באנר תרומה

במעלת לימוד סדר קדשים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

יעקבי

חבר בכיר
הצטרף
24/4/25
הודעות
2,202
מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א אודות מעלת לימוד סדר קדשים

תורה אור

ענין עבודת הקרבנות הלא ידוע שהוא אחד מג' דברים שהעולם עומד עליהן... וזהו הנקראת עבודת אלקינו,ועל ידי מתכפרים עונות כל בית ישראל, ובשביל זה נבחרו הכהנים ונבנה המקדש והשרה הקב"ה שכינתו בישראל, וכל השפעת ישראל בין מזון הגשמי ובין מזון הרוחני הגיע אליהם על ידי הקרבנות... וכיון שכן גדולכח הקרבת קרבנות, ממילא הלימוד בענינים אלו שעולה כמו הקרבה, גם כן צריך לרדוף אחר זה מאד.

כמה צריך האדם להזדרז ללמוד הסדר קדשים שעושה בזה נחת רוח להקב"ה, שהוא משתוקק שבזמן שביתהמקדש חרב יעסקו בניו על כל פנים בהלכות הקודש והמקדש וימחול להם עונותיהם, וגם שיש בו שני המעלות ביחד: מעלת התורה ומעלת הקרבנות, שעל ידי הלימוד יחשוב לו הקב"ה כאילו הקריב ממש.יש לנו שטר זכות גדול מאת מלך כל עולמים הוא הבורא יתברך, זה כמה אלפים שנה שהבטיח לנו על ידי אברהם אבינו ועל ידי נביאיו, שכאשר נשתדל בעת הגולה לידע וללמוד עניני הקרבנות יחשב לנו לבד מצות לימוד התורה עוד זכות אחר, דהיינו כאלו כבר קיימנו הדבר בפועל ממש שהקרבנו קרבנות בבית מקדשו, ובודאי לא ישנה הקדוש ברוך הוא את הבטחתו. בעת שהיינו על מקומנו בארץ הקדושה והיה לנו בית המקדש, אז היה יכול כל אחד בכחו לתקן נפשו בכלעניני תיקוני הקרבנות... ובעוה"ר נוטל ממנו מקדשנו ואין לנו לא מזבח ולא כהן המכפר, בכל זאת אל יפול לבבנו על זה, כי הקדוש ברוך הוא בחסדו יתברף הנחיל לנו את תורתו הקדושה ואותה לא נטל ממנו אף בעת גלותנו, ועל ידה נוכל להשיג כל תיקוני הקרבנות הנעשים מלפנים. כשם שקבע הקדוש ברוך הוא שיתוקנו פגמי העונות למעלה על ידי מעשה הקרבן, כן קבע עוד לתקן בשורש הענינים על ידי התורה שהיא שורש הקרבנות.וכדמיון נשואין שכאשר הכלה עומדת מלובשת ומקושטת בתכשיטיה ומוכנת להכנס לחופה, ורק עומדים ומצפים להחתן שיבא, אז החתן ממהר לבא גם כן כיון שהכל מתוקן ורק מחכים לביאתו, כן בענין הזה, ידוע אהבת הקב"ה לישראל שמכנה עצמו בשם חתן לבני ישראל, כמו שאמר הכתוב 'כמשוש חתן על כלה ישיש עליך אלקיך', ואם נהיה אנחנו מוכנין ומקושטים בכל חוקי התורה ובידיעת דיני העבודה בבית עולמים, ורקנעמוד הכן לקראת מלכנו יתברך שיבא כבודו לשכון בתוכנו, בודאי ימהר ביאתו.

ידוע שענין הקרבנות עשוי לרצות ולהסיר כח הדין מעל העולם... ומועיל לבטל כח הדין והקטרוג מעלישראל, וממילא ימהר ה' ישועתו לישראל ויבנה ציון וירושלים ונזכה להקריב קרבן בפועל ממש.

הקדמה לליקוטי הלכות

לימוד סדר קדשים הוא נעלה מאוד מאוד... שיש בו כל דיני הקרבנות והשונה בהן אף בזמן הזה הוא חשוב כאלו הקריב הקרבנות ממש.

אילו היו מבשרים לנו שנבנה בית המקדש, ברור הדבר שאפילו הקטן שבישראל לא היה מתעצל לפזר כמה עשיריות רובל כסף ליסע לארץ הקודש להקריב עולה לפני ה' על עניני עשה שעבר בימיו, ולהקריב תודה לפני ה' על כמה עניני טובות ונסים שנעשו לו בימי חייו, ובפרט אם אירע לו ח"ו חילול שבת שנתחייב עבור זה חטאת, בודאי היה מתחזק בכל כחו להיות בארץ ישראל ולהקריב קרבן לפני ה' שיתכפר לו חטאתו... והקב"ה ברוב חסדו הבטיח לאבותינו הקדושים שיחשיב למודינו בעניני הלכות אלו כאילו אנו מקריבין קרבן ממש ואין צריך על זה לכתת רגליו לנסוע ולא להרבות בהוצאה, אלא קרוב אלינו הדבר מאוד כל אחד ואחדבביתו ובית מדרשו ימצא כפרתו בלימוד ההלכות של הקרבנות.

כי נכבד וגדול ערך לימוד סדר קדשים מכל סדרי הש"ס, שבשארי סדרים מצינו כמה מסכתות הבנויות רק על מאמר אחד או פרשה אחת שבתורה כידוע, ועל סדר הזה הלא נאמרו ונשנו פרשיות שלימות וכמעט רוב ספר ויקרא... ומזה נוכל להבין עד כמה גדול ערך הלימוד הזה אשר חלק גדול מתורתנו הקדושה נאמר בו רק ענינים אלו...

ואם כן מן הראוי היה לקבוע לימודינו ועיונינו בסדר הזה יותר מכל שאר הסדרים.

הלא אנו מחכין ומצפין בכל עת על ביאת המשיח שיבוא במהרה, וכמו שאנו אומרים ג' פעמים בכל יום 'על כןנקוה לך ה' אלקינו לראות מהרה בתפארת עוזך'. ונשמע באזנינו מה שאנו מדברים אל ה' אלהינו בפינו, כי אם אמנם באמת אנו מחכין במהרה לביאת משיחנו, בודאי היה צריך כל אחד לזרז בעצמו ולהכין לבו לדעת עניני המקדש והעבודה... ובפרט לפי גדול מצוקות הזמן שמצוי כעת בעולם בעוה"ר כמעט נתקיימו כל הסימנים שהזכירו חז"ל בעת קירוב הגאולה.

ידיעת אלו הענינים של סדר קדשים הוא ענין נחוץ וגדול מאד. וכשיראה ה' יתברך שישראל עמו מכינים עצמן לדעת דיני העבודה בכל הלכותיה ועומדים ומצפים מתי יגיע דבר זה למעשה, בודאי יחיש לגאלנו ויבנה לנו בית תפארתנו, כי מכיון שאנחנו עשינו את שלנו הוא בודאייעשה את שלו, ודוגמת נישואין כשצד אחד מוכן לגמרי ועומד תחת החופה, הצד השני מזרז עצמו בכלהיכולת.

אגרות ומאמרים (סי' מה וסי' קי)

אף שלימוד התורה בכלל הוא זכות גדול למאוד, מכל מקום בימינו אלה כשאנו מצפים לביאת משיח צדקנו ומאמינים אנו בבנין בית המקדש, ושנקריב קרבנות כקדם, החובה עלינו למאד לעסוק גם בעניני הקרבנות שהוא סדר קדשים, כי הרבה מעלות יתרות בלימודים אלו.

ענין לימוד סדר קדשים ודיני הקודש והמקדש הוא ענין נשגב וקדוש למאד, וגם בזוהר הקדוש פ' וירא מפליג מאד בלימוד סדר קדשים ודיני הקרבנות, ואיתא שם דמי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות עניני הקרבנות והקרבתם, ברית כרותה שאותם המלאכים הממונים להזכיר חטאותיהם של בני אדם, שאינם יכולים לעשות להם רע אלא טוב.
 
רש"י ב"מ קי"ד ע"ב:

בארבעה לא מצינא. בגירס' דארבעה סדרין כגון מועד ישועות נשים שהן נוהגות בזמן הזה כבזמן הבית וקדשים נמי כדכתיב ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי ואמרי' (מנחות דף קי.) אלו תלמידי חכמים העוסקין בהלכות עבודה בכל מקום מעלה עליהן הכתוב כאילו מקריבין אותן בבית המקדש.
 
כ"כ הרמב"ם בפירוש המשניות בסוף מנחות, וז"ל:

"ואחז"ל ת"ח העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה המקדש בימיהם, וע"כ ראוי לאדם להתעסק בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהם; ולא יאמר, הרי אין צורך להם בזמן הזה, כמו שאומרים רוב בני אדם", עכ"ל.
 
איתא בזוה"ק פרשת וירא:
מי שמזכיר בפיו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות עניני הקרבנות והקרבתם ומכוין בהו,
ברית כרותה שאותן המלאכים הממונים להזכיר חטאתיהן של בני אדם שאין יכולין לעשות לו אלא טוב" עכ"ל.
 
תוספות יום טוב - הקדמה לקדשים:

וראיתי להקדים בכאן מ"ש הרמב"ם בסוף מנחות וז"ל אמרו זאת התורה לעולה ולמנחה וגו' כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה ומנחה וחטאת, ואמרו ת"ח העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה בה"מ בימיהם וע"כ ראוי לאדם להתעסק בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהן. ולא יאמר הרי הן דברים שא"צ להן בזמן הזה כמו שאומרים רוב בני אדם. ע"כ:
 
הסמ"ג בהקדמתו למצות עשה כ' וז"ל יש מההמון עם אומרים מה לנו ולמצות סדר קדשים ק"ו לסדר זרעים וסדר טהרות שאינן נוהגים בזה"ז אל יאמר האדם כן כי המצות שצוה אדון העולם יש לידע יסודותיהם אף על פי שאין צריכים עתה כי על כל המצות נצטוינו ולמדתם אותם וכו'.
 
בספר חסידים אות רס"א כ' וז"ל אהוב לך את הדומה למת מצוה שאין לה עוסקין וכו' כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים, תלמוד סדר קדשים וכו' ותקבל שכר כנגד כולם וכו' ע"כ. (נלקח מכתב עת זרע יעקב, וכן ההודעות הקרובות שאעלה כעת בס"ד).
 
בהסכמת הגאון בעל מחנה חיים לספר סדרי טהרות הביא בשם בעל הפלאה דמשאח"זל הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות, הכוונה דהרוצה ללמוד סדר קדשים הנקרא חכמה יעסוק בתחילה בלימוד דיני ממונות דהלימוד בקדשים הוא עמוק עמוק ומי ימצאנו, רק האיש אשר נפתח לבו ושכלו בדיני ממונות הוא יוכל להבין ולהשכיל בקדשים.
 
בס' קיימו וקיבלו הביא בשם מהר"א מבעלזא ז"ל שאמר בעת שהדריך בחורי הישיבה שלשה דברים שקיבל מפי אביו מרן מהרי"ד זצ"ל ואחד מהם הוא ללמוד בסדר קדשים.
 
בס' חידושי הרי"ם (ענינים - לימוד התורה) כ' דללימוד סדר קדשים צריכין מחשבות טהורות.
 
בס' שם משמואל (פ' מקץ) כ' ששמע מאביו בשם הגה"ק מקוצק שאמר שהלימוד בסדר קדשים מטהר מחשבות, ובשם חידושי הרי"ם אמר דללמוד סדר קדשים צריכין מחשבות טהורות, והאבני נזר עשה כעין פשרה שאם ילמוד סדר קדשים במחשבות טהורת, אזי ניתן לו טהרת המחשבה בכל פעם יותר, ומסיים שם כד הוינא טליא הי' אביו ספי לי' כי תורא בדיני קדשים והלכות פסוקות בתורת כהנים יותר משאר חלקי הש"ס ובהיות קטן לא הבין יותר מהלכות פסוקות ואולי הי' מטעם הנ"ל ע"כ.
 
ללמוד כריתות בימי השובבים וימים נוראים
בלקוטי הלכות להחפץ חיים ריש מסכת כריתות בהג"ה הביא מש"כ בס' יסוד ושורש העבודה בשער הכולל בשם האריז"ל להנצל מכרת להיות נעור כל הלילה וראוי ללמוד מעניני העבירה שעבר שחייב עליה כרת, ובכל לילה שיעשה כן ניצול מכרת אחד שנתחייב ונוהגים רבים ללמוד מס' כריתות בימים הנוראים ובימי השובבים וכו',
 
בהקדמה לס' עזרת כהנים וז"ל במדרש (ויק"ר פ"ז) איתא דהעסק בלימוד תבניתה הוא כאילו בונים אותה, ובמדרש תנחומא (פ' צו) איתא שאמר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל גדול קרייתה בתורה כבנינה וכו', ודוד המלך ע"ה על כל צדקותיו וכל חסידתו עד אין שיעור לא סמך לבקש חסד וזכרון טוב כמו שסמך על טרחו והשתדלותו ויגיעו בטירחת בית המקדש וכדכתיב (תהלים קלב) זכור ה' לדוד את כל ענותו וגו' ונענה שם על זה והושב לו ואמר נשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה וגו', וכל זה עבור טרחותיו בעסק המקדש נוסף על כל צדקותיו הכבירים עד אין שיעור וכו' "ולכן יש לסמוך על זה ולבקש זכרון טוב וגם בעוה"ז להשיג כל טוב".
 

קבצים מצורפים

  • 1769345298489.png
    1769345298489.png
    185.8 קילובייט · צפיות: 4
ויש להתבונן מדוע רבותינו הראשונים לא כתבו שיטה על קדשים, למעט החלקים שנוגעים גם בגלות, ולמעט החידושים המיוחסים לרשב"א על מנחות, שהם מאחד הראשונים כנראה.
 
הדגיש "כל זמנם"
ובוודאי שתלמידי חכמים שכבר למדו שיעור מסוים של שנים, מבורך הדבר שיעסקו בסדר קדשים, ורבינו הח"ח שהיה ענק בפסק הלכה שאין כדוגמתו, טרח ויגע כ"כ לעשות ליקוטי הלכות ואסיפת זקנים, וכמובן הקרן אורה, והשפת אמת, והחק נתן ופנים מאירות וצאן קדשים ועוד ועוד, ועל כולנה הראשונים בשיטה מקובצת ורבותינו בעלי התוס', ולכן עניין אותי מדוע הרמב"ן והרשב"א והריטב"א ועוד ועוד מגדולי הראשונים שעשו לנו שיטות ושבילים סדורים בכל מרחבי הש"ס, לא עשו כן בסדר קדשים.
 
פעם אחת ויחידה, אינה ה' לידי, וזכיתי להיכנס אל מרן הגרע"י,

נשלחתי על ידי מאן דהוא שחיבר ספר, וחפץ להביאו למרן.

הספר עסק בסוגיות הש"ס, והיה נראה לי שמרן חשב שאני חיברתי את הספר,

אבל בקושי העזתי לפצות את פי,

ואז מרן אמר לי: זה טוב, אבל תיקח לך בכל יום שעה אחת שבה תלמד הלכה למעשה.

משמעם של דברים, שבכך אני יוצא ידי חובה...
 
פעם אחת ויחידה, אינה ה' לידי, וזכיתי להיכנס אל מרן הגרע"י,

נשלחתי על ידי מאן דהוא שחיבר ספר, וחפץ להביאו למרן.

הספר עסק בסוגיות הש"ס, והיה נראה לי שמרן חשב שאני חיברתי את הספר,

אבל בקושי העזתי לפצות את פי,

ואז מרן אמר לי: זה טוב, אבל תיקח לך בכל יום שעה אחת שבה תלמד הלכה למעשה.

משמעם של דברים, שבכך אני יוצא ידי חובה...
בהליכו"ע משמע לפחות 3 שעות.
1769414353307.png

1769414373995.png
 
סתם כך זכור לי מעשה מהישיבה שהיה איזה "משיב" אחד שכנראה קצת קינא שאני יותר מידי משקיע בלימוד ההלכה (למרות שזה היה בין הסדרים) ובא אלי פתאום ליד כמה בחורים והתחיל להטיף לי מוסר...
"אתה חושב שללמוד הלכות פסוקות יש לך שכר של תלמוד תורה"? תשקיע את הזמן הזה בגמ' וכו' וכו'.

מזל שזכרתי את דברי הש"ך והמ"ב...
מייד אמרתי לו מה אני יעשה שאם אני ילמד כל היום גמ' אני לא יצא ידי חובת מצוות לימוד תורה...?

ואז הוא צעק עלי מול כולם - מה זה השטויות האלה שמי שלומד גמ' כל היום ולא הלכה לא יוצא יד"ח!?

מייד פתחתי לו את דברי המ"ב והראיתי לו אותם ליד הבחורים שהיו שם ופני המן חפו...
"לא ידעתי שיש כזה משנה ברורה"...
"מעניין מאוד"...

"טוב... בכל מקרה הבנת את הרעיון נכון? אני צריך לצאת"... ומאז הוא לא דיבר איתי מילה...
 
הגרי"ס אמר לבעל בית ששאל אותו שאלה זו והסביר שיש לו רק חצי שעה ביום ללמוד, שילמד מוסר ויגלה שיש לו הרבה יותר מחצי שעה...
הדברים שייכים במידת מה גם לאשכול זה.
 
ראשי תחתית