בגדרי דין לא תחנם - לא תתן להם חן

[נאמן הרעיון היהודי]

א. אין סיבה להניח שהרמב"ם חלוק על חובות הלבבות.

אין סיבה להניח שהוא חלוק, ואין סיבה להניח ההפך. אם אתה רוצה להביא את דעת הרמב"ם בנושא כלשהוא, עליך להביא מקור ברור ומוסכם מכתביו, ולא מאלו של משהו אחר רק בגלל ש"אין סיבה להניח שהוא חלוק עליו".

.תן דוגמא במה אריסטו עסק שזה אינו מעשה בראשית, או בסיס להבנת מעשה בראשית.

רק דוגמאות בודדות מספרים שאריסטו חיבר:
1. "אתיקה" - ספר העוסק בתכלית הקיום, בהגדרת האושר ובדרכים להגיע אליו. אין כל קשר למעשה בראשית.
2. "פוליטיקה" - עוסק במשטר הרצוי, בתוכניות לכלכלה מדינית וכד'. כנ"ל.
3. "לוגיקה" - עוסק בברור האמת, בחינת הטענות הנכונות והיפוכם ובכללים הלוגיים. גם כן כנ"ל.
וכל זה מלבד העובדה שאין כל חובה ללמוד את מעשה בראשית, אלא רק רצוי שחלק מהחכמים ילמדו אותו. בדיוק כמו שאר חוכמות הפילוסופיה ודומיהן.

.אולי תראה לי מקום שהוא הורה כן לכל תלמידיו, ומי הם, והרי לא שונים לתלמיד שאינו הגון, ולפי דעתי שהכל לפחות כלול במעשה בראשית או במעשה מרכבה, ודאי שהוא לא שנה כן לכל, כהוראת המשנה בחגיגה.

הוא הורה כן למי ששאל אותו. את מוזמן לעיין באגרות הרמב"ם מהדו' שילת. בכל אופן הדיון מיותר לחלוטין, מכיון שאת ספר מורה הנבוכים הוא כתב לכל מי ש"נבוך בעניינים האלוהיים" - והוא לא הגביל את דבריו לחכמים מסוימים. בהמשך הספר הוא מבדיל בין אמונת פשוטי העם, שהיא בדרך כלל שטחית ולא מבוררת, לבין אמונת החכמים, שעוסקים בפילוסופיה, ואמונתם איתנה ומבוררת. שוב הוא לא חילק בין חכמים מסוג א' לסוג ב', ולא הגביל את ספריו לאנשים מסוימים, כדבריך.

אבל איך ייתכן שלרוב הגדול יטעה, אין זה אלא דברי פלא. זאת לבד מהעובדה לעולם הידע הכללי משפיע על כל פרט, גם בפיזיקה כימיה ביולוגיה, וקל וחומר בפסגת החכמות. ולפי דבריך ראוי לשמוע יותר לרופא קטן כי הוא מתעקש שהוא מבין בתחום יותר...

א. לא אמרתי שלרוב הגדול טועה, אמרתי שהמקרים שבהם הגדול טועה הם יותר שכיחים מ"1 לאלף" - כדבריך.
ב. כבר הסברתי את ההבדל בין רפואה לת"ת. לא?
ג. הסיבה שאדם אומר דבר כלשהוא, זה לא דווקא מפני שהוא חקר את הנושא היטב, והגיע למסקנה מסוימת ע"פ כללי הלוגיקה הקרים. אם זה באמת היה כן - יתכן והיית צודק. בפועל אדם מושפע מאוד מהסביבה בה הוא גדל, מחוויות שעבר, מהסביבה שהוא חי בה כעת, מהנחות יסוד שברורות לו ומהמצב החברתי הכללי. יש לכך הוכחות רבות ואין כאן המקום להאריך בהם. יתכן מאוד שדבריו לא נכונים, ורק אדם שמביט על מכלול הדברים שאמר מבחוץ יוכל להבין את זה. בבחינת "אין אסיר מתיר עצמו מבית האסורים".
זה נכון בכל תחום, וגם ברפואה ובפיזיקה. היום רוב הרופאים מתנגדים לרפואה טבעית או אלטרנטיבית, לא בהכרח מפני שהיא אינה נכונה.
גם איינשטיין, לדוגמא, שלל את תאוריית "מכניקת הקוונטים" בהפטירו ש"אלוהים לא משחק בקוביות" , והיום יש לתאוריה הנ"ל הוכחות רבות והיא מוסכמת על כולם. אדם באשר הוא אדם יכול לטעות, לא משנה מי הוא ומה הוא.

מדוייק מאד מה שכתבת שהם מזהים את עצמם כתלמידיו, ומדוייק גם מה שאני אמרתי שכלל לא בטוח שהרמב"ם היה קורא את שמו עליהם. ומה שייכת בקיאות לכאן אם הנושא הוא האם הבינו את כוונת דבריו לעמקם. ומה נאמנו מאד דברי הרמב"ם בפירושו לסנהדרין שכתב וזה לשונו: חי ה' מעטים מאד עד שאפשר לקרוא להם כת כמו שאפשר לומר על השמש מין, עד כאן, ומי ערב ליבו שהגיע לדרגה זו. (ומעניין מאד, שבכל הדורות לא זכה הרמב"ם לתלמידים עד שהם קמו).

מעניין ומוזר מאד שכל מי שחקר לעומק את משנת הרמב"ם והקדיש את חייו להפצת משנתו הגיע למסקנות מסוימות, שכעת כבודו מנסה לשלול רק מפני שהרמב"ם לא קרא שמו עליהם, מהסיבה הפשוטה שהוא נפטר בערך שבע מאות שנה לפני שהם נולדו...
והקושיה מתעצמת פי כמה שמדובר בת"ח עצומים ובגאונים בכל קנה מידה, שאני מסתפק אם כבודו הכיר בכלל את שמותיהם...

ח. דרך מרן לבטל את דעתו לדעת הרמב"ם גם במקום שדברי הרמב"ם קשים להלמם עד למאד, וזה ידוע ומורגל.

רק בענייני הלכה. אולי.

אדרבה, רוב התלמוד מלא בכללים, הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני, ורבי יוחנן נגדם, ואין הלכה כריש לקיש נגדו, כרב נחמן בדיני וכרב ששת באיסורי, רבי מאיר ורבי יהודה כו' והלכה כבתראי, קיצורו של דבר, כל פונות שאתה פונה מוצא אתה הכרעה קבועה, אלא אם נאמר נגדה.

בדיוק לכן כתבתי "בדרך כלל". זה נכון שאפשר למצוא כללים בתלמוד, אבל באופן כללי הדיון מתנהל בהבאת ראיות שכליות לכל צד. והדברים ידועים ומפורסמים לכל מי שלמד ש"ס בימיו.

י. אתה כתבת שמילולית הדברים אינם מתפרשים, ואני התכוונתי לפרש את המילים.

תראה את כל דבריו בהקדמה, ותבין שמה שכתבת כעת לא נכון.

. כשם שהתורה קבעה כללים בזמן שיש בית דין כך מסתבר שגם אחר כך, ואם לא הרי שהפרוץ על פי הנחיית התורה מבטל את העומד ביטול גמור כחרס הנשבר וכדבר שאין בו ממש.

"מסתבר שגם אח"כ" - כדאי שתביא מקורות לדבריך, מכיון שבינתיים אין כאלו, ולכן אין לך אפשרות למנוע מאדם לחלוק על משהו שחי אחרי חה"ת.