברך המופלג הירא היוחסין כ"ש מו"ה יעקב ישראל נ"י שמערלער

נדרשתי מאחד מאנ"ש יחיה בענין נשגב, היות ששמע מפי אנשי אה"ק ת"ו שקבלה בידם סגולה לחשוכי בנים רח"ל, לנדב ח"י ראטל משקה ביומא דהילולא על ציון התנא האלקי רשב"י זי"ע ועכ"י. לכן בחרתי בו לעשותו שליח מצוה להזכיר לטובה את הזוג מאיר בן חיה לאה עם זוגתו שרה בת שינדל שיפקוד השי"ת אותם בזרע של קיימא במהרה בלי שום מכשול ונזק, וינדב עבורם ח"י ראטל משקה כנהוג. וכאשר יעזור השי"ת ויפקדם בישועה במהרה, מוכנים המה לשלם נדבת לבבם בשמחה. ובזה הנני מברכו בישועה בכ"ע ויזכה לישב על אדמת הקודש במנוחה והשקט ובטח וברוב נחת והרחבה.

ידידו"ש באהבה,
בן ציון הלברשטאם"

להלן נוסח מכתבו המלא מהגאון ר' יהודה לייב הארינשטיין זצ"ל מחכמי ירושלים מלפני כמאה שנה (כמופיע בספר "טל ירושלים" עמוד ט"ל):

"ראיתי בעיני שהיו שני אנשים שהיה להם משקה הרבה. והיו מבקשים לכל איש שישתה משקה שלהם. ושאלתי מה זה?. וספרו לי. "אחד הביא בנו הקטן לשמחת התגלחת והוא לא היה לו ילדים ארבע עשרה שנים. ופעם אחת היה בל"ג בעומר במירון. ובתוך השמחה ענה בקול גדול: "אני מנדר ח"י רוטל משקה לשמחת הרשב"י. שיעזור לי ה' ויזכני בזו השנה לבן זכר". וענו כל העם אמן.

בשנה זו נתעברה זוגתו וילדה לו בן.

וכעת הגיע זמן תגלחתו ושילם נדרו כאשר נדר. ואיש השני לא היו לו ילדים עשר שנים.

ענה אחריו כנ"ל ועזר לו ה' גם כן.

שמעתי מפיהם עצמם".

1770068590370.png

 
סגולה לא צריכה "מקור", והיא נוצרת כתוצאה מכך שיהודי פלוני עשה כך ונושע.

המקור נצרך לתמהונים שחושבים שזה עבודה זרה.
 
אשתי עשתה כמה פעמים ואומרת שנושעה.
ומענין שלא עשתה לפי הכללים, כי היא לא פתחה את הבקבוק רק לאחר שנה, אלא השתמשנו בבקבוק במהלך השנה, רק הקפידה שישאר מעט עראק ליום השנה.

"כללים" אלו נוצרו ע"י אנשים שנושעו מצרתם, והם ממליצים לאחרים לעשות בדיוק כמותם, כי מה שעבד להם יעבוד גם לאחרים.

אבל אין בזה שום כללים, כל אחד שיבטיח לשמח את הצדיק ביום הילולתו, הצדיק יפעל ישועות עבורו.
 
סגולה לא צריכה "מקור", והיא נוצרת כתוצאה מכך שיהודי פלוני עשה כך ונושע.
סגולה חייבת מקור, כי אם לא אתה מכלה ממונם של ישראל
אנשים [במיוחד נשים תמימות] שבקושי סוגרים חודש, משלמים לכל מיני אנשים על סגולות לריק
וכי מה אתה חושב שבמהלך אותה שנה בורא עולם לא רוצה שהאנשים יוושעו?
וכי יש לתלות זאת בבקבוק ערק?
אנשים נושעים כי בורא עולם רוצה שיוושעו!
ויתכן ובאותה שנה שמו גם ערק
 
"כללים" אלו נוצרו ע"י אנשים שנושעו מצרתם, והם ממליצים לאחרים לעשות בדיוק כמותם, כי מה שעבד להם יעבוד גם לאחרים.

אבל אין בזה שום כללים, כל אחד שיבטיח לשמח את הצדיק ביום הילולתו, הצדיק יפעל ישועות עבורו.

באמת התלבטתי אם זה רק עראק (למרות שאיני חסיד גדול של סגולות) ומה אם אני לא אוהב אותו ? א"א יין ?
אלא כדאמרת.
 
סגולה חייבת מקור, כי אם לא אתה מכלה ממונם של ישראל
אנשים [במיוחד נשים תמימות] שבקושי סוגרים חודש, משלמים לכל מיני אנשים על סגולות לריק
וכי מה אתה חושב שבמהלך אותה שנה בורא עולם לא רוצה שהאנשים יוושעו?
וכי יש לתלות זאת בבקבוק ערק?
אנשים נושעים כי בורא עולם רוצה שיוושעו!
ויתכן ובאותה שנה שמו גם ערק

כאשר הסגולה הועילה לעוד אדם ועוד אדם ועוד אדם, אין לך מקור גדול מזה.

רק אתמול שמעתי מכמה אנשים שנושעו באופן אישי. האם צריך מקור לכך שהשמש זורחת בכל בוקר?

ואם יש מקור לסגולה, מי יבטיח לך שהיא תפעל? וכי מדובר בהוקוס פוקוס? עושים השתדלות ותו לא!

האם אתה באמת דואג לאנשים שבקושי סוגרים את החודש? רק הבקבוק הזה יגמור להם את התקציב? אגלה לך סוד: אפשר לקנות גם בקבוק יין קטן, מהסוג ששמים במשלוחי מנות. העיקר שיכוון ליבו לשמים, לשמוח ביום הילולתו של הצדיק.
 
ועיקר הסוגיא סובב ממה שמצינו אצל כלב שהלך להשתטח בקברות הצדיקים, ואמר להן "אבותי בקשי עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים" (סוטה לד:), ומבואר שביקש מן האבות שיעתירו עליו רחמים[6], וכן מצינו (תענית כג:) שרב מני השתטח על קבר אביו ואמר "אבא אבא הנהו מצערי לי", ורבי יהושע נשתטח על קברי בית שמאי (חגיגה כב:) עיי"ש[7]

אולם הב"ח

אז יש מחלוקת בין כלב בן יפונה להב"ח?

בין רב מני ורבי יהושע לבין הב"ח?

נחמד לראות כיצד אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך.
 
ובשלמא אם עושה פעולה רוחנית כהדלקת נר [שנר ה' נשמת אדם], או לימוד משניות לע"נ הצדיק, יש לומר שכוונתו שבזכות זה שלומד לע"נ יפעל הצדיק עבורו, אבל כאשר עושה דבר גשמי לכאורה דבר זה אסור

גם השמחה ע"י העראק היא שמחה רוחנית ביום ההילולא של הצדיק. וכך נהגו ישראל מימים ימימה להתנדב דברים "גשמיים" שתכליתם שמחה ביום ההילולה של הצדיק, והצדיק פועל ישועות בשמים ומעתיר עבורם אצל הקב"ה.

ומובא בספר שבחי האר"י (סי' ד'): "אמר להם הרב לחברים: תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד היום, והם רוצים לבטל הילולא דרשב"י כאמור, שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו אפילו בבגדי חול לא ילינו שם אלא הזקנות. ואם ככה יעשו ח"ו יבוא המגפה הגדולה ויכלה רעים וטובים... ומה נעשה והרשב"י מרוצה בזה. וכמה שנים נוהגים לעשות כן, וח"ו יקפיד עלינו ויבוא הנגף בעם... ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו ונתבטלה".

ותמהני איך מלאך ליבך לדבר כך על מנהג ישראל קדושים ותמימים המאמינים בה' ובמשה עבדו, ולכתוב שהוא בחשש ע"ז, כאשר המסכנים הללו בסך הכל שמחים ביום ההילולה של הצדיק. אינך חושש שיקפיד עליך שמיעטת את שמחתו?
 
כמו בכל דבר בתורה, גם בזה (השתטחות) ישנה מח'.

ולצד אלו שמסתייעים מהמדרשים, יהיו את אלו שיאמרו אין למדין מן המדרש.
 
שנתיים וחצי זה נקרא מנהג ישראל???
מנהג שלא היו נהוג בשנים עברו חשיב 'מנהג ישראל'??

כפי שכתבתי, המנהג לא מתייחד בזה דוקא לעראק ביום הילולת ר' יצחק, אלא לדברים שונים ומגוונים שנוהגים בישראל מאות שנים. כמו כן מנהג ישראל לבקש מהצדיק (שנפטר) שיתפלל בעדם.
 
ומי שרוצה לעשות זאת בכל זאת , יכול לומר כך, שבקבוק זה יפתח אותו ביום ההילולא, והברכות אשר יברכו עליו יהיו לזכות הצדיק, ובכך לכאורה אין כל חשש איסור
לוקחים בקבוק עראק ביום ההילולא של רבי יצחק אבוחצירא זצ"ל [דודו של הבבא סאלי] כותבים עליו בקשה שרוצים, ומסיימים "בקבוק בזה יפתח בשנה הבאה לכבודו של רבי יצחק ובזכות זה תבוא הישועה"...]

אין שום נפק"מ בין הסיפא לרישא, רק דקדוקי נערווין בנוסח הדברים.

גם כאשר כותבים על הבקבוק "שיפתח בשנה הבאה לכבודו של רבי יצחק" פירוש הדבר שיפתחו אותו בסעודה לע"נ רבי יצחק ולכבודו.

גם בנוסח הסגולה המתפרסמת לא דייקת, כי כך היא:

1770074079072.png
 
ראה כאן שזה לא קשור כלל לנדון דידן.

לא קראתי,
אבל כבר פסק הרמב"ם (הל' אבל פ"ד ה"ד) "ולא יפנה אדם לבקר הקברות".
ופירש הכ"מ, לא יפנה לבקר נְפַשׁ (=מצבה) שע"ג קברותיהם וע"י כן יהיו נזכרים שאינם צריכים שע"י דבריהם ומעשיהם הטובים הם נזכרים כך פירש הריב"ש לשון זה. ע"כ. (והאמת שקצת קשה על הכ"מ, שהרי לפמ"ש הרמב"ם שם על קברי הצדיקים כלל אין נפש, וצ"ע).
הרי שאפי' לכבוד הצדיק אין לעלות על קברו.
והרדב"ז פליג עליה ע"פ מנהג ישראל לעלות ולהתפלל, וס"ל דכוונת הרמב"ם שאין לעלות ולפתוח הקבר. ע"כ.
ולכאו' למה לא חילק בפשטות בין עלייה לזכרו ולכבודו של הצדיק, לבין עליה להתפלל ?
ועל כרחך שלדעת הכ"מ (בדעת הרמב"ם) חדא הוא, וכשעולה להתפלל על קברו הרי הוא עושה לו זכרון ומכבדו בדברים. (לא תימא שעולה בהילולא וכשמדליק שם נרות שהוא נטו לזכרו, אלא אפי' עולה בסתם יום להתפלל על קברו, הרי הוא עושה בזה זכרון לצדיק כשנמצא אצלו ומבקש ממנו).
ועכ"פ אכתי תקשי מהגמ' האמורה מכלב ? ולכאו' ס"ל להכ"מ בדעת הרמב"ם שאין למדין מן המדרשות.
 
למסקנתך אין שום הכרח. מקושיה לא מתים, ו"אין למדין מן המדרשות" לא שייך כאן.
 
גם השמחה ע"י העראק היא שמחה רוחנית ביום ההילולא של הצדיק. וכך נהגו ישראל מימים ימימה להתנדב דברים "גשמיים" שתכליתם שמחה ביום ההילולה של הצדיק, והצדיק פועל ישועות בשמים ומעתיר עבורם אצל הקב"ה.

ומובא בספר שבחי האר"י (סי' ד'): "אמר להם הרב לחברים: תדעו שהרבנים נתקבצו במעמד היום, והם רוצים לבטל הילולא דרשב"י כאמור, שלא ילכו נשים מקושטות למירון, ואם ילכו אפילו בבגדי חול לא ילינו שם אלא הזקנות. ואם ככה יעשו ח"ו יבוא המגפה הגדולה ויכלה רעים וטובים... ומה נעשה והרשב"י מרוצה בזה. וכמה שנים נוהגים לעשות כן, וח"ו יקפיד עלינו ויבוא הנגף בעם... ואז בשמעם דבריו נמנו וגמרו לבטל הסכמה זו ונתבטלה".

ותמהני איך מלאך ליבך לדבר כך על מנהג ישראל קדושים ותמימים המאמינים בה' ובמשה עבדו, ולכתוב שהוא בחשש ע"ז, כאשר המסכנים הללו בסך הכל שמחים ביום ההילולה של הצדיק. אינך חושש שיקפיד עליך שמיעטת את שמחתו?
אתה עוד לא יודע שבסיכוי שרשב''י נפטר בל''ג לעומר זה 1\365 ?
 
איך לא קשור דבר ששנוי במח' לפחות המאמר שאתה הבאת ?
 
ראשי תחתית