איש מאסף
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/11/24
- הודעות
- 223
מה מקור הלחן המרגש של 'שיחו לאימי' הנהוג בק"ק מרוקו?
(כאן בביצוע של אוריאל אליביליה)
(כאן בביצוע של אוריאל אליביליה)
שיחו לאימי כי ששונה פנה: מי הלחין את זה?
- יוזם האשכול איש מאסף
- תאריך התחלה
מאמין בניסים
חבר קבוע
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 538
הלחן ההוא הוא לא רק של 'שיחו לאמי', אלא של כל הפיוט כולו.
שמעתי בעבר שהלחן במקור הוא לחן טורקי עתיק, ולפני כמאה שנה אומץ בחום בקהילות מרוקו.
שמעתי בעבר שהלחן במקור הוא לחן טורקי עתיק, ולפני כמאה שנה אומץ בחום בקהילות מרוקו.
כמדומני שאתה טועה
הפיוט המקורי הוא מנגינה שונה ולאחמ"כ בשיחו לאימי הם מצרפים את המנגינה הנ"ל [שזה נראה שהם אימצו את זה , וזה לא מנגינה מרוקאית]
הצג קובץ מצורף משה לוק ר' חיים לוק ושמעון סיבוני - עוקד והנעקד [סליחות] _ Moshe Louk - Oked VeHaneekad.mp3
איש מאסף
חבר קבוע
- הצטרף
- 29/11/24
- הודעות
- 223
אכן כך אני יודע שנוהגים בכמה קהילות.
וכן בביצוע הנ"ל מתחיל רק בשיחו לאימי, וכן מה שהביא מעכת"ר.
מעניין לציין, שהפיוט הוא אקרוסטיכון של ג' שמות: עבאש, יהודה, שמואל.
(וידוע כפיוט של המחבר יהודה בן שמואל אבן-עבאס יליד פאס. ובמחזור בית תפילה כתוב שאלו ג' שחברוהו יחדיו ושהם אחים, וצ"ע מה מקורם לזה).
ומ"מ שיחו לאימי הוא תחילת המילה שמואל, ושם באמת יש שינוי בשיר, והפייט פותח בו פניה בגוף ראשון. וזה בנותן טעם להחליף שם ניגון.
כך כתב במחזור "בית דין" [לר"א חמוי], וכבר העירו הרבה שאינו מסתבר.
ובכתר שם טוב גאגין הביא שכ"כ בסידורי א"י שיסדוהו ג' אחים, והעיר עליהם.
והסיק הוא שהמחבר הינו שמואל בן יהודה עבאס, ותמה א"כ איך הכניסו הפיוט הנז' לתוך הסידור, אחר שהנ"ל המיר דתו והתאסלם.
והרב עפג'ין השיבו; דהיא הנותנת שודאי אינו המומר הנז' ועוד שהר"ת הוא בסדר יהודה שמואל, ולא שמואל יהודה. ועל כרחך שהוא המחבר הנז' הוא ר' יהודה בן שמואל עבאש.
וסידור "בית תפלה" יכול להיות שהעתיקו העתקה עיוורת מהסידור הבבלי הקודם "מנצור".
מה שאני שמעתי
זה, שבנו התאסלם , ולא המחבר הנ"ל.
ולא זו בלבד - אלא שעוד שמעתי שטוענים , שאת הפיוט הזה הוא כתב אחרי שבנו התאסלם , ולכן הוא שפך שם הרבה רגש והרבה צער בפיוט הנ"ל, שזה בעצם היה גם צערו שלו.
מאמין בניסים
חבר קבוע
- הצטרף
- 7/1/25
- הודעות
- 538
יש קהילות שפותחים בניגון זה רק בשיחו לאמי, אך באוזניי שמעתי כמה קהילות שפתחו בניגון זה מיד בתחילת הפיוט.
וכך יש כמה זמרים שמבצעים. לדוגמא:
דעת ותבונה
חבר חדש
- הצטרף
- 3/8/25
- הודעות
- 73
כן אבל זה רחוק מאוד מלשקף את מה עשו המרוקאים תמיד
זה שזמר מוציא סינגל וקליפ זה לא אומר כלום
ובפרט- שכולם שם בקליפ נראים לא קשורים כ"כ לתפילות וניגוני מרוקו [הן במבטא, והן בגוף השירה]
זה כמו שריאתי קליפ "שפיני איינהורן" [חסיד בעלז] שר את זה גם, את זה משקף שזה קשור איך היו עושים ??
זה לא לחן טורקי???
למיטב ידיעתי מדובר בשתי אחים שכתבו ולא שלוש אחים ככה שמעתי השבוע מאחד מגדולי הדור
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 526
עת שערי רצון להפתח – ויקיפדיה
אבן ירושלמית
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/1/25
- הודעות
- 526
עיי"ש במה שהעלתעת שערי רצון להפתח – ויקיפדיה
he.wikipedia.org
שנכתב כדכתבתי לעיל, שבנו התאסלם ולא המחבר
ואיפכא - לכן הוא המחיש את צערו בפיוט הנ"ל
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,720
חבל שבנוסח 'ירושלמי' לא מנגנים את המנגינה הנ''ל, זה יותר מתאים לתוכן הפיוט ומרגש.
ברם, גם איפה שמתפללים 'ירושלמי' אפשר לעשות חצי ראשון במנגינה ירושלמית, וב''שיחו לאמי'' או קצת אחרי, לעבור הנ''ל. (המנגינה הירושלמית [כמו אחות קטנה] מאוד איטית וכבדה ביחס לפיוט בן 15 בתים, המנגינה הזריזה [אליך ה'] פחות מתאימה)
ברם, גם איפה שמתפללים 'ירושלמי' אפשר לעשות חצי ראשון במנגינה ירושלמית, וב''שיחו לאמי'' או קצת אחרי, לעבור הנ''ל. (המנגינה הירושלמית [כמו אחות קטנה] מאוד איטית וכבדה ביחס לפיוט בן 15 בתים, המנגינה הזריזה [אליך ה'] פחות מתאימה)
הבעיה היא
שבירושלמי גופא
יש מנגינה מיוחדת לשיחו לאימי "בגוון טורקי"
כך שזה יהיה אחד על חשבון השני
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,720
לא כ''כ מכיר (פעם שמעתי משהו מאוד מסולסל, אולי זה היה זה ?)
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,720
אם זה מנגינה לא כ''כ מוכרת בצבור, אין ענין להחזיק בזה, ועדיף לנגן משהו שיעורר את הצבור, שהצבור יוכל להשתתף, מגנינה יותר קלילה וזורמת, כך לענ''ד.
מה שאני מכיר
בירושלמי זה מוכר מאוד , והציבור מחכה למעבר שבין שני הניגונים
