שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
למה נראה לך שלא ראיתיה בפנים?וטוב שתראה תשובת הר''י מיגאש בשלימותה ולא רק המצוטטת חלקית בדברי רבותינו האחרונים, זה יתן לך מבט אחר.
ועיין כאן.
בגדר ת"ח / גדול הדור שחובה ללכת להלווייתו
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
- סטטוס
הוא הוציא פסק הלכה לצאת להלויה? משהו בעניין הקריעה?
הגר"י דרעי היה יותר גדול שהיה צריך להוציא עליו פסק הלכה?
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
ובדבריו מבואר במקרה של מי שאין לו יד ורגל בלימוד התלמוד. ולא במי שעוסק בתלמוד אלא שאינו בקי בו כמו בשותי"ם.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
לא הוציא.
אדרבה בגלל שאינו גדול כ"כ היתה שאלה, אצל הגרח"ק לא היתה שאלה כלל.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
מחילה יש לו תשובות בהלכות עגונות הלכה למעשה, ובענינים חמורים אחרים.
זה שלא עסק רוב הזמן בהוראה בהלכות פשוטות כברכות וכו' לא עושה אותו לא בעל הוראה.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
השאלה היא מה הגדר של תנויי, כל מי שהורה הוראה אחת? או שצריך שרגיל ללמד.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
עיקר הנקודה שם שהטעות מצויה בדימוי מילתא למילתא, בגלל שלפעמים יש חילוק דק ונסתר. ולענ''ד החזו''א לכו''ע עמד על עומק הדברים והוא מהיחידים שידעו לברר דבר על בוריו ולעמקו מהש''ס. גם לפי דברי הר''י מיגאש.
חוץ מזה ודאי שראה דברי הראשונים בסוגיא בעיון עמוק, ודברי גדולי האחרונים המפורסמים, וגם המובאים בפת''ש וברכ''י, לעומקם. ואכן שותי''ם נדחים וכדו', פחות היה בקיא, והוא כותב בעצמו, באגרת, שהוא לא בעל מלאכת החיפוש, וכל אחד חלקו בתורה. וכו'. אבל לא על זה הייתה הטענה אלא שנאמר שלא ידע מתשו' הרמב''ם שהובאה בברכ''י בדוכתא, ומהפר'ח' בדוכתא, ושרוב האחרונים חולקים עליו, וודאי היה חוזר, וזה לא מדוייק כלל, וכאמור.
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 703
לא הבנתי על מה המחילה.
זה מה שאני גם כתבתי.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
יעויין באגלי טל בהקדמה שהיום שהספרים מצויים, גדר "ללמד" הוא "ללמד דרך הלימוד", ובזה עסק ר' אהרן, והעמיד תלמידים מופלגים מורי הוראות, מכח מה שהעמידם בדרכי הלימוד, ואין לך ללמד יותר מזה.
הדוגמא של עגונה אינה הוראה אחת, אלא דוגמא, שנסתבכו הבתי דין בדברים הקשים ביותר, בהוראה, פנו אליו. ובהוראות פשוטות יש רב ביכנ''ס, רב שכונה, מו''ץ וכו'. ופשוט.
לפי סגנון התגובות פה מתעוררת לי שאלה
מה עם חכם שלום כהן?
הוא היה מורה הוראות??
או שהוא היה ת"ח ורא"י חשוב וכו' וכו'.
ומה עם חכם יהודה צדקה ז"ל
הוא היה מורה הוראות וכד'??
והרשימה עוד ארוכה...
אני לא יודע מאיזה דמיון ומאיזה חלום זה לקוח שצריך להיות "מורה הוראות" בפועל והיינו שחיבר ספרים ושותי"ם וכד'
אדם ת"ח שיושב כל היום וספון באהלה של תורה ומעמיד תלמידים, זה המדד
ולא הספרים וכד'
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
השאלה האם צריך מורה הוראות בפועל או מספיק בכח.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
לא התכוונתי לחלוק על דבריך. אלא להוסיף שגם בפועל עסק בהוראה בנושאים הקשים ביותר.
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
חכם שלום היה מוסר שיעורים בהלכה מידי שבת.
ורבים מתלמידיו היו שואלים לו הלכות הקשות להם והיה מורה.
לגבי השאר איני יודע.
אך להוי ידוע שדבר זה אינו בא לגרוע מאומה ממעלת החכמים שאינם מורי הוראות.
אבל ההלכה היא (עכ"פ לדעת מרן הגרע"י ובנו אחריו) שאין חיוב לצאת ללויה של מי שאינו מורה הוראה.
וכן שם בהמשך מתלמידו הר' ללוש
"ליתר דיוק זה מה שנשלח לכל רבני קו ההלכה בהודעה מאת הרב ירון אשכנזי, בדרישה מהרבנים להשיב כולם בהוראה אחידה זו, ששאל למרן (א.ה. הר' יצחק יוסף) שליט"א ע"מ שנדע מה להורות לשואלים הרבים, וכך השיבו מרן (א.ה. הר' יצחק יוסף) שליט"א, שהמרגיש כרבו מובהק חייב לקרוע, ומי שאינו מרגיש כרבו מובהק אין לו בזה חיוב הלכתי".
א"א לעוות את המציאות.
יש כאן עדויות מאנשים מפורשים הידועים כתלמידיו, ולא ניקים עלומים כלשונך,
שזו ההוראה שהוא נתן על הלויה והקריעה על מרן זצוק"ל.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,547
תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כט,א
רב ששת אמר כנתינתה כך נטילתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים ריבוא הני מילי למאן דקרי ותני אבל למאן דמתני לית ליה שיעורא
שמעון טרבלסי
חבר קבוע
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 972
הם סוברים שמתני זה רק למורה הוראה, עי' בספריהם.
אתה מערבב בין חיוב לצאת ללוויה לבין לגבי קריעה.
אתה לא יודע לקרוא?
אני הבאתי על עניין הקריעה, וע"ז הבאתי עדות תלמידו הר ללוש שם.
מסתופף בחצרות
חבר חדש
שמעתי שמרן הגרי"ש אלישיב אמר בשבח רבנו האור לציון כי גודל מעלתו היא שיש לו את כח ויכולת הפסיקה מהעיון בש"ס והראשונים.
ואכן יש כאן שתי אסכולות, פוקו חזו שישנם שמשתבחים בידיעת ספרים ומקורות (כמובן בנוסף לעיון) וישנם שלא טורחים להעמיד כעמיר גורנה את כל מי שעסק בנושא.
עוד שמעתי סיפור משעשע על אחד מהרבנים מהאסכולה השניה, שהגיע אליו תלמיד של אחד מפוסקי הדור (מבני אשכנז), שאל אותו הרב "הוא יודע ספרים"?
ומחכו עליה במערבא, אתא גברא וקאי בתוקף פסיקתו הידועה לכל בית ישראל, ומה שואל אותו רב - הוא יודע ספרים?.
אני יגיד את מבטי בעניין
שלצערינו ובושתינו בדור האחרון [היינו 40 שנה האחרונות], רוב המחברים המצויים מתחילים תמיד מהאמצע
והיינו ישר קופצים לפוסקים ולשותי"ם
מבלי- להכנס למו"מ בסוגייא
ומכיוון שכן- כח ההכרעה שלהם הוא חלש אע"פ שיש הרבה שותי"ם וכד', אבל כל זה בלי כח הכרעתי כלל, כי את שידוד העמקים בסוגייא לא עשו, אלא רק עברו מלמעלה.
כשאדם משקיע בסוגייא היטב עם הראשונים ומחשבן טוב
אזאי יש לו את הכח לנפות מה נכון ומה יותר מסתדר בסוגייא ומה יותר דחוק
ולכן המדד שהיום מודדים מי בקיא ביותר פוסקים הוא "רדוד" כשלעצמו כי אינו משקיע בעיקר הסוגייא ואין לו בכלל את הכח ההכרעה מה סברא נכונה וישרה ומה דחוקה וקשה.
ולכן כשאני רואה ת"ח ששידד העמקים בבניית הסוגייא, אני יותר סומך עליו אע"פ שלא פתח הרבה שותי"ם וכד', כי סברתו לגשת לסוגייא ולהלכה היא בריאה והיא ישרה, כך שהוא לא נזקק לכל השותי"ם השונים
אך לעומת זאת כשאני רואה ת"ח אחר שכל מה שיש לו למכור זה אחרונים ושותי"ם מבלי לדעת מה דחוק ומה יותר ישר בסוגייא, אלא רק כמונה מעות בעלמא, כל מה שכתוב בספרים הכל מביא, בלי להבחין בין טוב לרע, ובין עיקר לטפל, ובין מה יותר נכון ונכנס בסוגייא ומה יותר דחוק, אני פחות סומך עליו
שפתים ישק. ורואים שאותם המנופפים בציטוטים שוגים הרבה היות ולא יודעים את בסיס הדברים ומדמים דאורייתא לדרבנן, מנהג לאסור מעיקר הדין וכו' ויש באמתחתי דוגמאות רבות ואכמ"ל
- סטטוס