ראיתי למקובל הקדוש רבי יעקב עדס (שגידולו מן האר"ץ) שאינו מניח כלל השמש בחנוקיאה, מישו יודע הטעם?
אם הוא מדליק החנוכייה ברה"ר , והיינו בפתח החצר הפונה לרה"ר, א"כ לא צריך שמש.
כך מבואר ברמ"א [בתשובה]- שכשמדליקים בחוץ אין שום צורך להדליק את השמש, דרק בבית- יש עניין, ואף- שבבית עיקר הטעם להדליק השמש זה רק על שולחנו דשם עושה עיקר המלאכות, וא"כ בעל כרחו הוא משתמש לאור הנרות כי חז"ל לא יגידו לאדם לא לעשות שימושים על שולחנו דשם זה הרגילות, א"כ בשעת הסכנה התירו לו לישתמש על כרחו, וא"כ כיון שמשתמש אין היכרא שזה לשם מצוה לכן מדליק עוד אחד דאז יש לכל הפחות היכר שמשתמש לאור שהדליק ושאר הנרות הם של מצווה אף שבפועל משתמש בהם, אך אם זה בפינה של הבית שאין חשש
שישתמש לאורה לכאורה ג"כ לא היה צריך להדליק השמש, אך מ"מ לא פלוג.
והיינו- שאע"פ שכשמדליק בשאר פינות שבין כה לא משתמש שם לאור הנר דאז כן יש היכר דהם נר מצווה, מ"מ לא פלוג, דאדם לא בקי לדעת דהסבה דלא צריך כאן נר נוסף כי לא משתמשים פה לאור הנר, אז לא חילקו וכדכתב הב"י בתרע"ג, וזה כוונת הרמ"א דחיישינן שמא ישתמש לאורו כמו בשולחנו כי אין בקיאין ולפיכך אין לשנות דבכל מקום כשמדליק בבית כן ידליק השמש ומנהג ישראל תורה הוא עיי"ש אך ודאי כשמדליק בחוץ ממש, ליתא שום עניין וצורך בשמש כלל וכלל, דאין שום חשש של לא בקיאין דהא אין אפי' חשש שמא ישתמש שם, ולא הוי כביתו שיש חשש שישתמש אף שזה פינה שלא רגיל בה אבל יש שייכות עוד של צד של השתמשות אך ברה"ר ליכא כלל ועיקר.