צריך לי עיון במסקנה המודגשת, הרי בנו גם היה אדם גדול, והוא מעורכי הספר משנה ברורה. האם זהו פתרון לתלות בו את המשגה הנ"ל, אם באמת נגדיר אותו כדבריו שהוא "ודאי אי אפשר ולא יעלה על הדעת"?!וכך שח לפני הגאון הנ"ל: כתב המשנ"ב (סימן תרע"א שעה"צ סק"ה) זה לשונו, אח"כ מצאתי בח"ס סימן קל"ה שגם דעתו כן, עכ"ל. והמעיין בחתם סופר לא יראה כדברים הללו שם, ומאחר שבכרך האחרון של המשנ"ב נסתייע הרבה בהספר פתחי עולם ומטעמי השלחן, עיינתי שם ומצאתי שגם שם כתוב כי כן דעת החת"ס בסימן קל"ה, אבל באמת אינו שם אלא בכתב סופר בסימן קל"ה, וממילא ברור שנמשך הח"ח אחרי ט"ס שבספר הנ"ל, ואלא שבודאי א"א ולא יעלה על הדעת שיכתוב הח"ח "מצאתי" כשמעולם לא פתח את הח"ס לעיין מה כתיב שם, שאילו היה מעיין הרי לא היה נמשך אחרי הטעות, ובדאי לא נזדמן אותו ט"ס לב' מחברים שונים, ובהכרח שבנו ר' לייב כתב את זה.
עוד אמר הנ"ל: כיוצא בדבר מצאתי פעם אחרת שנמשך הח"ח אחרי הפתחי עולם ומעדני השלחן, שכתב דבר אחד בשם א"ז, ולא ידענא אם זה אור זרוע או אליהו זוטא, ושוב אמרתי לעיין שם בספר הנ"ל ומצאתי שכתב שם אותו הדבר ובסמוך לה ציין בסוגריים א"ז והכוונה שם להאור זרוע, אלא שבאמת אין הציון על אותו הדבר שכתב שם אלא למה שכתב בשורה לפני זה, כדמוכח לכל המעיין במקור הדברים, ושוב לא עיין הח"ח במקור וטעה להעתיק הדבר בשם הא"ז, ומפני כבודו לא כתבתי כל זה בקונטרסי המכיל הערות על המשנ"ב, רק כתבתי שעיינתי באור זרוע ובאליהו זוטא ולא נמצא שם, ואז התקשר אלי ר' דוד'ל פרענקל וצעק מי אמר שא"ז זה אור זרוע או אליהו זוטא, ואמרתי לו אדרבה תודיעני פיענוח אחרת ואדעה, ואז אמרתי לו תשמע היטב אני קצרתי מפני כבודו של הח"ח, אבל אם אתה מתרגז שאולי נתכוון לד"א, אודיעך נאמנה שנמשך בזה בטעות אחרי ציון שהטעתו וכו'.
[אגב כשהצאתי לאור את הקונטרס הנ"ל עם הערות על המשנ"ב, הזהיר בי ר' ישראל קליינר שאזהר מהתנגדות חריפה, אך אני לא פחדתי כי הכל נכתב ביותרת הכבוד, ואז בעת ההוא נסתלק הסטייפלר והלכתי לנחם את בנו ר' חיים, וישב בחדר גדול מלא באנשים ומיד כשראה אותי זעק לנגדי "גוטע הערות!", וזה היה הבני ברק שהייתי צריך לפחד מהם...].
וייתכן אולי שהרב מספר המעשה, נוהג כדרך שעשה משה רבינו שכשכעס הפך פניו כלפי אלעזר ואיתמר.