הוא מראה לך קטעים שלמים שזה כמעט מילה במילה מספרים אחרים, זה באמת פלא עצום
מצאתי עוד דבר מוזר בתשובותיו, שחזי לאיצטרופי.
הרב יובל קורסיה סיפר בפורום מורשת מרן על כך ששאל את הרב יצחק יוסף שאלה הלכתית בנוגע לטבילת כלי חשמל, ושאלת חכם חצי תשובה, סיכם לו את כל הצדדים.
בתגובה הוא קיבל תשובה הלכתית שאפשר להקל בשעת הדחק, תשובה שלא כ"כ מסתדרת עם הכתוב בילקוט יוסף (פסח סוף חלק ב') שאדרבה המחמיר לטבול גורם מצב של גזל, כי ע"י הטבילה המכשיר מתקלקל במהירות ואז תובע הלקוח את החברה שתזכה אותו על המוצר, שבעצם התקלקל באשמתו.
אבל לא על זה באתי. הרב יובל קורסיה העיר שם באותיות קטנות
"מה שמעניין שכמעט כל התשובה זה העתקה ממה ששלחתי לו. זה מצוי?" (נכון לשעת כתיבת השורות, עדיין אפשר לקרוא זאת בפורום מורשת מרן).
המשמעות היא שהרב לקח את השאלה, עשה העתק הדבק לבלאנק של הראשון לציון וחתם את שמו למטה. והגם שבאמצע כתב עכת"ד, הקורא יכול בקלות לטעות ולחשוב שעכת"ד מתייחס לתשובת שב יעקב שהזכיר בסמוך.
היה לו להקדים כמה מילים, כדי שיהיה ברור לקורא שאלו הם דברי השואל, כגון "ראיתי שאלתו שאלת חכם חצי תשובה בענין פלוני, ותורף דבריו: ..........." ואז להתחיל את תשובתו במילים כגון "והנני להשיב". ולא להטעות את הקורא עם "עכת"ד" לאחר 11 פסקאות, בפרט שהוא ממשיך את כל האמור לעיל כהמשך טבעי של התשובה.
סקרנותי גרמה לי לבקש את הנוסח המדוייק של השאלה מהרב יובל קורסיה, והרי הוא לפניכם:
"שלום וברכה לכבוד מו"ר מרן הראשל"צ רבינו יצחק יוסף שליט"א.
ברצוני לשאול על טבילת כלי חשמל. ראיתי בילקוט יוסף פסח ח"א (מהדורת תש"פ עמוד תתקמו) שהעיקר להלכה שאין חייב להטביל כלי חשמל.
אחר העיון בדברי קדשו של מרן מאור עינינו רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל חושבני שיש חיוב להטביל כלי חשמל. וזאת מכמה טעמים בס"ד. (כתבתי על זה בס"ד בירחון האוצר חלק סג).
א) בשו"ת חלקת יעקב (ח"א ס' קכו ובדפוס חדש יו"ד ס' מא[1]) פטר מטבילה. ובשו"ת מחזה אליהו (ס' קיב אות י) הסכים עם הח"י בעיקר הדין, רק לעניין קומקום לא ס"ל הכי. וכן בשו"ת בית אב"י (ח"א ס' קיד) בעניין מכונת קפה כתב לפוטרה מטבילה.
אכן רובא דפוסקי זמנינו לא סמכי על פסק זה של החלקת יעקב וכמעט יחידי הוא בזה. והם שבט הלוי (חלק ב סימן נז) כתב לחייב בלשון חריפה. תשובות והנהגות (כרך א סימן תנ). שו"ת משנה הלכות (חלק ט סימן קסב). הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (ח"א ס' ג). שו"ת בצל החכמה (חלק ה סימן ה) אור לציון (ח"ה עמ' רפג). אגרות משה (יו"ד ח"א ס' נז) ע"ש מה שמחלק בסוגי הכלים. וכן פשוט לגאון מנחת יצחק (ח"ה ס' קכו אות ב, וח"ט ס' פג). שו"ת אבן ישראל (ח"ט ס' עב). חוט שני (טבילת כלים עמ' כב כג). שו"ת שרגא המאיר (ח"ד ס' קה ד"ה מכונה). שו"ת קנין תורה בהלכה (ח"ד ס' צ). הגר"מ מאזוז במקור נאמן (ס' תרה ח"ב ס' תריא). שו"ת רבבות אפרים (ח"ב ס' קעב). הגר"י רצאבי בש"ע המקוצר (ח"ד ס' קלח, י). שו"ת שערי יושר (הרה"ג אשר חנניה ח"ג יו"ד ס"ו) ע"ש. ספר אור יצחק (לרה"ג יצחק עבאדי ח"ב יו"ד ס' יז אות ג). שו"ת מציון תצא תורה (לג"ר אביגדור נבנצל עמ' שיב, שיג)
ב) ובספר טהרת הכלים (נספחים עמ' תעא) הסביר דברי המחייבים טבילה, משום שסתמות המשנה בכלים היא דבר המחובר ממש עם הקרקע, אבל המשמש עם הכלי המחובר לקרקע לא יטהר עד שיהיה מחובר עמו. והביא ראיה ממשנה בכלים (פי"א, ד) הפין והפורנה טמאין, ופירש הרמב"ם הפין, הוא כנף המנעול. והפורנה, המנעול עצמו שבו נכנס הכנף. אלמא אף מנועל הנתלה בדלת לא חשיב מחובר לקרקע. ע"ש.
ויש להוסיף לזה ראיה חשובה. בשו"ת נודע ביהודה (מהד"ת יורה דעה סימן קט) כתב שדבר שהוא נעשה מתחלתו להיות תשמישו עם הקרקע אבל לא להתחבר בקרקע כמו התנור, בזה כל עוד לא חברו לקרקע מקבל טומאה. ע"ש. ואפשר לבאר בדעתו שצריך חיבור ממש עם הקרקע ועדיין צ"ע.
ג) בדעת מרן רבינו עובדיה זצ"ל. אכן בהליכות עולם ח"ז (עמ' רסה) נראה בהערות שמעיקר הדין הוא פטור. אך בכל זאת כתב בהלכה למעלה שלא לפטור לגמרי אלא אם לא יכול לטבול שיתן במתנה לגוי. הרי שלמעשה לא סמך על כך. וראיתי בספר באר מים חיים – טבילת כלים (עמ' שמח) שדן בדעת הרב הליכ"ע. והביא ששמע מהרב במשך שנים בשיעוריו שכלי חשמל יתנם לגוי ולא יצא מפיו לפוטרם לגמרי. ע"ש מש"כ לפרש בדעת מרן.
ד) ויש לציין דבר חשוב שלא ראיתי התייחסות לזה. בחזון עובדיה שבת (ח"ב עמ' נו) נראה שלא סמך על החלקת יעקב. ששם דן על קידוש עם כוס פלסטיק. בספרי האחרונים שמרן הביא מבואר שיש עוד נידון אם כלי חד פעמי מקבל טומאה. ומדבריו שם בחזו"ע נראה דס"ל שאין לדמות טומאת כלים לקידוש.
אך בהמשך הרב כתב דנקפ"מ לענין טבילת כלי אלומיניום חד פעמיים שיש להטבילם בלי ברכה. ולסייעתא לדבריו הביא מש"כ בשו"ת יהודה יעלה (יו"ד ס' רטז) שאין מדמים טומאת כלים לטבילת כלים. ואף כלי שאינו מקבל טומאה חייב בטבילה. אך הרב הוסיף שיטבול בלי ברכה.
וכל הנידון של כלי חשמל מבוסס על מחלוקת השב יעקב לשו"ת יהודה יעלה אם כלי שאינו מקבל טומאה (כמו מחובר לקרקע) חייב בטבילה או אינו חייב. וביהודה יעלה ס"ל שחייב בטבילה.
ורואים שבחזו"ע לא סמך בכל כחו על השב יעקב והשבות יעקב הנ"ל, אלא חשש למהר"י אסאד לחייב בטבילה כלים חד פעמיים כיון שאין לדמות טבילת כלים לטומאת כלים. אך פסק שיטבול בלי ברכה כנראה משום שחשש לדעת החולקים. ואם היתה דעתו, דעת תורה, לפסוק כדעת החלקת יעקב לא היה מצריך להטביל כלים חד פעמיים.
ה) עוד טעם שאפשר לחייב קומקום, שכל מה שכתבו שיש צד לפוטרו, הוא רק בקומקום שהיה מצוי בעבר שמתוך גוף הקומקום היה יוצא חוט המתחבר לחשמל.
אך בימינו אין מצוי קומקומים כאלה, אלא רק קומקום נשלף, שכל מה שמחובר לחשמל הוא רק החלק התחתון שלו. ואילו הקומקום עצמו המכיל את המים נשלף ומטלטל. נראה שיש לחייבו בטבילה לכל הדעות.
וזאת משום שבתשובת שב יעקב נסמך על המשנה בכלים (פרק יא, ב) שכל דבר המחובר לקרקע אינו מקבל טומאה. וכן למדו ממשנה זו לעניין שאיבת מים למקוה (יו"ד רא סעיף מח) שאם הצינור מחובר לקרקע מותר לשאוב לתוכו מים למקוה.
וא"כ אפשר לדמות קומקום שאינו נשלף, למחובר לקרקע. אך קומקום המצוי בנינו הנשלף איך אפשר לומר 'שגופו' מחובר לקרקע הרי מטלטל הוא לכל דבר.
יורנו מורנו להלכה כיצד לנהוג. ויזכה הרב להמשיך להגדיל תורה מתוך בריאות ואריכות ימים ושנים.
[1] יש להעיר, שבס' מג במהד"ב החלקת יעקב הצריך טבילה לקומקום חשמלי, וכתב כמה פתרונות כיצד להטבילו מבלי שיתקלקל מהמים. וזה משום שהסביר שם (אות ג) שבתשובה הראשונה דן לגבי מזלג חשמלי שא"א להשתמש בו אלא רק ע"י חשמל. אך הקדירה [קומקום] לעצמה ראויה לשמש בה מאכלים שונים או משקאות שונות וראויה ג"כ לחברה להכותל. ע"ש.
(תשובתו של הרב מצורפת)
