שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן ג
ובעצם הנדון, כבר כ' הח"ס זי"ע הנסיון יותר ממאה עדים, ואין אחר האמת כלום, והמציאות מדבר בעד עצמו, שע"י כלי זה נמצאו ותוקנו ס"ת רבים מה שיד האדם לא השיג, ובגדר תיקון העולם הוא, ומי שחותמו אמת אוהב את האמת וב"ה שנתן לנו תורת אמת.
הכ"ד דוש"ת, מצפה לרחמי שמים.
שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן ב
בענין קדושת סתו"מ - חובת בדיקתם והגהתם בכלל ובזמנינו בפרט ותנאי ההשתמשות בהגהת המכונה (קאמפיוטער) שהומצאה ע"י משמרת סת"ם
א. בעצם חיוב הגהה - עיין בבני יונה יו"ד סוס"י רע"ט:
ס"ת שיצא מתחת יד סופר צריכה הגה ואין מחזיקין שהיא בלא טעות. והיינו אעפ"י שהסופר עצמו קרא ושנה בשעת כתיבה, ולכאורה יצאה מאתו בחזקת מוגה מנוקה מכל שגיאה, מכ"מ צריכה הגה.
ב. וכן נראה שהבין במקדש מעט שם ס"ק ל"ה, שהרי כ' דרק בס"ת ולא בתפילין ומזוזות דבהו סומכים אסופר, היינו מה שהסופר קורא ומגיה בעצמו כמבואר באו"ח סי' ל"ב סכ"א, כל פרשה אחר שיכתבנה יקראנה היטב בכוונה ודקדוק גדול פעמיים ושלש, ויחזור ויקראנה קודם שיתננה בבית, וכזה ג"כ במזוזה ופשוט. ואף דלא נזכר בהל' מזוזה, גם בדיקה לפני כתיבת כל שם משמוה"ק המבואר בשו"ע סי' ל"ב סעיף כ"ג לא נזכר בהל' מזוזה וכתבו הברוך שאמר והב"י בשם הר"י אסכנדרני דה"ה למזוזה. וההבדל בין ס"ת לתו"מ פשוט, כיון דיש בס"ת רבבות אותיות אין להחזיק הס"ת בלי טעותים בלי ההגהה מלבד הסופר, איברא הא פשיטא דאע"ג דעדיף שיבדק ע"י אחרים, מכ"מ גם הסופר ראוי לכך בא"א, והיינו שייחד עצמו להגהה זאת. ועיין בבני יונה בפי' הארוך סוס"י רע"ט כתב נמי כמש"נ דע"י ריבוי האותיות גם ההגה מפוקפקת יעוש"ה.
ג. אמנם לפי המצב של היום גם בתפילין ומזוזות קשה לסמוך על ההגהה של הסופרים עצמם, והטעם מובן מעצמו, ובפרט חלק גדול מהסופרים שאינם בעו"ה מוחזקים כל כך ליראי ה' מרבים, שעי"ז גם הבדיקה וההגה"ה בחו"מ כדין ס"ת, וכבר כתב בדעת קדושים בסי' ל"ב שם בזמנו דיד המרבה לבדוק ה"ז משובח, ובזמן הזה הרי זה דרגא יותר חמורה מה"ז משובח, אלא מעיקר ההלכה.
ד. ובעיקר חיוב הגהה, דעת הדע"ק ביו"ד סי' רע"ט שם דאין חיובו מן התורה והוא רק מדרבנן כעצה טובה.
ה. איברא פשוט מאד דזה נבנה על יסוד דרוב מצויין אצל כתיבת סתו"מ מומחין הם, כעין החזקה הזאת בשחיטה ביו"ד סי' א', ולענין ניקור, ולענין מקואות סי' ר"א ס"ג ברמ"א ועוד, ודבר זה נבנה על יסוד חזקת צדקות של העוסק במצוה ההיא דאי לאו דהי' בקי ומומחה לא הי' נגש כמבואר כ"ז ברשב"א בתו"ה ועוד ראשונים.
ו. אבל לצערינו אין זה חזקה גמורה בסופרים, עכ"פ בחלק גדול מהם, וכבר כ' מרן החת"ס ח"ו סי' פ"ג וזל"ק: ומ"ש דבתפילין סופרי זמנינו בקיאים לא הי' ולא נברא כי בעו"ה מקלקלים ומכשילים רבים הם (כצ"ל) והרבנים אינם משגיחים עליהם או אינם יכולים להשגיח עליהם כמו על השוחטים והמכשלה תחת ידם, ויש כמה מאות ישראלים כשרים אשר מימיהם עדיין לא הניחו תפילין כשרים אקרקפתא דלהון וכו', עכל"ק של החת"ס.
והרי אנו רואים שרבבות תפילין ומזוזות שבאים לאחב"י (ובפרט מהנשלחים לעבר הים) באים מסופרים בלתי ידועים, והרבה מהם רחוקים מחזקת כשרות, אעפ"י שבאשרינו ישנם ב"ה סופרים הרבה שחל עליהם הגדרת חז"ל (גיטין ב') סתם ספרי (דדייני) מיגמר גמירי.
ז. ועוד למדתי מן הנסיון הרב, שגם תו"מ שיצאו מבית ת"ח ויר"א, וגם אפילו עברו הגהה פעמים ושלש כנהוג, נמצאו לפעמים חסרים ויתרים - עד שפשוט תסמרנה שערות ראש מההתרשלות שתמצאנה בשטח זה, ועיני ראו ולא זר כבר מאות תו"מ בכתיבה יפה ואותיות כהלכה אבל נלקו בחסר ויתר לפעמים תיבות שלימות - ובעליהם בוכים על מר גורלם שבמשך שנים היו קרקפתא דלא מנחי תפילין.
ומזה למדתי להלכה שההגהה היסודית אחרי מעשה הסופר גם בתו"מ הוא מעיקר הדין, ואולי הצורך בזה הוא מגדר מיעוט המצוי שאז יש חיוב הגה"ה מדינא כמבואר כ"ז ביו"ד סי' ל"ג ול"ט ועוד כמה מקומות. וגדר מיעוט המצוי בארתיו בעניי בתשובת שבט הלוי ח"ד סי' פ"א (וע"ש מש"כ בעניי שם בשיטת המשכנות יעקב בזה).
ח. ועתה נבוא לענין כלי הקאמפיוטער שנתחדש בזמנינו ונבנה במיוחד לצורך סתו"מ ע"י חברת משמרת סת"ם, שהרבה זכות הרבים להם בשטח הרמת קרן קדושת סתו"מ בתקופתינו, ולפני זמן רב נגשו אלי לחוות דעת בענין ההגה"ה היסודית שע"י כלי הנ"ל, ולאחר עיון היתה תשובתי להם להשתמש בכלי זה אחרי שכבר עברה המזוזה או פרשה שבתפילין בדיקת אדם כנהוג ע"י ת"ח וי"א מרבים - מעשה ידי מומחה - ונוסף לזה להעביר אח"כ בקאמפיוטער הדברים שנבדקו כבר. ונודע לי בבהירות ובבירור מעשרות מקרים שהיו בחזקת מוגה כהלכה ע"י סופרים יר"א, שנמצאו אח"כ חסרות ויתרות ע"י הקאמפיוטער. וברור דאין אנו באים למסור ח"ו הבדיקה לכלי הנ"ל, ולא ההכרעה בפסול וכשר, אלא לחפש ולמצא מה שיד האדם עכ"פ בזמנינו העלימה עין מזה.
והיות שאין להעלים עין מן מציאות האמת שישנם מקרים אין ספור מהעלמת עין כזאת, והכלי הנ"ל חיפש ומצא פסולי דאורייתא האלה, ולולא זה היו תו"מ נשלחים אל אחב"י להכשילם בשוגג או במזיד, מי הוא זה אשר יכול לפקפק ע"ז אם רוצים לבדוק ולהחמיר - כיון שמן השמים הוא שההמצאה הזאת נתחדשה בדורינו - לעומת ההתרשלות שיש בדורינו בדייקנות הכתיבה וההגה"ה.
ט. ועל נחיצות תיקון בענין זה למצוא הפסולים שכמעט ואי אפשר בדרך הטבע להמצא כולם ע"י אדם הכי כשר, יעיד מש"כ הגאון הק' מהר"ח פלאג'י זצלה"ה בס' שו"ת לב חיים סי' קע"ו, שמעיד על הספרי תורה של עיר איזמיר שהיתה מלאה חכמים וסופרים ובא חכם א' שהי' אומן מופלא בזה - והעיד הגאון מהר"ח ז"ל וז"ל: ולא הי' ס"ת שלא מצא טעויות הרבה, הן בחסרות ויתרות, הן בפתוחות וסתומות וכדומה, ואפילו בספרים שהיו בכל נדרי שהמנהג שעושים להם הגה מחדש ויצאו כמה שנים כמה פעמים מצא בהם כמה טעויות, עכ"ל. ומסיק שם להלכה דצריך לברר כל ס"ת מעיקר הדין אפי' נבדקו כ"פ יעוש"ה בדמיון לבדיקת הריאה.
ועיין בס' קול יעקב סי' ל"ב אות קט"ו שהעיד שבעיר ואם בישראל בגדאד בימי הקדמונים טרחו החכמים ורבנים הרבה בענין הגהות ובדיקות הס"ת ולא מצאו מנוחה עד שתקנו לעשות לכל ס"ת ארבעה הגהות ושלשה בדיקות סך הכל ז' פעמים כדי להחליף החושים של בני אדם כי אינם שוים, כי אפשר שיראה זה מה שלא יוכל לראות זה, וע"ש סדר הגהה שלהם - ושתיקנו קנסות אם ימצא טעות אחריהם מה שקשה לעשות לפי מצב דורינו.
ועיין דבר פלא בתשובת גינת ורדים כלל ב' סי' ל"א כתב תו"ד וז"ל: ואף על גב דהשתא לית לן ס"ת כשר כהלכתו שאין הסופרים שלנו זריזין ומשבשין הספרים והרבה דביקות אות באות יש, והרבה הפרדת חלקי האות זה מזה יש, וכל הדברים הללו פוסלין בס"ת והשתא מקילים לקרא בציבור בס"ת דידן משום דלא אפשר, מ"מ אין קריאתנו בו גורם להוריד לו קדושה חמורה להיותו נידון כדין ס"ת כשר, רק שאנו מקילים לעצמינו כדי שלא תשתכח קרה"ת בציבור, ולעולם לענין קדושה נידון כשאר חומשין בעלמא וכו', יעוש"ה. ועיין מש"כ בזה בעניי בתשובת שבט הלוי ח"ו סי' ועיין עוד בתשובת מרן החת"ס זי"ע נדפסה בקונטרס זר סופרים סי' ב', הביא דברי הבני יונה סי' רע"ט, דרוב ספרים שבזמנינו אינם יוצאים מתוקנים מתחת יד הסופר, והוסיף מרן - ובודאי בעו"ה נתמעטו הדורות, וא"כ מי יאמר דדורינו אכשור מדורו של מרן חת"ס זי"ע ודורם של גאונים הנ"ל.
ואעפ"י שבכמה דברים הוטב המצב נגד המוזכר מג' גאוני ספרד מובהקים ז"ל, מכ"מ עדיין המצב רחוק רחוק מלהיות מתוקן, וכבר כ' מרן החת"ס כי הנסיון יותר ממאה עדים, ואומר אני באימה ולש"ש כי בהשתמשות משמרת סת"ם בהקאמפיוטער עפ"י ההוראה דהיינו אחר בדיקת ת"ח מומחה ויר"א מרבים, וכן ישתמשו בו רק להגהת חסרות ויתרות וכדומה - אז בגדר מצוה דרבים הוא ויסיר מעלינו חרפת תפילין ומזוזות וס"ת פסולים.
י. וכבר כתבתי שהכלי הנ"ל נבנה ע"י משמרת סת"ם באופן שאינו לא פוסק ולא מכריע, לא להכשיר ולא לפסול, ולא להחליף בדיקה הרגילה מימות עולם, אלא כלי אומנות מדוייק לאתר ולמצא הטעויות בחסר ויתר שנעלמו ע"י טעות הסופר ושגגת המגיה, ולגרום ע"י כך שיתרבו קרקפתי דמנחי תפילין - ולשמירת בתי ישראל ואריכות ימים ע"י מזוזות כשרות, ושס"ת שלנו יהיו בגדר ס"ת כשרים ולא כחומשים, הן לענין קיום מצות כתיבת ס"ת והן לענין קרה"ת - ופשוט מאד דאין זה שום פגם נגד דורות הקודמים, דכל דאפשר לברר הוא לפי מציאות של אפשר לברר, וכיון דנולד אמצעי זה ואפשר לברר על ידו, ממילא יראה דחל החיוב של אפשר לברר, כמבואר מר"ן פ"ק דפסחים והפוסקים, כיון דהשגגה מצויה ושכיחי פסולים, וצ"ע, ובפרט בס"ת שגם לאחר כל ההגהות הנהוגות עדיין מתגלים תדיר טעויות בשעת קרה"ת וכידוע.
[ומה שכתבו איזה רבנים לדמות בדיקת סתו"מ ע"י הקאמפיוטער כמו בדיקת סכין של שחיטה מפגימות שאינם מורגשים ע"י בדיקת אדם, או לבדיקת תולעים ע"י מקראסקאפ, או לבדיקת ריבוע התפילין ע"י מכשירין מדוייקים יותר מראיית אדם, הדבר פשוט דאין עניניהם דומים כלל לעניננו, דהתם גדר האיסור או החיוב שצוותה תורה הוא מה שנראה לאדם, וכל מה שאינו נראה לעין אדם אינו בכלל האיסור, דאף אם אנו רואים תולעים במיקראסקאפ הדבר היתר גמור, וכן חסרון קל בריבוע התפילין הנראה רק ע"י כלי מדידה מדוייקים לא הוי חסרון ריבוע מאחר ולמראה עיני אדם הוי מרובע, משא"כ לענין טעויות בחסר ויתר הרי הדבר תלוי במציאות, דאם חסר או יתר אות א' בתפילין הרי במציאות אינם תפילין ומה שלא נתגלה עד כה לעיני אדם הוא רק דאנן עדיין לא ידענו מהפסול הנמצא בהם, אבל פשיטא דכשיתגלה לעיננו הטעות בתפילין ע"י המכונה, הרי שעל בעליהן לרוץ מיד לחפש תפילין אחרות כשרות ולהניחם כל עוד היום גדול וממילא אין דמיון כלל לכל הנ"ל ופשוט.
אלא דלענין לשעבר, דאיגלאי מילתא למפרע דמחמת הטעות לא קיים בפועל מצות הנחת תפילין, כבר המליצו ע"ז האחרונים דכיון דעשה כל מה שבידו לעשות דאינו נענש על ביטול המצוה, וכן כ' בדע"ק סי' רפ"ח ס"ג לענין הברכה דאולי שייך מעין משאחז"ל בכהן ברך ה' חילו אף אם נמצא חלל אין עבודתו פסולה למפרע, ועי' בשו"ת רב פעלים ח"ד ס"ב להגה"ק בעל בן איש חי זצלה"ה מעשה נורא בזמן זקינו הרב הגדול רבינו משה חיים זצ"ל איתרע לעירם בגדאד חכם א' מדמשק והוכיח כי כל התפילין בעיר אינם מרובעות באופן הנראה לעינים, ועפ"י פסק זקינו הנ"ל לא בירכו עליהם יותר כל אנשי העיר הגדולה הנ"ל, עד שכל הקהל התקינו בתים חדשים. והיות ודבר זה הי' לחרפה גדולה עד שכל אנשי העיר לא הניחו תפילין כשרים שנים הרבה, ע"כ יצא בתשובתו שם לחקור ולהמליץ עליהם בכלל וכן על כיו"ב שמחמת שגגת המגיהים שנתעלמו מהם טעויות חסרות ויתרות ולפי תומם נכשלים בעליהן במשך שנים ולפעמים לא יתגלו עד לאחר מותם ונמצאו שהלכו לבית עולמם ערומים ממצות תפילין ועוד בידם שגגות ברכות לבטלה, דבר הקשה מאד לסבלו בשכל, עיין שם שמצא תרופה מס' דבש לפי להחיד"א ז"ל מערכת ך' אות ד' שהביא מס' שבלי הלקט דאם דעתו מכוון לשמים לקיים המצוה יש לו שכר אעפ"י שהם פסולין דלא כהרב יעב"ץ בלחם שמים בפ' בתרא דפסחים דס"ל דאין לו שכר כלל - וכמובן זה רק דרך למוד זכות כולי האי ואולי, ועיי"ע בתשו' לב חיים (או"ח סי' י') שנו"נ בזה ומסיק דעדיין צריך תיקונים על ביטול מ"ע וברכות לבטלה במשך ימים ושנים ושב ורפא לו].
יא. גם ראיתי בכלי הנ"ל תכנית נוספת המיוחדת לביקורת מעשה ידי הסופרים והבודקים אשר משמרת סת"ם מסתייעת לראות על ידו כל האותיות שמבקשין מכתב הסופר ההוא, כל האל"פין לחוד וכל הבי"תין לחוד וכדומה - ובאופן זה רואין מיד באיזה מהן איכא ריעותא שלא נכתבה כהלכתה - ולאחר שמציינים אותו נשמר בכלי הנ"ל וכל ההערות יביאו לתשומת לב הסופרים ע"מ לעוררם למען ידעו להזהר בהן עכ"פ מכאן ולהבא - וזה יעשו על חלק מסוים מן התו"מ שהעבירו מקודם לצורך חסרות ויתרות, ומדוגמאות אלו יוכלו לבקר כנ"ל גם את בדיקת הבודקים. ובלתי ספק שתכנית זו תחזק ותוסיף להרמת קרן מצוות סת"ם כשרותם והידורם.
יב. ולדבר נוסף כלי הנ"ל הוא תיקון גדול, דכידוע שישנם בכל העולם אלפי ואולי רבבות ס"ת שנמצא פעם בהם טעות, ונתיישנו ואין משים עליהם לב, כי אין הסופרים והמגיהים רוצים להטריח לחפש ולמצא, ונשכחו מקומות הטעותים באורך הזמן, וספרים כאלה עומדים בכל מקום בקרן זוית כאבן שאין לו הופכים (ובבית מדרשנו ישנם כעשרה ספרים כאלה) ואין מי שרוצה לפזר הון עצום לתיקון הנ"ל - וע"י קאמפיוטער הזה יהי' קל מאד למצא הטעותים החסר והיתר ולתקנם ולהחזיר רבבות ס"ת קדושים לכנסת ישראל.
יג. ובודאי לענין הפסקות באותיות עדיין צריך לעיין איך לכלכל הדברים ע"י כלי הנ"ל, וכאשר עוררו רבנים גדולי תורה ת"ח ובפרט ידידינו גאון ישראל בעל מנחת יצחק שליט"א [זצלה"ה], ואין הבדל דיעות בינינו, אבל מה שעורר אחד הרבנים לדמות הגהת כלי הנ"ל לענין מאשי"ן מצות - במחכ"ת הדברים כ"כ רחוקים וזרים עד שאין להשיב עליהם, אך במה שעוררו שאין להתיר הגהת מכונה בעלמא, יפה עוררו פן ישתמשו במכונות שלא עפ"י התנאים הנ"ל ומצטרף אני עמהם בזה, וגם אני לא הוריתי הוראתי אלא למשמרת סת"ם בלבד, שעומדים תחת מובהקי הוראה אשר כבוד שמים ותוה"ק נגד עיניהם - וגם כי מוחזקים זה הרבה שנים להרחיב גבולי קדושת סתו"מ ע"י פעולותיהם השונות, הרבצת תורת הל' סת"ם לאלפים, ותיקונים אין ספור, וראויים הם לקבל תמיכת פרנסי הדור שיחי'.
ולסוף דברי הנני לחזק ידי העסקנים הנ"ל, אשר נחלצו להיות גואלים למצוות יסודיות אלו העומדים ברומו של עולם - שזה דורות רבים מצפים לתיקונם כאשר התריעו וזעקו גאונים וצדיקים גדולי אשכנז וספרד על גודל המכשלה בהם הגורם לאריכות הגלות ועיכוב גאולתינו. ובוא וראה מש"כ בזה בזמנו הגה"ק רבי אלעזר רוקח זצלה"ה אב"ד בראד ואמסטרדם בס' מעשה רוקח על משניות מנחות (פ' הקומץ משנה ג' אהא דכתב א' מעכבן) וז"ל: ובלתי שום ספק אצלי שזה לבד גורם אריכות הגלות המר הזה, שאין לנו כמעט ס"ת כשרה באותיותיה ובהלכותיה וכן תפילין ומזוזות עכ"ל. וכן בס' תנופה לחיים להגה"ק מהר"ח פלאג'י זצלה"ה (תהלים אות תל"ב) וז"ל: ולבי אומר לי דאריכות הגלות הוא בעבור כי בדורות הללו אין דורש ואין מבקש על מצות הנחת תפילין, דמניחין תפילין פסולין מכמה מיני טעויות וכו', והסיבה הוא דקונים תפילין מב"א שאינם מומחים ולא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו, ואפי' סופר מובהק ובקי בדינים עביד למטעי - כ"ש מי שאינו יודע האומנות ולא למד הדינים על בוריים, ומה גם אם יש לו מיעוט יראת שמים - כי אלו נקראים מאריכי הגלות ועושים כחטאת ירבעם שחטא והחטיא את הרבים (עיין שם בדבריו שדורש ומבקש מחכמי דורו לחזק ענין הסמיכה, ובלתי סמיכה ידיו אסורות מלכתוב אפי' אות א' שבתורה) והאי מילתא כל הקורא דברי אלה יהי' חרד על דברי, ולבקש אופן על דבר גדול כזה - ויכולה היא שתגן דיצמח פורקניה ויקרב משיחיה, עכ"ל.
ואל תאמר, מה הי' שהימים הראשונים היו טובים מאלה - כי לכל זמן ועת לכל חפץ בשמים - וכמש"כ בספה"ק נו"א פ' נח, דבכל דור ודור יש שורש לתקן מצוה מיוחדת יותר משאר מצוות, וכתב שם שבדורו התיקון במצות ציצית יעו"ש לשונו הק'. וראוי להעתיק לענינינו מש"כ בזה הגאון הק' מהר"ם חאגיז זצלה"ה בס' משנת חכמים (אות רכ"ח, הובא בריש ס' קסת הסופר ממשנת חסידים וטעות הדפוס הוא) וז"ל: שפלות הדור שאנו בו שהוא יתום ואין דורש ואין מבקש על דברים כאלו העומדים ברומו של עולם - וכל ריק ופוחז שיודע לכתוב איזה כתב אשורי מקולקל מתלבש בטלית שאינו שלו ומקבל סמיכה להיות סופר סת"ם, ועל ס"ת תפילין ומזוזות מסופרים כאלו יסמכו קהל ועדה וישראל הקרובים והרחוקים, ויהי' לנו מן התימה שאנו צועקין ואין אנו נענין, מה תמיה היא זאת - פוק חזי עובדא דר' חזקי' ור' ייסא (בזוה"ק פ' אחרי שהבאנו לעיל) ותדון מיני', דאם על יתרון וי"ו בקרא ושוסעת שסע פרסות דחו להני מתיא מבי מתיבתא, ואמרי להו דהוי הס"ת פסול ומשקר בשמא דמלכא - מה יעשו בס"ת הנכתב בכל החסרונות האמורים וכיו"ב וכו', לבי דוי ואין בידי שבט מושלים לתקן, רק להודיע צערי ברבים (ומסיים שם המשנ"ח) אולי יחנן ה', ובדורות הבאים המצא ימצא איזה תיקון ויוכשרו דברי, עכ"ל.
אולי, כולי האי ואולי, דמן השמים הוא שזכינו לתיקון מצוות אלו בדורנו - דור אחרון בעיקבתא דמשיחא - כי עת לחננה כי בא מועד לתקן עולם במלכות שי"ן דלי"ת יו"ד ולרומם קרן ישראל ע"י הרמת קרן שלש קדושות אלו ואשרי להעוסקים במצוה הזאת שזכו להזדקק למצוות נשגבות אלו ולעשות בהם תיקונים רבים, ולסלק הרבה קוצים מכרם בית ישראל בצמצום המכשלה של תו"מ פסולות, ובפרט הקטנות (המשוחות), ולבטל מן העולם הכשריהם השונים והמזוייפים, שרובם נכתבו ע"י נערים קלים וריקים, והם היו עיקר המסחר להפיצם ע"י תגריהם ותגרי תגריהם להכשיל רבבות אחב"י שבגולה. וגם במה שזכו לחדש ולהחזיר עטרת הבחינות לסופרים ובודקים ליושנה, שיתעסקו במלאכתם - מלאכת שמים, רק לאחר קבלת רשות בי"ד. וב"ה נתרבו על ידם מספר הסופרים והבודקים הבקיאים פי כמה וכמה.
ובעיקר על גודל הזכות להרים כבוד מקצוע גדול בתוה"ק, שהי' מוזנח ומונח בקרן זוית בבחינת מת מצוה, ולהעלותו על שלחן מלכים רבנן ותלמידהון, בבירור וליבון הלכותיהן, ובפרט ע"י רשת השיעורים שיסדו ראשי משמרת סת"ם הן בארה"ב ע"י בני הרב הגאון רבי בן ציון יעקב הלוי שליט"א, והן בארצה"ק ע"י רבנים ומו"צ מובהקי הוראה בהלכתא רבתא דסת"ם, בכמה וכמה עיירות מלאות חכמים וסופרים למאות ולאלפים כ"י וקנאת סופרים תרבה חכמה, וכבר נמנו וגמרו תלמוד גדול שמביא לידי מעשה. זכות הרבים תעמוד להם ולכל העוסקים במלאכת שמים הזאת שיזכו גם להבא להגביר חיילים בעבודתם, להכניס יותר ויותר ס"ת כשרים לכנסת ישראל, ותפילין כשרים להיותן עוז לישראל ולקיים בנו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו', ומזוזות כשרות לאריכות ימים ושמירת בתי ישראל (עי' מש"כ הגה"ק בעל בני יששכר זי"ע בס' אגרא דפרקא אות רל"ה - דכשישראל מקיימין מצות מזוזה אין לך צר ואויב שיבא בשערי ירושלים) כולי האי ואולי ע"י הרחבת גבולי קדושת ס"ת ותו"מ נזכה לקיבוץ גליותינו ב"ב וכמש"כ רבינו בעל הטורים בפ' ואתחנן וז"ל: סמך והיה כי יביאך לפרשת שמע, לומר לך שבזכות תורה, תפילין, מזוזות, יכנסו לארץ. עכ"ל. ומי יתן שנזכה להיות ממקרבי גאולת ישראל ע"י מצוות אלה, וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. את זאת באתי להעלות על הכתב למען קדושת תוה"ק ומצוותיה החביבים. +ע"ע ח"ח סי' י'+
הכ"ד מצפה לרחמי ה' המרובים.
