אמור בענין מצות וקדשתו

[אד יעלה]

א.
ידוע שוקדשתו -שכופין על איסורי כהונה דהינו שאם כהן נשא גרושה כופין אותו להוציאה, [ובאמת שצ''ב מדוע דוקא בזה צריך ילפותא ומאי שנא משאר איסורים שכופין]
ואילו קדוש יהיה לך שצריך לכבד אותו ראשון [וזה היפך מה שרגילים לומר וקדשתו שצריך לכבדו].

ב.
המג''א תמה מדוע היום לא נהגו בזה
ותי' כיון שהכהנים הם כהני חזקה
והדברים תמוהים הלא לכל הענינים מתיחסים לכהן ככהן גמור לה' סלעים ולפט''ח ועוד ומאי שנא.

ג.
שמעתי בשם הג''ר איתמר בשם הזכר יצחק שיש דין בגמרא שכהן שנולד מתוך עשרה כהנים הוא פסול לעבודה מדרבנן
ומחדש הזכר יצחק שאי''ז סתם דרבנן אלא ששורשו בדאורייתא שאם כהן לא ידוע בוודאי שהוא כהן הוא פסול לעבודה מהתורה ,אע''פ שיש שם רוב כהנים שעל פי דין צריך לדון אותו ככהן אבל כיון שאינו וודאי הוא פסו לעבודה מהתורה ובאו רבנן והוסיפו ע''ז שאפילו אם אין ידוע מיהו הכהן פסול
ולפי''ז ביאר היטב שדיני הקדושה של כהן של הוקדשתו תלוי בכי לחם אלוהיך הוא מקריב וכיון שהיום זה רק חזקה ממילא הוא פסול לעבודה בוודאי ואין דין וקדשתו.

ד.
והוקשה לי ע''ז טובא שא''כ נמצא שדין וקדשתו שכופים אותו לצאת מהאיסורים עליו לא קיים כהיום אתממה והלא הפסוק תלה את וקדשתו בכי לחם אלוהיך הוא מקריב.

 

[אד יעלה]

בהקשר לשאלה מדוע צריך פסוק שצריך לכפות על הקדושה כגון גרושה לכהן והלא בכל המצוות יש דין כפייה
ושמעתי בשם הגה''ק ר' אלחנן שבכל התורה אם הוא אומר ברי לי אין כופין אותו ותו ליכא דין ערבות אבל בכהן אפילו אם יאמר ברי לי כופין [ולפי''ז שמעתי ליישב מש''כ להקשות לעיל בהערה ד' דאפשר שיש דין כפייה ככל דיני התורה כיון שיש עליו איסור של גרושה והוא ככל דיני התורה שכופין אלא שנתחדש שיש דין וקדשתו שכופין אפילו בברי וזה דוקא אם לחם אלוקיך הוא מקריב וכהיום לא יכפו אם טוען ברי]

ולענ''ד נראה שעיקר החידוש של התורה הוא שגרושה בעצם זה לא בעיה אלא שמעלת הכהן עושה בעיה בנישואין ביהם והו''א שבכה''ג אין דין ערבות קמ''ל.