אם עושים 1-2 פעמים בשנה, ובלי לעשות יותר מדי ע''ז מה''מקאם'' וכדו', כמו שנהגו גדולי עולם - תע''ב
אבל מכאן עד ללכת כל ליל שבת, לבקשות 5-6 שעות
רק אזכיר לך גמרא מפורשת (ברכות דף ג): דוד המלך היה שר משעת חצות ועד אור הבוקר....
"רב אשי אמר: עד חצות לילה היה עוסק בדברי תורה, מכאן ואילך בשירות ותשבחות".
ואתה אומר מקסימום פעמיים בשנה?
כמו כן אזכיר לך ששירת הלווים לא היתה פעם או פעמיים בשנה...
ואיתא בחז"ל, "רבי אליעזר הגדול אומר: כל העוסק בפרק שירה
בכל יום, מעיד אני עליו שהוא בן העולם הבא, וניצול מפגע רע ומיצר הרע, ומדין קשה ומשטן ומכל מני משחית ומזיקין".
ובגמ' חולין (דף צ"א) דיברו על שירה בכל שעה!
"חביבין ישראל לפני הקדוש-ברוך-הוא יותר ממלאכי השרת.
שישראל אומרים שירה בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא פעם אחת ביום, ויש אומרים פעם אחת בשבת, ויש אומרים פעם אחת בחודש, ויש אומרים פעם אחת בשנה".
עוד איתא בגמ' שמי שאינו שר באופן קבוע יתבע ויענש על כך! "רב מתנה אמר מהכי: דכתיב 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב'.
איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב... זה שירה". רש"י: "אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב".
ולשיטתך על מה שרו כל כך הרבה, האם זה לא ביטול תורה?
גדולי עולם (במרוקו עכ"פ) נהגו לשיר ולפייט בכל הזדמנות, וקמו לבקשות במסירות נפש בשעה מוקדמת ביותר, בכל השבתות החורפיות (וזה לא 5-6 שעות אלא הרבה פחות).
forum-otzar-hatorah.co.il