בפרשת השבוע - "שבעת ימים מצות תאכלו" (שמות יב, טו) . ופרש"י, ובמקום אחר הוא אומר (דברים טז) ששת ימים תאכל מצות. למד על שביעי של פסח שאינו חובה לאכול מצה, ובלבד שלא יאכל חמץ. מנין אף ששה רשות, ת"ל שבעת ימים. זו מדה בתורה, דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו בלבד יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. מה שביעי רשות אף ששה רשות, יכול אף לילה הראשון רשות, ת"ל בערב תאכלו מצות. הכתוב קבעו חובה.