טשולנט בליל שישי: ראוי או לא?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אבן ספיר
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
מו"ר הגרא"י קוק שליט"א, ראש ישיבת מאור התלמוד וח"מ גדולי התורה, התנגד לכך בחריפות מאז ומתמיד.
וגם בארוחת ערב כשהכינו מעת לעת טשולנט, ביקש שלא יהיה זה לעולם בליל שישי אלא בליל חמישי או רביעי.

ומדוע?
משום שטען שהטשולנט הוא מאכל שמוקדש לעונג שבת, ולחיבור בין התענוג הגשמי של הסעודה לתענוג הרוחני של השבת, וכך האדם מקדש את החומר ועושה עם עצמו עבודה ליהנות מעוה"ז אבל לקדש ולרומם אותו.
וכאשר אוכלים את הטשולנט בליל שישי - בעצם כביכול 'לא מתאפקים' ו'גוזלים' את זה מהשבת, וכך מתענגים על החומר בלבד בלי שום רוממות.

עוד היה אומר, שרואים שיש יצר הרע מיוחד לזה.
שהרי ביום ראשון בלילה אף אחד לא נמשך לזה כל כך, ואם זה היה טעים - מאי שנא חמישי או ראשון?
לאף אדם לא משנה אם לאכול פיצה ביום שני או ביום רביעי.
ע"כ שיש פה יצר הרע מיוחד, שכשהרצון החומרי למאכלי השבת מתעורר - האדם רוצה לקחת רק את החומר, בלי הרוח.

גילוי נאות: אני מבין את מה שאמר, ובכ"ז חוטא באכילת הטשולנט בליל שישי מעת לעת.
 
מו"ר הגרא"י קוק שליט"א, ראש ישיבת מאור התלמוד וח"מ גדולי התורה, התנגד לכך בחריפות מאז ומתמיד.
וגם בארוחת ערב כשהכינו מעת לעת טשולנט, ביקש שלא יהיה זה לעולם בליל שישי אלא בליל חמישי או רביעי.

ומדוע?
משום שטען שהטשולנט הוא מאכל שמוקדש לעונג שבת, ולחיבור בין התענוג הגשמי של הסעודה לתענוג הרוחני של השבת, וכך האדם מקדש את החומר ועושה עם עצמו עבודה ליהנות מעוה"ז אבל לקדש ולרומם אותו.
וכאשר אוכלים את הטשולנט בליל שישי - בעצם כביכול 'לא מתאפקים' ו'גוזלים' את זה מהשבת, וכך מתענגים על החומר בלבד בלי שום רוממות.

עוד היה אומר, שרואים שיש יצר הרע מיוחד לזה.
שהרי ביום ראשון בלילה אף אחד לא נמשך לזה כל כך, ואם זה היה טעים - מאי שנא חמישי או ראשון?
לאף אדם לא משנה אם לאכול פיצה ביום שני או ביום רביעי.
ע"כ שיש פה יצר הרע מיוחד, שכשהרצון החומרי למאכלי השבת מתעורר - האדם רוצה לקחת רק את החומר, בלי הרוח.

גילוי נאות: אני מבין את מה שאמר, ובכ"ז חוטא באכילת הטשולנט בליל שישי מעת לעת.
וכן היה חוזר ושונה ממש בנוסח זה אחיינו ראש ישיבת תורת רפאל [לשעבר, ומלפנים ר"מ במאור התלמוד] הגאון ר' חיים קוק שליט"א
 
וכאשר אוכלים את הטשולנט בליל שישי - בעצם כביכול 'לא מתאפקים' ו'גוזלים' את זה מהשבת, וכך מתענגים על החומר בלבד בלי שום רוממות.
ואולי מתגעגעים לקדושת השבת.... בסמוך ונראה. וכל חד משער לפום שיעורא דיליה.
 
כ"א יעשה מה שלפי טבעו מותאם לו כי אין עבודה אחת המתאימה לכולם,
מי שיכול לאחוז בדרגה שלא לאכול צולנט מפני כבוד שבת אשריו ואשרי חלקו,
אחרים שהעלייה וההתעלות שלהם בתחומים אחרים (כי הרי א"א להיות בו זמנית טוב בהכל...), או כשלא יאכלו צולנט בליל שישי יירד להם מאיכות הלימוד/מהשמחה ויוביל אותם לעצבות שזה גרוע שבעתיים מלאכול צולנט, כדאי שיאכלו...
ויש אחרים שזה מקלקל אותם, במסיבת מרעים שכזאת בהיחשפות לחברה רעה (וכלפיהם התבטא פעם מרן הגר"מ צדקה שליט"א שצולנט בליל שישי זה העוון/הקלקול הכי גדול...) שימצאו תחליפים אחרים שיעסיקו אותם...
 
מה אתם אומרים?
יש בעיה עם טשולנט בליל שישי?
שמעתי פעם משם הרב צדקה שזה לא דבר טוב
וכן עוד רבנים
מצד שני אנשי חינוך כיום עושים לבחורים כל מיני אירועים עם טשולנט ומכניסים את המנהג.

מה דעת התורה וההשקפה הצרופה בעניין?
זה מאד תלוי למי וגם מה היה עושה במקום יש בחורים שהלוואי שהיו הולכים לצונט בליל שישי,
ויש בחורים שאוי לנו שזה מה שהם עושים בליל שישי ודאי שיש פה עניין של תאוה מצד אחד מצד שני איפה הבחור אוחז?
 
בנושא הצ'ולנט התבטא הרב צדקה ואמר בחריפות: "צ'ולנט זה שיטוט. אצלנו בישיבה רצו לעשות בחורף אמרתי להם חס ושלום לא יכנס אצלנו. נורא ואיום שם, זה תחבולה גדולה של יצר הרע, זה זלזול בכבוד השבת שאין כדוגמתו".
אם זה זלזול לאכול צ'ולנט בימות החול אז לאו דוקא בליל שישי גם ביום ראשון (שאריות משבת).
 
נראה שאכילת חמין בליל שישי פוגמת בהתלהבות ממאכלי השבת, שכבר אינו מתאווה להם כ"כ.
אני מכיר מישהו שאמר לי פעם שבשבת אינו מכין חמין כי כבד לו, ולכן מסתפק במיני בשרי קר.

אמנם בליל שישי ראיתי שהוא מתפנק יפה יפה על טשולנט בשרי עם קישקע עסיסי.
ונמצא שאותו אדם אוכל ברוחב לב ביום חול ובשבת בהרבה פחות וחצי בעניות, וזה לכאו' דבר פגום ולא ראוי.

יש רבים ואני ביניהם, שצ'ולנט דופק להם את כל צהרי יום השבת, ולחנם.
ולכן אולי עדיף שיאכלו משהו יותר קל.
אין שום דין באכילת צ'ולנט.
בליל שישי, לפני השינה - הבעיה הזו לא קיימת.
 
הרב @משיב כהלכה,
אני מחזיק ממך תלמיד חכם וירא שמים.
ודוקא בגלל זה, צרם לי הביטוי שלך.

בהיותך בחור עבדת אתה וחבריך על שבירת תאוות האכילה?

הזכרת לי סיפור: פרופסור מכובד הזמין את חבריו וידידיו לערב של שיח אינטלקטואלי מעמיק.

הוגשה לשולחן צלחת עם חתיכות אבטיח תאווה לעיניים, אך אף אחד מהמכובדים לא נע ולא זע.

לפתע כבה האור, מישהו נשען בטעות על המתג. שניה לאחר מכן נשמעה זעקתו של אחד המכובדים.

האור הודלק שוב ולעיניהם נגלה המחזה - מסתבר שכולם מיהרו ונעצו את המזלג שלהם באבטיח, והוא היחיד ששלח את ידו, ולכן ננעצו כל המזלגות בידו.

ולענייננו, לא נראה שהבחורים בזמננו נמצאים במצב שכבר שברו תאוות ניאוף ותאוות ממון, ונותר להם לעבוד רק על תאוות אכילה. ולפני כל שבירת התאוות, הלוואי שישקיעו עצמם רק בתורה ולא בדברים אחרים.
 
ולענייננו, לא נראה שהבחורים בזמננו נמצאים במצב שכבר שברו תאוות ניאוף ותאוות ממון, ונותר להם לעבוד רק על תאוות אכילה. ולפני כל שבירת התאוות, הלוואי שישקיעו עצמם רק בתורה ולא בדברים אחרים.

אפשר שכוונתך לזה:

 
ראשי תחתית