בשיעור של ח"א שלא נזכיר שמו, אמר כי אפשר לכתחילה לומר תפילת הדרך תוך כדי נהיגה (הנהג בעצמו).
והוא פלא שזה נגד שו"ע מפורש שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברך.
שכתב שהגרע"י היה תמיד מנגב ידיו תוכ"ד ברכת אשר יצר ור"א שטרית תמה ע"ז בלבו
הרב גדולות אלישע מעורר על כך שאין לעשות מלאכה בעת הברכהשם הובא דברי הרב גדולות אלישע שהאשה תברך תוכ"ד הדלקת נרות שבת,
חסום לי הקישור.
בשיעור של הרב יצחק יוסף, אמר כי אפשר לכתחילה לומר תפילת הדרך תוך כדי נהיגה (הנהג בעצמו).
והוא פלא שזה נגד שו"ע מפורש שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברך.
במשנ"ב קצא ס"ג כתב שאפילו מלאכה קלה אסור, ואף בברכות דרבנן.לא בהכרח שנהיגה חשובה מלאכה לעניין זה
אבל גם לדברים שהעלית, מובן שזה בדיעבד, רק אם קשה לו עיכוב הדרך.
ממ"נ, הרי אם יש לו אפשרות לעצור, פשוט שצריך לעצור.חסום לי הקישור.
אבל גם לדברים שהעלית, מובן שזה בדיעבד, רק אם קשה לו עיכוב הדרך.
וכתב ע"ז שם הגרע"י שעיקר האיסור אליבא דמרן הוא ב[ברכת המזון, כמדומני. אין הספר לפני כעת].
כי אז עדיין דעתו תהיה מוסחת כיון שצריך להתרכז מתי הרמזור מתחלף וכו', ואין לו ישוב הדעת.לא הבנתי מדוע יש צורך לעצור את רכבו, הרי בלאו הכי עומד ברמזורים ובפקקים ויכול לברך כשעומד.
בפשטות הכוונה בתחנת אוטובוס וכד'.בוודאי העוצר את רכבו בצד הדרך אין דעתו מיושבת עליו (מלבד הסכנה שרבים מתו מחמת שעצרו בצד)
כי אז עדיין דעתו תהיה מוסחת כיון שצריך להתרכז מתי הרמזור מתחלף וכו', ואין לו ישוב הדעת.
וגם יתכן שהרמזור יתחלף באמצע הברכה ואז יתחיל לנסוע ויותר מפריע.
לענ"ד הסחת דעת יותר גדולה היא להתחיל לנסוע מאשר להמשיך.כפי שכתבתי, פעולת הנהיגה היא כמעט בבחינת "שב ואל תעשה", לא מבעיא ברכבים שיש בהם נהג אוטומטי אלא גם ברכבי אוטומט רגילים שאינם מצריכים התעסקות יתירה עם מוט ההילוכים (למי שזוכר).
לכן לא תהיה דעתו מוסחת מתחילת הנהיגה, ולפחות את רוב הברכה יעשה בעצירה.
מן הסתם לא התכוונת לטעון טענה הלכתית במשפט זה, אלא כנראה נכתב לרגל התאריך היום...גם העוצר בתחנת אוטובוס אין דעתו מיושבת כיוון שחושב על כך שמתעכב בדרכו ע"י עצירה זו, והוא ממהר.
אה"נ, בזה אין כאן מחלוקת, אלא כל אחד לגופו.קרה לי כמה פעמים שעצרתי כדי לברך, ולא הייתי מיושב בדעתי מחמת עצירה זו שמעכבת אותי.
אולי כוונתו לפי הסוברים שאין מברכים תפילת הדרך אלא כגון כביש הבקעה וכדו' ועל זה אייריוהוא פלא שזה נגד שו"ע מפורש שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברך.
את כל הממ"נ הזה לא אמר מוסר השיעורממ"נ, הרי אם יש לו אפשרות לעצור, פשוט שצריך לעצור.
ואם אין לו אפשרות לעצור, פשוט שעדיף שיגיד תפילת הדרך תוך כדי נהיגה מאשר שלא יאמר בכלל.
אז מה השאלה?
זה תלוי בצורת הלימוד...אני כמעט לא מסוגל לחשוב בלימוד כמו שצריך תוך כדי נהיגה, בעצירה בהחלט כן.
....והוא פלא שזה נגד שו"ע מפורש שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברך.